גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קשרים נפגעו, יותר מדענים רוצים לעזוב: הממצאים המטרידים של סקר חוקרים

האקדמיה הישראלית הצעירה ופורום הפרופסוריות באוניברסיטאות סקרו יותר מ־1,000 חברי סגל בכירים וגילו שכבר עכשיו ניכרת פגיעה בשיתופי פעולה בינלאומיים, והצפי לעתיד לא אופטימי ● אילו חוקרים נפגעו הכי הרבה ומה הממשלה יכולה לעשות כדי לסייע

ממצאי הסקר: יותר מדענים רוצים לעזוב / איור: גיל ג'יבלי
ממצאי הסקר: יותר מדענים רוצים לעזוב / איור: גיל ג'יבלי

חוץ מהאירוויזיון, מדע הוא אולי תחום העיסוק שבו השפעות הפוליטיקה הבינלאומית ניכרות באופן הברור והמהיר ביותר. כבר ראינו את השפעתה של הפוליטיקה הישראלית על יחסי הכוחות באוניברסיטאות המובילות בארה"ב.

ראיון | מסע ההסברה של בכירי טיקטוק בישראל: "האלגוריתם לא לוקח צד בעמדות פוליטיות"
החברה הישראלית שעשויה לפרוץ דרך לדור חדש של טיפולי אלצהיימר
מצרים רוכשת מל"טים מטורקיה, ופוטין שולח מהנדסי טילים למעצר

שיתוף פעולה בינלאומי הוא חלק בלתי נפרד מהמדע. חוקרים תלויים בחוות הדעת של עמיתיהם בעולם כדי להתקדם. אבל כשבעולם האקדמי יש קולות שלתפיסתם נכון ומוסרי "להעניש" חוקרים על העמדות של מדינת המוצא שלהם (כפי שקרה בעבר בחרם ה־BDS), הרי שמחכות לנו כנראה צרות באחת הזירות החשובות לאיתנות הכלכלה הישראלית.

סקר שערכו בדצמבר האחרון האקדמיה הישראלית הצעירה (הפועלת בגיבוי האקדמיה הלאומית למדעים) ואפיק באקדמיה - פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות בישראל, וממצאיו מוצגים כעת, מראה שהתהליך השלילי בעיצומו. הסקר, שהשתתפו בו 1,015 חברי סגל בכיר מכל האוניברסיטאות בישראל, מגלה שחוקרים צעירים רבים כבר חווים פגיעה ניכרת בקשרים הבינלאומיים: בביקורים הדדיים, בעבודות המחקר המשותפות וביכולת לגייס ולשמר סטודנטים בינלאומיים. החוקרים לא אופטימים לקראת העתיד. הם צופים פגיעה ניכרת בפרמטרים רבים נוספים, וביניהם היכולת לזכות במענקי מחקר, לפרסם ממצאים בכתבי העת המקצועיים בעולם ולקיים שיתופי פעולה עם חוקרים לא ישראלים.

איומים מהקולגות

"ברגע שקרו האירועים כבר היה לנו ברור שהקשרים האקדמיים של ישראל נפגעו וייפגעו", אומרת פרופ' מירי ימיני, חברת האקדמיה הצעירה הישראלית ופרופסור לסוציולוגיה של החינוך בטכניון, שהובילה את הסקר. "כבר בשבועות הראשונים שמעתי על מישהי ששלחה מאמר לפרסום בתחום הרפואי ואמרו לה 'המאמר הוא על אוכלוסייה ישראלית, וזה לא הזמן לפרסם מאמרים כאלה'. עורך כתב העת כתב לה את זה באופן מפורש.

פרופ' מירי ימיני / צילום: תמונה פרטית

"גם אצלי היו כמה מקרים. הזמנתי מומחים מכל העולם לקורס בינלאומי שאני עורכת, וכאשר החלה המלחמה ביקשתי שיופיעו בקורס באופן וירטואלי. אחת מהם - וחשוב לציין שזו הייתה רק אחת - אמרה שהיא לא יכולה לשתף פעולה בקורס שנערך תחת הלוגו של הטכניון. היא אמרה 'אני אוהבת אותך, אבל אני מקבלת איומים מהקולגות שלי בבריטניה'".

ימיני מבהירה שהמקרים המפורשים הם מעטים, ורוב הפגיעה היא מאחורי הקלעים. "אם בעוד כמה שנים נמדוד ירידה של 5%-10% בפעילות האקדמית, יהיה לנו קשה מאוד לדעת למה לייחס אותה. בעיקר כשזה מגיע בתקופה שבה ישנו גם קיצוץ בתקציב או איום בקיצוץ בתקציב האקדמיה, תקופה שבה ממילא החוקרים כולם גם חווים אתגרים רגשיים ולוגיסטיים לא קלים".

לפי הסקר, הפגיעה בדיסציפלינות מחקר שונות אינה שווה. "אנחנו רואים פגיעה חמורה יותר בתחומי הרוח והחברה לעומת המדעים המדויקים, ההנדסה והרפואה", אומרת ימיני. "מלכתחילה אנחנו נכנסים למצב הזה עם אי־שוויון בין התחומים. במדעי הטבע חוקרים רבים נמצאים בטופ של תחומם, ובמדעי החברה והרוח - פחות. אלה תחומים שתלויים יותר בשפה, וכשהמחקר מבוצע על אוכלוסייה ישראלית, הוא מוגדר מלכתחילה כנישתי יותר.

"זה לא אומר שאנחנו יכולים לוותר על התחומים האלה. הפגיעה עלולה להתבטא מאוחר יותר בחינוך, בעבודה סוציאלית, בבריאות הנפש ובכל התחומים שכל כך חשובים לחוסן ולהתאוששות של המדינה".

ואם התחושה הייתה שככל שחולף הזמן מאירועי 7 באוקטובר יש מגמת שיפור מול זירת המחקר הבינלאומית, ימיני מבהירה שזה לא המצב.

חוקרות נפגעות יותר

נוסף על הפגיעה בקשרים הבינלאומיים, החוקרים מדווחים, כצפוי, על פגיעה כלכלית, רגשית ופגיעה בחיי היומיום. הפגיעה הקשה ביותר היא כמובן הפגיעה הישירה מהמלחמה, והיא אינה ייחודית לאקדמיה. 11% דיווחו שחברי קבוצות המחקר שלהם נפגעו ישירות מהרג, פציעה או חטיפה של אנשים הקרובים להם.

בתחומים הרגשיים, הכלכליים וחיי היומיום, הפגיעה בחוקרים הצעירים, ובמיוחד אלה ללא משרה קבועה, היא הגדולה ביותר. זה גם לא מפתיע, אבל זה דור החוקרים שאמור לשאת את האקדמיה אל תוך העשורים הבאים.

בקרב חוקרים בשלבים מוקדמים בקריירה, לא רק שהדרישות המקצועיות קשוחות יותר וחוסר הוודאות רב, הם לעתים קרובות מטופלים בילדים קטנים, ולפעמים גם בהורים מבוגרים במקביל. וישנו גם אי־שוויון מגדרי - חוקרות צעירות נפגעו יותר מחוקרים. ההבדלים ניכרים בשלושת המדדים שנבדקו: כלכלי, רגשי וחיי היום יום. "מדע טוב מצריך פניות רגשית ונפשית", אומרת ימיני. "אי-אפשר לעשות מדע טוב כשיש לך רבע שעה בין לבין, או אפילו שעתיים".

על הרקע הזה, מה קרה לרצון לעזוב את ישראל? הסקר מציג ממצא מעניין: בסוף 2022, עמד רצון החוקרים לעזוב (בסולם של 0-10) על 0.9, במרץ 2023 (אחרי הכרזת יריב לוין על הרפורמה המשפטית ותחילת המחאה נגדה) הוא כבר עלה ל־3.4, ועכשיו הוא עומד על 3.3. החוקרים נשאלו גם מה הייתה רמת הרצון שלהם לעזוב לפני 7.10, והציון הממוצע היה 2.92. כלומר, הרצון לעזוב עלה בעקבות הרפורמה, דעך קצת ושוב עלה, אבל לא יותר מאשר בעקבות יוזמות החקיקה.

עם זאת, כשנשאלו אם היו מוכנים לקבל כעת משרה באוניברסיטת עילית לו הייתה מוצעת להם, התשובה הייתה גבוהה יותר, בסביבות 4. זה מעניין משום שאוניברסיטאות העילית היו אלה שהתפרסמו במיוחד בקריאות האנטי-ישראליות ולפעמים אף אנטישמיות המתאפשרות בקמפוסים שלהן. נראה שכאשר משקללים את ההזדמנות הגלומה במשרה כזאת - יוקרה, משאבים, קשרים והאפשרות לעשות מדע ברמה הגבוהה ביותר ולזכות עליו בהכרה בקלות רבה יותר, זו הצעה משתלמת. חלק מהחוקרים גם מעוניינים להביא בהמשך את כל הנכסים הללו חזרה לישראל.

עורכי הסקר לא הסתפקו במיפוי המצב והציעו גם כמה פעולות סיוע אפשריות, וביקשו מהמשיבים לדרג אותן. הסיוע המבוקש ביותר היה מימון לקליטת סטודנטים לתארים מתקדמים (כולל תמריצים לסטודנטים בינלאומיים). כמו כן ביקשו משתתפי הסקר מימון להזמנת אורחים מחו"ל, מימון לפרסום מאמרים בכתבי עת כדי שהם יהיו פתוחים לכולם לקריאה (כתבי עת גובים כסף רב לקריאת המאמר), מימון מחקרים המשתמשים בידע הייחודי של ישראל והכשרה להתמודדות עם תגובות עוינות ולהסברה בזירה הבינלאומית. הצעות כמו פתיחת תארים משותפים עם מוסדות בחו"ל והכשרה בתחום רשתות חברתיות דורגו במקומות נמוכים יותר.

"מדע טוב דורש גם כסף"

"יש גם זווית אופטימית", אומרת ימיני. "אני גדלתי באוקראינה, ושם היה ברור שיהודים צריכים להיות הכי טובים. דוד שלי היה חייב להיות התלמיד הכי טוב בעיר, כי בלימודי רפואה היה מקום רק ליהודי אחד. אני מאמינה שלפחות חלק מהחוקרים ייקחו את האתגר למקום של להיות עוד יותר טובים, כל כך טובים ששום תירוץ לא יספיק כדי לדחות אותנו. לי, כמי שנחשפה בעבר לאנטישמיות, ברור שככה עובד העולם, ועכשיו כולנו נכנסים למצב התודעה הזה. אבל אנחנו חייבים רוח גבית מהממשלה והרגולציה, כי מדע טוב דורש גם כסף".

האם יכול להיות שנקבל חיזוק מסטודנטים יהודים שבורחים מהאנטישמיות בחלק מהקמפוסים?
"אי אפשר לבנות על זה. אי אפשר לעשות מדע שהוא אתני, וממילא ההורים שלהם לא בהכרח ישושו לשלוח אותם ללמוד במדינה שיש בה מלחמה פעילה".

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה