גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם שאלת חוקיות ההתנחלויות תכריע את גורל קרן הארנונה?

בדיונים בכנסת על קרן הארנונה טענה הממשלה כי יש להחריג את ההתיישבות ביהודה ושומרון מההשתתפות בנטל התשלום שהוחל על כלל הרשויות בישראל, וזאת בשל קשיים משפטיים במישור הבינלאומי ● בדיון שנערך השבוע בבג"ץ הטילו חלק מהשופטים ספק במגבלה שלכאורה הכשירה את אי-השוויון בין הרשויות, ועתה הם מורים ליועמ"שית להגיש חוות-דעת שתבסס זאת

ההתנחלות תקוע ביהודה ושומרון / צילום: איל יצהר
ההתנחלות תקוע ביהודה ושומרון / צילום: איל יצהר

האם מעמדן המשפטי של ההתנחלויות במישור הבינלאומי יהיה בסוף זה שיכריע את גורלה של קרן הארנונה? דיון שהתקיים השבוע בבית המשפט העליון בעתירות שהוגשו נגד החוק, והחלטה שניתנה היום (ד) בעקבותיו, מלמד כי התשובה לכך עשויה להיות חיובית.

כזכור, בחוק ההסדרים לשנות התקציב 2023-2024 העבירה הכנסת את "חוק הרשויות המקומיות (קרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור)". החוק קבע, בגדול, כי הרשויות המקומיות, למעט אלה ביהודה ושומרון, יפרישו לקרן ייעודית חדשה את ההפרשה מארנונה שהפרישו בשנה הקודמת בתוספת שיעור מהגידול בארנונה מעסקים של השנה הקודמת, בשיעורים שנעים בין 7.5% לרשות שבה ההכנסה מארנונה עסקית לנפש היא עד 500 שקל, ועד ל-28% לרשות שבה ארנונה עסקית לנפש עולה על 2,000 שקל.

המספרים נחשפים: כמה הערים הגדולות צפויות לשלם לקרן הארנונה?
הדיון שהוביל לפיצוץ: מה המטרה של קרן הארנונה ומדוע ראשי הערים כועסים?

מן הקרן אמורים, על-פי החוק, להיות משולמים מענקים לרשויות מקומיות בשל יחידות דיור שנוספו בהן: 1,000 שקל עבור כל יחידת דיור שנוספה בין השנים 2020-2018; ו-1,850 שקל בגין כל יחידה שנוספה החל משנת 2021.

החוק גרר סערה גדולה והתנגדות עזה של ראשי רשויות רבים ברחבי הארץ. בין היתר נטען כי השלטון המרכזי בישראל משתלט הלכה למעשה על השלטון המקומי, מכפיף אותו אליו ומלאים את כספיו; כי המנגנון הכלכלי שבבסיס החוק כלל לא יתמרץ בנייה למגורים אלא ישמש רק מגנון גבייה נוסף ממי שממילא משלמים מסים רבים למדינת ישראל; וכי הוא מפלה בין רשויות בתוך תחומי הקו הירוק לאלה שמחוצה לו, ללא הצדקה. כן נטענו טענות הנוגעות לאופי הליך החקיקה, למידע שהיה בפני חברי הכנסת בעת חקיקתו ולבחירה בחוק ההסדרים כאכסניה לשינוי מהותי כל-כך ביחסים שבין השלטון המקומי למרכזי בישראל.

שלוש עתירות שכוללות את הטענות הללו, בשינויים מסוימים, הוגשו לבג"ץ - על-ידי מרכז השלטון המקומי, התנועה לאיכות השלטון ומפלגת העבודה, ובמסגרתן מתבקש בית המשפט לפסול את החוק.

השבוע התקיים בכך דיון ראשון בעתירות, בפני השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ועפר גרוסקופף. בהתאם לאופי ההליך בבג"ץ, הדיון הוא דיון מקדמי, והנטל במסגרתו מופנה כלפי העותרים, להוכיח כי המשיבים - במקרה זה הממשלה והכנסת - כשלו.

כידוע, דיון בעל-פה אינו מחייב את השופטים, אך הוא עשוי לאותת על הלך-הרוח שהם צועדים בו, כמו גם, ואולי בעיקר, על הסוגיות שמעסיקות אותם. הדיון שהתקיים, עוד מראשיתו, וההחלטה הצפויה שניתנה בעקבותיו היום, מלמדים כי האפיק שבעקבותיו עשויים שניים מחברי ההרכב להתערב - הוא ההחרגה של ההתנחלויות מנטל התשלום לקרן.

הליך החקיקה, השאלה אילו נתונים עמדו בפני חברי הכנסת ואופייה של המדיניות הכלכלית שאושרה עשויים לגרור גם הם ביקורת שיפוטית, אבל לפחות בשלב זה של ההליך - הם לא במוקד הדיון מבחינת השופטים, שצריכים להחליט אם להוציא צו על-תנאי שיעביר את נטל ההוכחה להראות שנהגה בסדר, למדינה, או לא.

"ההסבר לא מחזיק מים"

עוד בפתח הדיון אמר ראש ההרכב, השופט עמית, לצדדים כי השופטים עתידים לשאול אותם על ההחרגה של יהודה ושומרון, שאינה ברורה להם עד הסוף. הדיון בכך הגיע בעקבות טענתם של ראשי הרשויות לאפליה למול מי שאינם שותפים לנטל התשלום.

הממשלה, שיוצגה על-ידי עו"ד ענת גולדשטיין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, טענה כי הפגיעה לא בוססה, בין מן הטעם שלרשויות, בשונה מאזרחים, אין כלל זכות חוקתית לשיטתה לשוויון; ובין בנימוק כי ישנו שוני רלוונטי בין הרשויות בתוך תחומי הקו הירוק - לבין אלה שמחוצה לו.

הטענה התייחסה לעמדה שהובעה בידי נציג המדינה בהליכי החקיקה, בה נטען כי ישנה מגבלה מבחינת הדין הבינלאומי על העברת כספי ארנונה בהתנחלויות הממוקמות - על-פי העמדה המשפטית הרשמית - בשטח כבוש - למדינת ישראל. הטענה מבוססת על הכלל שלפיו הכוח הכובש, המחזיק בשטח, לא יכול לנצל את המשאבים בו לטובתו.

"לא ראיתי מה המקור לדין הבינלאומי להעברה. האיסור הוא העברת כספים למדינה הכובשת", אמר השופט גרוסקופף. "פה אנו לא עוסקים בתושבים מוגנים. אף אחד לא יכול לטעון שהיישובים או התושבים מוגנים, להפך - מבחינת המשפטי הבינלאומי הם (המתנחלים - נ"ס) תושבי מדינת ישראל, ולכן החוקים לא באים להגן עליהם. אם לגבירתי יש עמדה אחרת, בבקשה שתציג אותה. אינני מצליח להבין את הטיעון".

עו"ד גולדשטיין השיבה כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רצה להחיל את החקיקה גם על יהודה ושומרון, אך חוות-דעת משפטית שהוגשה בעניין הזה סברה כי אי-אפשר לעשות כן. השופט גרוסקופף הקשה: "תושבי יהודה ושומרון משלמים מסים למדינת ישראל, וזה לגיטימי. היישובים עליהם מדובר הם של תושבים ישראלים. אם הם היו של פלסטינים, אז האיסור היה ברור, אבל החוק לא מתייחס אליהם. אינני מבין איך המשפט הבינלאומי יוצר מגבלות עליהם (ההתנחלויות - נ"ס), זה הוצג לכנסת כאילוץ שמצדיק את ההבחנה, ובעיניי זו ההצדקה היחידה. אם זה לא עומד במשפט הבינלאומי, אז יש פה בעיה". בהמשך הוסיף גרוסקופף כי "ההסבר שנמסר לכנסת מבחינה משפטית לא מחזיק מים".

בשלב זה חזר גרוסקופף על דוגמה שהעלה בשלב מוקדם יותר של הדיון, בה תהה - במענה לעמדת הממשלה שלפיה לרשויות מקומיות אין זכות חוקתית לשוויון - האם זו הייתה העמדה גם אם היה נקבע כי רשויות ערביות רק תורמות לקרן אך לא נתרמות ממנה. בעקבות הדברים ציינו הוא והשופט עמית כי ירצו לראות את חוות-הדעת המשפטית שעליה בוססה החקיקה.

היום ניתנה גם החלטה המורה ליועצת המשפטית לממשלה, או למשנה למשפט בינלאומי הכפוף לה, להגיש עמדה כזו. השופטים קצבו להם שבועיים לכך, אולם ניסיון העבר מלמד כי הפרקליטות תבקש הארכת מועד להגשת חוות-הדעת כזו. זאת, בוודאי אם אין כל חוות-דעת כתובה כזו, כפי שנרמז בדיון, ובשים לב לכך שהמחלקה למשפט בינלאומי, והמשנה שבראשה, עו"ד גיל-עד נועם, מושקעים עד צוואר בהליך שמתנהל נגד ישראל בהאג.

כך או אחרת, לאחר שתוגש חוות-הדעת, יכריעו השופטים אם להוציא צו על-תנאי למדינה, לקיים דיון נוסף או לדחות את העתירה.

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

זום גלובלי / צילום: Reuters

קים ג'ונג און מתכוון לחשוף "יעדים חדשים" לתקיפה פוטנציאלית

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת הסייבר סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות