גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים כבר לא נדבקים למסך הטלוויזיה. האם זה סימן טוב?

הצפייה במהדורות החדשות בטלוויזיה זינקה מאז פרוץ המלחמה לשיאים שלא נראו שנים בישראל, אך בחודש האחרון נרשמת מגמת ירידה ● איך השתנה התפקיד הפסיכולוגי של התקשורת, עד כמה היא עדיין מגויסת, והאם יש סיכוי שהצופים יחזרו לשבת ארבע שעות מול המסך

מהדורות החדשות המרכזיות בערוצים 12, 13, 14 ו־11 / צילום: צילומי מסך
מהדורות החדשות המרכזיות בערוצים 12, 13, 14 ו־11 / צילום: צילומי מסך

מאז מתקפת החמאס על יישובי העוטף בדרום נצמדו הישראלים למסכי הטלוויזיה. נתוני הרייטינג זינקו, ונותרו גבוהים לאורך תקופה ארוכה מאוד. למעשה, כבר שנים לא נרשמו נתונים כאלה בישראל, ודאי לא מאז עלייתן של הרשתות החברתיות.

מסקר שפרסמה בשבוע שעבר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו עולה שערוצי הברודקאסט הם כלי התקשורת שנתפס האמין ביותר בעיני הישראלים בזמן המלחמה (61%), ובהתאמה, זהו אמצעי התקשורת הראשון שאליו הם פונים כדי להתעדכן במידע חדשותי (65%). וכך, מדיום שכבר הוספד, רשם בחודשים האחרונים פופולריות שיא בנסיבות עצובות.

אלא שצריכת החדשות המוגברת לא בהכרח מועילה מבחינה נפשית. במחקר חדש שערך בזמן המלחמה ד"ר גל יעבץ מאוניברסיטת בר אילן נבחנו המוטיבציות לצריכת חדשות. הבולטות מתוכן היו עדכוני חדשות, רצון להתעדכן בהנחיות, קשר לקהילה ותחושת ביטחון.

"מצאנו שבקרב שאנשים שצורכים חדשות כדי לקבל תחושת ביטחון, ככל שהם צפו יותר שעות ביום כך רמת החרדה הייתה גבוהה יותר. זה נכון לכל קצוות האוכלוסייה, ולא משנה אם הם מצביעי ימין או שמאל, גרים בצפון, בדרום או במרכז, דתיים או לא", מספר יעבץ. "בין אם זה סיבתי או נסיבתי, זה קשר לא בריא. במקום להתמלא בתחושת ביטחון הם חווים יותר חרדה, וזו לולאה אכזרית. לכן אי אפשר להחזיק אותה יותר מדי זמן".

התוצאה היא מגמת ירידה בנתוני הצפייה, אך ייתכן כי הדבר דווקא מלמד על "החלמה" טלוויזיונית.

ד''ר גל יעבץ / צילום: אוניברסיטת בר-אילן

התפקיד החדש

כדי לנתח את התהליך שעבר על מדורת השבט הישראלית, יש לחזור מעט אחורה. "בשנים האחרונות שמענו טענות על כך שהמדיום טלוויזיוני נדחק לשוליים, מאבד את מעמדו ותפקידו, לטובת האינטרנט והרשתות חברתיות", מזכיר ד"ר עמית קמה, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת.

"בתקשורת יש תיאוריה בשם 'שיחלוף': המדיום החדש לוקח חלק מהתפקידים של המדיום הישן. אבל המדיום הישן לא הולך לאיבוד. האינטרנט לא מצליח למלא את כל התפקידים שהטלוויזיה מילאה".

לפי ד"ר קמה, "המדיום הזה שהוספד, עדיין רלוונטי. הטלוויזיה הוכיחה שהיא יכולה למלא גם תפקידים חדשים, כמו מיידיות. ב־7 באוקטובר הוכח במובהק שהטלוויזיה לא מפגרת אחרי אתרי האינטרנט. לפעמים אפילו להפך, היא הצליחה להציג מידע ועדכונים לא פחות מהר מהם.

"לכולנו יש הרבה מאוד אפשרויות, ועדיין, הידיעה שאני צופה עם עוד מיליוני אנשים באותו התוכן ייצרה תחושה חזקה במיוחד. כשיש אירוע שמערער את היציבות שלנו, אני כצופה רוצה להרגיש שאני חלק מאיזה גוף, שאני לא לבד במערכת הזו".

ד''ר יובל קרניאל / צילום: עדי כהן צדק

ד"ר יובל קרניאל מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, מזכיר כי טרום המלחמה, ההתפוררות הישראלית וההפיכה המשטרית הביאו את התקשורת לשפל. "ופתאום היא תפסה תפקיד כפול: לא רק לספר לנו מה קורה, אלא גם לתת נחמה ולחזק. היא הייתה ראשונה שתפקדה, כשהמדינה כמעט קרסה. בזמן אמת הייתה תשובה לפחדים, וזה נמשך תקופה מאוד משמעותית: קיבלנו שם תשובות לחרדות שלנו.

"פתאום המלחמה החזירה את השידור החי. זה היה כמו אירועי ספורט, רוצים לדעת כמה־כמה בין שתי קבוצות, שלנו ושל החמאס".

התקשורת הפכה למאוד מגויסת.
"זה מה שהציבור רצה, וזה ניכר בשיעורי הצפייה. הצופים רצו לשמוע שאנחנו מנצחים, מכים ורומסים, ולא על הקשיים והמחדלים והירי הדו צדדי. התקשורת מאוד משרתת את הצבא. השידור נע בין שלושה צירים של צה"ל - צנזורה ('אם הם אישרו, אז זה בסדר לשדר'), דובר צה"ל (בלי כמעט לבקר או לאתגר) ופיקוד העורף (המסבירים עדיין יושבים באולפנים). גם הכתבים הצבאיים הם סוג של חיילים מגויסים שנכנסים עם הצבא לעזה - והציבור אוהב את זה".

תשישות מדיה

ניתן לבחון את הנושא דרך הרייטינג של מהדורות החדשות המרכזיות. אם בשבועות הראשונים הרייטינג המצרפי שלהן בערוצים 12,13,14 ו־11 עמד על כ־50%, כעת כבר מדובר בכ־40%. בהמחשה ספציפית יותר, בערב הראשון למלחמה רייטינג מהדורת קשת 12 עמד על 30%, ואילו בתחילת ינואר כבר נרשם ערב עם 14.4% - כמעט כמו טרום המלחמה.

גם אורך המהדורות השתנה עם השחיקה בצפייה. בחודש הראשון הן נמשכו עד שתיים בלילה, אחר כך הן ירדו ל־23:00, וכעת הן מסתיימות ב־21:30 כפי שהיה בשגרה. עם זאת, בכל אירוע משמעותי הרייטינג עולה, כמו בירי הטילים למרכז הארץ בערב השנה האזרחית החדשה, בראיונות עם חטופים שחזרו מהשבי, או הפציעה של הזמר עידן עמדי השבוע (בזמן הכתבה עליו בקשת 12 נמדדו 25% רייטינג).

הנתונים של ד"ר יעבץ מצביעים על כך שבששת השבועות הראשונים של המלחמה, מחצית מהציבור צרכו 3.5 שעות חדשות, ושליש צרכו 4 שעות ביום. "וזה רק מה שזוכרים בפועל, אבל יש גם ווטסאפ וטלגרם ורשתות חברתיות. כלומר בעצם היו מחוברים כל היום", הוא מחדד.

"זה הוביל לתופעה של תשישות מדיה. אנשים כל כך מוצפים, שהם כבר לא יכולים להיות מעודכנים, זו מעמסה קוגניטיבית שמתישה פיזית. למה הרשתות החברתיות לא מתישות ככה? כי הן מתקשרות אצלנו לדברים אחרים, יומיומיים יותר. טלוויזיה זו כבר צריכה אקטיבית, ואז אתה שחוק כאילו אתה עובד בזה.

"זו חרב פיפיות: מצד אחד הצורך להתנתק כדי להחזיר את השליטה לחיים שלנו ולדאוג לבריאות הנפשית. מצד שני, העובדה שאנשים החליפו דיסקט גורמת לכך שלא מספיק מדברים על החטופים והחטופות".

"הרייטינג מלמד אותנו על תופעה מאוד עצובה: השגרה של המלחמה", מחדד ד"ר קמה. "ברגע שתופעה הופכת לחלק מהיומיום שלנו, זה כבר לא מעניין אותנו. אז בסדר, נפל עוד טיל, ויש פצצות. זה כמו שיכתבו בעיתון שהשמש זרחה בבוקר. השגרנו את המלחמה".

"זה דבר בריא", אומר קרניאל. "המשק צריך לחזור לפעול, וגם התקשורת חוזרת לשגרה. אני מקווה שילמדו את הלקח ולא יתנו יותר במה לקיצוניים, להסתה ולשקרים. צריך להיות יותר מחויבים לתפקידים המסורתיים של התקשורת".

האם האדרנלין יחזור

החזית הצפונית מול החיזבאללה בלבנון עדיין לא מוגדרת כמלחמה, אבל אם זה יקרה, האם כולנו שוב נידבק למסך? "האדרנלין יתחיל לעבוד, ויוביל אותנו בחזרה לחדשות", אומר יעבץ.

"לצד השחרור של חיילי המילואים רואים שחרור של הציבור בעורף", מציין קרניאל. "קודם לא היה מוסרי לעשות דברים אחרים, היום הצופים משתחררים לקומדיה. אבל אם חלילה טילים יחזרו ליפול והחרדה תעלה, נחזור לחירום גם בצפייה".

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"