בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
לאחר אישור תקציב המדינה החדש בממשלה לפני שבועיים, במשרד האוצר התגאו שהצליחו לעמוד ביעד שהציבו לעצמם ואומץ גם על ידי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון - להביא להתאמות תקציביות של 20 מיליארד שקל לפחות למימון עלויות המלחמה והשיקום.
● לפני אישור תקציב המדינה: מספר 2 באגף התקציבים פורש
● האוצר תכנן לבטל את מס הרכישה ואז חזר בו. איזה הקלות בכל זאת יקבלו הקבלנים?
● ביטול הטבות לחשמליות תמורת מטרונית בצפון: מאחורי הקלעים של תקציב התחבורה
או במונחים אחרים, לקצץ בהוצאות הממשלה ולהגדיל את הכנסותיה בהיקף של 1% תוצר. אולם, מבדיקת גלובס עולה כי לפחות שלושה מיליארדי שקלים מתוך סך ההתכנסות שאישרה הממשלה נמצאים כרגע על הנייר בלבד וספק אם יתממשו.
המיליארדים שבמחלוקת הם כספי מסים של הרשות הפלסטינית שישראל מקפיאה. לאורך השנים צברה ישראל סכום של כ־3 מיליארד שקל, שקוזז מכספי הרשות - כנגד סכום מקביל ששילמה הרשות לאסירים ביטחוניים ולמשפחותיהם. חוק ההקפאה שחוקק ב־2018 מתיר למדינה להחזיק את הכספים, אבל לא לעשות בהם שימוש. התכנון המקורי היה להשלים את החקיקה כך שניתן יהיה להשתמש בסכום שנצבר, אבל זה מעולם לא קרה.
הקפאת הכספים נמשכת כבר שנים. החידוש הוא שכעת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', החליט להכניס את הכספים כמקור לתקציב המדינה. למעשה, מדובר במקור מרכזי למדי בתוכנית הכלכלית של האוצר: כ־15% מתוך ההתאמות שהציגו.
לראייתו של סמוטריץ', ניתן בצעד כזה להסב כספי טרור לטובת שיקום העוטף מהפגיעות שספג במתקפה של חמאס ב־7 באוקטובר. אלא שהצדקה מוסרית לבדה לא תספיק כדי להפיל את המכשול החוקי.
מה אומר החוק?
הקשיים שעומדים בדרכו של סמוטריץ' מתחילים בירושלים, ממשיכים לפריז ומגיעים עד לוושינגטון. ראשית, לפי מספר מקורות, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מהסס בעניין הפשרת כספי הרשות הפלסטינית לשימוש ישראלי. הסיבה לכך היא הנפיצות של הסוגיה מול הממשל האמריקאי.
בשבוע שעבר אישר הקבינט את "המתווה הנורבגי", לפיו מעתה תקפיא ישראל בנוסף 275 מיליון שקל מכספי הרשות הפלסטינית בכל חודש, בשווי הכספים שהרשות מעבירה לעזה. הכספים יועברו למשמורת בידי צד ג', נורבגיה.
לאחר החלטת הקבינט, הדגישו נתניהו וסמוטריץ' שהמהלך נעשה בגיבוי אמריקאי. משרד ראש הממשלה הודיע שארצות הברית "מכבדת את החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני שהורה לעצור את העברת כספי עזה לידי הרשות הפלסטינית. לא יעבור הכסף או תמורתו בשום סיטואציה, אלא באישור שר האוצר של ישראל, גם לא באמצעות גורם שלישי. ארה"ב ערבה לקיום המתווה". סמוטריץ' כתב פוסט בפייסבוק ובו כתב: "שום שקל לא יעבור לעזה! והפעם עם גיבוי אמריקאי למדיניות שאני מוביל מהיום הראשון ועם הסמכה שלי מראש לעצור את כל הכספים לרש"פ אם שקל אחד יעבור לעזה".
אולם, לנתניהו וסמוטריץ' אין כל גיבוי מנשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לקחת את הכספים המוקפאים של הרשות כמקור לתקציב המדינה. לפי גורמים ישראלים המעורבים במשרד האוצר, הבעיה היא כלל אינה מקצועית או משפטית.
לאורך השנים עסק בית המשפט בתביעות שהגישו נפגעי פעולה איבה בישראל כנגד הרשות הפלסטינית. קיימת החלטה של בית המשפט המחוזי, שמתוקפת גם בעליון, לפיה ניתן לשלם לנפגעי הטרור פיצויים מתוך כספי הרשות המוקפאים. עשרות מיליוני שקלים כבר שולמו באופן כזה. עתה, הכוונה היא לקבע את החלטת בית המשפט בחקיקה, שתרחיב את השימוש בכספים גם לתקציב המדינה. לא נדרשת אפילו חקיקה ראשית. תוספת לחוק ההקפאה תספיק.
ואומנם, שימוש בכספים לתקציב המדינה הוא מסובך יותר מתשלום פיצויים ישירים לנפגעים. את המגבלה הזו מקווים באוצר לעקוף באמצעות חקיקה שתקבע כי הכסף ישמש כמקור תקציבי לתוכניות שרלוונטיות לפיצוי הנפגעים, כמו למשל, מימון מנהלת תקומה. לצורך העניין, שלושה מיליארד שקלים יכולים לכסות את כל תקציב מנהלת תקומה לשנת 2024, ולהשאיר עודף של 400 מיליון שקל.
אפילו החשש מתגובת ארצות הברית לא לחלוטין ברור. שהרי, החוק האמריקאי עצמו מחמיר ביותר בכל הנוגע לכספי טרור. עד כדי כך, שכאשר עלה הרעיון שארה"ב תשמש במקום נורבגיה כמדינת צד ג' שתחזיק בידיה את הכספים המוקפאים, נפלה היוזמה כיוון שהאמריקאים לא יכולים לגעת בכספים הנגועים בטרור.
אם כך, מדוע 21 שנים לאחר שהחלה הרשות לשלם משכורות למחבלים שיושבים בכלא הישראלי ועד 12 אלף שקל בחודש למשפחות "שהידים", עוד לא השתמשה ישראל בכספי הרשות לצרכיה? מסורתית, האמריקאים העדיפו להגיע להסכם עם הרשות, שתפסיק לשלם למחבלים. ושנית, יש החוששים מתסבוכת משפטית אל מול הסכמי פריז, שנחתמו בין ישראל לאש"ף ב־1994 וקבעו הסדרים כלכליים בין שני הצדדים.
איך להתכווץ עוד?
במשרד האוצר מודעים לסיכויי ההיתכנות הלא־גבוהים של העמדת כספי הרשות הפלסטינית לפקודת תקציב המדינה החדש של 2024. מאחורי הקלעים, מכינים במשרד תוכניות גיבוי למקרה שהיוזמה תיפול. על מנת שלא לחרוג מיעד הגירעון של התקציב, 6.6% תוצר, יצטרכו באוצר לכווץ שלושה מיליארד שקלים מאזורים אחרים של התקציב.
קל זה לא יהיה, אחרי שכבר קוצצו רוחבית בשיעור של 5% תקציבי משרדי הממשלה, שזועמים על האוצר ומערימים התנגדויות עוד לפני בקשה לקיצוץ נוסף. גם בצד ההכנסה אין דרך פשוטה להביא שלושה מיליארד שקלים ברגע האחרון. לשם המחשה, ההצעה המקורית של הנגיד לממשלה, להעלות את המע"מ ל־18% כבר במחצית השנייה של 2024 ולא רק ב־2025, הייתה מספקת את הסכום הנדרש. ועל ביטול מיליארדי השקלים שנותרו זמינים בכספים הקואליציוניים, אף אחד אפילו לא מדבר ברצינות.