כלי רכב של צבא סין הנושאים טילים בליסטיים כנגד ספינות / צילום: ap, Andy Wong
בבחירות לנשיאות טייוואן ניצח לפני כשבועיים ראש המפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית (DPP), וויליאם לאי עם כ־40% מהקולות. במערב שולטת שביעות רצון מבחירתו של המנהיג שדוגל בהתרחקות מסין ובזהות עצמאית, אך בד בבד גברו החששות מתגובת בייג'ינג. מבחינת הנשיא שי ג'ינפינג, טייוואן היא חלק בלתי נפרד מסין, והוא שואף לחזק בה את שליטתו בדיוק כפי שקרה בהונג קונג. לכן הוא כבר שלח לאזור האי כשש ספינות מלחמה וכ־33 מטוסי קרב, כך לפי משרד ההגנה של טייוואן.
● סדר עולמי נפיץ, פרויקט מיוחד | רוסיה, סין ואיראן מנסות להרוס את הסדר הקיים. האם דווקא סין תציל אותנו?
● סדר עולמי נפיץ, פרויקט מיוחד | מפגני כוח מסוכנים סוחפים גם את אסיה, אפריקה ואירופה. האם אנחנו בדרך למלחמת עולם?
● איך ארה"ב חותרת תחת ההשפעה של סין באפריקה | WSJ
במטרה ליצור הרתעה לקראת פלישה אפשרית לאי המאכלס 24 מיליון תושבים, בין השנים 2023־2015 סין הכפילה את טווח הטילים שלה ל־4,000 ק"מ. התוצאה הישירה היא שכל הבסיסים האמריקאים במרחב אסיה־פסיפיק, כולל גואם, נכנסו לטווח האיום. אחד האמצעים הבולטים בתנופת הפיתוח הוא הטיל דונגפנג 26, שמסוגל לשאת ראש קרב קונבנציונלי או גרעיני, ולפי הערכות יכול להגיע לטווח של כ־5,000 ק"מ.
"כבר בשנותיה הראשונות פיתחה סין העממית את מערך הטילים שלה, בהם הבליסטיים והגרעיניים", אומר לגלובס ד"ר אורי סלע, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת ת"א וחוקר בכיר אורח ב־INSS. "כוח הטילים של המדינה, הכולל גם טילים לתקיפת ספינות ונושאות מטוסים בטווח רחוק, ובמיוחד ההיערכות שלו מול טיוואן, נועד להרתיע הן את טיוואן כמושא תקיפה אפשרי והן כוחות זרים העשויים לסייע לאי".
יחידת הטילים הפכה לאחת החזקות בעולם והמאובטחות ביותר אפילו בקנה מידה של סין. לרשותה צפויים להיות יותר מאלף משגרים בליסטיים, כאשר כ־507 בעלי יכולת שיגור טילים גרעיניים, כ־432־342 משגרים בליסטיים, וכ־252 בעלי שתי היכולות. במקביל, בייג'ינג מפתחת 320 מכלי אחסון לדלק מוצק שמיועדים לטילים בין־יבשתיים, ו־30 נוספים ייועדו לדלק נוזלי. "זהו היהלום שבכתר" עבור הסינים, כך הסביר ל"ביזנס אינסיידר" טום שוגארט, לשעבר קצין בצי האמריקאי.
שיאנית העולם בניסויים
עדות לאופן שבו נשיא סין, שמשקיע מיליארדים רבים של דולרים בהפיכת צבא סין להרבה יותר מודרני עד 2027, מנהל באופן ישיר את היחידה התקבלה באוגוסט האחרון, עת החליט להדיח את כל בכיריה.
בתקשורת המקומית אף דווח כי מפקד הכוח הקודם, לי יו־צ'או, נלקח לחקירה עם מפקדים נוספים בגין חשד לשחיתות. ב־29 בדצמבר החליט הפרלמנט להדיח תשעה בכירים ביטחוניים, כשמהם חמישה קשורים ליחידת הטילים המתוקצבת ושניים נוספים למחלקת ההצטיידות.
עוד בתקופת פיקודו של המפקד לי, כוח הטילים ביצע בשנים האחרונות מאות ניסויי טילים בליסטיים, בהיקף שמוערך ביותר מכל ניסויי מדינות העולם גם יחד. הבולט במוקדי היחידה הוא בסיס 67, שמגן על הארסנל הגרעיני.
הוא ממוקם בעיר באוג'י, שבמחוז שאאנסי בלב סין, ולפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" - הסינים משתמשים ברכס צ'ין־לינג הסמוך במטרה לאכסן בבונקרים את האמצעים המתקדמים. מבסיס 67, אפשר לשנע את הנשק במסילות ברזל שמגיעות לכל אחת מהקצוות של סין.
בה בעת, בייג'ינג מפעילה בסיסים בצפון סין שמיועדים לשמור על יכולות ההפעלה הגרעיניות והבליסטיות. עבור המשימות הללו מפותחים בסיסים בערים אורדוס, יומן וחאמי, שהרבה פחות מאוכלסות מאחרות. כל אחת מהן סמוכה באופן יחסי למונגוליה, כשחאמי נמצאת במזרח מחוז שינג'יאנג, סביבת מגוריהם של המיעוט האויגורי המדוכא שקולו לא נשמע.
סוגיה חשובה שמציינים בוול סטריט ג'ורנל היא שבאורדוס פרוסים כ־100 משגרים, אך מטעינים רק כמחצית מהם - כדי שיהיה בלתי אפשרי לדעת איזה מביניהם לתקוף בזמן מלחמה. אם סין תטעין ראשי קרב גרעיניים על אותם עשרות טילים במשגרים, זה יהיה אירוע משמעותי מאוד: מיקום של הבסיסים הללו מאפשר לשגר טילים בין־יבשתיים שעשויים לשאת ראשי קרב גרעיניים מעל הקוטב הצפוני, ועד אמריקה הצפונית.
ספקית השבבים העולמית
בשגרה, כוח הטילים מפעיל שישה בסיסים מרכזיים: שני בסיסים בדרום המדינה שחולשים על המרחב של הגבולות עם וייטנאם, לאוס ומיאנמר. בסיס אחד בצפון מזרח המדינה מוכוון לחצי האי הקוריאני וליפן; אחד נוסף נמצא במזרח סין; ועוד אחד בצפון־מערב סין, ומיועד לאזור הגבולות עם מונגוליה, רוסיה, קזחסטן וקירגיזסטן.
עם זאת, הבסיס השישי שבו מתמקדים בעולם הוא זה שמוצב בדרום־מזרח סין. המרחק הקטן בינו לבין טייוואן מאפשר לסין את היכולת להשבית את האי לחלוטין, במידה והיא תבחר לעשות זאת. בתרחיש הזה השוק העולמי ינותק מצינור השבבים הטייוואני (חברת tsmc תופסת נתח של 60% מכלל ייצור המעבדים העולמי).
במטרה להבהיר את הנקודה הזו, הסינים כבר שיגרו טילים שנפלו מסביב לטייוואן.
טייוואן ממוקמת בקו האיים הראשון מול סין, ועל כן מיקומה אסטרטגי עבורה הן בגישה לאוקיינוס השקט והן בגישה למיצר מלאקה בכיוון דרום־מערב - אחד מצירי התנועה הימית הקריטים ביותר בעולם.