גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה הפך לאחד התחומים החביבים על המיליארדרים: מה באמת קורה כשמשתילים שבב במוח?

חברת נוירלינק הודיעה לפני כשבוע שהצליחה להשתיל לראשונה שבב במוח של אדם, אבל חזון קריאת המחשבות שמיהר לצייץ המשקיע שלה אילון מאסק רחוק מאוד מלהתממש ● עד כמה התקדמנו מאז תחילת שנות ה־2000, שבהן קוף הצליח להפעיל ג'ויסטיק בכוח המחשבה?

אילוסטרציה: shutterstock
אילוסטרציה: shutterstock

כשאן ג'ונסון, אישה המתגוררת בקליפורניה, לקתה בשבץ, נפגעה יכולתה להפעיל את שרירי הגוף, וכיום היא יכולה רק לעשות תנועות קטנות בפניה. אבל בעזרת שבב קטן שהושתל במוחה ומחובר בכבל למחשב, היא יכולה לתמלל את מחשבותיה. חוקרים מצליחים לפענח מתוך מוחה את הניסיונות שלה להפעיל את שרירי הדיבור.

עוד לפני השתלת השבב, ג'ונסון תקשרה עם העולם בעזרת מכשיר הקורא את התנועות המינימליות שהיא יכולה לבצע. היא הצליחה כך "לכתוב" כ־14 מילים בדקה. עכשיו, עם השבב המוחי, היא מגיעה ל־78 מילים בדקה, קרוב יותר ל־160 מילים שמפיק אדם בריא בשיחה. האם שיפור כזה מצדיק השתלה של שבב במוח?

ג'ונסון היא אחת מכמה עשרות אנשים שהושתלו בהם שבבי "ממשק מוח-מחשב" על ידי חוקרים במעבדות וחברות מסחריות. בשבוע שעבר, התבשרנו שגם חברת נוירלינק (Neuralink), שאילון מאסק מושקע בה, השתילה שבב במוח של מטופל ראשון. בעקבות האירוע הזה, צייץ מאסק את חזון אחרית הימים הסינגולרית שלו, לאיחוד בין האדם למכונה.

על פי חזונו, נוכל להפעיל את הטלפון הסלולרי מהמוח, ומחשבים יוכלו לקרוא את מחשבותינו, וגם לכתוב לנו מחשבות חדשות היישר לתוך המוח, כך שנוכל לדוגמה ללמוד ללא מאמץ, לשנות מצב רוח ללא תרופות ולהתמודד עם זיכרונות כואבים. ביצירות מדע בדיוני כמו "מראה שחורה", שבבים כאלה מציגים לנו היישר למוח מציאות חלופית שאיננו מזהים ככזו, ובעצם מקפיצים אותנו לעולם חלופי.

מאסק סיפר בעבר שמילדות ניהל יחסי חרדה־הערצה עם מכונות העתיד. הוא בטוח שהמכונות יהפכו בקרוב לחכמות יותר מבני האדם, ואם אין לנו סיכוי לנצח אותן, עלינו לחבור אליהן ולנצל את יכולותיהן כדי שלא יכניעו אותנו. זו לא התוויה שאפשר להציג לאישור FDA, ולכן בשלב הראשון נוירלינק תטפל במגבלות תנועה של אנשים עם שיתוק.

"כבר בשנת 2000, אני זוכר שראיתי סרטון שבו מוצג קוף שמצליח להזיז באמצעות כוח המחשבה נקודה במרחב התלת־ממדי, כאילו יש לו ג'ויסטיק", אומר פרופ' אורן שריקי, מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן גוריון ומייסד NeuroHelp, המפתחת מערכת לבישה המנתחת את הדינמיקה המוחית ומשתמשת בכלי בינה מלאכותית כדי לזהות ולחזות מראש התקפי אפילפסיה.

כלומר, התחום ממש אינו חדש, אך מהם האתגרים שמנעו מהשבבים המוחיים להשתלב בחיינו ולהפוך למוצרים מסחריים עד היום? האם ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות וכניסתם לשוק של גורמים כמו נוירלינק משמעותן שאנחנו אכן עוד רגע שם?

השבב הוא בכלל לא הסיפור

בני אדם חושבים במילים, תמונות ורגשות. המוח חושב באותות חשמליים. מחשבים "חושבים" בביטים. התרגום ביניהם הוא האתגר הגדול. "מהי אהבה?" מדגים פרופ' אילון ועדיה, חוקר מוח מהאוניברסיטה העברית, שעוסק בשבבים מושתלים ובתקשורת לא פולשנית עם המוח. "מוזר לחשוב עליה רק כפעילות חשמלית במוח שגודלו קטן מזה של כדורגל, אבל זה נשמע הרבה יותר הגיוני כשמבינים שהמורכבות בתוך הכדור הזה, המוח, היא כמעט זהה למורכבות של כל היקום. בכל חלקיק בגודל של ראש סיכה במוח יש מאות אלפי תאים ובכל מחשבה מעורבים בו זמנית מיליוני תאים. בכל הסיפור הזה של 'אילון מאסק הצליח להשתיל שבב', לא השבב עצמו הוא לב העניין. הסיפור הוא איך מתרגמים את הכוונה של הפולסים החשמליים במוח, כך שתצא לפועל במחשב".

אז איך באמת עושים את זה? ד"ר לימור פרייפלד, מרצה בכירה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שמפתחת שיטות חדשות למיפוי וניטור פעילות במוח, מסבירה: "כאשר אנחנו תוקעים אלקטרודה בתוך נוירון (תא עצב), אנחנו יכולים לקרוא פולס שעובר בתוך אותו נוירון אחד, וזה כמעט לא נותן לנו כלום. עם השנים התפתחה היכולת לקלוט מידע ממאות נוירונים במקביל, אבל הסיגנל הזה חלש, ואנחנו לא תמיד יודעים איזה מידע הגיע מאיזה נוירון.

"עם הזמן, אנחנו יכולים ללמוד את ה'חתימה' של כל נוירון באותה אלקטרודה, למשל המרחק והכיוון מהאלקטרודה, ואז אנחנו יכולים לבנות מפה של כמה מאות נוירונים ולדעת מה כל אחד מהם עושה. לפעמים לשני נוירונים יש חתימות שנראות דומות, אבל אם נניח זו ליד זו שתי אלקטרודות, או מאה, כל אחת מהן תקלוט את מפת חתימות הנוירונים קצת אחרת, ויהיה קל יותר לזהות את המידע מכל נוירון. בשבב של נוירלינק, למשל, אלפי אלקטרודות מקליטות מאלפי נוירונים או אולי עשרות אלפים. אחת ההתקדמויות בתחום הייתה ליצור רכיבים יותר ויותר קטנים, שמאפשרים המון אתרי הקלטה בשבב קטן אחד".

אוקיי, אז יש לנו מפה של אותות חשמליים. איך בכלל יודעים מה זה אומר?
פרייפלד: "נניח שהנחנו את האלקטרודה באזור הראייה במוח, אנחנו יכולים לראות שנוירון מסוים יורה כשהעין רואה קו אופקי, ואחר יורה כשהקו אנכי. כך גם לגבי תנועה. יש לנו נוירון שיורה כשאנחנו רוצים להזיז את היד ימינה ואחר כשרוצים להזיז אותה שמאלה. מעתה, נוכל לדעת שכשהנוירון הזה יורה, כנראה המוח רוצה להזיז את היד ימינה".

ד''ר לימור פרייפלד / צילום: תמונה פרטית

לדברי פרייפלד, "בשנים האחרונות ישנו מעבר ללמידת דפוסים, שבה אנחנו לא מנסים לקרוא כל נוירון, אלא לומר, אם כל מאה הנוירונים יחד פעלו בצורה כך וכך, אז זה מה שהמוח רצה. עבור המדע הבסיסי חשוב למפות את הנוירון היחיד. אולי עבור מוצר מסחרי - לא. והקפיצה ביכולות החישוביות והבינה המלאכותית פתחו דלתות למוצרים מהסוג הזה".

המיפוי ייחודי לכל נבדק?
"אפשר לקצר את תהליך הלמידה באמצעות ידע כללי על המוח האנושי, אבל אין כיום תחליף למיפוי של כל נבדק בנפרד".

אחד האתגרים בהתאמה של שבב לאדם משותק הוא השאלה איך מאמנים את המערכת. הקופים שצולמו לסרטונים המרשימים קודם כול הזיזו את הג'ויסטיק בעצמם, החוקרים למדו את דפוסי המוח של כל תזוזה ואז הצליחו לתרגם ישירות מדפוס המוח לתזוזה. המטופל המשותק לא יכול לבצע את שלב הנחיית המכונה, ובבני אדם בריאים לא מושתלים שבבים.

המוח מתאים את עצמו למוצר

פרופ' רונן שגב, מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מצביע על תופעה שעשויה לעזור בתכנון שבבי העתיד. "עם הזמן, גם המוח מתחיל להתאים את עצמו לשבב. כלומר, אם אדם יודע שהוא חושב בצורה מסוימת והשבב הבין מזה שהוא אמר 'זוז ימינה', אז בפעם הבאה הוא ינסה לשחזר את דפוס החשיבה הזה כדי לזוז ימינה. המוח עושה את זה אוטומטית. כך, לא רק האלגוריתם שלנו עובר תהליך למידה, אלא גם המוח עצמו, וזה מקל מאוד בתכנון השבבים הללו".

זה עיקרון דומה לזה של ביופידבק. לפעמים כשנותנים לנו פידבק על מה שהמוח שלנו עשה, לדוגמה שנרגענו, אז נוכל לשחזר את דפוס המוח הזה גם אם אנחנו לא בטוחים איך יצרנו אותו. כך גם במקרה של שבב במוח - אם במקרה גרמנו למחשב להבין שרצינו לזוז ימינה, נוכל לשחזר אותו דפוס בהמשך.

"אחד הקולגות שלי, קרישנה שנוי ז"ל, מאוניברסיטת סטנפורד, עלה על רעיון מעניין בהקשר הזה", מספר ועדיה. "הוא אמר, 'בואו במקום לנסות לומר לאדם להזיז יד רובוטית ימינה ושמאלה, וכך לכתוב את האות A, נגיד לו לדמיין שהוא כותב ביד את האות הזאת'. אחר כך נתנו לו לדמיין שהוא כותב כמה אותיות ביחד, ואחר כך מילים ומשפטים. הגישה הזו הצליחה".

מבחינה פילוסופית, זה כבר קרוב יותר לקריאת מחשבות.
ועדיה: "אבל עדיין האדם צריך לדמיין אקטיבית שהוא כותב, ובמאמץ ניכר, כך שאין סיכוי שיקראו לו מחשבות שהוא לא רוצה שנדע שהוא חושב. בינתיים".

פרייפלד: "לא נראה שבטווח הנראה לעין מישהו יקרא את המחשבות והחלומות שלנו, שלא לדבר על לכתוב לנו מחשבות בתוך המוח. כדי שאוכל לקרוא את כל המוח, אני צריכה קודם כל ללמוד את כולו, ולזה אין לי כרגע גישה".

לצד האתגרים הפילוסופיים של תרגום שפה, יש לשבבים גם אתגרים פרקטיים מאוד. שגב מציין שאם האלקטרודה זזה - וזה צפוי לקרות כי המוח הוא איבר חי וזז - הרי שצריך לבצע את כל תהליך המיפוי מחדש. "אני באמת לא יודע מה קרה בסוף עם אותם אנשים שנראו מתקשרים בסרטוני ההדגמה", אומר שגב. "האם הם המשיכו לעשות זאת לאורך זמן?".

ואיך מונעים שהשבב לא יבשל לנו את המוח? העתיד הוא כנראה במוצרים אלחוטיים, כמו זה שהשתילה נוירלינק. אבל האלחוטיות מגיעה עם אתגרים משלה.

"אין היום שתל שניתן להכניס לראש של אדם לכל חייו", מבהיר ועדיה. וגם אם נשתיל שבב לכל החיים, הרי שהטכנולוגיה שמחוץ למוח משתנה ומתפתחת. האם נצטרך לעבור ניתוח מוח להחליף שבב כל שלוש שנים, הקצב שבו אנחנו נוטים להחליף את הסלולרים שלנו?

איך פותרת נוירלינק את הבעיות הללו? אנחנו לא לגמרי יודעים. לדברי שגב, זו חברה דומה בגישתה לחברות תוכנה יותר מאשר לחברות מבוססות מדע מבחינת השקיפות. כרגע העולם אינו יודע מה פרוטוקול הניסוי הקליני שהחברה כבר מגייסת אליו נבדקים, ומה יהיו יעדיו.

"יש להם הרבה כסף, הם לא צריכים להוכיח את עצמם ויש בזה משהו לא טוב. היו להם יחסי ציבור גרועים בכל הקשור לניסויים שהם ערכו בבעלי חיים. עם זאת, חייבים להניח שהם השתפרו מאז, כי אחרת מנהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) לא היה מאפשר להם לעשות את הניסוי".

 

החברה הישראלית שעוררה עניין ונסגרה

לנוירלינק שתי מתחרות המוזכרות לעיתים תדירות, BlackRock Neurotech ו־Synchron, אבל לצדן פועלות מעבדות אקדמיות מובילות שמגיעות לתוצאות מעניינות לא פחות.

בישראל, אחת המעבדות המובילות בתחום של ממשק מוח-מחשב היא זו של פרופ' יעל חנין מבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. המעבדה הזאת עוררה עניין רב לפני כעשור, עם פיתוח השתל הראשון שהיה אמור לפענח את הסביבה הנראית ולשדר את התמונה ישירות למוח. בנושא הזה יש לחנין חדשות מאכזבות. החברה שהוקמה על בסיס פיתוחיה, ננורטינה, וחברות אחרות בתחום נסגרו בגלל תוצאות מאכזבות שהתנגשו בעלויות הפיתוח העצומות.

פרופ' יעל חנין / צילום: תמונה פרטית

לדברי חנין, "ישנם כמה מכשולים המאתגרים את כל הפרויקטים בתחום: העלויות, חוסר היציבות בפעילות השתל בגוף והקושי לבצע אופטימיזציה של השתל בשלב הניסויים בבני אדם. קשה לנו לאפיין מה המטופל רואה מלבד הדיווח שלו, שהוא מאוד סובייקטיבי".

אבל חנין עדיין לא התייאשה מממשקי אדם־מחשב. "אנחנו ממשיכים לעבוד בתחום המרתק הזה, עם טכנולוגיה לבישה שפיתחנו שמאפשרת ניטור לא פולשני של פעילות המוח", היא אומרת. במעבדה, היא עובדת על טכנולוגיה לא־פולשנית נוספת שיכולה לייצר פעילת עצבית במוח, ודרכה היא מקווה יום אחד לחזור להתמודד עם האתגר של יצירת תמונות במוחם של עיוורים.

במקביל, קמו פתרונות מעניינים אחרים לעיוורים, כאלה המתרגמים את התמונה הנראית עבור המוח לחושים אחרים, והמוח - במפתיע - לומד בהדרגה לתרגם דפוס קולי או מפת מגע המייצגים את שדה הראייה, לפעילות באזור הראיה של המוח ממש. חברת אורקם המסחרית והמעבדה של פרופ' אמיר עמדי באוניברסיטת רייכמן הם נציגים ישראלים שעומדים בחזית התחום הזה.

מי צריך שבב כשיש מקלדת ומיקרופון

כשבוחנים את מגוון המוצרים המיועדים להיות מסחריים, שאלה משמעותית ועצובה היא מי יהיה מוכן לשלם עבור הטכנולוגיה הזאת. היום ההשקעה במוצרים שנועדו לספק איכות חיים למשותקים היא נמוכה יחסית. אם המוצר לא מאריך חיים, מונע הידרדרות או חוסך כוח אדם סיעודי, קשה להשיג לו שיפוי ביטוחי. "כרגע זה נראה כמוצר למאוד מסכנים ומאוד עשירים", אומר שגב, ואז באמת נשאלת השאלה - האם זה חשוב יותר מקלינאית תקשורת לעשרה ילדים קטנים?".

פרייפלד אופטימית יותר. "אנחנו רואים בין היתר אצל אנשים כמו מאסק רצון להשקיע במוח של משותקים כדי להצדיק למידה על תחומים אחרים, וההתפתחות בתחומים אחרים גם עוזרת למשותקים. המדענים בתחום נלהבים מהמידע שיכול להגיע גם מהשבבים המסחריים, וישפר את המדע שלנו. בעיקר צריך סבלנות. כן, נוירלינק עכשיו השתילה שבב, אבל צריך לתת לעניין כמה שנים לפחות כדי לראות שהמוצר מצד אחד לא יוצר נזק ומצד שני שומר על אפקטיביות לאורך זמן".

על דבר אחד כולם מסכימים: לאדם בריא אין שום צורך בתקשורת עם מחשב באמצעות המוח, בטח לא אם כרוך בזה ניתוח פולשני. "גם מקלדת או מיקרופון הם ממשק אדם־מכונה, והם עובדים מצוין", מסכם שגב.

עוד כתבות

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

חמאס: "קיבלנו את ההצעה של ישראל להפסקת אש - נבחן אותה ונעביר את תשובתנו"

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" • צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון • מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה • שני מחבלים ירו לעבר מוצב צה"ל בשומרון - וחוסלו במארב ● עדכונים שוטפים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר