גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם שאלת חוקיות ההתנחלויות תכריע את גורל קרן הארנונה?

בדיונים בכנסת על קרן הארנונה טענה הממשלה כי יש להחריג את ההתיישבות ביהודה ושומרון מההשתתפות בנטל התשלום שהוחל על כלל הרשויות בישראל, וזאת בשל קשיים משפטיים במישור הבינלאומי ● בדיון שנערך השבוע בבג"ץ הטילו חלק מהשופטים ספק במגבלה שלכאורה הכשירה את אי-השוויון בין הרשויות, ועתה הם מורים ליועמ"שית להגיש חוות-דעת שתבסס זאת

ההתנחלות תקוע ביהודה ושומרון / צילום: איל יצהר
ההתנחלות תקוע ביהודה ושומרון / צילום: איל יצהר

האם מעמדן המשפטי של ההתנחלויות במישור הבינלאומי יהיה בסוף זה שיכריע את גורלה של קרן הארנונה? דיון שהתקיים השבוע בבית המשפט העליון בעתירות שהוגשו נגד החוק, והחלטה שניתנה היום (ד) בעקבותיו, מלמד כי התשובה לכך עשויה להיות חיובית.

כזכור, בחוק ההסדרים לשנות התקציב 2023-2024 העבירה הכנסת את "חוק הרשויות המקומיות (קרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור)". החוק קבע, בגדול, כי הרשויות המקומיות, למעט אלה ביהודה ושומרון, יפרישו לקרן ייעודית חדשה את ההפרשה מארנונה שהפרישו בשנה הקודמת בתוספת שיעור מהגידול בארנונה מעסקים של השנה הקודמת, בשיעורים שנעים בין 7.5% לרשות שבה ההכנסה מארנונה עסקית לנפש היא עד 500 שקל, ועד ל-28% לרשות שבה ארנונה עסקית לנפש עולה על 2,000 שקל.

המספרים נחשפים: כמה הערים הגדולות צפויות לשלם לקרן הארנונה?
הדיון שהוביל לפיצוץ: מה המטרה של קרן הארנונה ומדוע ראשי הערים כועסים?

מן הקרן אמורים, על-פי החוק, להיות משולמים מענקים לרשויות מקומיות בשל יחידות דיור שנוספו בהן: 1,000 שקל עבור כל יחידת דיור שנוספה בין השנים 2020-2018; ו-1,850 שקל בגין כל יחידה שנוספה החל משנת 2021.

החוק גרר סערה גדולה והתנגדות עזה של ראשי רשויות רבים ברחבי הארץ. בין היתר נטען כי השלטון המרכזי בישראל משתלט הלכה למעשה על השלטון המקומי, מכפיף אותו אליו ומלאים את כספיו; כי המנגנון הכלכלי שבבסיס החוק כלל לא יתמרץ בנייה למגורים אלא ישמש רק מגנון גבייה נוסף ממי שממילא משלמים מסים רבים למדינת ישראל; וכי הוא מפלה בין רשויות בתוך תחומי הקו הירוק לאלה שמחוצה לו, ללא הצדקה. כן נטענו טענות הנוגעות לאופי הליך החקיקה, למידע שהיה בפני חברי הכנסת בעת חקיקתו ולבחירה בחוק ההסדרים כאכסניה לשינוי מהותי כל-כך ביחסים שבין השלטון המקומי למרכזי בישראל.

שלוש עתירות שכוללות את הטענות הללו, בשינויים מסוימים, הוגשו לבג"ץ - על-ידי מרכז השלטון המקומי, התנועה לאיכות השלטון ומפלגת העבודה, ובמסגרתן מתבקש בית המשפט לפסול את החוק.

השבוע התקיים בכך דיון ראשון בעתירות, בפני השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ועפר גרוסקופף. בהתאם לאופי ההליך בבג"ץ, הדיון הוא דיון מקדמי, והנטל במסגרתו מופנה כלפי העותרים, להוכיח כי המשיבים - במקרה זה הממשלה והכנסת - כשלו.

כידוע, דיון בעל-פה אינו מחייב את השופטים, אך הוא עשוי לאותת על הלך-הרוח שהם צועדים בו, כמו גם, ואולי בעיקר, על הסוגיות שמעסיקות אותם. הדיון שהתקיים, עוד מראשיתו, וההחלטה הצפויה שניתנה בעקבותיו היום, מלמדים כי האפיק שבעקבותיו עשויים שניים מחברי ההרכב להתערב - הוא ההחרגה של ההתנחלויות מנטל התשלום לקרן.

הליך החקיקה, השאלה אילו נתונים עמדו בפני חברי הכנסת ואופייה של המדיניות הכלכלית שאושרה עשויים לגרור גם הם ביקורת שיפוטית, אבל לפחות בשלב זה של ההליך - הם לא במוקד הדיון מבחינת השופטים, שצריכים להחליט אם להוציא צו על-תנאי שיעביר את נטל ההוכחה להראות שנהגה בסדר, למדינה, או לא.

"ההסבר לא מחזיק מים"

עוד בפתח הדיון אמר ראש ההרכב, השופט עמית, לצדדים כי השופטים עתידים לשאול אותם על ההחרגה של יהודה ושומרון, שאינה ברורה להם עד הסוף. הדיון בכך הגיע בעקבות טענתם של ראשי הרשויות לאפליה למול מי שאינם שותפים לנטל התשלום.

הממשלה, שיוצגה על-ידי עו"ד ענת גולדשטיין ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, טענה כי הפגיעה לא בוססה, בין מן הטעם שלרשויות, בשונה מאזרחים, אין כלל זכות חוקתית לשיטתה לשוויון; ובין בנימוק כי ישנו שוני רלוונטי בין הרשויות בתוך תחומי הקו הירוק - לבין אלה שמחוצה לו.

הטענה התייחסה לעמדה שהובעה בידי נציג המדינה בהליכי החקיקה, בה נטען כי ישנה מגבלה מבחינת הדין הבינלאומי על העברת כספי ארנונה בהתנחלויות הממוקמות - על-פי העמדה המשפטית הרשמית - בשטח כבוש - למדינת ישראל. הטענה מבוססת על הכלל שלפיו הכוח הכובש, המחזיק בשטח, לא יכול לנצל את המשאבים בו לטובתו.

"לא ראיתי מה המקור לדין הבינלאומי להעברה. האיסור הוא העברת כספים למדינה הכובשת", אמר השופט גרוסקופף. "פה אנו לא עוסקים בתושבים מוגנים. אף אחד לא יכול לטעון שהיישובים או התושבים מוגנים, להפך - מבחינת המשפטי הבינלאומי הם (המתנחלים - נ"ס) תושבי מדינת ישראל, ולכן החוקים לא באים להגן עליהם. אם לגבירתי יש עמדה אחרת, בבקשה שתציג אותה. אינני מצליח להבין את הטיעון".

עו"ד גולדשטיין השיבה כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רצה להחיל את החקיקה גם על יהודה ושומרון, אך חוות-דעת משפטית שהוגשה בעניין הזה סברה כי אי-אפשר לעשות כן. השופט גרוסקופף הקשה: "תושבי יהודה ושומרון משלמים מסים למדינת ישראל, וזה לגיטימי. היישובים עליהם מדובר הם של תושבים ישראלים. אם הם היו של פלסטינים, אז האיסור היה ברור, אבל החוק לא מתייחס אליהם. אינני מבין איך המשפט הבינלאומי יוצר מגבלות עליהם (ההתנחלויות - נ"ס), זה הוצג לכנסת כאילוץ שמצדיק את ההבחנה, ובעיניי זו ההצדקה היחידה. אם זה לא עומד במשפט הבינלאומי, אז יש פה בעיה". בהמשך הוסיף גרוסקופף כי "ההסבר שנמסר לכנסת מבחינה משפטית לא מחזיק מים".

בשלב זה חזר גרוסקופף על דוגמה שהעלה בשלב מוקדם יותר של הדיון, בה תהה - במענה לעמדת הממשלה שלפיה לרשויות מקומיות אין זכות חוקתית לשוויון - האם זו הייתה העמדה גם אם היה נקבע כי רשויות ערביות רק תורמות לקרן אך לא נתרמות ממנה. בעקבות הדברים ציינו הוא והשופט עמית כי ירצו לראות את חוות-הדעת המשפטית שעליה בוססה החקיקה.

היום ניתנה גם החלטה המורה ליועצת המשפטית לממשלה, או למשנה למשפט בינלאומי הכפוף לה, להגיש עמדה כזו. השופטים קצבו להם שבועיים לכך, אולם ניסיון העבר מלמד כי הפרקליטות תבקש הארכת מועד להגשת חוות-הדעת כזו. זאת, בוודאי אם אין כל חוות-דעת כתובה כזו, כפי שנרמז בדיון, ובשים לב לכך שהמחלקה למשפט בינלאומי, והמשנה שבראשה, עו"ד גיל-עד נועם, מושקעים עד צוואר בהליך שמתנהל נגד ישראל בהאג.

כך או אחרת, לאחר שתוגש חוות-הדעת, יכריעו השופטים אם להוציא צו על-תנאי למדינה, לקיים דיון נוסף או לדחות את העתירה.

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"