ג'יבוטי. שיעור האבטלה במדינה עומד על 40% / צילום: Shutterstock
ג'יבוטי, אחת המדינות הקטנות ביותר ביבשת אפריקה, נהנית בימים כתיקונם ממיקום אסטרטגי מאוד - בגדה המערבית של מיצר באב אל־מנדב, דרכו עובר כ־12% מהסחר העולמי. אולם את יתרונות המיקום האלו איבדה המדינה לאחרונה, בעקבות תקיפות המורדים החות'ים מהעבר השני של המיצר, תימן, שנועדו בכלל לפגוע בישראל.
● "חיזבאללה הרבה יותר מקצועיים מחמאס": מה באמת קורה בגבול הצפון?
● שבעה בכירים ישראלים מתחו בראיון בארה"ב ביקורת על המלחמה. מה הם אמרו?
כך, במסגרת תגובותיה למתקפות החות'ים, הודיעה בסוף השבוע האחרון ענקית הספנות הדנית מארסק כי החליטה להשהות את כלל הקווים שלה לג'יבוטי. "באמצעות השינויים הללו, אנחנו מקווים להביא ללקוחותינו יותר עקביות ויכולת חיזוי, על אף העיכובים שנגזרים מהמסלולים המחודשים", ניסו להסביר בחברה הדנית.
המדינה הקטנה והצחיחה תלויה כמעט לגמרי בפעילותה הימית במיצר, שכן אין בה גיוון בתעסוקה ובמקורות צמיחה, ועל אף נתוני התמ"ג הגבוהים שלה יחסית, היא סובלת משיעורי אבטלה ועוני גבוהים. מסיבות אלו ועוד, ההודעה האחרונה של מארסק - אחת משתי החברות הגדולות ביותר בעולם בתחום המכולות, שחולשת על קרוב ל־15% מהשוק - מאיימת לרסק את כלכלתה של ג'יבוטי לחלוטין.
המבט לנמל דוראלה
ג'יבוטי, שנמצאת בקצה הדרומי של הים האדום, נכבשה על ידי צרפת ב־1882, כ־13 שנים לאחר חניכת תעלת סואץ בקצה הצפוני של אותו הים. ג'יבוטי הייתה קולוניה צרפתית עד שקיבלה את עצמאותה בשנת 1977, כשבשנותיה האחרונות לכיבוש הצרפתי היא כונתה "עפר ועיסא", על שם שתי הקבוצות האתניות המרכזיות שחיות בה. כ־60% מהאוכלוסייה במדינה הם בני עיסא, ממוצא סומלי, ו־35% בני עפר. יתר 5% במדינה הם בעיקר ערבים ממוצא תימני.
מיקומה האסטרטגי של ג'יבוטי הוא שהפך אותה גם לפי הערכות למדינה בעלת מספר הבסיסים הזרים הגדול ביותר באפריקה: ארה"ב, ברית נאט"ו, צרפת, סין, גרמניה, יפן, איטליה וערב הסעודית נמנות על הגורמים שמפעילים בסיסים צבאיים בג'יבוטי. הנוכחות הרבה שלהן אינה פרופורציונלית גם לגודל האוכלוסייה הג'יבוטית, שעומדת על כמיליון אזרחים.
תימן, מקור צרותיה הנוכחי של ג'יבוטי, שוכנת במרחק של כ־30 ק"מ בלבד ממנה - בגדה המזרחית של באב אל־מנדב. ג'יבוטי לא ידעה בעבר פגיעה משמעותית בתנועה הימית שלה, על אף מלחמת האזרחים בתימן שפרצה ב־2015. באותה מלחמה אף אחת מהשחקניות שלוקחות בה חלק לא התרכזה בפגיעה בחופש השיט בים האדום. כך הפכה ג'יבוטי לנתיב משמעותי להעברת סחורות באזור.
לא פחות מ־90% מהסחורות של אתיופיה הענקית מגיעות דרך ג'יבוטי, שכן לאתיופים אין מוצא לים. במושגים היסטוריים, זוהי מציאות די חדשה לאתיופים, שאת מוצאם לים איבדו בשנת 1993 בעקבות עצמאות אריתריאה. את סחורותיהם הם מקבלים דרך מסילת הרכבת אדיס אבבה־ג'יבוטי.
כעת, פגיעתם של המורדים החות'ים בחופש השיט בים האדום - גרמה לטלטלה בג'יבוטי ובאתיופיה כאחד. ההבדל בין השתיים הוא שלאתיופיה יש פוטנציאל לממש את גודל שטחה, ולהתפתח גם באמצעות נהר הנילוס הכחול שעובר אצלה - בעוד שג'יבוטי היא מדינה צחיחה שלא נהנית משטח גדול כאמור. כאלף קמ"ר בלבד מאדמתה של ג'יבוטי (0.04% מכלל השטח) הם שטחים ניתנים לעיבוד וכמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על כ־130 מ"מ בלבד.
בדצמבר האחרון הזהירו בבנק העולמי כי גודל כלכלתה מגביל את יכולתה להגביר תפוקות, ומגדיל את תלותה בשווקים זרים. על כן, כבר לפני כחודש חזו בבנק העולמי כי ג'יבוטי חשופה יותר לירידה בשווקים ולפגיעה בגישה להון חיצוני. בשורה התחתונה, כשהג'יבוטים חושבים על מקורות הכנסה פוטנציאליים, הם מביטים לנמל דוראלה.
79% מתחת לקו העוני
הנמל המרכזי של ג'יבוטי נחשב לאחד מבין עשרת הנמלים האסטרטגיים ביותר ביבשת אפריקה. את הנמל העצום, ששטחו כ־6,900 דונם, החלו הג'יבוטים לבנות ב־2015, והוא נחנך ארבע שנים לאחר מכן. הנמל מטפל בין השאר בכ־1.6 מיליון מכולות בשנה, ובדירוג תפוקות הנמלים של הבנק העולמי הוא קיבל בשנת 2022 את המקום ה־26 המכובד. הוא סיים מעל כל הנמלים הישראלים, כשחיפה במקום ה־56 ואשדוד במקום ה־297.
מה שמהווה מפתח מרכזי למיקסום התועלות הפוטנציאליות מנמל שכזה הוא Free Zone - מתחם דיוטי פרי לסחורות שהקימו הג'יבוטים כבר ב־2004. השיקולים המרכזיים של ג'יבוטי במתחם הוא הבאת הסחורות אליהם ויצירת משרות. 175 החברות שמתפעלות האנגרים במתחם מחוייבות להעסיק לפחות 30% עובדים מקומיים בשנה הראשונה, ולפחות 70% בשנה החמישית.
בבנק העולמי מציינים כי כלכלת ג'יבוטי התאוששה בשנה שעברה ממגפת הקורונה בזכות הצמיחה בביקושים לסחר ולמענה לוגיסטי. לפי הערכות, את שנת 2023 צפויה ג'יבוטי לסיים בצמיחה של 4.7%, לאחר 3.1% ב־2022 (נתונים רשמיים טרם פורסמו). זאת, לאחר שקצב האינפלציה השנתי ירד מ־11% ביולי 2002 עד ל־1.2% ביולי 2023.
לצערם של הג'יבוטים, התועלת של הצמיחה בביקושי הסחר היא חלקית מאוד במקרה של התמ"ג לנפש אצלם. לפי הבנק העולמי, התמ"ג לנפש שלהם נמצא על כ־5,900 דולר, והוא גבוה בהרבה מאלו של השכנות בקרן אפריקה (כ־2,800 דולר באתיופיה, כשהמצב בסומליה ובאריתריאה אפילו חמור יותר). עם זאת, שיעור האבטלה בג'יבוטי עודנו עומד על כ־40%. בה בעת, כ־79% חיים מתחת לקו העוני וכ־42% אף בעוני קיצוני. כל אלו משפיעים על מצבה הפיסקלי, בשל ירידה בהכנסות ממסים.
בסיכומו של דבר, הדיסוננס בין תוצר גבוה ברמה האזורית לשיעור העוני הגבוה מוסבר בתלות המוחלטת שפיתחה ג'יבוטי בנמלים. זה בא לידי ביטוי בכך שמדובר במדינה בעלת שיעור השירותים מתוך התמ"ג השני בגובהו באפריקה, שעומד על כ־76.8%. כעת, נותר לה רק לקוות שתצא מהמשבר שהחות'ים יצרו, בין היתר, גם עבורה.