מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, ומזכ''ל נאט''ו ינס סטולטנברג, בסוף ינואר / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta
מנהיגי אירופה לא היו זקוקים לתזכורת בנוגע לאיום שמהווה בחירה אפשרית מחדש בדונלד טראמפ לנשיא ארה"ב על היבשת, אבל הוא סיפק אותה בכל מקרה. ימים לפני פתיחת ועידת מינכן לביטחון, אולי הכינוס החשוב ביותר בנושאי חוץ וביטחון ביבשת, הכריז טראמפ באירוע בחירות כי "יעודד" את רוסיה "לעשות כל מה שהיא רוצה" לחברות נאט"ו, אם אלו לא יוציאו מספיק מתקציביהן על ביטחון, וכי "ארה"ב לא תיחלץ להגנתן".
● שאלות ותשובות | צרפת הגישה ללבנון הצעה להפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה. כך היא נראית
● נמל תעופה מושבת ועשרות אלפים פונו: גם בלבנון משלמים ביוקר על המלחמה
כשהוא שומט את הבסיס מתחת לתפיסת הביטחון האירופית, הנשענת על סעיף 5 בדבר הגנה קולקטיבית מצד 31 חברות הברית, העניק טראמפ דחיפות נוספת למפגש מקבלי ההחלטות הגלובלי שיתקיים במינכן בסוף השבוע הקרוב, בתזמון יוצא דופן.
50 ראשי מדינות, וגם הנשיא בוז'י הרצוג
"אנחנו עומדים כעת בפני כמה משברים עצומים ומקבילים, שכמוהם אולי לא ידענו ב־60 השנים האחרונות", אמר יושב ראש הוועידה, כריסטוף הויזגן. כ־450 מקבלי החלטות ישתתפו בוועידה השנה, תחת אבטחה כבדה, ביניהם כ־50 ראשי מדינות, עוד 100 שרי חוץ וביטחון ומומחים רבים. במהלך שלושת ימי הכינוס, שיתחיל ביום שישי, ינסו הנוכחים לסמן דרך כיצד להתמודד עם האיומים המקבילים, בעוד הצל של מלחמה אזורית במזרח התיכון ממשיך לרחף מעל היבשת.
הויזגן, דיפלומט לשעבר ומי שהיה יועץ מדיניות החוץ והביטחון של הקנצלרית אנגלה מרקל, פתח ביום שני את הצגת הוועידה בהתמקדות ב"התקפת הטרור הברוטאלית של חמאס ב־7 באוקטובר ובמלחמה אליה יצאה ישראל בעקבות זאת".
בעבר עורר ביקורת פומבית כאשר נמנע מגינוי ישיר של התקפת הטרור של חמאס, קרא להימנע מפלישה קרקעית לרצועה ואמר כי רק פתרון מדיני יהיה בר־קיימא. כעת, הבהיר הויזגן כי המלחמה תעמוד גבוה על סדר־היום של הוועידה, כולל בקונצרט הפתיחה שלה, שינוגן על ידי תזמורת דיוואן מזרח־מערב שייסד דניאל בארנבוים בברלין, ושכוללת מוזיקאים ישראלים, פלסטינים ומצרים.
מהצד הישראלי צפויים להגיע לאירוע נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג ורעייתו מיכל ושר החוץ ישראל כץ ורעייתו רונית. מיכל הרצוג צפויה לדבר בפאנל מיוחד על אלימות מינית כנשק של הטרור, שיהיה חלק מהאירועים. בתקשורת הגרמנית היו דיווחים לפיהם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שביקר בוועידה בעבר, ינאם בפני הנוכחים באמצעות וידיאו, אך הם לא אושרו. גם "מנהיגים מרחבי המזרח התיכון", אמורים להשתתף בוועידה השנה, כולל ראש ממשלת קטר, אחד ממובילי המו"מ על הסכם לשחרור חטופים בין ישראל לחמאס.
קולות המלחמה כבר נשמעים ביבשת
לצד המזרח התיכון, והאיום הנשקף לכלכלות האירופיות על ידי שיבוש התעבורה הימית בים האדום, הכוונות העתידיות של רוסיה בנוגע למדינות הבלטיות ומדינות שכנות נוספות צפויות לעמוד במרכז הדיונים. נציגי איראן ורוסיה אינם מוזמנים לדיונים השנה, בעוד נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יגיע למינכן בעצמו, לראשונה מאז שביקר בוועידה ימים לפני הפלישה הרוסית והתחנן לסיוע בינלאומי.
מחוץ למינכן, קולות המלחמה כבר נשמעים. שר הביטחון הדני הזהיר באופן פומבי בימים החולפים כי רוסיה "עלולה לתקוף את נאט"ו בתוך שלוש עד חמש שנים" וקרא להגברת הייצור הביטחוני באירופה. בכך הצטרף לאזהרות של מקביליו השבדים, שקראו לציבור במדינה "להיות מוכן למלחמה". אסטוניה, ליטא ולטביה מקדמות תוכניות משותפות לבצר את הגבול מול רוסיה ובעלת בריתה בלארוס בגדרות ובבונקרים. כל אלו יידונו בוועידה.
בגרמניה, ההצהרות של טראמפ לגבי אי התערבות במקרה של מלחמה מול רוסיה והסיכוי כי ישוב לעמוד בראש ארה"ב, מעוררים חשש רב. "הוא מתכוון אלינו", הבהיר נורברט רוטגן, האחראי על נושאי החוץ והביטחון במפלגת הנוצרים־שמרנים מהאופוזיציה הגרמנית.
גרמניה מוציאה כעת פחות מ־2% מהתמ"ג שלה על ביטחון, ולמרות הבטחותיה להגדיל את הסכום אף מעבר לזה, התהליך עצמו מתנהל באטיות. "הממשלה חייבת להגביר הילוך בתחום הביטחוני", אמר רוטגן. "טראמפ רואה את ברית נאט"ו רק כעסקת חליפין ותו לא". בקרוב, הזהיר, "לא תהיה לנו ברירה אלא להגן על עצמנו אם תהיה מלחמה באירופה".
גם מזכ"ל נאט"ו הנורבגי יינס סטולנטברג אמר בבירור כי הצהרות טראמפ "מחלישות את הביטחון המשותף שלנו - כולל את זה של ארה"ב - ומציבות חיילים אירופיים ואמריקאים בסיכון מוגבר". את ארה"ב תייצג בוועידה סגנית הנשיא קמילה האריס, שאמורה לשאת "נאום מדיניות חוץ משמעותי" מטעם ממשל ביידן, אך דבריה יילקחו בעירבון מוגבל בעקבות המצב של הנשיא האמריקאי בסקרים.
גם שר החוץ אנתוני בלינקן ישתתף, כמו גם קנצלר גרמניה שולץ ולפחות שמונה שרי קבינט, וכן נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר־ליין. בין מנהיגי מדינות אירופה האחרים שיבואו למינכן יהיה גם הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון. הויזגן אמר בראיונות בשבועות האחרונים כי הוא מקווה שהוועידה תביא לתחייה של "משולש ויימאר", שותפות בין גרמניה, צרפת ופולין, וברית ששובשה בשל הממשלה האירו־סקפטית והבלתי־ליברלית שהודחה מהשלטון בוורשה.
מימון גרמני ותרומות ממיקרוסופט, מטא ואמזון
ועידת הביטחון של מינכן היא ארגון הפועל במימון משמעותי של ממשלת גרמניה, אך הוא מקבל תרומות גם מחברות מסחריות כמו מטא, מיקרוסופט, אמזון, באייר ועוד. הוועידה מארגנת אירועים גם ברחבי העולם (כולל בקטר שהשקיעה בארגון ומימנה כמה כינוסים בעבר).
השנה תציין הוועידה את השנה ה־60 לכינוסה. היא נוסדה בימים שבהם היחסים הטרנס-אטלנטיים הלכו והתגבשו, וכפי שהגדיר זאת מייסדה וולפגנג אישינגר, "נועדה לשמור על הסדר העולמי". שנתיים אחרי פרוץ מלחמת אוקראינה, דווקא כאשר נראה שהמתחים הלכו ונרגעו, משבר האנרגיה התמתן ובעיות האינפלציה נפתרו, מאיימות הצרות בים האדום והסיכון למלחמה אזורית במזרח התיכון לשבש את המצב בעבור אירופה מחדש.