אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף
שכר עורכי הדין הממוצע (לא כולל שותפי הון) עלה נכון לספטמבר 2023 ב-5% ביחס לשנת 2022. משכר חודשי ממוצע של 19,310 שקל ל-20,295 שקל בממוצע - כך עולה מסקר השכר השנתי שערכה קודקס, חברת ההשמה בתחום המשפט, בשיתוף ארגון היועצים המשפטיים בישראל, ACC Israel.
● לידיעת המילואימניקים הלומדים ראיית חשבון ועריכת דין: אלו ההטבות שמגיעות לכם
● ההאטה במשרדי עורכי הדין מגיעה גם לשותפים השכירים
הסקר נערך בחודשים אוגוסט וספטמבר בקרב כ-2,200 עורכי דין ממשרדים (54%), מחברות פרטיות, ציבוריות וממשלתיות (35%), מהמגזר ציבורי (6%) ומעמותות (1%).
נתוני הסקר מתייחסים למצב נכון לערב המלחמה, והם רלוונטיים כיום לאור ההערכה והדיווחים כי לא בוצעו שינויים בשכר, למעט חלוקת בונוסים.
במשרדים רבים נדחו שיחות השכר בשל המצב, כדי לראות לאן הרוח נושבת. הנתונים רלוונטים במיוחד עבור השכירים, כדי להבין מה המצב בשוק ומה הפער בינם ובין האחרים. זה גם נותן מענה לכל מי שחושב לעבור תפקיד, ומתלבט לגבי הצעד הבא.
עליית השכר נבלמה במשרדים הגדולים
מהסקר עולה כי מגמת עליית השכר בענף נמשכת, אך הפערים בין המשרדים הקטנים והבינוניים למשרדי הענק הצטמצמו.
העלייה הגבוהה ביותר נרשמה בקרב משרדי עורכי הדין הבינוניים (בין 40 ל-149 עורכי דין) עם עלייה של כ-8% בשכר הממוצע לעורכי דין בוותק של עד שבע שנים, לעומת 2022.
לעומת זאת במשרדים הגדולים (מעל 150 עורכי דין) נרשמה עלייה מתונה הרבה יותר של כ-1% בממוצע, לא כולל שותפי הון.
שותפי הון מקבלים אחוזים מרווחי הפירמה, להבדיל משותפי שכר, שמקבלים תואר ומשכורת גבוהה יותר, ובחלק מהמקומות מקבלים אחוזים מלקוח שהביאו.
כך, הפער בין עו"ד צעיר במשרד קטן ובינוני לעו"ד במשרד גדול הצטמצם. במשרד הקטן הפער ביחס למשרד גדול עומד על כ־5,000 שקל ברוטו, לעומת כ־6,000 שקל בשנת 2022, ובמשרד בינוני ביחס למשרד גדול, עומד על כ־1,800 שקל לעומת כ־3,200 שקל בממוצע בשנת 2022.
ההייטק ממשיך להוביל ברמת השכר בענף
השוואת השכר במשרדי עורכי הדין וחברות לפי ותק מעלה כי השכר הגבוה ביותר בשנים הראשונות יהיה במשרדים הגדולים. רק החל מותק של שבע שנים לפחות, השכר של עוה"ד המועסק בחברה כמעט משתווה לזה של משרד גדול.
תחום העיסוק שבו פועל עורך הדין הוא גורם המשפיע משמעותית על השכר שיקבל. כך, תחום ההייטק שמר על המקום הראשון ברשימת התחומים הרווחיים ביותר בענף, עם 21.5 אלף שקל בממוצע.
אחריו המשפט המסחרי-בינלאומי, הכולל מיזוגים ורכישות ואת תחום שוק ההון (20.3 אלף שקל שניהם).
תחום המיסוי עלה מהמקום השביעי למקום הרביעי, עם 18.7 אלף שקל בממוצע, ולאחריו בנקאות ומימון, ליטיגציה מסחרית, מסחרי-מקומי, רגולציה ומשפט מנהלי, נדל"ן וליטיגציה אזרחית.
פער של 10,000 שקל בין המקצועות השונים
התחומים שבהם השכר הוא הנמוך ביותר הם דיני עבודה, פלילי, נזיקין וביטוח, דיני משפחה והוצאה לפועל.
נתונים אלו מתייחסים לעורכי דין שכירים במשרדים עם ניסיון של שלוש עד חמש שנים.
הפער במשרדים בין המקצוע המכניס ביותר למקצוע הכי פחות מכניס עומד על כ-10,000 שקל בממוצע, בותק של שלוש שנים עד חמש שנים.
נוסף על כך, ככל שהוותק הולך ונעשה רב יותר, הפערים בין תחום ההייטק ליתר התחומים מעמיקים.
ליאת בן-צבי שבח, מנכ"לית קודקס, אומרת כי "בשנים 2021 ו-2022, עם הגאות בהייטק, המשרדים הגדולים היו הראשונים ליזום העלאות שכר משמעותיות.
"בשנת 2023, על רקע האי-ודאות בשווקים, ההאטה בהייטק ובנדל"ן והרפורמה המשפטית, ראינו כמעט סטגנציה בשכר ובתנאים במשרדים הגדולים.
"באותו זמן, באופן טבעי, גם היו פחות מעברים של עורכי דין להייטק, והכוח עבר למעסיקים".
משתלם להיות יועץ משפטי בחברה
הסקר בדק גם את השכר נכון לחודשים אוגוסט-ספטמבר של היועצים המשפטיים בחברות פרטיות, ציבוריות, מקומיות ובינלאומיות. מתוך 2,149 המשתתפים, 801 הם יועצים משפטיים בחברות.
מהסקר עולה כי השכר הממוצע של עורכי הדין בחברות עומד על כ-28 אלף שקל בחודש ברוטו, והשכר החציוני הוא 26 אלף שקל. סכום זה גבוה מהשכר הממוצע של כלל עורכי הדין שהשתתפו בסקר, העומד על כ-20 אלף שקל.
בן-צבי שבח מסבירה, כי חברות רבות דורשות ממועמדים ליועצים משפטיים ניסיון מקצועי של שנתיים לפחות בתחומים מסוימים, וכי מהסקר עולה שבתחומים מסוימים יש 'פרמיה' על ההתמקצעות, והיא משתלמת במיוחד בחברות בינלאומיות.
שאלה נוספת שנבדקה היא למי מדווחים היועמ"שים בחברה. שליש (כ-30%) מדווחים ליועמ"ש הראשי בישראל, 29% מדווחים ישירות למנכ"ל, 30% לסמנכ"ל או לפונקציה אחרת בארגון, 5% ליועמ"ש ראשי בחו"ל ו-2% בלבד מדווחים ישירות לדירקטוריון.
על השכר הממוצע של היועצים המשפטיים בחברות משפיע בעיקר שנות הניסיון של עורך הדין, תפקיד היועמ"ש ("טייטל"), תחום עיסוק היועמ"ש, סוג החברה ופעילותה, והאם היא בינלאומית או מקומית.
היועמ"ש הפנימי כולל הגדרות תפקיד שונות תלויות ותק ובכירות במחלקה, כאשר הגדרות תפקיד של General counsel ו-Chief Legal Counsel מיועדות בדרך כלל ליועמ"ש הראשי של החברה.
בתפקידים בכירים אלו טווח השכר הוא הרחב ביותר - כ-30 אלף שקל ברוטו בחודש בחברות קטנות ליועמ"שים עם עד עשר שנות ניסיון, ועד כ-100 אלף שקל ברוטו לחודש בחברות בינלאומיות גדולות, ליועמ"שים עם מעל ל-20 שנות ניסיון. על פי נתוני הסקר, נצפו עליות בשכר בכל הגדרות התפקיד הנפוצות.
שכר גבוה בחברה ציבורית הנסחרת בחו"ל
נתוני הסקר מצביעים על כך שגם לסוג החברה יש השפעה רבה על גובה השכר. עורכי דין המועסקים בחברה ציבורית הנסחרת בחו"ל או דואלית, מרוויחים בממוצע יותר מבכל סוג ארגון אחר.
נוסף על כך, ישנם פערים משמעותיים בשכר יועצים משפטיים בין חברות בינלאומיות וחברות לוקאליות (פרטיות וציבוריות), לא כולל שכר ראשי מחלקות ותפקידים בכירים: General Counsel או Chief Legal Officer. הפערים קיימים בכל רמות הוותק אך הפער הגדול ביותר הוא בתחילת הדרך.
לדברי בן-צבי שבח, "הפער בשכר בין חברות רב-לאומיות ללוקאליות נובע בחלקו מכך שהרב-לאומיות מתמקדות בענפים רווחיים יותר, כמו הייטק, אבל נהנות גם מנתחי שוק עולמיים גדולים, רווחיות גבוהה, מוניטין, תרבות ניהולית וכו'.
"בחברות אלה תהליך הגיוס ארוך יחסית, ורף הקבלה לתפקיד יועמ"ש הוא גבוה במיוחד, ודורש, בין היתר, אנגלית ברמת שפת אם וכישורים בינאישיים מצוינים".
הפער בשכר בא לידי ביטוי גם בתחום עיסוק החברה, גם שם ההייטק ממשיך להוביל.
למרות האי־ודאות: אין פגיעה בתנאים הנלווים
על פי נתוני הסקר, אף ששנת 2023 התחילה על רקע האטות וחוסר ודאות, כמעט לא היו שינויים בתנאים הנלווים בענף המשפט.
כך למשל, כ-80% מעורכי הדין במשרדים הגדולים (מעל 150 עורכי דין בסך־הכול) וכ-73% מהיועצים המשפטיים בחברות הציבוריות, דיווחו שהם קיבלו בונוסים בתחילת 2023 בשנה האחרונה, בדומה לשנת 2022.
פערים קיימים בתנאים הנלווים בין המשרדים לחברות. כך למשל, רק כ-38% מהמשתתפים שעובדים במשרדי עורכי הדין הגדולים ציינו כי מציעים להם קרן השתלמות, לעומת מעל ל-90% מהמשתתפים שעובדים בחברות.
תנאים נוספים שנפוצים יותר בחברות לעומת משרדים, הם ימי חופשה מעל החוק, השתתפות בארוחות, מכשיר סלולרי, ביטוחים רפואיים ורכב או השתתפות באחזקת רכב.
נוסף על כך, בחברות הנסחרות בארץ או בחו"ל נפוץ להעניק מניות או אופציות, בעיקר ליועצים משפטיים בכירים, ובחברות הייטק פרטיות - אופציות בלבד.
התנאים שניתנים בהיקף דומה במשרדים ובחברות על פי הסקר הם נופש שנתי, חניה, מטבח מצויד, פעילויות ספורט, ביטוח אחריות מקצועית ודמי חבר.
הפערים בין נשים וגברים עולים יחד עם הוותק
באשר לפערים בין נשים וגברים, מהסקר עלה כי ככל שהוותק עולה כך גם הפער.
בוותק של עד שלוש שנים הפער עומד על 5%, כשעולים לעד שבע שנות ותק הפער עולה ל-10% ומ־שבע שנים ועד 20 שנות ותק, עורכת דין תקבל בממוצע שכר נמוך בכ-21% מזה של גבר עם אותן שנות ותק.
הסקר נערך כאמור לפני המלחמה, שהביאה לחוסר ודאות והאטה במשק. בן-צבי שבח מציינת, כי "נכון להיום, אין פיטורים או הוצאות לחל"ת משמעותיות בענף. רוב המשרדים הקפיאו את הבונוסים, חלקם הגדול דחה את שיחות סוף השנה, ובאלו שקיימו שיחות לא רואים ירידות שכר.
בשבועות האחרונים ניתן גם לראות חזרה הדרגתית לגיוס עורכי דין, שכמעט הוקפא במהלך חודשים אוקטובר ונובמבר".