גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקרים שמנסים לפצח את תפקידה של בדיחת מלחמה

האם יש הבדל בהומור בין מלחמת המפרץ למלחמת עזה, אילו בדיחות מספרים באוקראינה והאם יש גבול לצחוק? חוקרים מדברים על פנטזיה, גיבורי על והומור שחור בזמנים קשים

מערכון ''ארץ נהדרת'', שהציג ריאיון בין יחיא סינוור, לבין עיתונאית ה-BBC ובחן את גבולות ההומור / צילום: צילום מסך
מערכון ''ארץ נהדרת'', שהציג ריאיון בין יחיא סינוור, לבין עיתונאית ה-BBC ובחן את גבולות ההומור / צילום: צילום מסך

בימי מלחמת לבנון הראשונה שידר כתב הערוץ הראשון אז, דן סממה, כתבה שחוללה סערה ציבורית וסימנה את תחילת המחאה נגד המלחמה. הוא הראה חיילים שרים גרסה קודרת לשיר ילדים, עם המילים "רד אלינו אווירון, קח אותנו ללבנון, נילחם בשביל שרון, ונחזור בתוך ארון". ההפך משיר להעלאת המורל, הומור שחור שהצביע על שני הפחדים הגדולים של החיילים: המוות עצמו, והחשש שהמאמץ והסבל יתגלו כחסרי משמעות בסופו של דבר.

מדוע שחיילים ישירו שיר כזה? הפסיכיאטר וניצול השואה ויקטור פרנקל נהג לטפל בפחדים של מטופליו בטכניקה שכינה "כוונה פרדוקסלית". הוא הציע להם להקצין את הפחדים שלהם עד כדי כך, שהם ייראו מצחיקים במקום מפחידים. הרעיון הזה, שבני אדם מיישמים באופן אינטואיטיבי מאז ומעולם, מופיע גם בספר "הארי פוטר" - בכישוף שנועד להתמודד עם מפלצת הפחדים.

הומור כמושא מחקר הוא עניין חמקמק. בניגוד למוחמד דף, קשה לפרק אותו למרכיביו בלי שהוא יאבד מעוקצו. בכל זאת דיברנו עם חוקרים ויוצרים כדי לגלות מהם תפקידיו בזמן מלחמה.

בין מלחמת המפרץ לעזה: כשעצב נכנס למשוואה

פרופ' עפרה נבו־אשכול, חוקרת הומור מאוניברסיטת חיפה (ואמו של הסופר אשכול נבו), החלה למפות הומור בעת מלחמה סביב מלחמת המפרץ, אי אז בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת. "הייתה אז התפרצות אדירה של הומור", היא אומרת. "זו הייתה מלחמה שאופיינה בהמון פחד, ופחות עצב. הומור שחור מאוד מתאים לסיטואציה כזאת". לדבריה, ההומור מפיג פחד אבל מתקשה לשגשג מול עצב. כאשר עובר הזמן מהעצב, קל לנו יותר לצחוק גם עליו. כפי שאמר צ'רלי צ'פלין, החיים הם קומדיה בצילום מרחוק וטרגדיה בצילום מקרוב.

"באופן מסורתי, ההומור היהודי הוא הומור עצמי, וההומור הישראלי שצמח מולו נטה להיות תוקפני ואלים יותר. במלחמת המפרץ, אל מול אויב לא קרוב ולא ברור, שלא השאיר לנו הרבה ברירות אלא לחוות בעיקר פחד, חזר ההומור העצמי שמביט בעיניים לפחדים הללו", אומרת נבו־אשכול ומוסיפה שהיום יש לנו גם וגם, אבל המלחמה הנוכחית שחררה שוב את הצד התוקפני. "כאשר חיילים כותבים על פגז המיועד לעזה "חלית? נפצעת? פנה ללבנת פורן", זו גרסה מעט יותר מעודנת מאשר לומר 'אני רוצה לפצוע ולפגוע'".

פגזים עם מסר לאויב. מם ששותף ברשתות / צילום: צילום מסך מתוך טוויטר

ראו למשל את הבדיחות על מוחמד דף חסר האיברים. בסבבים קודמים של המלחמה בעזה, אבנר רסל הציע בעמוד הפייסבוק שלו "פאזל 1,000 חלקים" של דף, ואילו נעה אנגל שאלה אם כאשר מוחמד דף מתכנן פיגוע, הוא שלם עם עצמו. אלא שבמלחמה הזאת התברר כי דף הרבה יותר שלם מכפי שדווח, והבדיחות הפכו לבדיחות עצמיות, שבהן הישראלים מלגלגים בהשלמה על איך הטעו אותנו.

הומור לא חייב להיות תוקפני כדי לחזק את המשתמש בו. נבו־אשכול ממפה במאמריה כמה מנגנוני הומור שבאמצעותם אנחנו מתמודדים עם סיטואציות קשות. "מננגון אחד הוא שליטה בחרדה על ידי 'מסגור מחדש' של הסיטואציה המפחידה, למשל על ידי מתן שמות חדשים לאובייקטים מעוררי חרדה, הקטנה שלהם או הכחשה חלקית. מנגנון זה כולל גם את ההגזמה של הפחדים, או הצגת החיסרון כיתרון". מנגנון שני הוא חיבור בין־אישי, לכידות, ומנגנון שלישי הוא תוקפנות, שבמלחמות קודמות וגם בזו הנוכחית הופנתה כלפי גורמים מבחוץ וגם כלפי חלקים אחרים בחברה הישראלית. מנגנון נוסף הוא מתן משמעות לסיטואציה.

נבו מזכירה בהקשר הזה גם את השיר של החיילים במלחמת לבנון. אם אנחנו יכולים להמשיג את הפחד במילים, אולי יש לנו גם כוח מסוים עליו. זהו הבסיס לחלק גדול מההומור השחור, כמו לחלק גדול מהאמנות בכלל.

הגחכת האויב וההומור של זלנסקי

הגחכה והקטנה של הפחד קיימת למשל בהומור האוקראיני במלחמה עם רוסיה, שכבר זכה למחקר. במאמר שפורסם בכתב העת The European Journal of Humor Research ב־2022, קבוצת חוקרים בהובלת ד"ר אולסיה יחורובה מאוניברסיטת סומי באוקראינה מיפתה את סוגי ההומור בממים ובטוויטים ששותפו על ידי פוליטיקאים אוקראינים, וניסתה להבין חלק מתפקידיו.

מהמחקר עולה שהאוקראינים מנסים באמצעות הומור לא רק לנחם את עצמם, אלא גם לדבר אל העולם. החוקרים חילקו את ההומור במלחמה לארבע קטגוריות: לעג לאויב הרוסי (הקטגוריה המובילה); האדרת הכוח האוקראיני; ניגוח התגובה החיוורת של העולם, שאינו נחלץ לעזרת אוקראינה, והגחכת חיי היומיום של האוקראינים בזמן המלחמה. כמעט כל סוגי ההומור עסקו גם באובדן, באכזריות ובסבל.

נושא ההומור באוקראינה מעניין במיוחד מאחר שנשיא המדינה, ולדימיר זלנסקי, הוא בעצמו קומיקאי ומשתמש בקומדיה בתקשורת שלו עם עמו ועם העולם. לדוגמה, בתוכנית הטלוויזיה של דייב לטרמן, שבה הופיע לאחרונה, אמר: "אנחנו בעיצומה של מלחמה בין רוסיה לנאט"ו", ואל מול הבלבול של הקהל המשיך: "ואיך הולך? ובכן, הרוסים איבדו 70 אלף חיילים וכמעט את כל הנשק שלהם. ונאט"ו? אה, הם עדיין בדרך".

בקטגוריית הלעג לאויב, ההומור עסק בעיקר בטמטום־לכאורה של החיילים הרוסים, ובכך שאין להם, לכאורה, מושג על מה הם נלחמים. אחד הטרופים המפותחים הראה חיילים רוסים גונבים מוצרים מתקדמים מאוקראינה כדי למלא את ארצם הנחשלת. אחד הממים הראה חתיכת כביש חדש, "גנוב", בתוך כפר רוסי נידח. הממים הללו חיזקו את תחושת העליונות של האוקראינים על הרוסים, והייתה להם מטרה נוספת: לחזק את ההסברה האוקראינית לגבי הגניבות, שברוסיה הכחישו את קיומן כתופעה.

בקטגוריית ההומור העצמי, הוצגה למשל אמא אוקראינית לוחמת כפי שהיא מופיעה בפוסטר אוקראיני, חזקה ונחושה עם רובה ותינוק, וכפי שהיא ב"מציאות": עייפה ומרוטה, מחזיקה בתינוק, שקית פח, רצועה של כלב, סמארטפון, שלט להפגנה ומטול RPG. האיור הזה הוא הגחכה עצמית של המצב, שבו אמהות צריכות להילחם על חייהן ועל חיי ילדיהן בעודן מבצעות את מטלות הבית הרגילות.

החוקרים ציינו שבעת מלחמה, האדרה עצמית של המדינה מאבדת מחוסר הנימוס שלה. לא בטוח שישראלים ראו אי פעם בהאדרה עצמית חוסר נימוס, אבל אפשר בהחלט לראות כיצד בעת מלחמה אנחנו יכולים לומר על עצמנו הכול, ויעיד החרבו־דרבו. לעתים, אומרים החוקרים, ההאדרה העצמית מגיעה בצורת פנטזיה, שבה מדומיין באופן הומוריסטי ניצחון גדול או מפלה גדולה של האויב. בטוויט פנטסטי אחד מדמיינים האוקראינים את תיירות הצלילה אל הספינות הרוסיות הטבועות בסוף המלחמה. פנטזיה אחרת מגולמת בקמפיין איסוף כספים פיקטיבי שנועד לשלוח את ולדימיר פוטין לטיול מפנק בחלל.

פנטזיה אחרת, שמוכרת בישראל היטב, היא פנטזיית גיבור העל. באוקראינה פורסמו מגוון ממים שעסקו חוסנו הבלתי סביר של זלנסקי (בישראל היו בדיחות דומות מאוד סביב דמותם של יאיר גולן ועידן עמדי). כולנו הרי רוצים גיבור על בצד שלנו, וההומור ממסך את הילדותיות שבפנטזיה.

גיבורת ממים אוקראינית אחרת היא סבתא שהורידה רחפן רוסי כאשר זרקה עליו צנצנת חמוצים. זהותה לא אומתה מעולם, אבל הסיפור הזה דומה במהותו לסיפור רחל והעוגיות. הוא מעביר את המסר ש"גם הנשים שלנו כשהן חיות את חיי היומיום שלהן קשוחות יותר מהאויב החמוש בצד השני", אבל גם מציג במקביל עד כמה מגוחכים הפכו חיי היומיום בזמן מלחמה, שבה גם צנצנת חמוצים הופכת לנשק.

סבתא אוקראינית נלחמת עם חמוצים / צילום: מתוך האתר Visit Ukraine

אבל הומור וקוץ בו: במאמר שפורסם בדצמבר האחרון, טען ד"ר סטניסלט בודינסקי ממכון ווילסון האמריקאי שבהומור מהסוגים האלה בעת מלחמה, בעיקר כאשר הוא מופנה החוצה, יש סיכון.

"ההומור הזה תורם לחוסר התקשורת בין הצדדים, ומערער את היסודות העובדתיים שעל בסיסם יכול להתקיים דיון, באופן שמעמיק את הקרע הגיאופוליטי", כתב וקרא לחזור לדיפלומטיה כנה ונטולת ציניות.

היתרון של עם שמצליח להתבדח

למרות הסיכון, הומור חיוני כנראה להישרדות. "הומור הוא ניצחון רוח האדם בסביבה בלתי אפשרית", אומרת פרופ' לימור שיפמן, חוקרת הומור מהמחלקה לתקשורת ועיתונות באוניברסיטה העברית. "כותרת המחקר המפורסם של חיה אוסטרובר על ההומור בשואה הייתה 'לולא ההומור היינו מתאבדים'. אדם בשואה שמצליח להתבדח מוכיח שהוא עדיין לא איבד את האנושיות שלו, למרות כל מה שניסו לעשות לו, עדיין יש לו אפילו יצירתיות. זה נכון גם ברמה הפרטית וגם ברמה הציבורית.

פרופ' לימור שיפמן / צילום: תמונה פרטית

"עם שמצליח להתבדח הוא עם שרוחו ותרבותו לא נוצחו. ההומור היהודי בשואה נמצא בניגוד להומור בקרב הגרמנים הנאצים. המשטר הנאצי אסר בחוק הומור נגד השלטון, וכבר במהלך המלחמה אויבי הנאצים הבינו שאם החיילים לא מתבדחים, זוהי דווקא עדות לחולשת המשטר".

הומור משותף גם מסמן את גבולות קבוצת השייכות. שיפמן, החוקרת הומור המבוסס על ממים, שבהגדרה מחייב היכרות קודמת עם נושא הבדיחה, טוענת שהומור פנימי שזר לא יבין חזק במיוחד ביצירת תחושת השייכות.

ההומור הוא בדרך כלל מפלטו של החלש, של מי שנמצא מחוץ למיינסטרים כלפי המיינסטרים. השלטון ה"סאחי" מזוהה יותר עם אמירות פומפוזיות. אך שיפמן אומרת שהעובדה שבמלחמה הזאת כולם מספרים בדיחות מלמדת משהו על התרבות הישראלית. "בשלטון או לא בשלטון, שמרנים או חתרנים מכל קצוות הקשת הפוליטית, כולם רואים את עצמם כחלשים וגם כחזקים בהרבה מובנים".

עוד כתבות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-40%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים