גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטילי זהב ומזוודות קבורות באדמה: מסלול הכסף של חיזבאללה נחשף

אלקרצ' אל־חסן מגדירה עצמה כאגודת צדקה שהוקמה בתחילת שנות ה־80 עקב משבר כלכלי בלבנון ● לצד חלוקת תלושי מזון ומתן הלוואות בערבויות לאוכלוסייה, היא גם מאחסנת בתוכה את כל הפעילות הפיננסית של חיזבאללה ● איך היא מצליחה לעקוף את הסנקציות האמריקאיות, ולמה ישראל לא פועלת נגדה?

הסרטון שפרסמה קבוצת ההאקרים ב־2020, בו חשפה כי אלקרצ' הוא בנק של חיזבאללה / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב
הסרטון שפרסמה קבוצת ההאקרים ב־2020, בו חשפה כי אלקרצ' הוא בנק של חיזבאללה / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

פריצה מסתורית של קבוצת האקרים הרעידה את לבנון בדצמבר 2020. הקבוצה, שמכנה את עצמה SpiderZ, הדליפה את פרטיהם של כמעט 400 אלף החשבונות שמשויכים לאלקרצ' אל־חסן (al qard al hasan) - מוסד פיננסי סמי־בנקאי המזדהה כאגודת צדקה שמעניקה הלוואות ומפעילה קרנות קהילתיות עבור העדה השיעית בלבנון. תחת מסכת אנונימוס חשפו ההאקרים בסרטון דרמטי מסמכים ששפכו אור על פעילותה האמיתית של האגודה, והקשר שלה לארגון הטרור חיזבאללה: "אלקרצ' אל־חסן איננה עמותת צדקה, אלא בנק חיזבאללה בלתי־חוקי הפועל מחוץ למערכת הפיננסית של לבנון".

שאלות ותשובות | ההשתתפות בטבח ועצירת המימון: מהו ארגון אונר"א ומה גילו התחקירים?
אבטלה ורעב: כך ניצל אל-עארורי את מצב הפלסטינים בלבנון כדי לחזק את חמאס

ההאקרים חשפו פרטים לגבי שווי ההלוואות, יחס ההחזר, מידע אישי על הלווים והתקציב הכולל של המוסד וסניפיו בשנים 2019־2020, תוך הבטחה לחשוף מידע נוסף בעתיד. לפי התקשורת הלבנונית, ההאקרים אף שלחו ללקוחות הודעות פרטיות שקראו להם למשוך את כספם ולהפסיק לשלם את ההלוואות שלהם, "לפני שיהיה מאוחר מדי". בנוסף לאזרחים לבנוניים ממוצעים, המסמכים חשפו את פרטיהם של אנשי חיזבאללה אשר מפקידים את כספם באגודה - בהם מפקד כוח רדואן ויסאם א־טוויל (שחוסל בחודש שעבר על ידי ישראל), ראש היחידה הפיננסית של חיזבאללה איברהים עלי דאהר, והמנהיג העליון של איראן בעצמו, עלי חמינאי.

ביחס למתקפת ההאקרים אמר באפריל האחרון מנכ"ל האגודה, עאדל מנצור, איש כספים ותיק של חיזבאללה, כי "זו התקפה שאנחנו מתייחסים אליה כאל בגידה, תקיפה מודיעינית. מעריך שמדובר בארגון מודיעין זר". לאחר מכן שאלה המראיינת את המנכ"ל על תקיפות שביצעה ישראל נגד סניפי האגודה במלחמת לבנון השנייה. "תודה לאל, בין ההריסות האגודה התחזקה יותר ויותר", ענה המנכ"ל.

לפי מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם מאיר עמית, אגודת אלקרצ’ אל־חסן הוקמה ב־1982 בעקבות מלחמת האזרחים בלבנון שפגעה קשות בכלכלה המקומית. תחילה היא הופיעה בשם "בית המימון של המוסלמים". האגודה הוקמה במטרה להניע את החברה השיעית לתמוך בחיזבאללה, וכן לעודד קבלת הלוואות בהיקף קטן יחסית, לטווחי זמן קצרים ולצרכים משתנים. למרות שפעילותה הבנקאית של האגודה שמה דגש על העדה השיעית, לדבריה היא מספקת שירות לכל הפלגים בלבנון, כולל הפלסטינים.

האגודה מדווחת כי מקורות המימון העיקריים שלה הינם עמלות שמשלמים הלווים, דמי הצטרפות, דמי מנוי ותרומות. סדרי הגודל של הכספים שעוברים בבנק נאמדים במיליארדי דולרים, ויש בו כ־400 אלף חשבונות. ב־2016 הוא נכנס לרשימת הסנקציות של משרד האוצר האמריקני, אולם מאז ווליום הפעילות שלו דווקא עלה. "הבנק מאחסן בתוכו את כל הפעילות הפיננסית של החיזבאללה. בין ניהול חשבונות של פעילי הארגון, פעילות עסקית ופעילות של ארגוני הצדקה", אומר עוזי שעיה, איש קהילת המודיעין לשעבר ומומחה ללוחמה פיננסית.

לפי מומחים שגלובס שוחח איתם, מדובר במוסד הבנקאי הראשי של החיזבאללה. "כמו שחיזבאללה הוא מדינה בתוך מדינה בלבנון, כך גם המערכת הפיננסית שלו", מוסיף שעיה. "בבנק מוחזקים מטילי זהב ותכשיטים שאנשים נתנו בתור ערבויות להלוואות שהם לקחו. העיסוק בבנק חושף את התשתית הפיננסית של החיזבאללה, ואת היכולת של הארגון הזה ושל האיראנים לחמוק מכל נושא הסנקציות".

מסלול עוקף סנקציות

לבנק של אלקרצ' אל־חסן אין אתר רשמי. בעמוד הפייסבוק שלו מוצג נאום של נסראללה שבו הוא משבח את הפעילות של האגודה ויוצא נגד העושק של הבנקים המוסדיים, אולם במקביל, הוא מתנער מהקשר בין חיזבאללה לאגודה. כך, במשך השנים, פיתח חיזבאללה באמנות רשת שלמה של הברחות כספים, במטרה לחמוק מהסנקציות האמריקאיות.

"המערך הפיננסי של חיזבאללה גדול עשרות מונים מזה של החמאס", אומר שעיה. "הוא פרוס בכל רחבי העולם, נהנה מגיבוי מדינתי של מדינת לבנון ומממנת אחת גדולה שזו איראן. אבל הוא גם פיתח לעצמו יכולת מימון עצמאית, שניזונה בעיקר ממערך אגודות צדקה, חברות עסקיות, מערך פלילי - כולם מזינים אותו כלכלית".

כיצד מצליח ארגון הטרור לחמוק מהסנקציות? ד"ר חיים קורן מאוניברסיטת רייכמן, ושגריר ישראל במצרים לשעבר, מסביר כי שיטת העברת הכספים של הארגון מתבצעת לרוב במזומנים ובקריפטו. "מכיוון שחיזבאללה שולט בנמל התעופה של ביירות, יש לו יכולת לשלוט על העברת הכספים במזומן. מדובר באחד מארגוני הטרור העשירים של איראן, בעל רשת ענפה של הברחות באמריקה הלטינית, עם בסיסים גם באפריקה. יש להם אנשי קשר עם סוכנים שמעבירים מיליונים של דולרים במזומן ממקום למקום ובכל העולם. הפטנטים האלה עובדים היטב אצל החיזבאללה - הם מלבינים בשיטתיות מיליארדי דולרים ואי אפשר לעקוב אחרי זה, והם עושים את זה באופן שיטתי מאז תחילת שנות ה־90".

במאמר שפורסם באוניברסיטת רייכמן ב־2020 מאת ד"ר עמנואל אוטלנגי, עמית מחקר בכיר ב־Foundation for Defense of Democracies, נטען כי רשתות הפשיעה של החיזבאללה, שמגלגלות מאות מיליוני דולרים בשנה למימון המערך הצבאי, עוברות גם דרך אירופה. כך, משמשות רשתות הפשיעה מזה שנים להעברת סמים מאמריקה הלטינית לשווקים נידחים ולהלבנת הרווחים מהם בחזרה אל קרטלים. בחיזבאללה, כמובן, מרוויחים מהעמלות.

הכלכלה הלבנונית

אחד הגורמים שעוזרים לביסוס כוחם של ארגון הטרור והאגודה אולי יותר מכל הוא הכלכלה המקרטעת של לבנון, והסבל הכלכלי של האזרחים החיים בה. הכלכלה הלבנונית הפכה במהלך השנים לכדור שלג מתגלגל. אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון INSS שעוסקת בלבנון ובחיזבאללה, וסגנית ראש המל"ל למדיניות חוץ לשעבר, מסבירה כי המשבר הכלכלי ב־2019 הפך את לבנון למדינה שיותר מ־80% מתושביה נמצאים מתחת לקו העוני. אותו משבר הוביל גם לאינפלציה ולקריסה הכלכלית שאנו רואים כיום. מאוחר יותר הגיעו הקורונה והפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020, שהכבידו גם הם על הכלכלה הלבנונית.

לתוך הוואקום שנוצר באותה התקופה נכנס אלקרצ' אל־חסן. "כשהחנויות היו ריקות, אלקרצ' אל־חסן חילקו תלושי מזון, העניקו הלוואות ללא ריבית, ותפקדו כבנק לכל דבר", אומרת מזרחי. "ילד שיעי שנולד בבית חולים של חיזבאללה, מקבל שירותי רפואה מחיזבאללה, אחר כך מגיע לגן ובית ספר של חיזבאללה וגדל להורים שהולכים למסגד של חיזבאללה. פעמים רבות ההיעזרות באלקרצ' אל־חסן לא מגיעה מתוך הזדהות אידאולוגית עם החיזבאללה - אלא מתוך הצורך הכלכלי שהבנק יודע לתת לו מענה".

על פי מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, "ביסוד הקמת ארגון חיזבאללה עומדת התפיסה שהוא חייב לקיים פעילות חברתית וכלכלית אינטנסיבית בקרב החברה השיעית כדי להפוך אותה ל'חברת ההתנגדות', חברה התומכת בחיזבאללה ובמערכה שהוא מנהל נגד ישראל". בריאיון לרשת אלמיידין הלבנונית, אישש מנכ"ל האגודה מנצור את הטענה הזו: "עמוד השדרה של חברת ההתנגדות הוא המצב הכלכלי־חברתי שלה", אמר.

מזרחי מציינת כי המצב הכלכלי הקשה אמנם משפיע על החיזבאללה ועל התושבים השיעים, אבל לארגון הטרור יש מקורות הכנסה נוספים שלא קשורים למדינה. "לפי הנתונים הרשמיים, 700 מיליון דולר מהתקציב מגיע מאיראן, וזה מאפשר להם להישאר עם הראש מעל המים. הם מושפעים מאוד מהמצב הכלכלי, אבל מקורות המימון הללו מאפשרים להם לעבור את התקופה הכלכלית הקשה במצב יותר טוב מהאוכלוסייה".

משמרים לגיטימציה

מבחינה היסטורית, האוכלוסייה השיעית הייתה ההענייה ביותר בלבנון. "אחת הסיבות המרכזיות לצמיחתה של החיזבאללה היה הצורך של האוכלוסייה שתמיד הרגישה מופלית לרעה, לקבל מענה. הארגון הזה הפיח חיים חדשים ולכן הוא צמח על קרקע פוריה. ואכן, השיעים הם אלה שצלחו בצורה הטובה ביותר את המשבר הכלכלי, בעקבות הסיוע של החיזבאללה", אומרת מזרחי.

המשבר הכלכלי בלבנון לא פרץ יש מאין, אלא על בסיס מערכות לא מתפקדות ושחיתות רבה. עבור חיזבאללה הוא שימש ככר פורה לנווט את הפוליטיקה הלבנונית לפי האינטרסים שלו. ד"ר קורן מסביר כי בבסיס הגיבוי שמקבלת חיזבאללה לאחרונה מראש ממשלת לבנון, עומדת השליטה של נסראללה בתשתיות במדינה והכוח הכלכלי שהוא שואב מאיראן - וכן הדרך שבה הוא מנתב את הכספים.

מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה / צילום: ap, Hussein Malla

"נסראללה מוכיח ללבנונים שהוא מסוגל להחזיק את התשתיות, לא רק לדאוג לצד הצבאי אלא גם לצד הכלכלי, ולכן הארגון של אלקרצ' אל־חסן הוא ארגון אזרחי", אומר קורן. "בתרבויות מוסלמיות נהוג שיש ארגונים אזרחיים שמטפלים במצוקות של אוכלוסיות דלות, כמו לדוגמא האחים המוסלמים. הם עושים זאת כדי לשמר להם לגיטימציה בימי מלחמה".

לפי קורן, ארגון הטרור מבסס את שליטתו בלבנון על ידי שימוש בכוח הכלכלי שלו בה. "אלקרצ' אל־חסן מקים סופרמרקטים שלו במרכזי אוכלוסייה שיעית. הוא מספק אוכל בזול, בעיקר אוכל סורי ואיראני, לפעמים בהנחה של 30%־50% לציבור שלו, כששאר הלבנונים נאבקים כלכלית. כך גם עם תרופות וציוד. מדובר בעולם שלם שנועד לשמר את המורשת ולהעדיף אותם על אזרחים לבנונים אחרים. יש לזה יעילות גדולה. כשהאיראנים מעבירים לחיזבאללה נשק ואמל"ח הם מעבירים גם כסף ומוצרים אחרים. זה נועד להראות ללבנון שהם הכוח שיש לו את היכולת להביא למדינה גם רווחה כלכלית".

קורן מוסיף גם כי תמיכתה של האגודה באוכלוסייה האזרחית היא דרך נוספת לבלבל את המערב בנוגע לכוונותיו. "כשאירופאים מסתכלים עליו, לוקח להם זמן להבין שאלקרצ' אל־חסן הוא זרוע פיננסית של ארגון טרור - יש הפרדה מבחינתם וקשה להסביר את ההקשר. לארגון הזה יש הרבה מאוד תמיכה בעולם הערבי ובמדינות מסוימות באירופה מחזיקים בו חשבונות, חרף הסנקציות האמריקניות".

"אנחנו רדומים"

המערכה מול החמאס, במהלכה נחשף היקף מנהרות בלתי נתפס שעלותו נאמדת בעשרות מיליוני דולרים, העלתה על סדר היום את חשיבותה של הלוחמה הכלכלית בטרור. "נכשלנו - חיזבאללה זה יריב שונה לחלוטין גם בנושא הפיננסי", אומר שעיה. קורן מסביר כי היכולת לייבש את מקורות הכספיים של חיזבאללה חשובה מאין כמוה. "איראן משמרת את חיזבאללה כרכיב מאוד מרכזי באסטרטגיה שלה כי בכל זאת חיזבאללה היא כמו בת שיעית, בעוד חמאס סונית. אין את אותו קשר שיש לחיזבאללה".

ד"ר אודי לוי, מומחה ללוחמה פיננסית ממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, שעמד בראש יחידת הקומנדו "צלצל" של המוסד, אומר כי כסף הוא מרכיב קריטי בפעילות של חמאס וחיזבאללה, וטוען כי בישראל לא נאבקים נגדם מספיק בהיבט הזה. "אין מדיניות לא להתעסק בזה אבל אין גם מדיניות להתעסק בזה. אף אחד לא דוחף את זה. הארגונים האלה מבינים את זה הרבה יותר טוב מאיתנו", הוא אומר.

"כשיש לך מוסד שמנהל את כל המערכת הכלכלית והפיננסית של חיזבאללה, חשבונות ארגוניים של חיזבאללה, פעילי ותומכי חיזבאללה, מאות מוסדות של חיזבאללה - זה קריטי מאוד", אומר לוי. לדבריו, "אם הגוף הזה היה משותק, היכולת של ארגון הטרור לתפקד הייתה יורדת בצורה דרמטית עד כדי אפס. בלי כסף אי אפשר לנהל ארגונים מהסוג הזה".

לוי מבהיר כי למרות היקף פעילותו, חיזבאללה מאוד פגיע מבחינה פיננסית. "הוא תלוי באלקרצ' אל־חסן, מלבד זה האופציות שלו הן להחזיק הרבה מאוד כסף במזומן, בקונטיינרים ומתחת לאדמה כמו שעושה החמאס. אין לו דרכים אחרות. לצערי אנחנו כמדינה, וגם האמריקאים, לא מספיק פוגעים או מנסים לפגוע במערכת הזאת. רדומים".

אולם פגיעה באלקרצ' אל־חסן היא לא עניין של מה בכך. לפי לוי, על מנת למוטט את המערכת הכלכלית של חיזבאללה, יש למוטט את כל המערכת הכלכלית של לבנון כולה - שכן ארגון הטרור השתלט עליה כליל. "האמריקאים לא נותנים לזה לקרות וישראל לבדה לא יכולה לעשות את זה", אומר לוי. "זה חייב לבוא כאקדח על השולחן, כחלק מרעיון. החיזבאללה מחזיק כסף בשני מקומות - בבנקים לבנונים ובבונקרים מתחת לאדמה. אין לו מקום אחר".

עוד כתבות

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; למה טסלה מזנקת ב-7.5% במסחר המוקדם?

המסחר באסיה ננעל בעליות ● השקל מתחזק במעל 1% מול הדולר, 3.765 שקלים ● פיליפס מזנקת ב-37% ● אילון מאסק בסין וטסלה קיבלה שם בשורות טובות ● שטף הדוחות בוול סטריט ימשך השבוע, אמזוןן תדווח בשלישי, אפל בחמישי ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, יועצי דונלד טראמפ מנסחים הצעות חוק להגבלת עצמאות הבנק המרכזי ● ברביעי החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, בשישי דוח התעסוקה החודשי

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הפקולטה לניהול. אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני / צילום: Shutterstock

לדבר לעצמכם, לעשות במקום לנוח ולהתמקד בכאן ועכשיו: אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני

בחצי השנה האחרונה אנו חווים ימים מורכבים וזקוקים יותר מתמיד לכלים שיסייעו לנו לפתח חוסן אישי, חברתי, קהילתי וארגוני ● כך תעשו את זה נכון

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים