צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שבועיים לתוך שנת 2024 ונראה שחוסר ההסכמות בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שליוו חלקים ניכרים משנת 2023 ימשיכו ללוות את הצמרת הכלכלית של ישראל. הפעם במוקד עומדת העלאת המס על רווחי הבנקים שאמנם נמצאת על השולחן חודשים ארוכים, אך החל מסוף השבוע הועלתה על הכתב ועושה דרכה לתקציב החדש, למרות התנגדות בנק ישראל.
● בלעדי | הדיל שיטלטל את ענף הבנקים והביטוח
● ההצעה להגדלת המס על רווחי הבנקים: זה הסכום שייכנס לקופת המדינה
על פי הצעת מחליטים שצורפה לקובץ השינויים בתקציב שפורסמה במוצאי שבת, המס על הרווח של הבנקים יגדל בשנים 2024 ו-2025 ל-26%, לעומת מס של 17% שמוטל עליהם כיום (כתחליף למע"מ). באוצר צופים כי העלאת שיעור המס תביא לתוספת הכנסות בסך של כ-1.4 מיליארד שקל בכל אחת מהשנתיים הקרובות, כאשר בשנת 2024 מדובר על החלק היחסי מסכום זה החל ממועד תחילת החוק.
סמוטריץ' העלה את ההצעה לראשונה כבר במאי שעבר אך בשל הסתייגות מצד בנק ישראל מהיוזמה לצד בכירים באוצר שהעריכו שהיא לא תשיג את המטרה הסופית שלה, היא לא קודמה עד לשבוע האחרון. אז החל המהלך לקרום אור וגידים כששר האוצר הנחה את אנשי מס הכנסה לגבש תכנית.
בבנק ישראל הבינו לאן נושבת הרוח ואחרי שהנגיד הטווה את רוח הדברים בשיחות סגורות פרסמו הבהרה חריגה. "מס ייעודי על רווחי סקטור ספציפי נוגד את העקרונות של מדיניות מיסוי, מייצר אי-ודאות ועלול להרתיע משקיעים. הדברים בוודאי נכונים למקרה בו המס מוטל רק על חלק מהחברות בסקטור מסוים. ככל שנוקטים בצעד כזה אגב צורך תקציבי, יש לכל הפחות לוודא שהוא חל על כלל הסקטור הפיננסי; הוא מידתי ועקבי עם צעדים אחרים בתחום המיסוי של הממשלה; וכן שהוא תחום בזמן", ציינו בבנק ישראל.
המסר הנוקב של בנק ישראל מגיע על רקע אי הזמנתו של הנגיד לישיבה שנערכה ביום שלישי שעבר לקראת אישור התקציב בה נטלו חלק ראש הממשלה ובכירי האוצר. זאת למרות שמעבר לתפקידו כראש בנק ישראל, הוא משמש גם כיועץ כלכלי לממשלה. ככל הידוע בישיבה לא עלה לדיון נושא המס על הבנקים, אך עצם השארתו של הנגיד, ששלח לא מעט אזהרות לאחרונה לגבי הצורך בתקציב שיעסוק רק בהשלכות המלחמה על הכלכלה ולא יעסוק בנושאים שאין להם השפעה ישירה על המצב הנוכחי, יש בה כדי ללמד על פערי התפיסות בין האוצר לבין בנק ישראל.
לאומי והפועלים יישאו במרבית תוצאות המהלך
באוצר מעריכים כאמור כי הגדלת המס על רווחי הבנקים תביא לתוספת הכנסות של 1.4 מיליארד שקל. כמובן שהבנקים צפויים להיפגע ממנה אך בשוק מעריכים כי לא מדובר במכה דרמטית לאור הרווחים הגבוהים והתשואה להון שהם מציגים ברבעונים האחרונים. המס הסטטוטורי שמשלמים הבנקים מורכב ממס חברות, ממס שכר וממס רווח, כך שההתמקדות של האוצר במס רווח משפיעה רק על חלק מהמס שהם משלמים. עם זאת, בסופו של דבר המס הסטטוטורי יעלה בין 4% ל-5% כך שבמקום 35% הוא יעמוד על 39% או 40%.
הרווח הנקי המצרפי של המערכת הבנקאית הסתכם בשנת 2022 בכ-24 מיליארד שקל, עליה של כ-30% ביחס לשנת 2021. עד לסוף הרבעון השלישי של 2023 הסתכם הרווח הנקי של המערכת הבנקאית בכ-20 מיליארד שקל, וזאת אף לאחר שהבנקים הפרישו להפסדי אשראי בגין השפעות המלחמה שפרצה באוקטובר 2023. בהתאם, התשואה להון במערכת הבנקאית עלתה מסביבה של כ-8% בעשור שבין 2010-2020 לכ-14% בשנת 2021 וכ-16% בשנת 2022, ויש אינדיקציות לכך שהיא תסתכם באחוז גבוה אף יותר בשנת 2023.
לכן ההערכות בשוק הן כי מבין חמשת הבנקים הגדולים לאומי והפועלים יספגו את מרבית העלאת המס, כיוון שהרווחים שלהם הינם הגדולים ביותר. כך, העלאת המס תעלה ללאומי ב-423 מיליון שקל, לפועלים 401 מיליון שקל, למזרחי טפחות 267 מיליון, דיסקונט 199 והבינלאומי 110 מיליון.
"כשהמס גבוה עדיף להרוויח פחות"
כעת נשאלת השאלה כיצד יתמודדו הבנקים עם הפגיעה הזו ברווחים. כאן יש לציין כי גם הציבור הרחב צפוי להיפגע מהמהלך, מאחר שברוב הבנקים הגדולים הציבור מחזיק בשיעורים ניכרים מהמניות באמצעות קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות, ולכן הוא נהנה מחלוקת הדיבידנדים של הבנקים.
החשש העיקרי הוא שהבנקים ינסו לפצות את עצמם על אבדם הרווחים כפי שעשו בעבר, זאת בין היתר בצמצום הריביות על הפיקדונות ובקיזוז העמלות שניתנות בפועל (לא בתעריפי הספר הרשמיים) או בריביות שנגבות על ההלוואות.
אולם יש גם מי ששוללים צעדים כאלו מכל וכל. "העלאת המס לא טובה לבנקים אבל כל עוד היא לא תהיה מעתה ועד עולם ההשפעה תהיה מוגבלת ולא דרמטית", אומר אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון. "בנוסף, אין סיכוי שהם יגלגלו את השפעת העלאת המס לצרכנים, אלא להיפך. לדעתי סביר יותר שהם יעדיפו שנה-שנתיים עם שורה תחתונה חלשה וכשהעלאת המס תפוג הם יחזרו להרוויח יותר".
מדוע?
גלזר: "ראשית, ישראל בתקופה קשה שלא מתאימה 'להוציא עיניים' עם רווחים גבוהים. מעבר לכך, הם כבר החלו ברבעונים האחרונים להפריש הון גדול להפסדי אשראי כך שהרווחים קטנו ועדיף להם שהמס הגבוה משולם בתקופה של רווחים קטנים יותר. כלומר עדיף להם בשנים בהן המס גבוה להרוויח פחות ובעוד שנתיים שלוש, כשהמצב יירגע והם לא יצטרכו להפריש, הם יוכלו לחזור להרוויח יותר והמס יהיה נמוך יותר. ולבסוף, באווירה שנוצרה כאן תראו מה קורה למי שמרוויח הרבה - אם הוא ימשיך להרוויח יקחו לו יותר".
הבנקים טוענים כי כבר תרמו את חלקם במאמץ המלחמתי
הבנקים עוד לא הרימו ידיים וכבר בסוף השבוע שלח איגוד הבנקים מכתב נגד העלאת המס ליועצים המשפטיים של משרד האוצר ורשות המסים, עליו כותבו גם שר האוצר, שר המשפטים והנגיד. גם באיגוד, כמו הנגיד, התייחסו לסוגיית המשקיעים הזרים.
"בחינת ההשלכות של הטלת מס על ענף הבנקאות מחייבת גם בחינה מעמיקה של ההשלכות של המהלך על נכונותם של משקיעים זרים להשקיע במניות של סקטור שהופך למטרה לרגולציה בעייתית ולמדיניות מיסוי ייחודית. אין מדובר רק במשקיעים זרים. רוב מניות הבנקים מוחזקות בידי הציבור ובחסכונות ארוכי הטווח שלו. סימון הבנקים כסקטור הנתון לחקיקה בעייתית עלול לפגוע באטרקטיביות של ההשקעה במניות הבנקים ובאופן זה יפגע בציבור כולו. הירידה במדד הבנקים בעקבות הפרסומים על עצם הכוונה לשקול מס כזה מחדדת את הבעייתיות הזו במהלך הנשקל" .
עוד הם ציינו כי איגוד הבנקים מבין כי המלחמה מחייבת שינוי בסדר העדיפויות ובכלל זה הגדלת הכנסות הממשלה ממיסים. "הבנקים אף מוכנים לשאת בנטל כפי שעשו, מיד אחרי פרוץ המלחמה ובחודשים האחרונים. זאת באמצעות סיוע רחב בשווי של מיליארדי שקלים לאלה שאכן נדרשו לכך וכי היקף ההטבות של המערכת הבנקאית ללקוחותיה בקשר עם מלחמת חרבות ברזל עומד על למעלה מ-2 מיליארד שקל... אלא שמכאן ועד הטלת מס מפלה, רק על הבנקים, כיוון שמדובר במטרה קלה ופופוליסטית, הדרך ארוכה", נכתב.