גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש כאן בלבול מוסרי, אם לא היו עוצרים את חמאס, הם היו רוצחים 10 מיליון"

שיחה עם ד"ר יואב הלר, יו"ר תנועת הרבעון הרביעי ● על הקיטוב בחברה הישראלית, האסטרטגיה שצריך להוביל אל מול הפלסטינים והאפשרות שירוץ בהמשך לפוליטיקה ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר יואב הלר / צילום: אבי שי
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר יואב הלר / צילום: אבי שי

יואב הלר, היום אתה יו"ר תנועת הרבעון הרביעי, שתכף נדבר עליה, אבל מסלול הקריירה שלך, שהתחיל בכלל כאיש תקשורת, השתנה במהלך השנים.
"נכון. ב־2002 עבדתי ב־ynet והייתי מ"פ במילואים. בגזרת עצמונה בגוש קטיף, שעליה הייתי אחראי, נרצחו חמישה תלמידי מכינה. זה היה לילה שטלטל את חיי. החבר הכי טוב שלי, דיוויד דמלין, נהרג כמה ימים לפני כן במחסום המשטרה הבריטית ליד עופרה. אלה היו רגעים מכוננים ובעקבותיהם החלטתי לעשות שינוי ולעבור לעולם החברתי־ציבורי. עבדתי בחינוך, כמנהל יחידת התוכניות הארצית של מכון ברנקו וייס, במשך שבע שנים. בהמשך נסעתי עם משפחתי ללונדון, שם כתבתי דוקטורט שעסק בשואה.

סן פרנסיסקו הכריזה על הפסקת אש בעזה, והיא לא לבד
"חשוב למשק, לכלכלה המקומית ולשפיות": דרום אדום חוזר, למרות הכול
עורך הווידאו מהקיבוץ בצפון שהפך ליוניקורן: "חשבנו שאם כל אחד מהשותפים ייקח 8,000 שקל, זה הישג"

"לאחר מכן עבדתי שמונה שנים כמנכ"ל ארגון מעוז להכשרה ורישות מנהלים, ואז הקמתי עם אלה רינגל, איתן זליגר ואורי הרמן את תנועת הרבעון הרביעי, הפועלת ליצירת שיח של שותפות בין כלל חלקי העם בישראל. אני מקדיש לזה את החיים שלי, בהתנדבות. בשנה וקצת האחרונות עשיתי כבר 298 סלונים (חוגי בית - ה"ו), שבהם נפגשתי עם כל קבוצות האוכלוסייה. במקביל אני מכהן כיו"ר וינגייט, אבל זה נעשה נטו מתוך ציונות ואהבה לספורט. אני מקבל על זה מהמדינה כ-1,000 שקל בחודש. עיקר הפרנסה שלי מגיע מהעבודה שלי כמרצה להיסטוריה".

מהי תנועת הרבעון הרביעי?
"זו תנועת המונים אזרחית שנועדה לשנות את הפוליטיקה. זיהינו שמדינת ישראל עוברת תהליך התפרקות לחברה שבטית. הבנו שברגע שהתהליך יגיע לכדי קיצון, יהיו 'טורפים' מבחוץ שינצלו את המצב. פעמיים בהיסטוריה של עם ישראל הייתה לנו ריבונות: בתקופות מלכות דוד ושלמה ובתקופת החשמונאים. בשתיהן חווינו שפע ולאחריו התמוטטות, סביב השנה ה-75.

לכן, כששאלו את בן גוריון בזמנו 'אתה מרוצה שיש מדינה?', הוא אמר 'לא. דברו איתי בשנת ה-75'. ומכאן מגיע שם התנועה - הבטחת קיום המדינה גם ברבעון הרביעי שלה".

אתה אומר שאותו מרכז כובד בחברה הישראלית, שמאמין שהמדינה צריכה להיות יהודית ודמוקרטית, מסכים על 70% מהערכים. ממשלת בנט־לפיד, שהתבססה בדיוק על הרעיון הזה, כשלה בסופו של דבר.
"היא כשלה כי היא לא הייתה ממשלה של רבבות. היא הייתה קוניוקטורה פוליטית שבה ראו הזמנות להדיח את ביבי. היא לא כללה בתוכה את הציבור החרדי. למי שעוד לא הבין, הקיטוב פה יביא אותנו לבעיית ביטחון קיומי".

נראה שאויבינו אכן זיהו נקודת תורפה חברתית כשתקפו ב־7 באוקטובר.
"לכן זה לא משחק של 'דובוני אכפת לי' שבו רוצים שנתחבק. נוסף על כך, אחדות היא לא רק שיח אחר. זו לא רק שפה. צריך ממש לייצר מדיניות שמעודדת את זה. אתן דוגמה ממערכת החינוך - לישראל יש ארבע מערכות חינוך (ממלכתי - חילוני, דתי וערבי וכן מערכת חרדית - ה"ו). החלוקה הזאת למעשה מכינה חיילים למלחמה העתידית, מלחמת האזרחים. לא מלחמה מול האויבים שלנו.

"כשאני אומר זאת בסלונים, כולם מתנפלים עליי. ובכל זאת אני מתעקש: בתת־מודע שלנו אנחנו מחנכים לבדלנות. אי אפשר לחנך לבדלנות בלי לחנך לשנאת האחר. מה הפתרון? המערכות עדיין יכולות להיות נפרדות, אבל יהיו רשתות שבהן המורים מוכשרים יחד, וכל מורה יתרגם לשפה של הקבוצה שלו את הסיפור הישראלי. את זה אני מציע כדי שלא יקרה שוב מצב שבו בדרום הארץ מדברים במשך 20 שנה על המצוקות הביטחוניות שלהם ובסוף כולם אומרים להם 'חבר'ה, הלאה'. לא הכרנו מספיק את הסיפור של הדרום".

במילים אחרות, אתה רוצה שירדו המחיצות בין השבטים השונים. זו גם מטרה עיקרית של ארגון מעוז בכל הנוגע להכשרת מנהיגים: להפגיש בין אנשים שמגיעים מכל חלקי החברה. באופן מסוים אתה רוצה לגרום לערכים האלה לחלחל לבתי הספר.
"אני רוצה לייצר סולידריות אמיתית בחברה הישראלית דרך מערכת החינוך. לא הייתי מוריד תקצוב למי שלא עושה את זה, אלא נותן פי 1.5 למי שכן הולך בדרך הזאת. בקיצור, לתמרץ לכידות".

בוא ניתן דוגמה קונקרטית מהפוליטיקה העכשווית, שאינה מכוונת לכידות. כעת, בעיצומה של מלחמה, מיליונים רבים של שקלים בתקציב 2024 מועברים לישיבות. איך אתה רואה את זה?
"תקציב סקטוריאלי בעת מלחמה - זו רעה חולה. הוא יחזור לציבור החרדי כבומרנג. אני לא מספיק מצוי בפרטים ולא ארצה לדבר בפופוליזם. אבל עקרונית מדינה שבנויה כל כולה על סקטוריאליות היא מדינה שלא תשרוד".

בוא נדבר על אמירות מקטבות. איך אתה מבחין בין אמירות לגיטימיות של מחלוקת - או אפילו ביקורת, שהיא כלי חיוני בדמוקרטיה - לבין אמירות מקטבות? יש הטוענים שגם "ארץ נהדרת" מקטבת.
"כשהסופר חיים באר מכנה את הציונות הדתית 'סרטן באומה', זה קיטוב. בסלונים אני שומע אנשים מהציבור הליברלי מכנים חרדים במילים כמו: טפילים, גנבים, משתמטים, מוצצים לנו את הדם. זה דבר מטורף. ברור לי שצריך להגיע להסכמה עם החברה החרדית לגבי גיוס ולימודי חול. אבל יש בחברה החרדית גם המון דברים מדהימים. בואו נכיר אותם.

"יש גם אמירות מקטבות מהצד השני. למשל, חרדים שאומרים שהם בזים לחילונים; או תיאוריות הפרוגרס שמגיעות מהימין נגד הציבור החילוני-ליברלי. למה צריך את זה? אפשר להתווכח ולהגיד: אני חושב שהאופן שבו אתה תופס מגדר מסכן את לכידותה של המשפחה המסורתית. אבל כשקוראים לי פרוגרס, זה פתח לתיאוריות קונספירציה".

להפגנות נגד המהפכה המשפטית הלכת?
"הלכתי כי חשבתי שהחקיקה במלואה היא מסוכנת, אבל הנרטיב הפריע לי. חשבתי שההפגנות צריכות להיות בעד הסכמה רחבה. לפעמים הרגשתי שייך ולפעמים פחות. הטרמינולוגיה הייתה קשה מדי בשבילי".

"פוליטיקה זו מערכת בינארית של אפס או אחד"

הקיטוב, מדגיש הלר, הוא עניין הרבה יותר עמוק ממתי ואם שלטון נתניהו יגיע לסיומו. "ה'רק לא ביבי' הפך להיות תנועה משיחית בהרבה מובנים, שאומרת: אם הוא רק ילך, הכול יסתדר. ממש לא. הפוליטיקה הפופוליסטית אורבת תמיד מעבר לפינה. מי שלא מאמין לי, מספיק להתבונן על דונלד טראמפ שמוביל כעת בסקרים".

את הלר לא צריך לשאול את השאלה "האם האנשים המתונים למעשה לא מכריעים על שום דבר?". הוא בעצמו מציג את השאלה ומיד גם תשובה: "הפוך, הפוך". לשיטתו, דווקא מי שמנסה לעשות "אידיאולוגי מלא על מלא מלא", לא יכול להצליח. "בסופו של דבר, חוק יסוד: החקיקה (שיסדיר את האופן שבו מחוקקים חוקים בישראל, ויבדיל בין חוק יסוד, שמחוקק ברוב רגיל, לחוקים אחרים - ה"ו) יקרה רק בהסכמה רחבה".

איך הרבעון הרביעי מתחברת לפוליטיקה?
"יש שתי אפשרויות. הראשונה, חוץ־פרלמנטרית. למשל, נתמוך עם חברי התנועה במפלגות שיאמצו את התוכניות שלנו, למשל את תוכנית החינוך. זו דרך שמכונה Endorsement. האפשרות השנייה היא לשלב בין זה לבין מפלגה ברוח הרבעון הרביעי, שתיכנס לתוך המערכת הפוליטית. אנשים מטריפים אותנו לגבי זה מאז 7 באוקטובר".

חשבת להיכנס לפוליטיקה בעבר.
"היו לי כמה הזדמנויות להיכנס למערכת הפוליטית ולא רציתי, כי כיום זו מערכת בינארית של אפס או אחד. כן ביבי לא ביבי, זה לא מעניין. ברגע שיהיו מספיק אזרחים שמבינים לעומק את מושג הלכידות והאחדות, אז זו תהיה מערכת פוליטית שיהיה מעניין אותי להיות בה, כי אז אשכרה אפשר להשפיע".

יש דוגמה למפלגה שממותגת ככזו שחותרת לאחדות, המחנה הממלכתי. היו"ר שלה, בני גנץ, מוביל כיום בסקרים. הנה, יש בשלות בציבור לכך. בוודאי לנוכח המלחמה.
"צריך להצדיע להם על ששמו את ישראל לפני הכול בתחילת המלחמה. מלבד זאת, המחנה הממלכתי בעיקר מציעה רוגע ולהחליף את נתניהו. היא פחות מציעה את החזון הישראלי, פחות מדברת על איך החוזה החברתי נראה. זה 15 שנה אנחנו מטאטאים נושאים אסטרטגיים מתחת לשטיח".

את הנושאים האסטרטגיים שטיטאנו מתחת לשטיח הלר מציג באופן הבא: "המערכת הביטחונית, ראש הממשלה הנוכחי, נגררה בשנים האחרונות אחרי איזושהי מציאות ביטחונית. הגישה הייתה 'נמרח את זה. יאללה, חמאס, קצת דולרים. ברשות הפלסטינית מערכת החינוך מסיתה? נעלים עין'. אבל זו לא הדרך".

מה הדרך?
"ישראל צריכה להיות זו שתעצב מציאות ומטרות אל מול הפלסטינים. המטרות שלנו הן ביטחון וקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. האמירה למולם צריכה להיות ברורה: אנחנו לא ניכנס לשום תהליך מדיני או תהליך שלום, עד שלא תוותרו מראש על זכות השיבה. למה? כי אני לא מנהל משא ומתן עם התליין שלי. ראינו את האופן שבו הפלסטינים מפרשים את זכות השיבה ב-7 באוקטובר".

איך אתה קושר בין "הכרעת הסכסוך בכוח הזרוע" לבין "דוקטרינת בן גוריון", שאותה אתה מזכיר לעתים קרובות?
"בן גוריון וגם ז'בוטינסקי טענו שלכוח הזרוע של ישראל יש רק תפקיד אחד - להוציא מהראש של האויבים שלנו שיש סיכוי שמדינת ישראל היא אירוע חולף, שניתן להשמיד אותנו. ברגע שנוציא להם את זה מהראש, הם יבואו לשולחן המשא ומתן. זה קרה בעבר, עם אנואר סאדאת. אחרי 30 שנה של סכסוך, הוא אכן הגיע לשולחן המשא ומתן.

"זה קרה, כי הוא הבין שאי אפשר להכניע אותנו. גם עם הפלסטינים התחלנו לעבור תהליך לא רע בעניין הזה. אבל בשנים האחרונות צמחה לה פה מפלצת רב־זרועית ששמה איראן. היא מנצלת גם את הזהות הפלסטינית של 48' וגם את הבלבול המוסרי המטורף של תנועה פרוגרסיבית במערב. מול ישויות טרור, שאני קורא להן ישויות רשע, צריך להיות הרבה יותר התקפיים. כהיסטוריון שחקר רשע אני מגדיר ישות רשע ככזו שרואה במוות של האחר את הגאולה שלה".

מרואיין "הצוללת" מהשבוע שעבר, ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, אמר: "המחבלים מאמינים שהם מתים מות קדושים". איך מרתיעים שהידים?
"הורגים אותם לפני שהם באים להרוג אותנו".

אבל ג'יהאד, חמאס, זה גם רעיון, אידיאולוגיה. איך גודעים רעיון?
"אפשר לגדוע רעיונות. ארה"ב עשתה זאת ביפן אחרי מלחמת העולם השנייה. אם היית אומרת למישהו ב־1945 שהיפנים שב ־1937 ביצעו את טבח ואונס ננקינג בסין (מאות אלפי אנשים נטבחו ועשרות אלפי נשים נאנסו - ה"ו) עומדים להשתנות, הוא היה אומר - אין סיכוי. אבל זה קרה. זאת אומרת, כשחודרים למערכות ביורוקרטיות וכלכליות בחברה מסוימת, וכן למערכת החינוך, אפשר לבנות צורת מחשבה אחרת.

"מבחינת עזה, ביטחונית־היקפית - אנחנו צריכים לאחוז בשטח. לגבי השאר - ארה"ב, עם צרפת, גרמניה, סעודיה וכן עם גורמים מתונים פלסטיניים צריכים להתחיל לבנות סיסטם שהוא חדש. אגב, לא עם הרשות הפלסטינית, כי היא בפני עצמה כרגע אסון".

כלומר, אנחנו לא חייבים לחיות על חרבנו?
"ככל שנהיה יותר התקפיים, פחות נצטרך את חרבנו. זה פרדוקס שאותו אנחנו לא כל כך מבינים. את יודעת שבחלק ממדינות המפרץ, לפני כמה שנים, שינו את תוכנית הלימודים מאסלאם רדיקלי לאסלאם יותר מתון. זה לא בלתי אפשרי. אם אנחנו לא מתעקשים על זה, אנחנו משוגעים. אנחנו פשוט קופצים ראש לבריכה ריקה, כי מעבר לגבול יש אנשים שהזהות שלהם נבנית על הרצון להשמיד אותנו".

"אי אפשר לסיים את המלחמה כשסינוואר בשלטון"

לא איבדת תקווה ביחס לשלום?
"לא. אני חושב שצריך לחלום על השלום שיבוא יום אחד. במקביל צריך להכריע את הסכסוך, לעצב הסדרים עם המדינות הסובבות אותנו. אני מקווה שאנחנו נשתנה במשהו, והם ישתנו. אין מה לדבר על הסכם כולל כרגע".

בימים אלה דן בית הדין הבינלאומי בהאג בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל על "רצח עם". אבל דעת הקהל הבינלאומית לעניין המלחמה היא לעתים מורכבת יותר. אמר לי מכר מחו"ל שתומך בהפסקת אש: "זה שאתם חוויתם טבח איום, לא נותן לכם הצדקה לחולל הרס והרג בקנה מידה כה גדול לתושבי עזה".
"יש כאן בלבול מוסרי. הכוונה של חמאס הייתה לבצע בנו רצח עם. איך אני יודע? כי רצח עם הוא ניסיון להשמיד קבוצה אתנית, לאומית או תרבותית, אפילו בחלקה. בואו נגיד את האמת: אם לא היו עוצרים את חמאס ב־7 באוקטובר, הם היו רוצחים 10 מיליון. אנחנו אלה שצריכים להתגונן מפני רצח עם. לכן יצאנו למלחמה.

הפגנה מחוץ לבית הדין הבינלאומי בהאג. ''כואב על כל ילד עזתי שנהרג, אבל אין ברירה'' / צילום: Associated Press, Patrick Post

"לצד זאת, אגיד: אני כואב כל ילד עזתי שנהרג. אבל אין לנו ברירה אלא להילחם, גם עבור הילד העזתי, כי חמאס לקחו את בני עמם כבני ערובה. אם לא נשמיד את הרשע, זה גם מה שטרומן ורוזוולט הבינו בזמנו - הוא ישמיד אותנו. הוא גם משמיד את עמו.

"העברתי באחרונה הרצאה לפרופסורים תומכי ישראל בהרווארד והסברתי כך: כשקורה רצח עם, הצד הקורבני בדרך כלל לא יכול לעצור אותו. אבל בעזה, אם סינוואר וכל ראשי חמאס מסגירים את עצמם כעת, ומשחררים את כל החטופים, זה נגמר".

לפי הלר, "אם נסיים את המלחמה הזאת כשיחיא סינוואר עוד בשלטון, זו תהיה בעיה קשה לעתיד של המזרח התיכון, של מדינת ישראל וגם של ילדי עזה".

כי גם לא נצליח כנראה לשחרר את החטופים.
"שחרור החטופים הוא משימה מוסרית ממדרגה ראשונה. אני לא מצליח לדמיין את סיום המלחמה בלעדיהם. אבל יש הטוענים שאפשר לשחרר את כל החטופים, וסינוואר יישאר בשלטון. אם זה קורה, המסר שהצד השני מקבל הוא: מותר לעשות רצח עם ביהודים. אנסה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. והעולם - נותן לי לגיטימציה כי הוא האשים את היהודים ברצח עם. זה בלבול מוסרי שהוא ליקוי מאורות. אנחנו צריכים להיות חזקים מול הדבר הזה".

"מפחד שניגרר ללאומנות שמוציאה אנשים ממשפחת האדם"

כהיסטוריון חקרת רבות את מקורות הרשע, אבל בסופו של דבר עבודת הדוקטורט שלך התמקדה דווקא ב"טוב האנושי". במוקד המחקר עמד יהודי בשם צבי שפיגל שכונה באושוויץ "אבי התאומים", כי תפקידו היה לדאוג לתאומים שעליהם עשה מנגלה את ניסוייו האיומים. הוא הציל רבים מהם.
"עסקתי המון ברשע לפני הדוקטורט, אבל באיזשהו שלב נמאס לי, זה השחיר לי את הנפש".

ממה צומח רשע?
"אני חושב שזה שילוב של מבנים חברתיים שמעודדים קונפורמיות וציות לסמכות, לצד זה שאצל כולנו יש קונפליקט מוסרי מתמיד. חשובה גם ההסתכלות שלנו על אחרים. אני מפחד שניגרר ללאומנות שבה אתה מוציא בני אדם ממשפחת האדם. ערבים הם בני אדם. מוסלמים הם בני אדם. יש בקרבם אויבים שרוצים להשמיד אותנו, אותם צריך להרוג, מבלי לייחס תכונות של תת־אדם לבני אדם".

לדבריו, באותה המידה שרשע יכול להופיע אצל "אנשים רגילים", כך גם הטוב. "אומרים על אנשים שבחרו בטוב שהם מלאכים. אולי הם לא מלאכים? אולי הם בני אדם רגילים, שבמצבים קשים בחרו בטוב, ולא ברע. כך עשה הגיבור של הדוקטורט שלי, צבי שפיגל. הוא היה מנהל חשבונות שקיבל תפקיד לשמור על התאומים של מנגלה. הוא אמר: לא רציתי להציל, רציתי לשרוד. לאט לאט מתפתחת אצלו נפש של מציל.

"אם הטקסט של לוחם הנוחבה שהתרברב בפני אמו שרצח עשרה יהודים הוא הרשע המוחלט", אומר הלר, "יש טקסט מהמלחמה הזאת שמסמל את הטוב המוחלט. זה טקסט שכתב שחר פרידמן ז"ל, שנהרג במלחמה, ובו הוא אומר לנו: תבחרו בטוב. כל בתי הספר צריכים ללמוד את הטקסט הזה, בעברית ובערבית. הנה למשל שורה ממנו: 'תהיו אנשים טובים בדרככם. אל תיתנו לחברה להכתיב לכם מה עושה אתכם אנשים טובים, פשוט השתדלו כמה שאפשר'".

עוד כתבות

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה גדולה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה חיובית באירופה; חברת הפינטק הישראלית קופצת ביותר מ-20% במסחר המוקדם בוול סטריט

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי במסחר המוקדם ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה עלי איוב התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי