נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם את הגדלת המס על רווחי הבנקים ומשרד האוצר תחתיו אף הגיש אמש (שבת) הצעת מחליטים בנושא, לפיה המס על הרווח יגדל ל-26% בשנים 2024 ו-2025, לעומת מס של 17% שמוטל עליהם כיום (כתחליף למע"מ).
● בלעדי | שיווק ביטוח בבנקים וייעוץ פנסיוני דיגיטלי שוב על השולחן
● הפשרה בין נתניהו לאוצר: המע"מ יעלה - והורים לילדים בגילאי 0-3 יקבלו נקודות זיכוי
● האוצר מציע קיצוץ של 30% במשרד החדשנות, והפריפריה על הכוונת
"כחלק מצעדי הממשלה לביצוע התאמות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2024 ואילך עבור הוצאות הנגרמות ממלחמת 'חרבות ברזל' (מחליטים) לקבוע כי על אף הוראות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בשנות המס 2024 ו-2025, יוטל על פעילות בישראל של בנק מס שכר בשיעור של 17% ומס ריווח בשיעור של 26%", נכתב בהצעה שצורפה להצעת תקציב המדינה.
באוצר צופים כי העלאת שיעור המס תביא לתוספת הכנסות בסך של כ-1.4 מיליארד שקל בכל אחת מהשנתיים הקרובות, כאשר בשנת 2024, מדובר על החלק היחסי מסכום זה, החל ממועד תחילת החוק.
"בשנים 2022 ו-2023, רשמו הבנקים הישראלים עלייה חריגה בשיעורי הרווחיות, הן בהשוואה לשנים עברו והן בהשוואה לבנקים במדינות אחרות", הסבירו באוצר.
ואכן, הרווח הנקי המצרפי של המערכת הבנקאית הסתכם בשנת 2022 בכ-24 מיליארד שקל, עלייה של כ-30% ביחס לשנת 2021. עד לסוף הרבעון השלישי של 2023, הסתכם הרווח הנקי של המערכת הבנקאית בכ-20 מיליארד שקל, וזאת אף לאחר שהבנקים הפרישו להפסדי אשראי בגין השפעות המלחמה שפרצה באוקטובר 2023. בהתאם, התשואה להון במערכת הבנקאית עלתה מסביבה של כ-8% בעשור שבין 2010-2020 לכ-14% בשנת 2021 וכ-16% בשנת 2022, ויש אינדיקציות לכך שהיא תסתכם בשיעור גבוה אף יותר בשנת 2023. "מגמות אלה יצרו לבנקים עודפי נזילות והון גבוהים מאוד, ואפשרו להם לחזק את ההון העצמי ולהעצים את יציבותם הפיננסית", נכתב בהצעה.
"עלייה זו ברווחיות נבעה מגידול בהכנסות מריבית של הבנקים, זאת בעקבות העלאות של שיעור ריבית בנק ישראל החל מחודש אפריל 2022. העלאות ריבית הובילו להעלאה של הריבית על האשראי שניתן על הבנקים. עם זאת, עליית ריבית זו גולגלה באופן חלקי בלבד לפיקדונות הציבור, ניתן להניח כי זאת, בין השאר, בשל רמת התחרות הנמוכה במערכת הבנקאות הישראלית. כלומר, בניגוד לריבית על האשראי שניתנה על־ידי הבנקים, התמסורת של הריבית המוניטרית לפיקדונות הציבור הייתה חלקית", הסבירו במשרד האוצר את המהלך.
הם הוסיפו כי יש בידיהם אינדיקציות לכך שהמרווח שבין הריבית המוניטרית לבין הריבית על פיקדונות הציבור גדל אף בהשוואה בין־לאומית. "כתוצאה מכך, ובשילוב עם הנגישות הייחודית של הבנקים לפיקדונות ולהלוואות מוניטריים בבנק ישראל, המבטיחה להם ריבית בגובה ריבית בנק ישראל על פיקדונות אלו, שיעור הרווחיות של הבנקים עלה באופן ניכר. קרי, אותה רווחיות גדלה מבלי שאירע שינוי מהותי בפעילות העסקית של הבנקים השונים, אלא עקב החלטת בנק ישראל להעלאת הריבית", צוין בהצעת המחליטים.
עוד הזכירו אנשי האוצר כי לפי תחזית מחלקת המחקר של בנק ישראל, ובהינתן תרחיש הייחוס הנוכחי של הלחימה, בשנת 2024 אמנם תימשך מגמת הירידה של ריבית בנק ישראל, אך הריבית תוסיף להיות גבוהה ותעמוד בסוף השנה על כ-3.75%-4%.
"הגם שצפויה השפעה של האטת המשק הישראלי והתגברות הסיכונים המאקרו־כלכליים על הפעילות העסקית של המערכת הבנקאית, בהינתן סביבת הריבית הגבוהה ורמת התחרות הנמוכה במערכת הבנקאית, הבנקים צפויים בסבירות גבוהה להמשיך וליהנות בשנתיים הקרובות מרווחיות גבוהה ומעודפי נזילות והון. יצוין כי מספר מדינות בחנו בשנתיים האחרונות הטלת מס נוסף על רווחי הבנקים באופן זמני, וחלק אף עשו זאת, מסיבות דומות", נכתב.
נוסף על כך, ציינו באוצר כי מנגנון מס הרווח המוטל על הבנקים כמוסדות כספיים הוא מנגנון יעיל להעלאת מס, שכן זהו מנגנון מס הקיים בשגרה, ועל כן גבייתו אינה צפויה להערים קשיים תפעוליים או לייצר מורכבות יתרה. "בשל כך, לא צפויות עלויות תפעוליות נוספות לבנקים כתוצאה מהעלאת שיעור זה", הסבירו.
לצד זאת, הם הזכירו כי במקביל להחלטה זו, מציעה הממשלה כי שיעור המע"מ יועלה מ-17% ל-18% החל מה-1 בינואר 2025, ובהתאם יועלה ב-1% שיעור מס השכר והרווח החל על מוסד כספי. כדי למנוע כפילות בשנת המס 2025, מוצע לקבוע כי שיעור מס השכר המוטל על בנק יעמוד על 17% ושיעור מס הריווח המוטל על בנק יעמוד על 26%, החל מיום תחילתו של חוק זה ועד לסוף שנת 2025. החל מה-1 בינואר 2026, שיעור מס השכר המוטל על בנק יהיה זהה לשיעור המוטל על יתר המוסדות הכספיים.
בנק ישראל: "מס ייעודי על רווחי סקטור ספציפי נוגד את העקרונות של מדיניות מיסוי"
מי שלא אהבו את הניסיון החדש של סמוטריץ' להטיל מס רווחי יתר על הבנקים הם בנק ישראל והעומד בראשו, הנגיד פרופ' אמיר ירון. מיד לאחר היוודע המסר שהעביר סמוטריץ' לרשות המסים, הבהירו בבנק ישראל כי בעיניהם מס ייעודי על רווחי סקטור ספציפי נוגד את העקרונות של מדיניות מיסוי, מייצר אי-ודאות ועלול להרתיע משקיעים.
"הדברים בוודאי נכונים למקרה בו המס מוטל רק על חלק מהחברות בסקטור מסוים. ככל שנוקטים בצעד כזה אגב צורך תקציבי, יש לכל הפחות לוודא שהוא חל על כלל הסקטור הפיננסי; שהוא מידתי ועקבי עם צעדים אחרים בתחום המיסוי של הממשלה; וכן שהוא תחום בזמן", ציינו בבנק ישראל.
הפעם הראשונה ששר האוצר העלה את הרעיון הייתה בחודש מאי אשתקד, כשהודיע בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה על כוונתו למסות את הרווחים התופחים של הבנקים בעקבות העלאות הריבית. "אי-אפשר שלא לדבר במסגרת המאבק בריכוזיות וביוקר המחיה על רווחי העתק של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית. רווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפיקדונות, ולא ניתן לייחס אותם לעבודה קשה והתייעלות", אמר אז סמוטריץ'.
הבנקים: "מהלך חריג ביותר"
בבנקים לא חיכו לפרסום של משרד האוצר, וכבר ביום שישי שלחו מכתב ליועצים המשפטיים של משרד האוצר ורשות המסים, כשגם השר סמוטריץ' מכותב עליו.
"עמדת איגוד הבנקים היא כי מדובר במהלך חריג ביותר הסותר עקרונות מקובלים של מיסוי ומושכלות יסוד בדיני המס ואף סותר מדיניות עקבית של ממשלת ישראל. זהו מהלך בלתי סביר הפוגע בזכויות יסוד, שתכליתו אינה ברורה והוא אף אינו מידתי. זאת בין היתר כיוון שהוא מפלה, חסר הגיון כלכלי ובסופו של דבר פוגע בציבור הרחב. לכן אין לקדמו באופן חפוז במסגרת גיבוש חוק ההסדרים לשנת 2024", נטען.
"לא מדובר בשינוי פיסקאלי מינורי של תיקון שיעור המס בצו, אלא ברפורמה מבנית עמוקה, המשנה סדרי בראשית בחקיקת המס, ולכן מדובר ברפורמה שכלל לא מתאימה לקידום כתיקון פיסקלי מינורי בחוק ההסדרים. לא ברור מה היו ההליכים שקדמו לרעיון, האם נשקלו חלופות, והאם אכן נעשתה בדיקה לגבי ההשלכות הצפויות ממנו.
"איגוד הבנקים חושש כי המהלך הנשקל עלול להיות מבוצע בחופזה רבה ללא הליך ראוי. בחינת ההשלכות של הטלת מס על ענף הבנקאות מחייבת גם בחינה מעמיקה של ההשלכות של המהלך על נכונותם של משקיעים זרים להשקיע במניות של סקטור שהופך למטרה לרגולציה בעייתית ולמדיניות מיסוי ייחודית. אין מדובר רק במשקיעים זרים. רוב מניות הבנקים מוחזקות בידי הציבור ובחסכונות ארוכי-הטווח שלו. סימון הבנקים כסקטור הנתון לחקיקה בעייתית עלול לפגוע באטרקטיביות של ההשקעה במניות הבנקים, ובאופן זה יפגע בציבור כולו. הירידה במדד הבנקים בעקבות הפרסומים על עצם הכוונה לשקול מס כזה מחדדת את הבעייתיות הזו במהלך הנשקל".