גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קשרים נפגעו, יותר מדענים רוצים לעזוב: הממצאים המטרידים של סקר חוקרים

האקדמיה הישראלית הצעירה ופורום הפרופסוריות באוניברסיטאות סקרו יותר מ־1,000 חברי סגל בכירים וגילו שכבר עכשיו ניכרת פגיעה בשיתופי פעולה בינלאומיים, והצפי לעתיד לא אופטימי ● אילו חוקרים נפגעו הכי הרבה ומה הממשלה יכולה לעשות כדי לסייע

ממצאי הסקר: יותר מדענים רוצים לעזוב / איור: גיל ג'יבלי
ממצאי הסקר: יותר מדענים רוצים לעזוב / איור: גיל ג'יבלי

חוץ מהאירוויזיון, מדע הוא אולי תחום העיסוק שבו השפעות הפוליטיקה הבינלאומית ניכרות באופן הברור והמהיר ביותר. כבר ראינו את השפעתה של הפוליטיקה הישראלית על יחסי הכוחות באוניברסיטאות המובילות בארה"ב.

ראיון | מסע ההסברה של בכירי טיקטוק בישראל: "האלגוריתם לא לוקח צד בעמדות פוליטיות"
החברה הישראלית שעשויה לפרוץ דרך לדור חדש של טיפולי אלצהיימר
מצרים רוכשת מל"טים מטורקיה, ופוטין שולח מהנדסי טילים למעצר

שיתוף פעולה בינלאומי הוא חלק בלתי נפרד מהמדע. חוקרים תלויים בחוות הדעת של עמיתיהם בעולם כדי להתקדם. אבל כשבעולם האקדמי יש קולות שלתפיסתם נכון ומוסרי "להעניש" חוקרים על העמדות של מדינת המוצא שלהם (כפי שקרה בעבר בחרם ה־BDS), הרי שמחכות לנו כנראה צרות באחת הזירות החשובות לאיתנות הכלכלה הישראלית.

סקר שערכו בדצמבר האחרון האקדמיה הישראלית הצעירה (הפועלת בגיבוי האקדמיה הלאומית למדעים) ואפיק באקדמיה - פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות בישראל, וממצאיו מוצגים כעת, מראה שהתהליך השלילי בעיצומו. הסקר, שהשתתפו בו 1,015 חברי סגל בכיר מכל האוניברסיטאות בישראל, מגלה שחוקרים צעירים רבים כבר חווים פגיעה ניכרת בקשרים הבינלאומיים: בביקורים הדדיים, בעבודות המחקר המשותפות וביכולת לגייס ולשמר סטודנטים בינלאומיים. החוקרים לא אופטימים לקראת העתיד. הם צופים פגיעה ניכרת בפרמטרים רבים נוספים, וביניהם היכולת לזכות במענקי מחקר, לפרסם ממצאים בכתבי העת המקצועיים בעולם ולקיים שיתופי פעולה עם חוקרים לא ישראלים.

איומים מהקולגות

"ברגע שקרו האירועים כבר היה לנו ברור שהקשרים האקדמיים של ישראל נפגעו וייפגעו", אומרת פרופ' מירי ימיני, חברת האקדמיה הצעירה הישראלית ופרופסור לסוציולוגיה של החינוך בטכניון, שהובילה את הסקר. "כבר בשבועות הראשונים שמעתי על מישהי ששלחה מאמר לפרסום בתחום הרפואי ואמרו לה 'המאמר הוא על אוכלוסייה ישראלית, וזה לא הזמן לפרסם מאמרים כאלה'. עורך כתב העת כתב לה את זה באופן מפורש.

פרופ' מירי ימיני / צילום: תמונה פרטית

"גם אצלי היו כמה מקרים. הזמנתי מומחים מכל העולם לקורס בינלאומי שאני עורכת, וכאשר החלה המלחמה ביקשתי שיופיעו בקורס באופן וירטואלי. אחת מהם - וחשוב לציין שזו הייתה רק אחת - אמרה שהיא לא יכולה לשתף פעולה בקורס שנערך תחת הלוגו של הטכניון. היא אמרה 'אני אוהבת אותך, אבל אני מקבלת איומים מהקולגות שלי בבריטניה'".

ימיני מבהירה שהמקרים המפורשים הם מעטים, ורוב הפגיעה היא מאחורי הקלעים. "אם בעוד כמה שנים נמדוד ירידה של 5%-10% בפעילות האקדמית, יהיה לנו קשה מאוד לדעת למה לייחס אותה. בעיקר כשזה מגיע בתקופה שבה ישנו גם קיצוץ בתקציב או איום בקיצוץ בתקציב האקדמיה, תקופה שבה ממילא החוקרים כולם גם חווים אתגרים רגשיים ולוגיסטיים לא קלים".

לפי הסקר, הפגיעה בדיסציפלינות מחקר שונות אינה שווה. "אנחנו רואים פגיעה חמורה יותר בתחומי הרוח והחברה לעומת המדעים המדויקים, ההנדסה והרפואה", אומרת ימיני. "מלכתחילה אנחנו נכנסים למצב הזה עם אי־שוויון בין התחומים. במדעי הטבע חוקרים רבים נמצאים בטופ של תחומם, ובמדעי החברה והרוח - פחות. אלה תחומים שתלויים יותר בשפה, וכשהמחקר מבוצע על אוכלוסייה ישראלית, הוא מוגדר מלכתחילה כנישתי יותר.

"זה לא אומר שאנחנו יכולים לוותר על התחומים האלה. הפגיעה עלולה להתבטא מאוחר יותר בחינוך, בעבודה סוציאלית, בבריאות הנפש ובכל התחומים שכל כך חשובים לחוסן ולהתאוששות של המדינה".

ואם התחושה הייתה שככל שחולף הזמן מאירועי 7 באוקטובר יש מגמת שיפור מול זירת המחקר הבינלאומית, ימיני מבהירה שזה לא המצב.

חוקרות נפגעות יותר

נוסף על הפגיעה בקשרים הבינלאומיים, החוקרים מדווחים, כצפוי, על פגיעה כלכלית, רגשית ופגיעה בחיי היומיום. הפגיעה הקשה ביותר היא כמובן הפגיעה הישירה מהמלחמה, והיא אינה ייחודית לאקדמיה. 11% דיווחו שחברי קבוצות המחקר שלהם נפגעו ישירות מהרג, פציעה או חטיפה של אנשים הקרובים להם.

בתחומים הרגשיים, הכלכליים וחיי היומיום, הפגיעה בחוקרים הצעירים, ובמיוחד אלה ללא משרה קבועה, היא הגדולה ביותר. זה גם לא מפתיע, אבל זה דור החוקרים שאמור לשאת את האקדמיה אל תוך העשורים הבאים.

בקרב חוקרים בשלבים מוקדמים בקריירה, לא רק שהדרישות המקצועיות קשוחות יותר וחוסר הוודאות רב, הם לעתים קרובות מטופלים בילדים קטנים, ולפעמים גם בהורים מבוגרים במקביל. וישנו גם אי־שוויון מגדרי - חוקרות צעירות נפגעו יותר מחוקרים. ההבדלים ניכרים בשלושת המדדים שנבדקו: כלכלי, רגשי וחיי היום יום. "מדע טוב מצריך פניות רגשית ונפשית", אומרת ימיני. "אי-אפשר לעשות מדע טוב כשיש לך רבע שעה בין לבין, או אפילו שעתיים".

על הרקע הזה, מה קרה לרצון לעזוב את ישראל? הסקר מציג ממצא מעניין: בסוף 2022, עמד רצון החוקרים לעזוב (בסולם של 0-10) על 0.9, במרץ 2023 (אחרי הכרזת יריב לוין על הרפורמה המשפטית ותחילת המחאה נגדה) הוא כבר עלה ל־3.4, ועכשיו הוא עומד על 3.3. החוקרים נשאלו גם מה הייתה רמת הרצון שלהם לעזוב לפני 7.10, והציון הממוצע היה 2.92. כלומר, הרצון לעזוב עלה בעקבות הרפורמה, דעך קצת ושוב עלה, אבל לא יותר מאשר בעקבות יוזמות החקיקה.

עם זאת, כשנשאלו אם היו מוכנים לקבל כעת משרה באוניברסיטת עילית לו הייתה מוצעת להם, התשובה הייתה גבוהה יותר, בסביבות 4. זה מעניין משום שאוניברסיטאות העילית היו אלה שהתפרסמו במיוחד בקריאות האנטי-ישראליות ולפעמים אף אנטישמיות המתאפשרות בקמפוסים שלהן. נראה שכאשר משקללים את ההזדמנות הגלומה במשרה כזאת - יוקרה, משאבים, קשרים והאפשרות לעשות מדע ברמה הגבוהה ביותר ולזכות עליו בהכרה בקלות רבה יותר, זו הצעה משתלמת. חלק מהחוקרים גם מעוניינים להביא בהמשך את כל הנכסים הללו חזרה לישראל.

עורכי הסקר לא הסתפקו במיפוי המצב והציעו גם כמה פעולות סיוע אפשריות, וביקשו מהמשיבים לדרג אותן. הסיוע המבוקש ביותר היה מימון לקליטת סטודנטים לתארים מתקדמים (כולל תמריצים לסטודנטים בינלאומיים). כמו כן ביקשו משתתפי הסקר מימון להזמנת אורחים מחו"ל, מימון לפרסום מאמרים בכתבי עת כדי שהם יהיו פתוחים לכולם לקריאה (כתבי עת גובים כסף רב לקריאת המאמר), מימון מחקרים המשתמשים בידע הייחודי של ישראל והכשרה להתמודדות עם תגובות עוינות ולהסברה בזירה הבינלאומית. הצעות כמו פתיחת תארים משותפים עם מוסדות בחו"ל והכשרה בתחום רשתות חברתיות דורגו במקומות נמוכים יותר.

"מדע טוב דורש גם כסף"

"יש גם זווית אופטימית", אומרת ימיני. "אני גדלתי באוקראינה, ושם היה ברור שיהודים צריכים להיות הכי טובים. דוד שלי היה חייב להיות התלמיד הכי טוב בעיר, כי בלימודי רפואה היה מקום רק ליהודי אחד. אני מאמינה שלפחות חלק מהחוקרים ייקחו את האתגר למקום של להיות עוד יותר טובים, כל כך טובים ששום תירוץ לא יספיק כדי לדחות אותנו. לי, כמי שנחשפה בעבר לאנטישמיות, ברור שככה עובד העולם, ועכשיו כולנו נכנסים למצב התודעה הזה. אבל אנחנו חייבים רוח גבית מהממשלה והרגולציה, כי מדע טוב דורש גם כסף".

האם יכול להיות שנקבל חיזוק מסטודנטים יהודים שבורחים מהאנטישמיות בחלק מהקמפוסים?
"אי אפשר לבנות על זה. אי אפשר לעשות מדע שהוא אתני, וממילא ההורים שלהם לא בהכרח ישושו לשלוח אותם ללמוד במדינה שיש בה מלחמה פעילה".

עוד כתבות

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס