גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקרים שמנסים לפצח את תפקידה של בדיחת מלחמה

האם יש הבדל בהומור בין מלחמת המפרץ למלחמת עזה, אילו בדיחות מספרים באוקראינה והאם יש גבול לצחוק? חוקרים מדברים על פנטזיה, גיבורי על והומור שחור בזמנים קשים

מערכון ''ארץ נהדרת'', שהציג ריאיון בין יחיא סינוור, לבין עיתונאית ה-BBC ובחן את גבולות ההומור / צילום: צילום מסך
מערכון ''ארץ נהדרת'', שהציג ריאיון בין יחיא סינוור, לבין עיתונאית ה-BBC ובחן את גבולות ההומור / צילום: צילום מסך

בימי מלחמת לבנון הראשונה שידר כתב הערוץ הראשון אז, דן סממה, כתבה שחוללה סערה ציבורית וסימנה את תחילת המחאה נגד המלחמה. הוא הראה חיילים שרים גרסה קודרת לשיר ילדים, עם המילים "רד אלינו אווירון, קח אותנו ללבנון, נילחם בשביל שרון, ונחזור בתוך ארון". ההפך משיר להעלאת המורל, הומור שחור שהצביע על שני הפחדים הגדולים של החיילים: המוות עצמו, והחשש שהמאמץ והסבל יתגלו כחסרי משמעות בסופו של דבר.

מדוע שחיילים ישירו שיר כזה? הפסיכיאטר וניצול השואה ויקטור פרנקל נהג לטפל בפחדים של מטופליו בטכניקה שכינה "כוונה פרדוקסלית". הוא הציע להם להקצין את הפחדים שלהם עד כדי כך, שהם ייראו מצחיקים במקום מפחידים. הרעיון הזה, שבני אדם מיישמים באופן אינטואיטיבי מאז ומעולם, מופיע גם בספר "הארי פוטר" - בכישוף שנועד להתמודד עם מפלצת הפחדים.

הומור כמושא מחקר הוא עניין חמקמק. בניגוד למוחמד דף, קשה לפרק אותו למרכיביו בלי שהוא יאבד מעוקצו. בכל זאת דיברנו עם חוקרים ויוצרים כדי לגלות מהם תפקידיו בזמן מלחמה.

בין מלחמת המפרץ לעזה: כשעצב נכנס למשוואה

פרופ' עפרה נבו־אשכול, חוקרת הומור מאוניברסיטת חיפה (ואמו של הסופר אשכול נבו), החלה למפות הומור בעת מלחמה סביב מלחמת המפרץ, אי אז בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת. "הייתה אז התפרצות אדירה של הומור", היא אומרת. "זו הייתה מלחמה שאופיינה בהמון פחד, ופחות עצב. הומור שחור מאוד מתאים לסיטואציה כזאת". לדבריה, ההומור מפיג פחד אבל מתקשה לשגשג מול עצב. כאשר עובר הזמן מהעצב, קל לנו יותר לצחוק גם עליו. כפי שאמר צ'רלי צ'פלין, החיים הם קומדיה בצילום מרחוק וטרגדיה בצילום מקרוב.

"באופן מסורתי, ההומור היהודי הוא הומור עצמי, וההומור הישראלי שצמח מולו נטה להיות תוקפני ואלים יותר. במלחמת המפרץ, אל מול אויב לא קרוב ולא ברור, שלא השאיר לנו הרבה ברירות אלא לחוות בעיקר פחד, חזר ההומור העצמי שמביט בעיניים לפחדים הללו", אומרת נבו־אשכול ומוסיפה שהיום יש לנו גם וגם, אבל המלחמה הנוכחית שחררה שוב את הצד התוקפני. "כאשר חיילים כותבים על פגז המיועד לעזה "חלית? נפצעת? פנה ללבנת פורן", זו גרסה מעט יותר מעודנת מאשר לומר 'אני רוצה לפצוע ולפגוע'".

פגזים עם מסר לאויב. מם ששותף ברשתות / צילום: צילום מסך מתוך טוויטר

ראו למשל את הבדיחות על מוחמד דף חסר האיברים. בסבבים קודמים של המלחמה בעזה, אבנר רסל הציע בעמוד הפייסבוק שלו "פאזל 1,000 חלקים" של דף, ואילו נעה אנגל שאלה אם כאשר מוחמד דף מתכנן פיגוע, הוא שלם עם עצמו. אלא שבמלחמה הזאת התברר כי דף הרבה יותר שלם מכפי שדווח, והבדיחות הפכו לבדיחות עצמיות, שבהן הישראלים מלגלגים בהשלמה על איך הטעו אותנו.

הומור לא חייב להיות תוקפני כדי לחזק את המשתמש בו. נבו־אשכול ממפה במאמריה כמה מנגנוני הומור שבאמצעותם אנחנו מתמודדים עם סיטואציות קשות. "מננגון אחד הוא שליטה בחרדה על ידי 'מסגור מחדש' של הסיטואציה המפחידה, למשל על ידי מתן שמות חדשים לאובייקטים מעוררי חרדה, הקטנה שלהם או הכחשה חלקית. מנגנון זה כולל גם את ההגזמה של הפחדים, או הצגת החיסרון כיתרון". מנגנון שני הוא חיבור בין־אישי, לכידות, ומנגנון שלישי הוא תוקפנות, שבמלחמות קודמות וגם בזו הנוכחית הופנתה כלפי גורמים מבחוץ וגם כלפי חלקים אחרים בחברה הישראלית. מנגנון נוסף הוא מתן משמעות לסיטואציה.

נבו מזכירה בהקשר הזה גם את השיר של החיילים במלחמת לבנון. אם אנחנו יכולים להמשיג את הפחד במילים, אולי יש לנו גם כוח מסוים עליו. זהו הבסיס לחלק גדול מההומור השחור, כמו לחלק גדול מהאמנות בכלל.

הגחכת האויב וההומור של זלנסקי

הגחכה והקטנה של הפחד קיימת למשל בהומור האוקראיני במלחמה עם רוסיה, שכבר זכה למחקר. במאמר שפורסם בכתב העת The European Journal of Humor Research ב־2022, קבוצת חוקרים בהובלת ד"ר אולסיה יחורובה מאוניברסיטת סומי באוקראינה מיפתה את סוגי ההומור בממים ובטוויטים ששותפו על ידי פוליטיקאים אוקראינים, וניסתה להבין חלק מתפקידיו.

מהמחקר עולה שהאוקראינים מנסים באמצעות הומור לא רק לנחם את עצמם, אלא גם לדבר אל העולם. החוקרים חילקו את ההומור במלחמה לארבע קטגוריות: לעג לאויב הרוסי (הקטגוריה המובילה); האדרת הכוח האוקראיני; ניגוח התגובה החיוורת של העולם, שאינו נחלץ לעזרת אוקראינה, והגחכת חיי היומיום של האוקראינים בזמן המלחמה. כמעט כל סוגי ההומור עסקו גם באובדן, באכזריות ובסבל.

נושא ההומור באוקראינה מעניין במיוחד מאחר שנשיא המדינה, ולדימיר זלנסקי, הוא בעצמו קומיקאי ומשתמש בקומדיה בתקשורת שלו עם עמו ועם העולם. לדוגמה, בתוכנית הטלוויזיה של דייב לטרמן, שבה הופיע לאחרונה, אמר: "אנחנו בעיצומה של מלחמה בין רוסיה לנאט"ו", ואל מול הבלבול של הקהל המשיך: "ואיך הולך? ובכן, הרוסים איבדו 70 אלף חיילים וכמעט את כל הנשק שלהם. ונאט"ו? אה, הם עדיין בדרך".

בקטגוריית הלעג לאויב, ההומור עסק בעיקר בטמטום־לכאורה של החיילים הרוסים, ובכך שאין להם, לכאורה, מושג על מה הם נלחמים. אחד הטרופים המפותחים הראה חיילים רוסים גונבים מוצרים מתקדמים מאוקראינה כדי למלא את ארצם הנחשלת. אחד הממים הראה חתיכת כביש חדש, "גנוב", בתוך כפר רוסי נידח. הממים הללו חיזקו את תחושת העליונות של האוקראינים על הרוסים, והייתה להם מטרה נוספת: לחזק את ההסברה האוקראינית לגבי הגניבות, שברוסיה הכחישו את קיומן כתופעה.

בקטגוריית ההומור העצמי, הוצגה למשל אמא אוקראינית לוחמת כפי שהיא מופיעה בפוסטר אוקראיני, חזקה ונחושה עם רובה ותינוק, וכפי שהיא ב"מציאות": עייפה ומרוטה, מחזיקה בתינוק, שקית פח, רצועה של כלב, סמארטפון, שלט להפגנה ומטול RPG. האיור הזה הוא הגחכה עצמית של המצב, שבו אמהות צריכות להילחם על חייהן ועל חיי ילדיהן בעודן מבצעות את מטלות הבית הרגילות.

החוקרים ציינו שבעת מלחמה, האדרה עצמית של המדינה מאבדת מחוסר הנימוס שלה. לא בטוח שישראלים ראו אי פעם בהאדרה עצמית חוסר נימוס, אבל אפשר בהחלט לראות כיצד בעת מלחמה אנחנו יכולים לומר על עצמנו הכול, ויעיד החרבו־דרבו. לעתים, אומרים החוקרים, ההאדרה העצמית מגיעה בצורת פנטזיה, שבה מדומיין באופן הומוריסטי ניצחון גדול או מפלה גדולה של האויב. בטוויט פנטסטי אחד מדמיינים האוקראינים את תיירות הצלילה אל הספינות הרוסיות הטבועות בסוף המלחמה. פנטזיה אחרת מגולמת בקמפיין איסוף כספים פיקטיבי שנועד לשלוח את ולדימיר פוטין לטיול מפנק בחלל.

פנטזיה אחרת, שמוכרת בישראל היטב, היא פנטזיית גיבור העל. באוקראינה פורסמו מגוון ממים שעסקו חוסנו הבלתי סביר של זלנסקי (בישראל היו בדיחות דומות מאוד סביב דמותם של יאיר גולן ועידן עמדי). כולנו הרי רוצים גיבור על בצד שלנו, וההומור ממסך את הילדותיות שבפנטזיה.

גיבורת ממים אוקראינית אחרת היא סבתא שהורידה רחפן רוסי כאשר זרקה עליו צנצנת חמוצים. זהותה לא אומתה מעולם, אבל הסיפור הזה דומה במהותו לסיפור רחל והעוגיות. הוא מעביר את המסר ש"גם הנשים שלנו כשהן חיות את חיי היומיום שלהן קשוחות יותר מהאויב החמוש בצד השני", אבל גם מציג במקביל עד כמה מגוחכים הפכו חיי היומיום בזמן מלחמה, שבה גם צנצנת חמוצים הופכת לנשק.

סבתא אוקראינית נלחמת עם חמוצים / צילום: מתוך האתר Visit Ukraine

אבל הומור וקוץ בו: במאמר שפורסם בדצמבר האחרון, טען ד"ר סטניסלט בודינסקי ממכון ווילסון האמריקאי שבהומור מהסוגים האלה בעת מלחמה, בעיקר כאשר הוא מופנה החוצה, יש סיכון.

"ההומור הזה תורם לחוסר התקשורת בין הצדדים, ומערער את היסודות העובדתיים שעל בסיסם יכול להתקיים דיון, באופן שמעמיק את הקרע הגיאופוליטי", כתב וקרא לחזור לדיפלומטיה כנה ונטולת ציניות.

היתרון של עם שמצליח להתבדח

למרות הסיכון, הומור חיוני כנראה להישרדות. "הומור הוא ניצחון רוח האדם בסביבה בלתי אפשרית", אומרת פרופ' לימור שיפמן, חוקרת הומור מהמחלקה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטה העברית. "כותרת המחקר המפורסם של חיה אוסטרובר על ההומור בשואה הייתה 'לולא ההומור היינו מתאבדים'. אדם בשואה שמצליח להתבדח מוכיח שהוא עדיין לא איבד את האנושיות שלו, למרות כל מה שניסו לעשות לו, עדיין יש לו אפילו יצירתיות. זה נכון גם ברמה הפרטית וגם ברמה הציבורית.

פרופ' לימור שיפמן / צילום: תמונה פרטית

"עם שמצליח להתבדח הוא עם שרוחו ותרבותו לא נוצחו. ההומור היהודי בשואה נמצא בניגוד להומור בקרב הגרמנים הנאצים. המשטר הנאצי אסר בחוק הומור נגד השלטון, וכבר במהלך המלחמה אויבי הנאצים הבינו שאם החיילים לא מתבדחים, זוהי דווקא עדות לחולשת המשטר".

הומור משותף גם מסמן את גבולות קבוצת השייכות. שיפמן, החוקרת הומור המבוסס על ממים, שבהגדרה מחייב היכרות קודמת עם נושא הבדיחה, טוענת שהומור פנימי שזר לא יבין חזק במיוחד ביצירת תחושת השייכות.

ההומור הוא בדרך כלל מפלטו של החלש, של מי שנמצא מחוץ למיינסטרים כלפי המיינסטרים. השלטון ה"סאחי" מזוהה יותר עם אמירות פומפוזיות. אך שיפמן אומרת שהעובדה שבמלחמה הזאת כולם מספרים בדיחות מלמדת משהו על התרבות הישראלית. "בשלטון או לא בשלטון, שמרנים או חתרנים מכל קצוות הקשת הפוליטית, כולם רואים את עצמם כחלשים וגם כחזקים בהרבה מובנים".

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

"השקל החזק תואם את התנאים המאקרו כלכליים. בנק ישראל לא צריך להתערב"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"