סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy
הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, פרסם הבוקר (ש') סקירה על הפחתת הדירוג שביצעה סוכנות הדירוג מודי'ס אמש לישראל. בפמן סוקר את הנימוקים של מודי'ס התומכים בצעד התקדימי, ומוסיף כי בעצם מדובר במימוש של מסמך מוקדם יותר שפרסמה מודי'ס ב-20 בנובמבר האחרון. כך שבמידה רבה לא מדובר בהפתעה, אך כן עלולות להגיע הפחתות נוספות בעתיד.
● שאלות ותשובות | התרחיש שמדאיג את מודי'ס והשלכות ההחלטה של חברת הדירוג על הכיס של כולנו
"מודי'ס הפחיתה את הדירוג של ישראל, זו הפעם הראשונה אי פעם", ציין בפמן. לדבריו, בכך מימשה הסוכנות "את המסמך המוקדם יותר שנכתב ב-20 בנובמבר 2023, שבו תוארו באופן מפורט הנימוקים התומכים בהפחתה כזה ואף בהפחתות נוספות, כך שאין כאן הפתעה. הדירוג הופחת בדרגה אחת ל-A2 (מקביל ל-A בחברות אחרות), שדומה עכשיו לזה של פולין וצ'ילה. במבט קדימה, מודי'ס שינתה את התחזית לשלילית, מה שפותח את הדרך להפחתות נוספות אם ידרשו". באשר לדוח מוסיף בפמן כי הוא מדגיש את "החולשות הנובעות מן המצב הפוליטי והביטחוני, את חולשת המוסדות המבצעים והמחוקקים שלה ואת המשמעויות הפיסקליות השליליות. נטל החוב של ישראל יהיה גבוה מהותית מהצפוי לפני המלחמה".
הדירוג החדש לישראל (A2) לדברי בפמן, "לוקח בחשבון גם את החוזקות ארוכות השנים של ישראל ובכלל זה, מאפייני הצמיחה של המשק הישראלי; יכולתו של הבנק המרכזי לייצב במהירות את השווקים הפיננסיים; מגזר בנקאי חזק וגישה טובה של הממשלה לשוק לצרכי מימון. התחזית השלילית משקפת את תפיסת מודי'ס למשמעות של הסיכונים של הסלמה מול חיזבאללה בצפון ישראל, שיש לה פוטנציאל השפעה שלילי משמעותי על הכלכלה. כמו כן, השלכות המלחמה בעזה יבואו לידי ביטוי על פני תקופה ארוכה, בעיקר בנושא התקציבי".
הסיכון להסלמה נותר משמעותי
יש סכנה להתלקחות בצפון שעלולה להוביל להתדרדרות כלכלית לפי מודי'ס. בפמן מציין כי הסוכנות סבורה כי "הסיכון להסלמה של הסכסוך נותר משמעותי, במיוחד כזה הכרוך בצפון ישראל. עימות עם חיזבאללה יהווה סיכון גדול בהרבה לישראל, כולל נזק מהותי לתשתיות, גיוס מחודש של חיילי מילואים ועיכובים נוספים בהחזרת המפונים לאזוריהם".
לדברי בפמן, "הדוח מתייחס לתרחיש שבו באוצר מעריכים כי התוצר יתכווץ עד 1.5% ב-2024 לעומת צמיחה חיובית של 1.6% בתרחיש המרכזי. נציין ששתי תחזיות אלו, ובעיקר זו של התרחיש הפסימי, הינן גבוהות (פחות גרועות) יחסית להערכתנו. תחזית לאומי היא לפגיעה גדולה יותר בסוגי התרחישים הפסימיים השונים האפשריים - ויש מכלול רחב של תרחישים כאלו. בתרחיש של מלחמה בצפון, ההשפעה הכלכלית השלילית תתפשט ליותר מגזרים ותשפיעי גם על ענפים עמידים יותר ולזמן ארוך יותר ובאופן עמוק יותר. המימון הממשלתי יהיה תחת לחץ גדול בתרחיש כזה, זאת על רקע הוצאות הביטחון שיהיו גבוהות מאוד".
בין נקודות האור שמציין הכלכלן הראשי של לאומי, נמצא התפקוד עד כה של הכלכלה הישראלית. בסקירת בפמן נכתב כי "כלכלת ישראל מתפקדת בצורה סבירה והאינדיקטורים מצביעים על עלייה בפעילות בשלושת החודשים האחרונים. כוח העבודה חוזר לרמות טרום המלחמה וחיילי מילואים החלו להשתחרר. הבנייה נשענת במידה רבה על עובדים פלסטינאיים ותחום זה פועל ברמות נמוכות בהרבה מהרגיל".
הכלכלן הראשי ב-IBI: "בשווקים משקפים מזה זמן הורדת דירוג"
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי ב-IBI בית השקעות הגיב גם הוא להפחתת דירוג האשראי של ישראל. "הפחתת הדירוג הייתה צפויה, אך התחזית השלילית הנלווית אליה הפתיעה במידת מה לרעה". כתב גוזלן.
לדבריו, "כרגיל, המהלך של מודי'ס מהווה חותמת מצד חברות הדירוג לתמחור בשווקים. תמונת המאקרו של ישראל ידועה ומקבלת ביטוי מדי יום בתמחור בשווקים, שכבר משקפים מזה זמן הורדת דירוג".
"הרעה זו כבר באה לידי ביטוי גם בגיוסי חוב יקרים יותר של ממשלת ישראל בחו"ל מאז פרוץ המלחמה. התמחור הנוכחי, מציב את ישראל קרוב יותר לקבוצת ה-BBB, מאשר לקבוצת ה-A, בה היא מדורגת במודי'ס ובפיץ', ובוודאי ביחס לדירוג הגבוה יותר -AA ב-S&P".
"סביר לצפות שיתר חברות הדירוג ילכו בעקבות מודי'ס בכל הנוגע להפחתת הדירוג בהחלטות הקרובות, אך לא בהכרח בכל הנוגע לתחזית הדירוג".
"מובן שאם המלחמה תתרחב לגבול הצפון, מדובר בתרחיש שלילי לפעילות המשק ולמצב הפיסקאלי שיזכה לתגובה שלילית גם מצד חברות הדירוג. עם זאת, הממשלה יכולה למזער את הנזק העתידי ולמנוע הפחתות דירוג נוספות, אם תפנים את הביקורת ותפעל לייצר אופק מדיני במקביל לשיפור המצב הפיסקאלי וזאת תוך תיקון של תקציב 2024 כולל סגירת משרדי ממשלה מיותרים, ביטול הכספים הקואליציוניים והסטת משאבים לגורמים תומכי צמיחה".
כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות: יש בישראל פוטנציאל גדול, שעשוי לצוף אחרי המלחמה
"הורדת הדירוג של מודי'ס אינה מעודדת, אך יש לקחת אותה בעירבון מוגבל, ולמרות שההשלכות שלה על שוק ההון עלולות להיות חדות בשלב הראשון, אני רואה סיבות לכך שתתקזזנה בהמשך". כך אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות.
לדבריו, "אחד המסרים העיקריים בדוח הוא שהורדת תחזית הדירוג בעייתית יותר מהורדת הדירוג עצמו. ההורדה כבר גולמה, לפחות חלקית, בתמחור השוק. אולם הורדת התחזית לא תאפשר חזרה של הדירוג לרמתו הקודמת בעתיד הנראה לעין. במודי'ס הדגישו היטב כי גם אם כל מיני התפתחויות חיוביות, שכרגע לא נראות באופק - כמו רגיעה ביטחונית ופתרון מדיני לסוגיות הליבה - תקרנה, לבסוף, לכל היותר תחזור התחזית להיות יציבה. כרגע יש יותר סיכוי שהדירוג ירד שוב מכך שהתחזית תתייצב וזו הבעיה הקשה יותר, לדעתי".
בנוסף הזכיר מנחם את החשש במודי'ס ממלחמה בצפון, ומכך שסוכנויות בדירוג s&p ופיץ' יורדו אף הן את הדירוג של ישראל. אבל, לדבריו, בדוח של מודי'ס אפשר למצוא גם נקודות אור. "אינני יכול לשלול לחלוטין תרחיש כי מדובר דווקא בעמדת הזדמנות לשוק" הסיבות לכך, אומר מנחם הן שלמרות שבמודי'ס ציינו את הגדלת היחס חוב תוצר ל-67%, אם לא הייתה נפתחת המלחמה, מדובר בנתון טוב יחסית ל- OECD . " בגוש האירו, לדוגמא, יחס החוב הציבורי לתוצר עמד על 83.5 אחוזים בסוף שנת 2022. כלומר, גם תחת הנחות עבודה פחות נוחות, מצבה של ישראל לפי קריטריון חשוב זה מניח את הדעת".
"שנית, אם בסופו של יום לא נקלע לעימות כולל בצפון, חלק מהשטיח תחת הורדת הדירוג יישמט והסיכוי לחזרה לתחזית יציבה יגדל.
בשורה התחתונה, אומר מנחם, "קריאה מאוזנת של הורדת הדירוג צריכה, כמובן, לקחת בחשבון את החסרונות ולהתמודד עימם היטב, אך גם להכיר בפוטנציאל הגדול, שהיה כאן לפני המלחמה ועשוי לצוף ולשוב לראש סדר היום הכלכלי לאחר שתסתיים".
כלכלנית ראשית בהפניקס: עשויה להיות השפעה שלילית על עסקים ישראלים
רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות בתגובה להחלטת חברת הדירוג מוד'יס על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל: "הורדת דירוג האשראי על ידי חברת הדירוג מודי'ס מצטרפת לשורה של אתגרים עמם מתמודדת כלכלת ישראל בחודשים האחרונים, ביניהם המצב הביטחוני בדרום ובצפון, השלכות המלחמה על הפעילות הריאלית ועל השווקים הפיננסיים, היעדר תוכנית יעדים סדורה ובניית אסטרטגיה ליום שאחרי, אי-הוודאות סביב הרפורמה המשפטית, הריביות הגבוהות, האטת ענף ההייטק ורבים אחרים.
"דירוג נמוך יותר מאותת לציבור המשקיעים (לזרים ולמקומיים) על שחיקה בכושר החזר החוב הממשלתי, וצפוי כי זו תתורגם לריביות גבוהות יותר, עבור ממשלת ישראל וכנגזרת, עשויה גם להיות השפעה שלילית על עסקים ישראלים בבואם לגייס חוב בחו"ל. ריביות גבוהות יותר מאלצות את הממשלה לתעדף את הקצאת המשאבים לטובת תשלום החוב, וזאת על חשבון סעיפים חלופיים כגון משרדים חברתיים או השקעה במה שמכונה "מחוללי צמיחה". הורדת הדירוג מעיבה על מחירי האג"ח, המניות העל שער החליפין ודרכם על שלל של אפיקי חיסכון פיננסיים.
"עם זאת, ניתן להבחין כי בשווקים הפיננסים כבר נערכו למהלך מבעוד מועד, ואפשר להניח כי "החדשות הרעות" כבר מגולמות במידה רבה במחירים. לעיתים קרובות, הבשורות בפועל מוסיפות לוודאות ודווקא גורמות לתיקון מסוים בשווקים. במבט לטווח מעט רחוק יותר, יש לזכור כי לא מדובר בגזירה פרמננטית, שלא ניתנת לתיקון. שיפור במצב המשק, מדיניות ממשלתית אחראית מבחינה תקציבית, בניית תוכנית אסטרטגית ליום שאחרי המלחמה, רפורמות, התאוששות כלכלית גלובלית ובפרט זה, בענף ההייטק, כמו גם ולא פחות חשוב, יציבות פוליטית מקומית עשויים להחזיר את עטרה ליושנה, כלומר הדירוג יכול לחזור לקדמותו אם קובעי המדיניות יבצעו את המהלכים הנדרשים".
פורום העסקים: "לא מאוחר מדי להגיש תקציב אחראי"
פורום העסקים, שמורכב מכ-200 ראשי החברות מהגדולות במשק, הגיב להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל וקרא ל"צו 8 כלכלי". "הורדת הדירוג והצבת האופק השלילי הינה התפתחות מסוכנת שלא הייתה כבר 36 שנים, גם במהלך מלחמות ואתגרים קודמים שהתמודדנו איתם".
בפורום התייחסו לתקציב המדינה ואמרו כי "זהו הכלי המרכזי שבאמצעותו הממשלה משפיעה על המשק. הודעת מודי'ס הינה עוד הוכחה שהצעת התקציב לשנת 2024 אינה מאוזנת ואינה ממוקדת מספיק בצעדים תומכי צמיחה ותומכי שיקום והתאוששות של המשק ביום שאחרי".
"אנו מאמינים שעוד לא מאוחר מדי להגיש תקציב אחראי עם גרעון נמוך מזה שנקבע ועם סדר עדיפויות שמוטה לתמיכה בצמיחה המובלת ע"י המגזר העסקי, תוך עידוד החדשנות, היצירתיות והגידול בפריון הייצור.
"אנו מאמינים מאד במשק הישראלי ובפוטנציאל העתידי שלו. הצעת התקציב ל-2024 טרם נדונה וטרם אושרה באופן סופי ע"י כנסת ישראל. עדיין לא מאוחר להכניס שינויים משמעותיים שיבטאו חזון של סדר עדיפויות אחר".
כלכלנים למען הדמוקרטיה: הורדת דירוג האשראי לא הייתה גזירת גורל
פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה מסר בעקבות הורדת הדירוג: "אזרחי ישראל צריכים לדעת שהורדת דירוג האשראי לא הייתה גזירת גורל. לא ניתן עוד להתחמק מהחלטות והכרעות מהותיות לגבי העתיד המדיני, החברתי והכלכלי של ישראל. במלחמות ובמשברים קודמים לא ירד דירוג האשראי של ישראל. אזרחי המדינה נדרשים לשלם מחיר כבד, בשדה הקרב ובבית, בהווה ובעתיד, על כשלי הניהול של ממשלת ישראל.
"פורום הכלכלנים קורא לממשלת ישראל להפנים את עיקרי הדוח ולא להתחבא מאחורי תירוצים. עליה לשלב שיקולים כלכליים בהחלטות כבדות המשקל העומדות בפני המדינה, ובפרט להעביר תקציב מדינה המשקף נכונה את סדרי העדיפויות של כלל תושבי המדינה, ולפעול באופן מיידי באותה נחישות ואומץ לב שמפגינים אזרחי המדינה".
מטה ההייטק: "הורדת הדירוג היא הבעת אי אמון במקבלי ההחלטות"
תגובת מטה ההייטק להורדת הדירוג: "בניגוד להבטחת נתניהו כי בסיום המלחמה הדירוג יעלה, מודי'ס מתריעים מפורשות בדוח שרק מדיניות כלכלית אחראית שמייצרת מנועי צמיחה תעזור לעליית הדירוג".
"הורדת הדירוג היא הבעת אי אמון מוחלטת במקבלי ההחלטות שמובילים את ישראל ומה שהוביל אליו הוא תקציב מופקר, אי עידוד הצמיחה וחוסר היכולת של הממשלה להוביל להחלטות שיצעידו את ישראל קדימה. אנו קוראים לממשלה ולכל החברים בה לקבוע תאריך מוסכם לבחירות כדי שעם ישראל יוכל לבחור מחדש את מנהיגיו שיובילו אותו בשנים הקרובות למקום מבטחים הן ברמה הבטחונית והן ברמה הכלכלית".
צח קסוטו: "לא בטוח שנחוש את ההשפעות בטווח הארוך יותר"
צח קסוטו, שותף מנהל בחברת MOORE Financial Consulting, זרוע הייעוץ הכלכלי של משרד רוה"ח ליאון-אורליצקי ושות' Moore ישראל, אומר בתגובה להחלטת מודי'ס: "הורדת דירוג או הורדת אופק הן בוודאי אירוע לא חיובי, שתמיד נרצה להימנע ממנו. היות והצעד המדובר היה באוויר זה זמן, סביר להניח שהוא תומחר כבר בשוק במידה מסוימת, אם כי לא במלואו. להערכתנו, בתוך לא מעט הקשיים שאותם חווים שוק ההון וכלכלת ישראל בכלל, הורדת הדירוג עלולה לייצר ירידה לא נעימה בשוק ההון בטווח של ימים בודדים, אבל לא בטוח שנחוש ספציפית את השפעותיה בטווח הארוך יותר".
סמנכ"לית קלי פרימיום: "קביעת אופק דירוג שלילי לא היתה צפויה"
עילית פלג, סמנכ"לית קלי פרימיום מקבוצת קלי, מציינת בתגובה להחלטת מודי'ס: ״הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל על ידי מודי'ס לא הפתיעה. עם זאת, קביעת אופק דירוג שלילי לא היתה צפויה, והיא מאותתת על סיכון להורדת דירוג נוספת בהמשך. כבר מתחילת 2023, על רקע אי הוודאות לגבי הרפורמה המשפטית, ניכר היה כי חברות הדירוג הבינלאומיות מעריכות כי חלה עלייה בסיכונים הכלכליים והפיננסיים של מדינת ישראל. עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר גברו ההערכות לגבי רמת הסיכון של המדינה, כאשר הנושא המרכזי הינו הביטחוני והגיאופוליטי. פרמיית הסיכון של ממשלת ישראל עלתה. עם זאת, הממשלה מצליחה לגייס מקורות כספיים למימון התקציב גם בארץ וגם בחו"ל, מתוך ראייה שהכלכלה הישראלית איתנה ועמידה בפני זעזועים".
"חשוב לציין כי התנהגות השווקים הפיננסיים בישראל מאז תחילת המלחמה תומכת בהערכה של חוסן ועמידות של הכלכלה הישראלית. כשבוחנים את השפעת המלחמה על שוקי המניות, האג"ח והמט"ח, ברור שהשווקים אינם מגלמים גלישה של המשק למשבר פיננסי. המשקיעים בארץ ובעולם מודעים לנתוני הפתיחה הטובים של ישראל - גירעון תקציבי נמוך שיעלה באופן זמני, צמיחה גבוהה, יחס חוב-תוצר נמוך, אבטלה נמוכה, מדיניות בנק ישראל שקולה ואמינה, שבאה לידי ביטוי בהתמתנות האינפלציה, ומגזר ההייטק כמנוע צמיחה. אנחנו בקבוצת קלי ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות".