השופט נעם סולברג / צילום: רפי קוץ
יבואנית הרכב דלק מוטורס תקבל חזרה מס בהיקף כ-4.6 מיליון שקל ששילמה לרשות המסים בגין הנחות שקיבלה מיצרנית חלקי החילוף מאזדה - כך קבע ביהמ"ש העליון שקיבל את עמדתה של דלק מוטורס לפיה לא ניתן לחייב אותה במס יבוא בגין המחיר המלא של חלקי החילוף שרכשה ממאזדה, כפי שדרשה רשות המסים.
● רשות המסים מחזירה לשולחן מהלך שנוי במחלוקת: מעקב אחר חשבונות הבנק שלכם
● פורשים מהעבודה? הטופס המקוון שנכנס היום לתוקף ויקל על העזיבה
ההחלטה ניתנה בערעור שהגישה רשות המסים על החלטת ביהמ"ש המחוזי שקבע כי אגף המכס והמע"מ פעל שלא כדין כשגבה מחברת דלק מוטורס בע"מ מסי ייבוא בעבור חלקי חילוף לרכב שיובאו לארץ על פי מחירם המלא, וסירב להתחשב בהנחה שקיבלה דלק מהספקית מאזדה (Mazda). זאת, בטענה שההנחה הותנתה בעמידה ביעדי רכישה עתידיים.
השופטים נעם סולברג, ענת ברון (בדימ') ויעל וילנר, דחו את ערעורה של רשות המסים ביחס לטענתה המרכזית, שלפיה ככלל אין להכיר בהנחות מותנות בקביעת ערך טובין במכס, אך מנגד קיבלו את הערעור ביחס לטענת הרשות שלפיה אין לחייבה בהשבת מסי הייבוא שנגבו ביתר בגין 92 רשימוני הייבוא.
החישוב לפי מחיר מלא או לאחר ההנחה?
חברת דלק מוטורס עוסקת ביבוא ובשיווק כלי רכב וחלפים לכלי רכב מסוגים שונים, לרבות יבוא מכוניות וחלפים מדגם מאזדה. תביעת החברה נגד אגף המכס והמע"מ סבבה סביב הודעות חיוב שהוציאה רשות המסים, בהן נקבע כי נוצר גירעון בסכום מיסי היבוא בהתייחס לרשימונים שהוצאו לדלק מוטורס בגין יבוא חלפים בשנים 2012-2015, וכי על החברה לשלם את מיסי היבוא על-פי המחיר המלא בגין החלפים, ולא על-פי מחירם לאחר ההנחה שהתקבלה ממאזדה.
התביעה סבבה סביב הנחה שקיבלה דלק מוטורס ממאזדה על מחירי חלקי החילוף שהיא מייבאת ארצה. היצרן הסכים להעניק לה הנחה באחוז מסוים מערך הקנייה בכל חשבון מכר, אולם לפי ההסכם ההנחה הותנתה בכך שהיבואנית תעמוד ביעדי רכישה שנתיים.
אגף המכס והמע"מ קבע כי לצורכי מס יש לשלול את ההנחות שניתנו, בנימוק כי מדובר בהנחה מותנית, שפקודת המכס מורה שאין להתחשב בה, והוציא לחברה הודעת חיוב בהיקף מיליוני שקלים, בגין כל ההנחות שקיבלה שנים קודם לכן.
בנוסף, בנוגע לשנים שלאחר מכן נאלצה דלק מוטורס לשלם מיליוני שקלים - אותם שילמה "אגב מחאה", ועד להכרעה במחלוקת המשפטית - בגין סכומי הנחות שלא שולמו על-ידה בפועל, אך מבחינת המכס עדיין נחשבו לחלק מערך הטובין המיובאים לצורכי מכס.
בתביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי מרכז טענה דלק מוטורס, באמצעות עו"ד אליס אברמוביץ, כי ההנחות, שעל הנייר אכן היו הנחות מותנות, בפועל לא היו כאלה, ולמעשה גם בשנים שבהן דלק מוטורס לא עמדה ביעדי הרכישה השנתיים - הן מעולם לא נשללו ממנה רטרואקטיבית. לכן, נטען, החלטת המכס שלא להתחשב בהנחות, פירושה מיסוי של סכומים שמעולם לא שולמו בגין חלקי החילוף באופן המייקר אותם ללא כל הצדקה.
השופט שמואל בורנשטין קבע כי גם אם צודק המכס בטענתו כי ההנחה הייתה מותנית - במובן זה שאי-עמידה ביעדי הרכישה שקבע היצרן הייתה מביאה לשלילה רטרואקטיבית של ההנחה שניתנה - עדיין לא ניתן היה לחייב את דלק מוטורס לשלם את מסי היבוא על מחירם המלא של הטובין, תוך התעלמות מההנחה. זאת, מפני שכל עוד לא הוכחה שלילה בפועל של ההנחה על-ידי היצרן, אין למכס סמכות לחייב יבואן בתשלום מסי יבוא על סכומים שלא שולמו על-ידו בפועל.
השופט קבע, כי אם תקבל גישת המכס, משמעות הדבר תהיה כי יבואן שקיבל הנחה מותנית, ימוסה על אותה ההנחה פעמיים: פעם אחת ביבוא הראשון, כשהמכס יתעלם מההנחה שניתנה בשל היותה מותנית; ופעם שנייה ביבוא השני, כשמחיר המוצר יעלה בגובה ההנחה עקב אי-העמידה בתנאי (במקרה הזה - עמידה ביעדי רכש).
רשות המסים ערערה לעליון על קביעות אלה.
המחלוקת סבבה סביב השאלה כיצד יש להעריך את ערך הסחורות כאשר היבואן מקבל עבורן הנחות מותנות מהספק, לצורך קביעת גובה המכס שנגבה בגינם במועד ייבואם - האם בהתאם למחיר המשקף את ההנחה המותנית, או בהתאם למחיר הטובין המלא?
ביהמ"ש העליון דחה את עיקר ערעורה של רשות המסים. נקבע, כי הקביעה העקרונית של בית המשפט המחוזי לעניין ההכרה בהנחה מותנית הניתנת מראש ועל בסיס קבוע לצורך חישוב גובה המכס - נותרת בעינה. כך, גם אושרה קביעת המחוזי שהודעת החיוב, על סך 4.66 מיליון שקל, בגין תשלום מסי ייבוא בחסר על חלקי חילוף שייבאה בשנים 2014-2012 - נעשתה בניגוד לדין. משכך, נקבע, הסכום יושב לחברת דלק.
עם זאת, נקבע כי הרשות אינה מחויבת בהחזר מסי הייבוא ששולמו לה ביתר בגין 92 רשימוני ייבוא משנת 2015, בסך כ-344 אלף שקלים, אותם שילמה דלק "תחת מחאה".