חצ'פורי ומטעמים ב־Mamas / צילום: באדיבות Mamas - עגלה בחווה
היופי של מרחבי רמות מנשה מתפרץ באחת כבר בנסיעה על כביש 695. קימורים ושיפולים של רכסים וגבעות, שביניהם אצורים מטעים שמתחילים להקיץ לאיטם מתרדמת חורף. היופי בלתי ייאמן ומחלץ שאגות וקריאות גם מהאדישים שבינינו. בפעם האלף אנחנו נמלאות תקווה מנצחיותו של הטבע.
● הבייקרי בעמק חפר שתמצאו בו מאפה קקאו לוז שנראה כמו מיצג במוזיאון
● היקב הצפוני שמגיש יין טוב ובראנץ' צבעוני במיוחד, ואפשר לבקר בו בלי לחשוש מטילים
● הפונדק בנגב שמשלב מוזיקה ופיצה, ומחכה שהמטיילים יחזרו
10:00 | משהו לאכול: אוצרות חמודים ומפתיעים, גם ללא גלוטן
את הבוקר התחלנו בעגלת הקפה Mamas שבכניסה לקיבוץ דליה. בסופי השבוע של ימות החורף, הידועים בריבוי מטיילים באזור היפהפה, התור שם בלתי נתפס. עגלות קפה רבות וטובות הנצו כפטריות במרחבי הארץ, אבל זו של אביב רגב מצטיינת בנשמה יתרה ובתפריט מעניין במיוחד.
כיסאות ושולחנות מפוזרים בקרחת היער לטובת ימים שמשיים, ואילו כשסגרירי וגשום אפשר להימלט אל האוהל המרופט קמעה, להתכסות בשמיכות, לגמוע סחלב לוהט או מרק חרירה נפלא ולהמתין עד בואו של החצ'פורי המדובר, זה שעבורו גודשים את העגלה עשרות מקומיים ומטיילים.
אבל לא על החצ'פורי לבדו מונחת קסמה של העגלה. בתפריט של Mamas יש גם עוגות ומגדנות שאופה אביב בידיים טובות, כריכים ששמם יצא למרחקים גם עבור הנמנעים מגלוטן ועוד אוצרות חמודים ומפתיעים כמו ממרחים וריבות מיצרנים מקומיים.
אלא שהסיבה האמיתית שלשמה מתכנסים מרבית האנשים, היא המפגש עם בעלת העגלה, ילידת קיבוץ דליה, אחות במקצועה שתרגמה לימים את חיבתה לקולינריה למקצוע. "אוכל הוא ריח של נופי ילדותי, ריח של טבע משתנה, של אורניות בטיול בוקר של שבת חורפית", היא מספרת.
קפה בחווה Mamas, הכניסה לקיבוץ דליה. סגור בימי ראשון ושני
12:00 | משהו לראות: "יצירה בת זמננו שמעודדת שיח"
מרחק נסיעה קצרצר, באותה רשת כבישים יפהפייה, ואנחנו בקיבוץ רמות מנשה. אם היה צריך לבחור פרח מקומי לכל אזור, לבטח הרקפת הייתה הופכת למזוהה עם המקום, בין השאר בזכות אותה גבעת רקפות ליד קיבוץ גלעד, המשתוללת בפריחה ורודה־לבנה בימים אלה של חורף. לאורכם של משעולי הקיבוץ השקט צומחות שלל רקפות בצבעים חיוורים, ואנחנו נושמות מלוא הריאות אוויר רחוץ.
בגלריה הקטנה והצנועה של הקיבוץ אנחנו פוגשות את יונית קדוש, האוצרת, שעם שותפתה מירי ורנר מטפחות יותר מעשור את המקום. "אנחנו בוחרות להציג בפני קהל המבקרים בגלריה את היצירה הישראלית בת זמננו, כזאת המעוררת סקרנות ומעודדת שיח", מספרת לנו יונית בעודנו סוקרות את התערוכה העכשווית "נופי תודעה" של האמן עמי פייצ'ביץ.
התערוכה מציגה ציורים של נופי הארץ בצבעי שמן צבעוניים, כמעט פסיכדליים, וקשה להימנע מאותו השיח שמבקשות השתיים להנכיח, על הרלוונטיות של התערוכה לימים אלה. בצמוד לגלריה ישנו מוזיאון ארכיאולוגי קטן, ובו ממצאים ועתיקות מאזור מגידו.
הגלריה לאמנות, רמות מנשה. פתוחה בשבת, בשאר ימות השבוע בתיאום מראש, 052-3864955
14:00 | משהו לנשמה: הכול חוץ מגמדים ופיות
לכל אשר פנינו ספגנו יופי מלוא עיניים, ואם אפשר היה ללגום בקשית את הודו של הנוף היינו עושות זאת בחדווה. טיול רגלי באזור התבקש נוכח התקופה ואל מול אינסוף האפשרויות למסלולים. בחרנו בשביל אקראי שיצא משער קיבוץ רמות מנשה, ועקבנו אחר צעדיו הקלים של אצן לאורך שביל סלול שהוביל לפתחו של יער, שהיה בו את כל הטוב שיכולנו לצפות מלבד גמדים ופיות. את הדרך מתוות כלניות, רקפות, עיריות וציפורני חתול צהובים. בדרך פגשנו את דני וריטה, זוג אמריקאים תושבי הקיבוץ שעסקו בצילום שלל הפטריות שהסתתרו מתחת לעלים.
יציאה מהשער הצהוב של רמות מנשה והליכה עד השלט המורה על מרחב ביוספרי וכניסה ליער. סימון השביל שחור-לבן
תוצרת הארץ | משק מלכה
הפריחה עוררה בנו חשק עז לשזירת זר פראי וצבעוני. נסענו למשק מלכה שבמושב שדה יצחק, משק חקלאי ותיק המתמחה בגידול פרחים וירקות. לאחרונה עברה חנות המשק מקום והפכה למרכול ובו הכול.
שווה לנסוע במיוחד בשביל הנוריות, נץ הלב, הליזיאנטוס והליליות שמגדלים בו, נוסף לצבעונים ולכלניות שאותם אמנם לא מגדלים שם, אך איכותם מעולה. לקראת סוף שבוע המבחר מסחרר, הזרים ענקיים והמחירים הגונים, בטח ביחס לתוצרת המובחרת. מומלץ גם לרכוש מעגבניות השרי, הפלפלים והמלפפונים שמגדלים במשק.
מושב שדה יצחק