גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם אוקראינה מצד אחד ועזה מצד שני: החברות הביטחוניות מרוויחות ובגדול

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל רגילות לעלייה בהזמנות, אבל המלחמה העבירה את מרכז הכובד לישראל, והאתגרים חדשים: לאזן בין הצורך הקיומי בארץ לבין הלקוחות מחו"ל שמצפים לסחורה, לעמוד בביקושים הגוברים ולהגדיל את מצבת כוח האדם, שכחמישית ממנה גויסה לשירות המילואים ● מה שבטוח, עבודה תהיה - ההתחמשות העולמית לא עומדת להיבלם

צילומים: אלביט מערכות, דוברות משרד הביטחון, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
צילומים: אלביט מערכות, דוברות משרד הביטחון, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מלחמת חרבות ברזל נכנסה השבוע לחודשה החמישי כשעיקר תשומת הלב מופנית, בצדק, ללוחמים וללוחמות בחזית. עם זאת, המלחמה המגוונת הזו, שנחשבת למלחמה הדיגיטלית הראשונה וכזו שכוללת לוחמת מנהרות בהיקף חסר תקדים, לא הייתה מתקדמת לולא התעשיות הביטחוניות, שנרתמו למשימה.

טריליוני דולרים בסכנה? האיום התת-ימי של החות'ים
השבוע בתעשיות הביטחוניות | מצרים רוכשת מל"טים מטורקיה, ופוטין שולח מהנדסי טילים למעצר

המלחמה תפסה את החברות הביטחוניות הישראליות, אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, בעיתוי רע מבחינה עסקית. מדינות העולם, ובמיוחד אירופה, הגדילו את תקציבי הביטחון שלהן לכדי כ־2% מהתוצר, וזה היה הזמן לתפוס את המומנטום שנובע מהמלחמה באוקראינה ומהאיום הסיני באסיה־פסיפיק. עדות לביקוש הרב התקבלה כבר בשנת 2022, שהסתכמה ביצוא ביטחוני של 12.5 מיליארד דולר - צמיחה של 10% עוד לפני המכה הגדולה ב־2023.

"העולם מתמודד כעת עם שני פיקים משמעותיים: מלחמת אוקראינה ומה שקורה במזרח התיכון", אומר לגלובס תא"ל (מיל') אריאל קארו, לשעבר קצין מודיעין ראשי וכיום סמנכ"ל בכיר לפיתוח עסקי ושיווק ברפאל. החברה מתבלטת במלחמה בזכות שלושה אמצעים מרכזיים: כיפת ברזל וקלע דוד, בתחום ההגנה האווירית, ומערכת ההגנה האקטיבית לרק"מ, מעיל רוח, שמנטרלת את מרבית איום הנ"ט חסר התקדים בהיקפו של חמאס.

קארו מסביר כי אותם פיקים משפיעים על הביקושים בכמה היבטים: חידוש מלאים, חימושי אוויר־שטח והרחבת מלאים, שכן "עם אוקראינה מצד אחד ועזה מצד שני, נראה כי משך הלחימה ארוך יותר מתרחישי הייחוס של כל העולם. לפיכך, לא נדרש רק להשלים מלאים - אלא להרחיב אותם". הוא מוסיף כי נדרשות מערכות שיודעות לתת מענה לצרכים חדשים, ומדגיש: "שלושת התחומים הללו מגבירים ביקושים ברמה מהותית, לעתים אקספוננציאלית".

האתגר: לאזן בין צבר ההזמנות לצורכי המלחמה
המענה: הקו של כל החברות - קודם כל ישראל, אחר כך היתר

העולם הביטחוני, כולל ישראל, מצוי במחסור בסוגים שונים של חנ"מ (חומר נפץ מרסק), שמשמש לכל מיני מטרות. לפי הערכות, הכמויות שצרכו באוקראינה ובישראל יחד בשנה וחצי האחרונות שווה ליכולת ייצור עולמית של עשור. דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על אודות הגברת עצמאות התעשייה הביטחונית של ישראל נבעה, ככל הנראה, הן מסוגיה זאת והן מתחומים שהמדינה תלויה בארה"ב כמו חימושי אוויר־שטח. אין זה סביר לפתח, לדוגמה, מטוס קרב בישראל, נוכח ההוצאות העצומות. בשורה התחתונה, שם המשחק הוא לוקליזציה.

אך עוד לפני שקופצים לשלב הזה, צבר ההזמנות הגדול של החברות מהווה חלק מהאתגר. מאז פרוץ המלחמה הן נדרשות לאזן בין צבר ההזמנות הצומח לבין מחוייבותן למערכת הביטחון הישראלית, שצריכה את המוצרים כאן ועכשיו. כל זאת, כשכל אחת מהחברות התמודדה עם מחסור בעובדים, בעקבות גיוס של 15%-20% מהם לשירות מילואים. הקו האחיד שלהן, ביחד ולחוד, הוא שהדרישות של מדינת ישראל תמיד בראש סדרי העדיפויות.

החברה הציבורית היחידה מבין שלוש הגדולות, אלביט, הציגה ברבעון השלישי הכנסות שהסתכמו ב־1.5 מיליארד דולר. בעתות שגרה, מדינת ישראל מהווה "רק" כ־20% מצבר ההזמנות של החברה, והיעדים המרכזיים של היצוא הם ארה"ב, אירופה ואסיה־פסיפיק. מנגד, על אף שלא פחות מ־80% מההזמנות מחו"ל, 80% ממצבת העובדים היא דווקא בישראל.

גיוס כ־2,000 עובדים למילואים דרש התאמות, והחברה פנתה להשבת כוח אדם שפרש לגמלאות, ולגיוס כוח אדם חדש בישראל. אותם פנסיונרים שנקראו לדגל חשובים בגלל שאלביט נתפסת כאחת מחברות הטכנולוגיה הצבאית הבכירות בעולם בתחומים שונים, בהם ראיית לילה, רדיו, לוחמה אלקטרונית, מל"טים, תקשורת ולייזרים. החברה אף מספקת את הלייזר למערכת מגן אור של רפאל, שצפויה להפוך למבצעית בסוף 2025, ומיועדת ליירט רקטות בטווח כ־10 ק"מ באמצעות קרן לייזר בעלת הספק של כ־100 קילו־וואט.

תחום נוסף שאלביט מובילה עולמית הוא קסדות. מערכת Iron Vision מוטמעת בטנקי ברק המתקדמים של צה"ל, ומאפשרת לחימה במדפים סגורים בעזרת מערכת ראייה היקפית משולבת AI. אחת הנקודות המעניינות בברק היא שעיבוד המידע מתבצע בהתאמה לבעל התפקיד. לדוגמה, נקודת המבט של מח"ט רחבה יותר, ופחות עוסקת במיקרו־טקטיקה. בד בבד, באוויר, החברה מספקת את הקסדות למטוסי F 35.

"האסטרטגיה של אלביט מזה שנים רבות היא לתעדף ולפתח תחומים שבהם אנחנו מאמינים שביכולתנו להיות אחת מתוך שלוש המובילות בעולם", אומר לגלובס סגן נשיא בכיר של אלביט, יוסי גספר. "בסוף קונים מאיתנו משתי סיבות: בגלל שיש לנו טכנולוגיה מאוד מתקדמת, ובגלל שאנחנו משלבים בצורה מוצלחת את הטכנולוגיה בשדה הקרב".

יוסי גספר / צילום: אלביט מערכות

הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג, שבמרכזו ניצבת ישראל, הערים קשיים נוספים על התעשייה הביטחונית המקומית. בצל הדיון בהאג הודיעה השבוע אחת מחברות הסחר וההשקעות הגדולות ביפן, איטוצ'ו, על סיום שיתוף הפעולה עם אלביט, שעליו הודיעו במרץ. הקונגלומרט היפני ציין כי זרוע התעופה שלו תנתק את הקשרים עם אלביט, ומסר ל־CNN כי ההחלטה נבעה מהנחיה שנתן משרד החוץ של יפן.

האתגר: לנהל את השוק באירופה, שם הוזנח הפן הביטחוני
המענה: נשענים על עובדים משם מאז הלחימה באוקראינה

ברמה הגלובלית, אלביט מנהלת כבר כמה שנים אסטרטגיה משמעותית, שהתגלתה כמועילה במיוחד במלחמה: בכל מדינה שבה זיהתה אלביט שוק אסטרטגי, היא הקימה, קנתה או הרחיבה חברות שהפכו לבנות, עם צוותים מקומיים. בדרך זו, החברות־הבנות נחשבות מול הרשויות כמקומיות, ועסקאות איתן נתפסת כמועילות לתעשייה המקומית - כולל בארה"ב, שם מועסקים קרוב ל־4,000 עובדים בכמה מדינות. באירופה, האסטרטגיה הזו הועילה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, משום שבמשך שנים הזניחו מדינות אירופה את התעשייה הביטחונית. זה בא לידי ביטוי באנגליה, שם אלביט מעסיקה מאות עובדים, וכך גם במדינות כמו גרמניה, שוויץ, שבדיה, איטליה ורומניה.

"מערכת האיזונים בין חו"ל לארץ בנויה לתוך מודל העבודה שלנו - באמצעות הפרישה הבינלאומית שלנו והתשתיות שיש לנו במדינות השונות", מסביר סגן הנשיא הבכיר באלביט. "אנחנו מצליחים לייצר את האיזון במרבית המקרים בזכות התשתית שהקמנו ברחבי העולם".

בעת מלחמת חרבות ברזל, החברות הללו הוכיחו את עצמן לא רק בתחום השיווק, אלא גם בייצור. בחלק מהמדינות הללו אלביט מנהלת שרשראות ייצור על בסיס כוח אדם מקומי, ובדרך זו נשמרת הרציפות התפקודית. הדרך הזו מועילה לאלביט גם כלפי השוק בישראל, שהולך ומגדיל את הזמנותיו. לצד מל"טים של אלביט שמפעיל צה"ל כבר שנים רבות, זו המערכה הראשונה שבה מפעיל צה"ל את "עוקץ פלדה" בהיקפים גדולים. מדובר בפצצת מרגמה מדויקת מונחית לייזר ו־GPS בקוטר 120 מ"מ, שהופכת את האמצעי שהיה במשך עשרות שנים נשק סטטיסטי למדויק במיוחד.

גספר מספר כי אין שינוי מגמה במוצרים שמערכת הביטחון מבקשת. "השינוי הגדול בפורטפוליו שלנו היה ב־2018, כאשר רכשנו את תעש. היא הייתה בזמנו חברה מפסידה ובמצב לא טוב כלכלית. לקחנו את החימוש הסטטיסטי שעליו הם התבססו, חימוש לא מדויק שהיה נהוג בעבר, והפכנו אותו בעזרת הטכנולוגיה של אלביט, בעיקר בתחום האלקטרוניקה, לחימוש מאוד מתוחכם ומדויק. זה הגדיל משמעותית את הפורטפוליו שלנו, הכניס את אלביט לתחומים המדויקים, שהפכו לנדרשים מאוד. ודאי בעת לחימה, ודאי אצל צה"ל".

האתגר: לשחרר את צוואר הבקבוק
המענה: להחזיר פנסיונרים לעבודה ולגייס דם חדש

אתגר מרכזי של אלביט, התעשייה האווירית ורפאל הוא צמצום העיכובים ללקוחות. שיעורם מתוך כלל ההזמנות אינו גדול, אבל באלביט דואגים לתיאום שלהם מול הלקוחות כדי לא לפגוע במערכות היחסים שנמשכות שנים. מעבר לכך, חוזים ביטחוניים הם לרוב רחבים וארוכי־טווח, כך שכרגע הפגיעה בלקוחות מינורית.

"אני לא יכול להגיד שבמאה אחוז אין פיגור פה ושם, אבל הפיגורים קטנים", מספר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית. "העיכובים משוקפים ללקוחות, ואנחנו עומדים בכל היעדים בתיאום מלא עמם. כולם מבינים שאנחנו נותנים קודם כל את העצימות הנדרשת לבית של כל אחד מעובדי התעשייה האווירית. העובדים יודעים זאת ונותנים את מלוא היכולת שלהם. מרבית פעילויות הפיתוח מול לקוחות בארץ ובחו"ל נותרו בהתאם לתוכנית מלפני המלחמה".

רפאל סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם צבר הזמנות של כ־43.6 מיליארד שקל. בדומה לשתי המקבילות הגדולות שלה היא צפויה לסיים את 2023 בשיא חדש. קארו מסביר כיצד מתמודדים בחברה עם העיכובים בחלק מההזמנות: "במקום שנבנתה מערכת אמון, משככים את המתח בצורה טובה. מסבירים שנוצרה דחייה ותופרים פתרון ללקוח. עמדנו ברוב המחוייבות והכל היה בתיאום. חלק גדול מהלקוחות נתנו ברכת דרך משמעותית. עזרנו להם בעת צרה ואמרו שמבינים ויודעים שאפשר לסמוך. ברובד אחר, במקום שמתכוננים ברמה טובה ויוצרים יתירות, אז יודעים להגדיל ניתן להגדיל יכולות ייצור".

לדברי סמנכ"ל רפאל, זה בא לידי ביטוי באספקות למוצרים קריטיים לצה"ל, אבל גם ללקוחות נוספים. "מעריכים כי מה שקורה הוא לא תופעה זמנית ובכל העולם ניכנס לתקופה לא יציבה, הביקושים יעלו משמעותית. לכן, מסתכלים על הגדלת יכולות הייצור והאספקה. במיוחד מיפוי צווארי הבקבוק: מקדמים מוצרים עם זמן אספקה ארוך, בונים יכולות גלם ומשכללים את יכולות הייצור. התחלנו קודם, זיהינו את הצורך ונערכנו בהתאם לדרישות. חלק מהרחבת הייצור בתכנון, חלק במימון וחלק בתכנון ארוך טווח עם תשתית של קווי ייצור בארץ ובחו"ל".

תא''ל (מיל') אריאל קארו, סמנכ''ל בכיר ברפאל / צילום: דוברות רפאל

לוי הוא אחת הדמויות בלב צמתי קבלת ההחלטות בתעשיות הביטחוניות מאז פרוץ המלחמה. הוא צמח בחברה מתפקיד מהנדס בשנת 1989 עד לתפקיד מנכ"ל מנובמבר 2020, ומודה כי המלחמה טומנת בחובה אתגרים שלא היו לפניה בתעשיות הביטחוניות, מבחינת השילוב בין עמידה בדרישות המקומיות, שבאה לידי ביטוי ביי רוטים המרשימים של חץ 2 וחץ 3, לבין הביקוש מחו"ל. ואותה עמידה ביעדים סבוכים מתבצעת אף שבשיא המילואים, 2,000 מעובדי החברה גויסו.

"ויסתנו עובדים לקווי הייצור הנדרשים, הקמנו שולחנות עגולים עם מערכת הביטחון כדי למקד את הפעילות, גם זו השוטפת מול צורכי מערכת הביטחון וגם מחשבה משותפת על כל מיני נושאים שעלו תוך כדי המלחמה", מפרט לוי. "גייסנו בחזרה גימלאים, עוד כוח אדם שיכול לעזור. בקווים שנדרש הספק גדול אנחנו עובדים שבעה ימים בשבוע. כל אלה נותנים מענה גם לדרישות מול הלקוחות בחו"ל".

זה אולי נראה כמו זיכרון רחוק, אבל כשבוע וחצי בלבד לפני טבח ה־7 באוקטובר חתם שר הביטחון יואב גלנט עם עמיתו הגרמני בוריס פיסטוריוס על המסמך להתנעת מימוש המכירה ההיסטורית של מערכת חץ 3 מתוצרת התעשייה האווירית לגרמניה, תמורת כ־3.5 מיליארד דולר. עוד לפני העסקה הזו, מכירות החברה ברבעון השלישי של השנה הסתכמו בכ־1.33 מיליארד דולר, לעומת כ־1.24 מיליארד בתקופה המקבילה.

זה היה הישג גדול עבור לוי, בנה של רבקה ששרדה את השואה ברומניה. והנה הוא מנהל חברה ביטחונית במלחמה מהחשובות שידעה ישראל. "אין ספק שזו נקודה בזמן שמשנה מציאות לכל ישראלי, גם למנכ"ל של חברה ממשלתית כמו התעשייה אווירית. התמיכה במשפחות חשובה מאוד מבחינתי, ואנחנו מנסים לתת כל סיוע שאפשר, לדוגמה מענה מעובדות סוציאליות. יש לנו עובדים שמתמודדים עם פינוי מבתיהם, כאלו שמתמודדים עם שכול, או פצועים, ואנחנו דואגים לכולם".

האתגר: לזרז תהליכי מחקר ופיתוח
המענה: לנצל את שדה הקרב כדי לנסות אמל"ח חדש

אחת הסוגיות המעניינות בתעשיות הביטחוניות בעת המלחמה היא שבמקום שהמו"פ ייבלם, המערכה דווקא מאיצה תהליכים, במטרה להכניס את האמצעים לשדה הקרב. בתעשייה יש מי שמגדירים את המלחמה כאקסלרטור להכנסת מערכות לשירות. בחרבות ברזל משתמשים כדי לקדם תהליכים שלרוב נמשכים זמן רב, ובחלק מהמקרים מקודמת אספקה לחוזים ולצרכים תוך כדי הלחימה.

החברות לוקחות את הדגמים הראשוניים לשדה, מציידות את הכוחות, ולומדות תוך כדי תנועה מה לשפר. זה תהליך שדורש המשך פיתוח אינטנסיבי. בשורה התחתונה, בניגוד למה שניתן היה לחשוב, לא צפויה ירידה במו"פ בהמשך.

מנכ"ל התעשייה האווירית מספר על נדבך נוסף בגזרת המו"פ שהתפתח במהלך המלחמה: פיתוחים לטובת מענים מיידיים שלהם זקוק צה"ל, לצד פיתוח המערכות לטווח הארוך. "המו"פ הואץ גם לנושאים ספציפיים שמטרידים את ישראל", הוא מסביר. "הרצון שלנו הוא להיות חלק מהפתרון שנדרש לצה"ל. יש חובה כחברה ביטחונית לאומית לספק את כל הידע ואת כל המומחים כדי לתת פתרונות".

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: התעשייה האווירית

בכלל התעשיות הביטחוניות מציינים את ההירתמות של כלל העובדים, כולל כאלה שמגיעים במעט זמן המנוחה שלהם מהמילואים. "המחויבות מקסימלית", מציין קארו. "עובדים מסביב לשעון, וקרה שהמנכ"ל הסתובב בין הקווים בשבת ושלח אנשים הביתה. לצד פנסיונרים שחזרו ובאו לעבוד, היו עובדים שעזבו את רפאל מכל מיני סיבות וביקשו לחזור ולתרום, ולו זמנית. חלקם רוצים להישאר באופן קבוע. אמרו שהם מבינים עכשיו את המשמעות ברפאל. 'גם אם בחוץ אני מקבל יותר, פה אני מבין את המשמעות'".

הביקושים הגוברים בתעשיות הביטחוניות הם בעיניו רק על קצה הקרחון, וצפויים להתעצם. "קרו שני דברים משמעותיים: הראשון, תרחיש לחימה עצים הוא סביר מאוד, והשני, קיים חשש גדול מפני מה שפרוקסי יודעים לעשות", אומר קארו. "יש פערים אדירים בין האיומים שנתקלים בהם לבין הפתרונות. ראינו מסות של כטב"מים ורחפנים, צורך לטפל בריבוי מטרות, ואנחנו קראנו את התמונה. התכנון של רפאל הוא לעתים עשר שנים קדימה ויותר".

מנכ"ל התעשייה האווירית מסכם את תמונת המצב בנימה אופטימית: "הממשק עם מערכת הביטחון, שתמיד היה חזק, הועצם בתקופת המלחמה בצורה יוצאת מן הכלל. אנחנו מצליחים ליצור שיח משלים, לקבל דרישות ממשרד הביטחון, להעלות את הנושאים שמטרידים אותנו וליצור מענה מיטבי. יש הרבה מאוד אתגרים, אבל כשעובדים בסנכרון, יכולים לאתגרים. בעתות מלחמה אנחנו ישראלים ואין תחרות בין התעשיות. ככל שהאתגר יותר לאומי, שיתוף הפעולה מתהדק".

עוד כתבות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה שהדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט המחוזי בנוף הגליל קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר