גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם שאלת חוקיות ההתנחלויות תכריע את גורל קרן הארנונה?

בדיונים בכנסת על קרן הארנונה טענה הממשלה כי יש להחריג את ההתיישבות ביהודה ושומרון מההשתתפות בנטל התשלום שהוחל על כלל הרשויות בישראל, וזאת בשל קשיים משפטיים במישור הבינלאומי ● בדיון שנערך השבוע בבג"ץ הטילו חלק מהשופטים ספק במגבלה שלכאורה הכשירה את אי-השוויון בין הרשויות, ועתה הם מורים ליועמ"שית להגיש חוות-דעת שתבסס זאת

ההתנחלות תקוע ביהודה ושומרון / צילום: איל יצהר
ההתנחלות תקוע ביהודה ושומרון / צילום: איל יצהר

האם מעמדן המשפטי של ההתנחלויות במישור הבינלאומי יהיה בסוף זה שיכריע את גורלה של קרן הארנונה? דיון שהתקיים השבוע בבית המשפט העליון בעתירות שהוגשו נגד החוק, והחלטה שניתנה היום (ד) בעקבותיו, מלמד כי התשובה לכך עשויה להיות חיובית.

כזכור, בחוק ההסדרים לשנות התקציב 2023-2024 העבירה הכנסת את "חוק הרשויות המקומיות (קרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור)". החוק קבע, בגדול, כי הרשויות המקומיות, למעט אלה ביהודה ושומרון, יפרישו לקרן ייעודית חדשה את ההפרשה מארנונה שהפרישו בשנה הקודמת בתוספת שיעור מהגידול בארנונה מעסקים של השנה הקודמת, בשיעורים שנעים בין 7.5% לרשות שבה ההכנסה מארנונה עסקית לנפש היא עד 500 שקל, ועד ל-28% לרשות שבה ארנונה עסקית לנפש עולה על 2,000 שקל. 

המספרים נחשפים: כמה הערים הגדולות צפויות לשלם לקרן הארנונה?
הדיון שהוביל לפיצוץ: מה המטרה של קרן הארנונה ומדוע ראשי הערים כועסים?

מן הקרן אמורים, על-פי החוק, להיות משולמים מענקים לרשויות מקומיות בשל יחידות דיור שנוספו בהן: 1,000 שקל עבור כל יחידת דיור שנוספה בין השנים 2020-2018; ו-1,850 שקל בגין כל יחידה שנוספה החל משנת 2021.

החוק גרר סערה גדולה והתנגדות עזה של ראשי רשויות רבים ברחבי הארץ. בין היתר נטען כי השלטון המרכזי בישראל משתלט הלכה למעשה על השלטון המקומי, מכפיף אותו אליו ומלאים את כספיו; כי המנגנון הכלכלי שבבסיס החוק כלל לא יתמרץ בנייה למגורים אלא ישמש רק מגנון גבייה נוסף ממי שממילא משלמים מסים רבים למדינת ישראל; וכי הוא מפלה בין רשויות בתוך תחומי הקו הירוק לאלה שמחוצה לו, ללא הצדקה. כן נטענו טענות הנוגעות לאופי הליך החקיקה, למידע שהיה בפני חברי הכנסת בעת חקיקתו ולבחירה בחוק ההסדרים כאכסניה לשינוי מהותי כל-כך ביחסים שבין השלטון המקומי למרכזי בישראל.

שלוש עתירות שכוללות את הטענות הללו, בשינויים מסוימים, הוגשו לבג"ץ - על-ידי מרכז השלטון המקומי, התנועה לאיכות השלטון ומפלגת העבודה, ובמסגרתן מתבקש בית המשפט לפסול את החוק.

השבוע התקיים בכך דיון ראשון בעתירות, בפני השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ועפר גרוסקופף. בהתאם לאופי ההליך בבג"ץ, הדיון הוא דיון מקדמי, והנטל במסגרתו מופנה כלפי העותרים, להוכיח כי המשיבים - במקרה זה הממשלה והכנסת - כשלו.

כידוע, דיון בעל-פה אינו מחייב את השופטים, אך הוא עשוי לאותת על הלך-הרוח שהם צועדים בו, כמו גם, ואולי בעיקר, על הסוגיות שמעסיקות אותם. הדיון שהתקיים, עוד מראשיתו, וההחלטה הצפויה שניתנה בעקבותיו היום, מלמדים כי האפיק שבעקבותיו עשויים שניים מחברי ההרכב להתערב - הוא ההחרגה של ההתנחלויות מנטל התשלום לקרן.

הליך החקיקה, השאלה אילו נתונים עמדו בפני חברי הכנסת ואופייה של המדיניות הכלכלית שאושרה עשויים לגרור גם הם ביקורת שיפוטית, אבל לפחות בשלב זה של ההליך - הם לא במוקד הדיון מבחינת השופטים, שצריכים להחליט אם להוציא צו על-תנאי שיעביר את נטל ההוכחה להראות שנהגה בסדר, למדינה, או לא. 

"ההסבר לא מחזיק מים" 

עוד בפתח הדיון אמר ראש ההרכב, השופט עמית, לצדדים כי השופטים עתידים לשאול אותם על ההחרגה של יהודה ושומרון, שאינה ברורה להם עד הסוף. הדיון בכך הגיע בעקבות טענתם של ראשי הרשויות לאפליה למול מי שאינם שותפים לנטל התשלום.

הממשלה, שיוצגה על-ידי עו"ד ענת גולדשטיין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, טענה כי הפגיעה לא בוססה, בין מן הטעם שלרשויות, בשונה מאזרחים, אין כלל זכות חוקתית לשיטתה לשוויון; ובין בנימוק כי ישנו שוני רלוונטי בין הרשויות בתוך תחומי הקו הירוק - לבין אלה שמחוצה לו.

הטענה התייחסה לעמדה שהובעה בידי נציג המדינה בהליכי החקיקה, בה נטען כי ישנה מגבלה מבחינת הדין הבינלאומי על העברת כספי ארנונה בהתנחלויות הממוקמות - על-פי העמדה המשפטית הרשמית - בשטח כבוש - למדינת ישראל. הטענה מבוססת על הכלל שלפיו הכוח הכובש, המחזיק בשטח, לא יכול לנצל את המשאבים בו לטובתו.

"לא ראיתי מה המקור לדין הבינלאומי להעברה. האיסור הוא העברת כספים למדינה הכובשת", אמר השופט גרוסקופף. "פה אנו לא עוסקים בתושבים מוגנים. אף אחד לא יכול לטעון שהיישובים או התושבים מוגנים, להפך - מבחינת המשפטי הבינלאומי הם (המתנחלים - נ"ס) תושבי מדינת ישראל, ולכן החוקים לא באים להגן עליהם. אם לגבירתי יש עמדה אחרת, בבקשה שתציג אותה. אינני מצליח להבין את הטיעון".

עו"ד גולדשטיין השיבה כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רצה להחיל את החקיקה גם על יהודה ושומרון, אך חוות-דעת משפטית שהוגשה בעניין הזה סברה כי אי-אפשר לעשות כן. השופט גרוסקופף הקשה: "תושבי יהודה ושומרון משלמים מסים למדינת ישראל, וזה לגיטימי. היישובים עליהם מדובר הם של תושבים ישראלים. אם הם היו של פלסטינים, אז האיסור היה ברור, אבל החוק לא מתייחס אליהם. אינני מבין איך המשפט הבינלאומי יוצר מגבלות עליהם (ההתנחלויות - נ"ס), זה הוצג לכנסת כאילוץ שמצדיק את ההבחנה, ובעיניי זו ההצדקה היחידה. אם זה לא עומד במשפט הבינלאומי, אז יש פה בעיה". בהמשך הוסיף גרוסקופף כי "ההסבר שנמסר לכנסת מבחינה משפטית לא מחזיק מים".

בשלב זה חזר גרוסקופף על דוגמה שהעלה בשלב מוקדם יותר של הדיון, בה תהה - במענה לעמדת הממשלה שלפיה לרשויות מקומיות אין זכות חוקתית לשוויון - האם זו הייתה העמדה גם אם היה נקבע כי רשויות ערביות רק תורמות לקרן אך לא נתרמות ממנה. בעקבות הדברים ציינו הוא והשופט עמית כי ירצו לראות את חוות-הדעת המשפטית שעליה בוססה החקיקה.

היום ניתנה גם החלטה המורה ליועצת המשפטית לממשלה, או למשנה למשפט בינלאומי הכפוף לה, להגיש עמדה כזו. השופטים קצבו להם שבועיים לכך, אולם ניסיון העבר מלמד כי הפרקליטות תבקש הארכת מועד להגשת חוות-הדעת כזו. זאת, בוודאי אם אין כל חוות-דעת כתובה כזו, כפי שנרמז בדיון, ובשים לב לכך שהמחלקה למשפט בינלאומי, והמשנה שבראשה, עו"ד גיל-עד נועם, מושקעים עד צוואר בהליך שמתנהל נגד ישראל בהאג.

כך או אחרת, לאחר שתוגש חוות-הדעת, יכריעו השופטים אם להוציא צו על-תנאי למדינה, לקיים דיון נוסף או לדחות את העתירה.

עוד כתבות

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין