ח"כ אליהו רביבו, הליכוד (החזית הכלכלית, גל''צ, 27.12.23) / צילום: ראובן קפוצ'נסקי
מאז הקמת הממשלה, אחת הדרישות המרכזיות של המפלגות החרדיות היא הגדלת התקציב של רשתות החינוך המזוהות איתן. בחודש שעבר, על רקע ידיעות שלפיהן ועדת הכספים התבקשה לאשר תקציבים נוספים לרשתות הללו, נשאל על כך ח"כ אליהו רביבו בגל"צ, כשלפי המראיין, ישראל פישר, כבר כיום נהנות הרשתות הללו מ"תקציב גבוה יותר פר תלמיד (מאשר) בחינוך הממלכתי־חילוני". ח"כ רביבו סתר אותו: "הם לא מקבלים יותר, הם מקבלים פחות". האם זה נכון?
בדקנו את הנושא באמצעות נתונים שקיבלנו ממשרד החינוך, שמתייחסים למצב בשנת הלימודים התשפ"ב (2021־2022). כלומר, הם אינם כוללים את התוספות המדוברות, וגם לא משקללים בתוכן את הכנסת רשתות החינוך החרדי לתוך רפורמת "אופק חדש" - עוד נושא בתחום זה שנמצא במחלוקת עזה. בדיקה זאת מתאימה לטענה שהועלתה בראיון לפיה עוד לפני התוספות הללו התלמידים החרדים תוקצבו יותר. יחד עם זאת, היא לא עונה על השאלה מה יקרה מעתה והלאה, לאור השינויים שבוצעו (וככל הידוע לנו, נתונים כאלה גם אינם בנמצא).
עניין נוסף שצריך להגדיר מראש הוא מיהו "התלמיד החרדי". לפי שנתון החברה החרדית 2023 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 73.5% מתלמידי היסודי בחברה החרדית לומדים ברשתות ששייכות לזרם שנקרא "מוכר שאינו רשמי" (מוכש"ר). באופן כללי, המוסדות בזרם הזה מחויבים ללמד רק 75% מחומר הליב"ה, ובהתאם הם גם זוכים לתקציב שמהווה 75% מבחינוך הממלכתי (עוד 22.5% מהחרדים לומדים במוסדות הפטור, שם מלמדים רק 55% מחומרי הליבה, ובהתאם זהו גם היחס התקציבי שהם זכאים לו). כלומר, במסלולים הללו התקצוב הנמוך יותר מובנה בשיטה, ואינו "באג". אלא מה? רוב התלמידים החרדים (64.3%) לומדים בשתי רשתות החינוך המזוהות עם יהדות התורה ועם ש"ס. אלה אמנם שייכות גם הן לזרם המוכש"ר שהזכרנו, אך שם כן מתחייבים ללמד 100% מלימודי הליבה, ובהתאם הן גם אמורות להיות מתוקצבות ב־100%. כלומר, אותן כן ניתן להשוות לחינוך הממלכתי, ובהמלצת גורמי המקצוע במשרד החינוך כך עשינו (ההשוואה עוסקת רק בתלמידי יסודי, מסיבות שהרחבה לגביהן ניתן למצוא ב"בדיקה המלאה" באתר).
אז מה מראים הנתונים? על פי המספרים שהועברו אלינו ממשרד החינוך, ההוצאה על תלמיד יסודי בחינוך הממלכתי במגזר היהודי עמדה בתשפ"ב על 17,885 שקל; ההוצאה על תלמיד בחינוך הממלכתי־דתי עמדה על 19,520 שקל; וההוצאה על תלמיד בחינוך הממלכתי במגזר הערבי עמדה על 20,102 שקל. לעומת זאת, הוצאה על תלמיד ברשתות החינוך החרדי שהזכרנו, עמדה על 15,147 שקל בלבד. כלומר, אכן מדובר בהוצאה הנמוכה ביותר פר תלמיד.
אילו סייגים צריך להוסיף לנתונים הללו? הראשון הוא שישנם גם תלמידים חרדים שזוכים לתקצוב הגבוה ביותר (22,174 שקל לתלמיד). אלה תלמידי הזרם הממלכתי־חרדי, שרק 4% מהחרדים נמנים עמו (ולכן, כפי שהסבירו לנו במשרד החינוך, יש להתייחס לנתונים הללו בזהירות). הסייג השני, נוגע לרמת הפיקוח על החינוך ברשתות החרדיות: כאמור, הן אמנם אמורות ללמד 100% מחומרי הליב"ה, אך מחקרים שונים שלגביהם פירטנו בבדיקות קודמות, מצביעים על כך שזהו כנראה אינו המצב.
בשורה התחתונה: דבריו של רביבו נכונים ברובם. מבין תלמידי היסודי שלומדים במוסדות שניתן להשוות לזרם הממלכתי, הרוב המוחלט של התלמידים זכו עד כה לתקצוב נמוך יותר. יחד עם זאת, הבסיס להשוואה בין הזרמים נשען על כך שברשתות החינוך העצמאיות לומדים "100% ליבה", ובפועל לא ברור שכך אכן נעשה.
תחקיר: אוריה בר־מאיר