גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכיר בפירמת עורכי דין התגרש. הסכסוך הוליד פסיקה חדשנית

הליך גירושים של שותף בכיר בפירמת עו"ד מהגדולות בישראל הוביל לשאלות מיסוי בעת חלוקת מניות בחברות שהיו בבעלות הבעל. מה קבע ביהמ"ש? ● בדרך נחשף טפח מהכנסותיהם של שותפים בכירים בפירמות עורכי הדין הגדולות

בית המשפט קבע כי העברת מניות בין בני זוג בגירושים אינה נחשבת אירוע מס / צילום: Shutterstock
בית המשפט קבע כי העברת מניות בין בני זוג בגירושים אינה נחשבת אירוע מס / צילום: Shutterstock

האם העברת זכויות בחברת סטארט-אפ ותשלום שווי מחצית מ"חברת ארנק", אגב גירושים בין בני זוג כחלק מאיזון המשאבים, מהווה אירוע מס? בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע לאחרונה כי העברת מניות בין בני זוג כתוצאה מגירושים אינה נחשבת אירוע מס, בדיוק כמו בהעברת מקרקעין ביניהם בשל גירושים. זאת, לאחר שחייב בעל לרשום את מחצית המניות שהיו בבעלותו בחברות סטארט-אפ גם על שם האישה, כחלק מחלוקת הרכוש ביניהם בעת הגירושים. עוד נקבע כי ככל שישולם מס בגין מימוש הזכויות בחברות הללו, הצדדים יישאו במס בחלקים שווים בגין הרווחים שנצברו בשנים שהיו נשואים. 

עובדת לאומי הציגה אישורי מחלה, אז למה הבנק לא חויב לשלם לה? 
האם ניתן לשנות צוואה הדדית לאחר שבן הזוג הפך לחסוי?

באשר ל"חברת ארנק" שבאמצעותה קיבל הבעל את הרווחים מפירמת עורכי הדין בה היה שותף - נקבע כי אין אפשרות לחלק את החברה, והאישה זכאית לקבל רק את שווי מחצית החברה במועד הקרע. 

לקריאת פסק הדין

פסק הדין ניתן בסכסוך שפרץ בין שותף בכיר באחת מפירמות עורכי הדין המובילות בארץ לבין אשתו. השניים נישאו לפני למעלה מ-20 שנה, ונולדו להם שלושה ילדים. הבעל הוא עורך דין. במהלך שנות הנישואים התקבל הבעל כשותף בפירמת עורכי הדין שנמנית עם עשר הפירמות הגדולות בארץ, ואף הייתה חלק ממיזוג משמעותי בענף בשנים האחרונות. הכנסותיו של הבעל התקבלו באמצעות "חברת ארנק" שהקים, שאליה מועברת משכורתו החודשית מפירמת עורכי הדין וחלקו ברווחיה השנתיים. בנוסף מחזיק הבעל במניות של חברות סטארט-אפ שבהן השקיע. 

המושג "חברות ארנק" מתייחס לשכירים המפסיקים את עבודתם בחברה, אך ממשיכים להעניק לה את אותם שירותים במסגרת חברה הנמצאת בשליטתם.

האם העברת הזכויות מהווה אירוע מס? 

האישה לא עבדה לאורך שנות הנישואים, אך היא בעלת הכנסות פסיביות מהשכרת שלוש דירות שבבעלותה ברחוב שטריימן בתל אביב, ששווין כ-13.6 מיליון שקל, וכן בעלת זכויות במגרש בגוש הגדול בתל אביב, שעדיין אינן מניבות הכנסה. 

המשפחה התגוררה בבית בהרצליה פיתוח, הרשום על שם שני הצדדים בחלקים שווים, וחיה ברמת מחייה גבוהה. בשלהי 2017 פרץ משבר בחיי הנישואים, על רקע גילוי האישה כי הבעל ניהל רומן מחוץ לנישואים. בעקבות זאת נפתחו שורה של הליכים משפטיים בין הצדדים, בהן תביעת מזונות ותביעה לאיזון משאבים, מוניטין ונכסי קריירה של הבעל.

תביעות אלה העלו שאלות עובדתיות בנוגע להיקף ההכנסות והנכסים של הצדדים, אך גם סוגיית מיסוי חברות מהותיות ובהן: האם העברת זכויות בחברת ההזנק ותשלום שווי מחצית מ"חברת הארנק" אגב גירושים בין בני זוג כחלק מאיזון המשאבים - מהווה אירוע מס? האם איזון הזכויות בחברות בעת איזון המשאבים יהיה לפי ערכי ברוטו או על-פי ערכי נטו (בניכוי מסים שיחולו בעת מימוש השווי הכלכלי של החברה)? במצב שבו האיזון בחברת הארנק יהיה על-פי ערכי ברוטו, עד לאיזו תקופה יהיו הצדדים "כבולים זה בזה" - האם "עד בכלל" או שמא עד למועד שבו האיש יחלק דיבידנדים או ימכור את מניותיו בגין ערכים כלכליים שצברה "חברת הארנק" במהלך תקופת השיתוף? 

בפסק דין, שנפרס על פני 112 עמודים, דנה השופטת איריס אילוטוביץ' סגל בכל השאלות הללו, ובתוך כך נחשף טפח מאחורי הקלעים של הרווחים של השותפים בעשרת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל.

מפסק הדין עולה כי הבעל הרוויח בממוצע כ-100 אלף שקל ברוטו בחודש ממשכורת אותה משך מ"חברת הארנק" ומדיבידנדים שחילק המשרד לשותפים. בנוסף, הבעל משקיע ומחזיק במניות של למעלה מ-10 חברות סטארט-אפ, והכנסתו החודשית מהן עומדת על כ-75 אלף שקל בחודש (כולל הדיבידנד השנתי). השופטת אימצה חוות-דעת מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי בשורה התחתונה הבעל מכניס כ-76 אלף שקל נטו בחודש, והאישה מכניסה כ-19 אלף שקל נטו מהשכרת נכסיה.

בתביעתה עתרה האישה לסך של כ-60 אלף שקל בחודש עבור מזונות הילדים, רטרואקטיבית (בינתיים הילדים בגרו ואינם קטינים עוד), אך על רקע העובדה שהילדים עברו להתגורר עם האב בשלב מסוים ולאור ממצאים עובדתיים נוספים, נקבע כי הבעל ישלם מזונות בסך 8,200 שקל בלבד עבור התקופה הרלוונטית לתביעה.

שווי זכויות הבעל בפירמת עורכי הדין

עיקר המחלוקת בין הצדדים סבבה סביב שווי זכויות הבעל בפירמת עורכי הדין. מומחה שמינה בית המשפט בחן את הסכם השותפות בפירמה וקבע כי המוניטין העסקי של "חברת הארנק" הוא "נכס לא סחיר", אשר שוויו אפס, ומשכך אינו נכס בר-איזון. השופטת קיבלה עמדה זו וקבעה כי בהתאם לחוזה השותפות במשרד, זכויותיו של הבעל אינן ניתנות להעברה, וכשם ששכיר לא יכול למכור את חוזה העבודה שלו - כך גם הבעל במקרה זה לא יכול למכור את זכויותיו במשרד, ולכן הן אינן סחירות.

עם זאת, נקבע כי האישה זכאית למחצית משווי "חברת הארנק", אשר על-פי הערכת השמאי עמדה על סך של 1,220,543 שקל במועד הקרע בין הצדדים. סכום זה, נקבע, יקוזז מחלקו של הבעל במכירת בית המגורים בהרצליה פיתוח.

עם זאת, נקבע כי ככל שבעתיד ישולם מס בגין מימוש השווי הכלכלי של הזכויות בחברה, הצדדים יישאו בחלקים שווים ביניהם את המס הנגזר כתוצאה מאירוע המס בגין ערכים כלכלים שנצברו במהלך תקופת השיתוף בלבד. 

השופטת אף עשתה סדר בסוגיית המיסוי על הדיבידנדים שמשך הבעל או מכירת המניות העתידית של הפירמה לה הוא שותף, וקבעה כי המס ישולם בדיוק כמו מס על חלוקת מקרקעין בעת גירושים - כלומר בזמן המכירה בפועל. 

באשר לחברות ההזנק, השופטת הורתה על חלוקתן בעין, בחלקים שווים, בין הצדדים, כך שמחצית מזכויות הרשומות על שם הבעל בכל אחת מחברות ההזנק יירשמו על שם האישה. באשר למס, נקבע כי הצדדים שותפים לכלל המס שיושת עליהם בעתיד. 

עוד נקבע כי על הבעל לפצות את האישה בגין פערי ההשתכרות ביניהן, לרבות המוניטין האישי שלו כעורך דין בכיר, בסכום חד-פעמי בסך של 529,776 שקל, גם הוא באמצעות קיזוז חלקו של האיש מבית המגורים.

את הבעל ייצגה עו"ד רות דיין-וולפנר; את האישה ייצג עו"ד ציון סמוחה. 

עוד כתבות

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

טראמפ הכריז על הסכם סחר עם וייטנאם, נאסד"ק עולה ב-0.8%; רובינהוד מזנקת ב-8%, טסלה ב-5%

מגמה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד מזנקות בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ