שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר
הכלכלן הראשי של משרד האוצר, ד''ר שמואל אברמזון, הציג בפני הממשלה תרחיש פסימי לירידה של 1.5% בתוצר בשנת 2024. לפי הדוח שחיבר אברמזון, גם ב"תרחיש הבסיס", תעמוד הצמיחה בשנה הקרובה על 1.6% בלבד, נתון המגלם למעשה צמיחה שלילית לנפש.
● האינפלציה ירדה לקצב של 3% בשנת 2023 והגיעה ליעד של בנק ישראל; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
● בן גביר קיבל תוספת של 2 מיליארד שקל ואלה הקיצוצים הגדולים: כך אושר תקציב המדינה
תרחיש הבסיס של הכלכלן הראשי מעריך כי המלחמה תימשך 5 חודשים סך הכל והיא תסתיים עד פברואר 2024, עם מרכז הלחימה בדרום ולחימה מוגבלת בצפון. שגרת הלחימה, עם זאת, תימשך עד לסוף השנה. לפני שפרצה המלחמה, הכלכלן הראשי העריך ביוני כי הצמיחה תעמוד בשנת 2024 על 2.7%.
הדוח מצביע גם על היקף ההכנסות הצפוי למדינה ב-2024, ומשווה זאת לתחזית אגף הכלכלן הראשי מחודש מאי האחרון (אז עדיין בראשות הכלכלנית שירה גרינברג). לפי הנתונים, צפויה ירידה של 33 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים במהלך השנה הקרובה. בשקלול שנת 2023, צפוי להיווצר פער של כ-52 מיליארד שקל בקופת המדינה כתוצאה מהירידה בהכנסות בלבד.
אברמזון הציג לממשלה גם את נתוני המשק, המצביעים על כך שהיקף רכישות הישראלים בכרטיסי אשראי ירד בחדות בחודשים האחרונים לעומת הרבעון השלישי ב-2023. עם זאת, היקף הרכישות מתאושש וחזר לממוצע הרכישות ברבעון השלישי, אולם הפער שנוצר כבר עומד על כ-8 מיליארד שקל של הפסד מצטבר. במקביל, גם שאר השווקים מעידים על התאוששות הכלכלה - בדגש על שער החליפין של השקל ושווקי המניות בבורסת תל אביב.
בנוגע לתקציב המדינה, נושא הדיון בישיבת הממשלה, אברמזון הדגיש כי בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, הגירעון החזוי בתקציב שאושר, העומד על 6.6% מהתוצר, הינו השני בגובהו מבין המדינות השונות, אחרי ארה"ב בלבד. ממוצע הגירעונות החזוי לשנת 2024 במדינות המפותחות עומד על 1.3% בלבד.
הכלכלן הראשי ציטט גופים בינלאומיים שהדגישו את חשיבות האחריות הפיסקלית, וציטט מסמך של קרן המטבע הבינ"ל לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בסוף אוקטובר. הקרן קבעה, כי "הקצאה מחדש של ההוצאות תעביר מסר ברור לשווקים בדבר המחויבות הבלתי ניתנת לערעור של הרשויות בישראל בנוגע לשמירה על יציבות מאקרו כלכלית ואחריות פיסקלית".