גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זה לא זמן לבדוק עמידה ביעדים": המילואימניקים חוזרים למשרדים

החזרה לשגרה עלולה להציב מתחים בין מקום העבודה לעובד שרק לפני כמה ימים סיים לשרת ואף להילחם ● כמה זמן נכון להקצות להסתגלות, איך לחבר צוותים שהתפרקו ומה צריך להדליק נורות אדומות? ● "חלק מהמילואימניקים מגלים שהם חוזרים לפרויקט שהיה הבייבי שלהם ומישהו אחר כבר קידם אותו או שהסתדרו בלעדיהם. זה קשה"

מהבוץ של עזה למחשב במשרד / עיבוד: Associated Press, Leo Correa
מהבוץ של עזה למחשב במשרד / עיבוד: Associated Press, Leo Correa

בשבוע שעבר חזר אחד מעובדי אלביט מערכות לעבודה לאחר יותר ממאה ימי מילואים. זמן קצר לאחר מכן נכנסה לחדרו אחת מעובדות מחלקת משאבי אנוש. כששאלה לשלומו, הוא פרץ בבכי. "שאלה פשוטה כזו מוציאה לא פעם מהעובד שחזר מהמילואים בכי או חצי שעה של תשובה, כי יש לו צורך עז לשחרר", מספרת ד"ר שלי גורדון, סגנית נשיא למשאבי אנוש בחברה. "מספיקה רק הנגיעה הזאת, בלי לעשות שום דבר מיוחד".

אירוע כזה כלל לא חריג בקרב אנשי ונשות המילואים שמתחילים לחזור בימים אלה למקומות העבודה. החזרה של משרתי המילואים לעבודה טומנת בחובה שלל אתגרים, ובמרכז ניצבת השאלה כמה ספייס צריך לתת להם או מנגד כמה לעטוף אותם. "היה לנו מקרה של עובד שהגיע למפגש ראשון עם הצוות לאחר שחזר וכולם קפצו עליו עם שאלות. אחר כך הבנתי ממנו שהוא הרגיש שהוא צריך רגע לנשום. הכול נעשה מכוונה טובה, אבל עבורו זה הרגיש כמו חיבוק דוב".

אחד הדברים הראשונים שמשרתי מילואים רבים זקוקים להם הוא פרק זמן משמעותי של חזרה לשגרה. "פרק הזמן שנדרש תלוי במשך השירות", מסבירה ד"ר לירז מרגלית, מומחית לכלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה חברתית וקבלת החלטות מאוניברסיטת רייכמן. "כשמדברים על שירות מילואים של חודשיים־שלושה, אז הכול בתודעה ובהרגלים של המשרת משתנה. הם יודעים מה מצופה מהם בשגרה, אבל הם צריכים תקופת הסתגלות, לפחות 20 יום, שבמהלכה הם חוזרים, בהדרגה ולא מיד, אל כל המטלות בבית ובעבודה".

20 הימים שד"ר מרגלית מדברת עליהם אינם בהכרח ימי חופש. "יותר מדי ימי חופש שבהם המילואימניק או המילואימניקית לא עושים כלום זה לא טוב, כי אז כלום לא משתנה. את ימי החזרה צריך לבנות בצורה חכמה שבה הם לאט־לאט מקבלים את המטלות שלהם, כל פעם קצת.

"אחד הדברים שרואים הרבה אצל המשוחררים זה שדברים נראים להם תפלים. הכול נראה חסר פרופורציה. זה יותר חזק אצל אנשים שממש נלחמו, אבל גם אם אתה נלחם וגם אם לא, הצבא נותן לך תחושה מאוד מאוד חזקה של משמעות, שאני עכשיו נלחם על המדינה שלי".

ואז הם חוזרים הביתה ונשאבים בבת אחת למציאות. "מצופה מהם לעשות בבת אחת שיפט מנטלי, שהוא מאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי בלי שיכינו אותם אליו", מסבירה ד"ר מרגלית. "מהמקום שבו הם נלחמו בגופם כדי להציל את המדינה הם חוזרים לשגרה כזאת של מי זורק את הזבל ומה הבוס שלי מבלבל לי את המוח על פרויקט כשאתמול נלחמתי בח'אן יונס. הפער הזה יכול לייצר תחושות קשות מאוד, עד כדי דיכאון ואובדן משמעות".

למרות שהם מתקבלים בחיבוק ומנסים להתחשב בהם?
"בסופו של דבר יש את הרגע הראשון שבו מקבלים אותם, אני קוראת לזה 'שעה של ירח דבש'. אבל השעה הזאת עוברת ואז המעסיקים מצפים שהוא יחזור לעבוד כרגיל. הציפייה היא אפילו שמי שחזר משירות מילואים ממושך יעבוד עוד יותר קשה עכשיו כדי להשלים פערים, והם לא תמיד מסוגלים".

גם ד"ר עמית סרוסי, יועץ אסטרטגי לחברות, מסביר כי אחד האתגרים הגדולים של המשוחררים הוא המעבר ממציאות אחת למציאות שונה לחלוטין. "רמת האקשן שאנשים חווים בשירות שונה מאוד מהמציאות. בעבודה לרוב אין את רמת הריגוש וגם את רמת השליחות שקיימת במילואים. ברמה המקצועית חזרה אחרי תקופה ארוכה בלי לקחת חלק בפרויקטים או להתעדכן במתרחש מחייבת את העובד להקדיש זמן כדי להדביק את הפער. צריך להתחיל הרבה דברים מאפס".

החברות מבינות את האתגרים?
"זה משתנה בהתאם לסוג החברה. בחברות גדולות יש מערכי כניסה מסודרים בדרך כלל, שמטרתם לתת נחיתות רכות. אך בסטארט־אפים לדוגמה יש יותר אתגרים - הקשב לעבודה הוא מאוד שונה מחברות גדולות יותר ומסורתיות".

קושי נוסף שהמשרתים המשוחררים חווים הוא התחושה שאמנם הזמן נעצר עבורם מלכת בתוך מלחמה, אך שאר העולם המשיך להתקדם. "הבית המשיך להתנהל, הם התגעגעו אבל החיים המשיכו", אומרת ד"ר מרגלית. "גם בעבודה לא פעם הם מגלים שהם חוזרים לפרויקט שהיה הבייבי שלהם ומישהו אחר כבר קידם אותו או שהסתדרו בלעדיהם. יש פה משהו פסיכולוגי מאוד קשה".

"צוותים שלמים שהתפרקו"

אחת החברות שמתמודדות עם גיוס מילואים רחב יחסית היא אורמת, המייצרת אנרגיה מתחדשת ומעסיקה כ־570 עובדים בארץ. מתוכם 60 גויסו למילואים, וכמחציתם עדיין מגויסים. בשבוע שעבר הודיעה החברה לעובדיה המילואימניקים כי ההנהלה החליטה לתת כאות הערכה חבילת אופציות ששווייה כ־45 אלף שקל שניתנים למימוש על פני ארבע שנים.

דורון בלשר, מנכ"ל אורמת, מספר כי בתקופת ההיעדרות של העובדים לטובת המילואים החברה והעובדים נרתמו להמשיך את פעילות החברה. "כולם נרתמו לסייע. עובדים לקחו תפקידים ניהוליים באופן זמני כדי לעזור למנהלים שגויסו, במיוחד בכל תחום ההנדסה שלנו. עובדי הייצור עבדו שעות נוספות כדי לגבות חברים במילואים וגם הצוותים בארה"ב נרתמו לסייע במה שיכלו".

כיצד אתם מסייעים לעובדים לחזור לשגרה לאחר המילואים?
"אנחנו מצוותים יועצת לליווי רגשי להם ולמשפחותיהם. נוסף על כך, המנהלים עברו הכשרה מיוחדת ורכשו כלים כדי לקלוט בחזרה את העובדים שחזרו בצורה המתאימה. בשבועות האחרונים העניקה החברה סדנאות והכשרות למנהלים על הדרך שבה יש לקלוט עובדים שחזרו מילואים. נתנו להם לחזור בצורה מדורגת מבלי להוריד שעות עבודה שהחסירו, גם אם עבדו חצאי ימים".

גם חברת אלביט, שכ־2,000 מקרב 13 אלף עובדיה בישראל גויסו למילואים, מתמודדת כאמור עם האתגר הגדול. "כ־15% מכוח העבודה שלנו היה מגויס. יש לנו גם הרבה עובדים שבני או בנות הזוג שלהם מגויסים או שילדיהם מגויסים. זה אתגר שכותב את עצמו תוך כדי תנועה".

האתגר הזה הוליד מונח חדש בחברה: מנהיגות חומלת. "היום החיבוק נמצא במרכז, זה מה שמחזיר את האנשים לשגרה. הדגש שלנו על הצוות הוא מאוד משמעותי, זה העוגן בחזרה של אנשים למסגרת שמתפקדת באופן מלא. זה לא רק לחזור לעבוד, אלא מתחיל ב'בואו נלך לאכול יחד ולקשקש קצת'. יש לנו צוותים שלמים שהתגייסו והתפרקו".

נוסף על כך עברו המנהלים ואנשי משאבי האנוש באלביט הדרכה לזיהוי התנהגויות של עובד שמעידות על בעיה. "לימדנו אותם לשים לב להתנהגויות שיכולות להדליק אור אדום", מסבירה ד"ר גורדון. "למשל, מישהו שאטום לגמרי, לא מדבר, מטביע את עצמו בעבודה. היה לי מקרה בו ישבתי עם עובד אחד על אחד ואני קולטת שהוא מנותק, בוהה בי".

ד"ר גורדון מבהירה שיש גם כאלה שחוזרים בצורה חלקה וש"לא צריך להיכנס ללחץ ולחשוב שכל התנהגות היא פוסט-טראומטית. יש הרבה התנהגויות שהן סבירות בתוך טווח זמן מסוים של חזרה לשגרה". עם זאת, היא כבר יודעת לומר שלא בכל פעם שבה העובד ששב מהמילואים עונה "הכול בסדר", הוא באמת מתכוון לכך.

"בימים הראשונים זה ממש מעקב יומיומי. אנחנו גם מציעים להם להשתתף בפעילויות מקצועיות ובקבוצות תומכות שהקמנו. בהתחלהעבודה רבים אומרים לנו 'לא צריך, אני בסדר', ואז פתאום אחרי שבועיים חלקם מגיעים".

יש לציין שגם הצבא עצמו עוסק רבות בשילוב כוחות המילואים בחיי השגרה, בין היתר באמצעות הענקת יומיים עד שבעה ימי התארגנות למי שאופי השירות שלהם היה רציף וסגור, שוברים לחופשה וסיוע במימון טיפול רגשי, נפשי, פסיכותרפי, משלים, אישי, זוגי או משפחתי למי ששירת יותר מפרק זמן מסוים.

"צריך להבין גם את המעסיק"

חברה נוספת שהתמודדה עם גיוס המילואים הנרחב הייתה צ'ק פוינט. "המלחמה פרצה אחרי חופשות הקיץ ברבעון האחרון, שזה הזמן שסוגרים את התוכניות לשנת 2024", מספרת קרן רדו לבנובסקי, מנהלת HR בצ'ק פוינט ישראל. "היו שרשראות ניהול שנקטעו, עובדים חדשים שגויסו, עובדים שרק חתמו על הצעת העבודה ואפילו לא התחילו לעבוד וגויסו".

באופן טבעי, מחסור בכוח אדם מעלה שאלות ותהיות כיצד יהיה נכון להמשיך את העשייה העסקית. בצ'ק פוינט מצאו מספר פתרונות. "מנהלים בכירים יותר לקחו אחריות על עבודה של מנהלים זוטרים, לפעמים באופן פורמלי ולפעמים באופן לא פורמלי. אנשים נתנו מעצמם יותר ועד היום יש כאלה שממשיכים לתת מעצמם יותר. בנוסף, חילקנו מחדש סדרי עדיפויות של פרויקטים".

גנית דקל, מנהלת HR בחברת Trullion, שפיתחה מערכת שאמורה לזהות ולמנוע טעויות בדוחות כספיים, השתחררה בעצמה לאחר חודשיים במילואים. "אין משהו אחד שנכון לגבי כל המילואימניקים", היא אומרת. "מעסיקים לא מצליחים לצלול לעומק העניין, ואני כמובן לא מאשימה אותם כי העסק צריך להמשיך לעבוד, אבל לעיתים אנחנו חוטאים בהבנה וחושבים שמי שלא נמצא בעבודה הוא מחוץ למעגל, אבל למעשה הוא מאפשר למעגל להמשיך לקרות. זה לא רלוונטי לבדוק אם הוא עמד ביעדים או היה העובד המצטיין. אלה שחוזרים הרבה פעמים לא יודעים מאיפה להתחיל את העבודה וחשוב מאוד לעזור להם להוריד את מפלס החרדה ולעדכן בכל מה שהיה כשנעדרו - לא להעמיס, לא לדחוף אנשי בריאות נפש ואנשי מקצוע".

בניגוד לדקל, ד"ר סרוסי חושב שאנשי בריאות הנפש צריכים להיות מעורבים בהליך החזרה. "חייב להיות גורם פסיכולוגי מקצועי שילווה עובדים. לצערנו, רוב מי שחוזר עכשיו כבר חווה מקרים לא פשוטים ולכן זה נושא רגיש. חשוב מאוד לשים בצד את הפיטורים לפחות לשלושה חודשים. עם זאת, צריך להבין גם את המעסיק. אי אפשר לשלם לעובד בלי לקבל תוצר, ואם עובר פרק זמן ארוך יותר, חשוב לחזור להליכים כמו שיחות חתך ומדדי ביצוע".

ואחרי הכול, נראה שיש לחברות גם מה ללמוד מהתקופה הזאת. "בעיניי חשוב שלכל חברה תהיה תוכנית חירום", אומר ד"ר סרוסי. "לצערנו בישראל יש הרבה מצבים כאלה ולמקרה חירום כזה יש השפעה ישירה על המשק. חשוב לנהל סיכונים ולנתח איך זה ישפיע".

עוד כתבות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים