גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים כבר לא נדבקים למסך הטלוויזיה. האם זה סימן טוב?

הצפייה במהדורות החדשות בטלוויזיה זינקה מאז פרוץ המלחמה לשיאים שלא נראו שנים בישראל, אך בחודש האחרון נרשמת מגמת ירידה ● איך השתנה התפקיד הפסיכולוגי של התקשורת, עד כמה היא עדיין מגויסת, והאם יש סיכוי שהצופים יחזרו לשבת ארבע שעות מול המסך

מהדורות החדשות המרכזיות בערוצים 12, 13, 14 ו־11 / צילום: צילומי מסך
מהדורות החדשות המרכזיות בערוצים 12, 13, 14 ו־11 / צילום: צילומי מסך

מאז מתקפת החמאס על יישובי העוטף בדרום נצמדו הישראלים למסכי הטלוויזיה. נתוני הרייטינג זינקו, ונותרו גבוהים לאורך תקופה ארוכה מאוד. למעשה, כבר שנים לא נרשמו נתונים כאלה בישראל, ודאי לא מאז עלייתן של הרשתות החברתיות.

מסקר שפרסמה בשבוע שעבר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו עולה שערוצי הברודקאסט הם כלי התקשורת שנתפס האמין ביותר בעיני הישראלים בזמן המלחמה (61%), ובהתאמה, זהו אמצעי התקשורת הראשון שאליו הם פונים כדי להתעדכן במידע חדשותי (65%). וכך, מדיום שכבר הוספד, רשם בחודשים האחרונים פופולריות שיא בנסיבות עצובות.

אלא שצריכת החדשות המוגברת לא בהכרח מועילה מבחינה נפשית. במחקר חדש שערך בזמן המלחמה ד"ר גל יעבץ מאוניברסיטת בר אילן נבחנו המוטיבציות לצריכת חדשות. הבולטות מתוכן היו עדכוני חדשות, רצון להתעדכן בהנחיות, קשר לקהילה ותחושת ביטחון.

"מצאנו שבקרב שאנשים שצורכים חדשות כדי לקבל תחושת ביטחון, ככל שהם צפו יותר שעות ביום כך רמת החרדה הייתה גבוהה יותר. זה נכון לכל קצוות האוכלוסייה, ולא משנה אם הם מצביעי ימין או שמאל, גרים בצפון, בדרום או במרכז, דתיים או לא", מספר יעבץ. "בין אם זה סיבתי או נסיבתי, זה קשר לא בריא. במקום להתמלא בתחושת ביטחון הם חווים יותר חרדה, וזו לולאה אכזרית. לכן אי אפשר להחזיק אותה יותר מדי זמן".

התוצאה היא מגמת ירידה בנתוני הצפייה, אך ייתכן כי הדבר דווקא מלמד על "החלמה" טלוויזיונית.

ד''ר גל יעבץ / צילום: אוניברסיטת בר-אילן

התפקיד החדש

כדי לנתח את התהליך שעבר על מדורת השבט הישראלית, יש לחזור מעט אחורה. "בשנים האחרונות שמענו טענות על כך שהמדיום טלוויזיוני נדחק לשוליים, מאבד את מעמדו ותפקידו, לטובת האינטרנט והרשתות חברתיות", מזכיר ד"ר עמית קמה, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת.

"בתקשורת יש תיאוריה בשם 'שיחלוף': המדיום החדש לוקח חלק מהתפקידים של המדיום הישן. אבל המדיום הישן לא הולך לאיבוד. האינטרנט לא מצליח למלא את כל התפקידים שהטלוויזיה מילאה".

לפי ד"ר קמה, "המדיום הזה שהוספד, עדיין רלוונטי. הטלוויזיה הוכיחה שהיא יכולה למלא גם תפקידים חדשים, כמו מיידיות. ב־7 באוקטובר הוכח במובהק שהטלוויזיה לא מפגרת אחרי אתרי האינטרנט. לפעמים אפילו להפך, היא הצליחה להציג מידע ועדכונים לא פחות מהר מהם.

"לכולנו יש הרבה מאוד אפשרויות, ועדיין, הידיעה שאני צופה עם עוד מיליוני אנשים באותו התוכן ייצרה תחושה חזקה במיוחד. כשיש אירוע שמערער את היציבות שלנו, אני כצופה רוצה להרגיש שאני חלק מאיזה גוף, שאני לא לבד במערכת הזו".

ד''ר יובל קרניאל / צילום: עדי כהן צדק

ד"ר יובל קרניאל מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, מזכיר כי טרום המלחמה, ההתפוררות הישראלית וההפיכה המשטרית הביאו את התקשורת לשפל. "ופתאום היא תפסה תפקיד כפול: לא רק לספר לנו מה קורה, אלא גם לתת נחמה ולחזק. היא הייתה ראשונה שתפקדה, כשהמדינה כמעט קרסה. בזמן אמת הייתה תשובה לפחדים, וזה נמשך תקופה מאוד משמעותית: קיבלנו שם תשובות לחרדות שלנו.

"פתאום המלחמה החזירה את השידור החי. זה היה כמו אירועי ספורט, רוצים לדעת כמה־כמה בין שתי קבוצות, שלנו ושל החמאס".

התקשורת הפכה למאוד מגויסת.
"זה מה שהציבור רצה, וזה ניכר בשיעורי הצפייה. הצופים רצו לשמוע שאנחנו מנצחים, מכים ורומסים, ולא על הקשיים והמחדלים והירי הדו צדדי. התקשורת מאוד משרתת את הצבא. השידור נע בין שלושה צירים של צה"ל - צנזורה ('אם הם אישרו, אז זה בסדר לשדר'), דובר צה"ל (בלי כמעט לבקר או לאתגר) ופיקוד העורף (המסבירים עדיין יושבים באולפנים). גם הכתבים הצבאיים הם סוג של חיילים מגויסים שנכנסים עם הצבא לעזה - והציבור אוהב את זה".

תשישות מדיה

ניתן לבחון את הנושא דרך הרייטינג של מהדורות החדשות המרכזיות. אם בשבועות הראשונים הרייטינג המצרפי שלהן בערוצים 12,13,14 ו־11 עמד על כ־50%, כעת כבר מדובר בכ־40%. בהמחשה ספציפית יותר, בערב הראשון למלחמה רייטינג מהדורת קשת 12 עמד על 30%, ואילו בתחילת ינואר כבר נרשם ערב עם 14.4% - כמעט כמו טרום המלחמה.

גם אורך המהדורות השתנה עם השחיקה בצפייה. בחודש הראשון הן נמשכו עד שתיים בלילה, אחר כך הן ירדו ל־23:00, וכעת הן מסתיימות ב־21:30 כפי שהיה בשגרה. עם זאת, בכל אירוע משמעותי הרייטינג עולה, כמו בירי הטילים למרכז הארץ בערב השנה האזרחית החדשה, בראיונות עם חטופים שחזרו מהשבי, או הפציעה של הזמר עידן עמדי השבוע (בזמן הכתבה עליו בקשת 12 נמדדו 25% רייטינג).

הנתונים של ד"ר יעבץ מצביעים על כך שבששת השבועות הראשונים של המלחמה, מחצית מהציבור צרכו 3.5 שעות חדשות, ושליש צרכו 4 שעות ביום. "וזה רק מה שזוכרים בפועל, אבל יש גם ווטסאפ וטלגרם ורשתות חברתיות. כלומר בעצם היו מחוברים כל היום", הוא מחדד.

"זה הוביל לתופעה של תשישות מדיה. אנשים כל כך מוצפים, שהם כבר לא יכולים להיות מעודכנים, זו מעמסה קוגניטיבית שמתישה פיזית. למה הרשתות החברתיות לא מתישות ככה? כי הן מתקשרות אצלנו לדברים אחרים, יומיומיים יותר. טלוויזיה זו כבר צריכה אקטיבית, ואז אתה שחוק כאילו אתה עובד בזה.

"זו חרב פיפיות: מצד אחד הצורך להתנתק כדי להחזיר את השליטה לחיים שלנו ולדאוג לבריאות הנפשית. מצד שני, העובדה שאנשים החליפו דיסקט גורמת לכך שלא מספיק מדברים על החטופים והחטופות".

"הרייטינג מלמד אותנו על תופעה מאוד עצובה: השגרה של המלחמה", מחדד ד"ר קמה. "ברגע שתופעה הופכת לחלק מהיומיום שלנו, זה כבר לא מעניין אותנו. אז בסדר, נפל עוד טיל, ויש פצצות. זה כמו שיכתבו בעיתון שהשמש זרחה בבוקר. השגרנו את המלחמה".

"זה דבר בריא", אומר קרניאל. "המשק צריך לחזור לפעול, וגם התקשורת חוזרת לשגרה. אני מקווה שילמדו את הלקח ולא יתנו יותר במה לקיצוניים, להסתה ולשקרים. צריך להיות יותר מחויבים לתפקידים המסורתיים של התקשורת".

האם האדרנלין יחזור

החזית הצפונית מול החיזבאללה בלבנון עדיין לא מוגדרת כמלחמה, אבל אם זה יקרה, האם כולנו שוב נידבק למסך? "האדרנלין יתחיל לעבוד, ויוביל אותנו בחזרה לחדשות", אומר יעבץ.

"לצד השחרור של חיילי המילואים רואים שחרור של הציבור בעורף", מציין קרניאל. "קודם לא היה מוסרי לעשות דברים אחרים, היום הצופים משתחררים לקומדיה. אבל אם חלילה טילים יחזרו ליפול והחרדה תעלה, נחזור לחירום גם בצפייה".

עוד כתבות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון