גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דונלד טראמפ משתלט על וושינגטון ומשתק את מדיניות הפנים והחוץ של ממשל ביידן

עם יתרון ברור בסקרי דעת הקהל, טראמפ מונע הסכמה בין הבית הלבן לרפובליקאים על חסימת הגבול עם מקסיקו להסתננות המונית ● בהיעדר הסכמה כזאת, הרפובליקאים מסרבים להרשות סיוע עצום ממדים לאוקראינה ולישראל ● שיתוק בוושינגטון מועיל לסיכויי הבחירה של טראמפ

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב לשעבר / צילום: ap, John Locher
דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב לשעבר / צילום: ap, John Locher

יש עוד קצת יותר מעשרה חודשים עד הבחירות לנשיאות בארה"ב, אבל הנה החדשות: דונלד טראמפ כבר הגיע לשלטון. רוחו נושבת בפרוזדורי הכוח בוושינגטון; והמפלגה הרפובליקאית, השולטת בבית הנבחרים, היא עכשיו הכלי המלא והגלוי של מי שהיא חושבת לנשיא הממשמש ובא של ארה"ב.

ממילא שאלת-השאלות נשאלת עכשיו במשנה תוקף: מה עומד להשתנות בוושינגטון לאחר 20 בינואר 2025? התשובה, במידת הקיצור, היא הכול. הכול עומד להשתנות, מעיקרו.

מפלגות בארה"ב מצייתות למנהיג יחיד רק כשהוא יושב בבית הלבן. הרעיון של "מנהיג האופוזיציה" אינו מתיישב עם השיטה הפוליטית ועם התרבות הפוליטית של ארה"ב. אבל עכשיו יש לאופוזיציה מנהיג, והוא נוהג בה ביד רמה ובתכתיבים בוטים.

המנהיג הזה הבטיח את ניצחונו בבחירות המקדימות של המפלגה לנשיאות כבר בשבוע הראשון של המערכה. זה הישג חסר תקדים בהיסטוריה האמריקאית. ניצחונו הפנימי הקפיץ אותו בסקרי דעת הקהל בבחירות הכלליות. סקר שפרסמה סוכנות הידיעות "רויטרס" בסוף השבוע שעבר העניק לטראמפ יתרון של 6% על פני ג'ו ביידן.

סיוג אחד: מספר הנמנעים והמהססים גדול מאוד, בערך חמישית. טראמפ מקבל 40% וביידן - 34%. שני שלישים מן הנשאלות אומרות שמאכזב אותן הצורך לחזור ולבחור בין שני הפינאליסטים של 2020. אבל גם כך, הנשיא שרוע על הקרשים.

חזר וכתב את הכללים

הסקר לא הספיק לבחון את התוצאות האפשריות של הקנס הענקי שחבר מושבעים בניו יורק הטיל על טראמפ ביום ו' בגין תביעת לשון הרע, 83 מיליון דולר ויותר. אבל התקדימים מראים שתביעות והפסדים משפטיים רק מחזקים את התיימרותו של טראמפ להיות קורבן של מזימות השמאל.

למרבה העניין הרפובליקאים של ימי טראמפ אינם מתלבטים בשאלה הקלאסית של ימי הבחירות באמריקה, זו שקוראים באנגלית elactibility, או יכולת בחירה.

בדרך כלל בוחרים נוטים לשקול שיקולים טקטיים. מאחר שהבוחרות רוצות להבטיח את ניצחון מפלגתן, הן מוכנות להתפשר על עקרונות ועל אהדה טבעית. ההיגיון הטקטי מחייב למנות מועמד שיתקבל על דעתם גם של מצביעים בלתי תלויים. שלוש פעמים ב-60 השנה האחרונות מפלגות התפתו למועמדים שהיו מזוהים עם האגף הרדיקלי של מפלגותיהם: הימין השמרני אצל הרפובליקאים, השמאל הליברלי אצל הדמוקרטים. התוצאה היתה אסונות אלקטורליים כבדים.

אבל דונלד טראמפ חזר וכתב את כללי ההתנהגות והציפיות של הפוליטיקה האמריקאית. מצביעי המפלגה העדיפו אותו פעם אחר פעם מאז 2016 גם כאשר היה ברור, שאין מישהו הרחוק מן "המרכז" יותר ממנו. עליונותו במפלגה לא הועמדה בספק בשמונה השנים האחרונות, גם כאשר הסקרים בישרו רעות.

מכרה זהב אלקטורלי

עכשיו, כשהסקרים מאירים לו פנים, בוודאי אין טעם או סיבה להתנגד לו. ביום ג' שעבר טראמפ ניצח בסיבוב השני של המקדימות, בניו המפשייר, ופגו שאריות התקווה באגף הלא-טראמפיסטי במפלגה למצוא לו חלופה פרגמטית. בן לילה המפלגה איבדה את רצונה ואת יכולתה להתנגד לתכתיביו.

זה התחוור במלוא העוצמה לקראת סוף השבוע שעבר, כאשר יושב ראש בית הנבחרים סתם את הגולל על תקוות הבית הלבן להגיע להסכם על אבטחת הגבול הדרומי עם מקסיקו כדי לקבל את הסכמת בית הנבחרים לחבילת סיוע עצומת-ממדים לאוקראינה ולישראל. טראמפ הוא המכשיל את ההסכם. הוא מעדיף להעמיד את משבר הגבול הדרומי במרכז מסע הבחירות שלו. הוא מאמין, שהתארכות המשבר תגדיל באופן דרמטי את סיכויי ניצחונו.

הגבול הדרומי עם מקסיקו קרס. ביידן דחה את נוסחת טראמפ לטיפול בגבול הזה, והתוצאות מדברות בעדן. מספר המנסים להיכנס, חוקית ולא חוקית, עמד בכל נובמבר על רבע מיליון. בשבוע השלישי של דצמבר המספר הזה הושג בחמישה ימים בלבד. המסתננים נעצרים, משוחררים ברובם עד בירור עניינם, ומתמזגים באוכלוסייה הכללית.

מוקד ההגירה הלא-חוקית הוא מדינת טקסס, הנשלטת בידי הרפובליקאים. גבולה עם מקסיקו משתרע לאורך 2,000 ק"מ, והוא הפך לקו חזית בין הממשל לאופוזיציה. הגיעו הדברים לידי כך שכוחות פדרליים, הכפופים לממשלה בוושינגטון, היו קרובים להתנגש עם המשמר הלאומי הכפוף למושל טקסס בשאלה של מתיחת גדר תיל לאורך חלקים מהגבול הפרוץ. ביהמ"ש העליון בוושינגטון הוכרח להתערב, ופסק לטובת הממשלה.

יושב ראש בית הנבחרים, מייק ג'ונסון (במרכז), עם חברי קונגרס רפובליקאים בביקור בגבול עם מקסיקו בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

הכישלון בניהול הגבול הוא מכרה זהב אלקטורלי, לא רק מסיבות ענייניות של מחלוקת על הגירה, אלא מפני שהוא עומד במרכז מלחמת התרבות באמריקה, זו המעמידה שמרנים קשוחים נגד אולטרה-ליברלים (woke). הראשונים מייחסים לאחרונים את המזימה להציף את אמריקה במהגרים, אשר ישנו את המאזן הפוליטי, התרבותי והאתני שלה. חובבי קונספירציות מנופפים בתיאוריית "ההחלפה הגדולה" של לבנים בלא-לבנים. קיצונים שבקיצונים מייחסים את מזימת "ההחלפה" ליהודים.

כדי להפיק את מלוא התועלת האלקטורלית ממשבר הגבול, טראמפ ונאמניו מעדיפים להשאירו בלי פתרון.

"אמריקה תגיע עד כניעה"

יושב ראש בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, שבידיו מסורה הסמכות לקבוע את סדר יומו של הבית, צייץ במהלך השבת אולטימטום לנשיא. הוא דחה את הצעתו של ביידן לחוקק חוק הגירה חדש, ודרש ממנו להשתמש בסמכותו הביצועית כדי לשים קץ לכל כניסה לא-חוקית. למעשה הוא דרש ממנו לחזור ולהחיל את תקנות ההגירה של דונלד טראמפ, שביידן ביטל לאחר שנכנס לבית הלבן.

ג'ונסון דחה בשאט נפש הצעת פשרה של הסנאט, שבו יש רוב דמוקרטי קטן. לדבריו, היא תאפשר כניסה של 1.8 מיליון מסתננים לפני שהגבול ייסגר. "עד אז", מסכם ג'ונסון בחריפות בלתי רגילה, "אמריקה תגיע עד כניעה".

הסכמה בין הנשיא לרפובליקאים על גבול מקסיקו הייתה תנאי ולא יעבור לחבילת הסיוע לאוקראינה (61 מיליארד דולר) ולישראל (14 מיליארד דולר). הרפובליקאים להוטים לסייע לישראל, אבל ביידן עומד על חבילה משותפת.

מה מביא את הרפובליקאים להפקיר את אוקראינה? במילה אחת: טראמפ. אין לו כל עניין בעזרה לאוקראינה ואין לו כל עניין בהמשך השתתפותה של ארה"ב בהגנת אירופה.

על השאלה איך תיראה מדיניות ארה"ב במזרח התיכון תחת נשיאות טראמפ קשה לענות במישרים. אבל אפשר ללמוד הרבה מאדישותו כלפי הגנת המערב. בעיני טראמפ, בעלות ברית זרות הזקוקות להגנה יקרה ואפילו לנוכחות של כוחות אמריקאיים הן אבני-ריחיים על צווארה של אמריקה. במרכז מסע הבחירות של טראמפ עומדת ההבטחה המשתמעת לגול את אבני הריחיים האלה.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.

עוד כתבות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית ב-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר