גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היזם הישראלי שחבר למדענים מהרווארד כדי לחולל מהפכה

מיכה ברקסטון, יזם ההייטק שמכר את Chorus.ai בחצי מיליארד דולר, משיק חברה חדשה שהקים יחד עם ארבעה מדענים מ־MIT והרווארד ● Somite.AI שואפת למפות את התהליך שבו תאי הגוף "בוחרים" את התמחותם, כדי לרפא סוכרת וניוון שרירים ● עד כה גויסו כמה מיליוני דולרים

מעבדת חקר תאי גזע בארה''ב / צילום: Reuters, PETER NICHOLLS
מעבדת חקר תאי גזע בארה''ב / צילום: Reuters, PETER NICHOLLS

לפני כשנתיים הציג מיכה ברקסטון, בעבר מייסד חברת קורוס. AI שפיתחה מערכת שיחות מכירה, סטארט־אפ חדש בתחום אבחון מחלת ה־ALS. החברה, ניורלייט, הושקה ברעש גדול, אך בינתיים ברקסטון כבר הספיק להפחית את מעורבותו בה. זאת, עקב חילוקי דעות עם הנהלת החברה, אבל גם כי הוא עסוק עד מעל לראש בחברה חדשה, אותה הוא חושף בראיון לגלובס. לדעתו, Somite.ai צפויה לעשות מהפכה בתחום הטיפול בתאי גזע.

את החברה הקים ברקסטון על בסיס עבודה ארוכת שנים של צוות מדענים מן המובילים בעולם בתחום, חלקם ישראלים. הקשר הראשון נוצר דרך חברו האישי, פרופ' אלון קליין, ראש מעבדה בבית הספר לרפואה בהרווארד.

מיכה ברקסטון, מייסד Somite.AI / צילום: יונתן בלום

"פגשתי את אלון במהלך השירות הצבאי והוא היה ונשאר אחד האנשים הכי חכמים שאני מכיר", אומר ברקסטון. "פניתי אליו בערך ביוני לשאול אם המחקר שלו כבר בשל למסחור. בהתחלה הוא אמר לי את מה שהוא אומר כבר 25 שנה - בוא נישאר חברים, למה להסתבך? אבל בסופו של דבר התרצה וקישר אותי לשני חוקרים שהוא עובד איתם בהרווארד, פרופ' אוליבייה פורקייה ופרופ' קליף טבין, אוליבייה כבר ייסד כמה חברות, ביניהן Trophos שנמכרה לתאגיד רוש ב-500 מליון דולר".

אחרי שלושה חודשים של שיחות, הוא אומר, החליטו הארבעה להקים יחד את החברה. למרות הדיונים הרבים, ההתחייבות שנתן ברקסטון ניתנה בסוף באופן ספונטני. "כל הדרך הביתה תהיתי איך זה לישון על הספה כי שכחתי להתייעץ עם אשתי, וזה לא בדיוק היה סכום שכל אחד מאיתנו מרשה לעצמו לשים בלי לקבל את ברכתו של האחר".

ברקסטון מגיע מתחום הבינה המלאכותית, וכך גם הצלע החמישית שצורפה לצוות כמייסד-שותף, ד"ר יונתן (ג'וני) רוזנפלד, ירושלמי במקור. עוד ישראלי ראוי לציון שמעורב בחברה אך אינו נחשב למייסד הוא אילן גנות, בעבר בכיר בבנק ההשקעות ג'יי פי מורגן, שהקים לפני כעשור חברה שניסתה להציל את בנו שסובל מדושן, מחלת ניוון שרירים. ברקסטון: "החברה ההיא הגיעה להישגים יפים אך טרם נחלה הצלחה תרפויטית, אז הוא הפנה מדענים אלינו, כי נושא שיקום השריר מאוד רלוונטי עבור חולי דושן".

 

החברה קיימת באופן רשמי רק כמה חודשים, אך מבוססת על מדע שנמצא בפיתוח כבר שנים. קליין: "המעבדה שלי חוקרת את השאלה איך תאים מתמיינים. כולנו הרי מתחילים מביצית מופרית אחת, ובסוף אנחנו מכילים המון תאים שונים המבוססים על אותו DNA אבל שעושים דברים שונים לגמרי (תאי עור, תאי עצם, תאי דם, תאי עצב, תאי כבד, ועוד ועוד)".

קליין התפעם מהפלא הזה מאז ומתמיד. הראיון איתו נערך בימים בהם נולדה לברקסטון בת שנייה, וקליין אומר: "אלה הרגעים בהם קשה להיות ביולוג התפתחותי. איך היקום הביא כזה נס לקיום? כמה שאנחנו לומדים על התהליך, זה עדיין מדהים לראות כל פעם מחדש, כל מולקולה ומולקולה במקומה".

קליין החל את ההכשרה שלו כפיזיקאי תיאורטי, ואחר כך החל לחקור תהליכים הסתברותיים בתאים, שלכאורה 'בוחרים' ברגע מסויים להפוך לסוג תא כזה או אחר. "הבנו בהדרגה שהתהליכים הללו הרבה פחות אקראיים ממה שאנחנו חושבים, אלא שכל מיני גירויים מבחוץ גורמים להם לקבל את ההחלטה". הגירויים יכולים להיות נוכחות של חומר מסויים, שינוי בחומציות, גירוי הורמונלי ועוד מאות אפשרויות להשפיע מבחוץ על עתידו של תא.

פורקייה התעניין בסוגיות אלה מכיוון הנדסי. ברקסטון: "ב־15 השנים האחרונות אוליבייה מתאמץ מאוד כדי 'להסליל' תאים להפוך לתאים ספציפיים. אחרי 12 שנות מחקר הוא הצליח להגיע ל־25% טוהר, כלומר בסוף התהליך אחד מכל 4 תאים הפך לתא אחד שהוא רוצה. ואז הוא החליט לעשות שבתון במעבדה של אלון. הם השתמשו ביכולות חישוביות, ובבינה מלאכותית (AI) ואחרי כמה חודשים הכפילו את הטוהר. הם הצליחו בעצם להבין איך תאים מתמיינים".

קליין: "הקהילה המדעית פיתחה עם השנים שיטות לבחון את כל 20־30 אלף הגנים בתאים הללו ולראות איזה מהם מופעל ואיזה מכובה". הסביבה גורמת להיווצרות של 'תגים' מסוימים על גבי כל גן, שמכתיבים האם ועד כמה אותו גן יבוא לידי ביטוי. "וכך אנחנו רואים בעצם את כל ה'סיפור' של התא נפרש לפנינו. אנחנו יודעים איך כל תא עומד להתקדם בשלבים הבאים עד להגעתו לתפקידו הסופי".

פריצת דרך חשובה הייתה היכולת ליישם את השיטות האלה ברמת התא הבודד, כיוון שכל תא בעובר עובר התמיינות שונה. אם ניתן לנבא את הפוטנציאל של התא, ואז לבדוק כיצד סימנים חיצוניים מכוונים אותו לבחור לממש פוטנציאליים מסוימים, ניתן אולי גם להשפיע על כיוון המיון. "אנחנו רוצים לבנות לא רק את מפת הרחובות אלא גם את הרמזורים", אומר קליין.

המטרה: ניסויים בבני אדם תוך שנתיים

החברה מקפידה לעשות מניפולציה רק לגורמים החיצוניים המשפיעים על התא. ניתן לעשות גם מניפולציות גנטיות ישירות על התא, כאשר מתחילים להבין איך כל שינוי גנטי כזה משפיע על עתידו, אבל החברה רוצה לוודא שהיא מקבלת רק תאים שהתמיינו באופן דומה למיון בתוך הגוף האנושי.

קליין מסביר כי השיטה למיון תאי שריר היא רק ההתחלה. "השאלה היא איך אנחנו בונים את הפרוטוקול באמצעותו ניתן להכתיב התמיינות של תא, לא פעם אחת אלא בכל פעם שמזהים צורך בתאים שקשה לייצר אותם".

ההתוויה הראשונה תהיה מחלת דושן. "כאשר מזריקים את תאי הגזע שעברו את המיון שלנו לשריר קיים, גם אם חלש, השרירים יכולים להיבנות ולחדש גם את התפקודיות שלהם", אומר ברקסטון. השערה זו הודגמה בינתיים רק בבעלי חיים, במחקריו של פורקייה. "אנחנו מאמינים שנוכל להגיע לניסויים בבני אדם תוך שנתיים".

האם נעשה עד היום ניסיון לטפל בניוון שרירים באמצעות תאי גזע?
ברקסטון: "נעשה ניסיון להשתמש בתאים מסוג Myoblasts שהם תאים בוני שריר, אבל לא תאי גזע של השריר. זה פעל לחודשיים בערך, ואז נעצר. למה? כי תאים שהם כבר לא תאי גזע, מפסיקים בשלב כלשהו להתחלק ואין להם את היכולת להמשיך לתמוך בשריר לאורך זמן". בהמשך התקווה היא להשתמש בתאי שומן חום שכבר ייצרנו לטיפול במחלות מטבוליות כגון סוכרת, כפי שכבר הוכיח פורקייה במחקריו החדשים בעכברים שסובלים מסכרת, ושטרם פורסמו.

החברה גייסה כמה מיליוני דולרים מברקסטון עצמו, וכן ממספר קרנות. לדברי ברקסטון, בגיוס השתתפו קרן Lerer Hippeau, קרן Mark VC, וקרן DarkMode של אמיר שבט, לשעבר בכיר בטוויטר.

מה בעצם קרה עם נוירולייט?
"החברה רצתה להתמקד באבחון למחלה הבודדת. אני שאפתי להתמודד עם אוסף רחב יותר של מחלות. חלק מהצוות עבר איתי לחברה החדשה. אני עדיין בעל מניות בחברה ומאוד מקווה שהיא תצליח. כשעזבתי אותם היו להם 20 מיליון דולר בקופה".

יש לך פעילות השקעות משלך?
"אני מאוד מאמין בלהשקיע באנשים ועשוי להשקיע אחרי פגישה אחת בלבד. אני משתדל להימנע משתי רעות חולות של עולם ההשקעות. האחת היא משקיעים נצלנים והשנייה היא כאלה שמשקיעים רק במי שדומה להם, בעיקר גברי אלפא. הייתי מעורב משלבי ההקמה בחברות כמו ImmunAI ו־Verbit. לאחרונה השקעתי בחברת Freed, שמתמללת עבור רופאים".

סיפרת שהדרך שלך להצלחה לא הייתה ברורה.
"זה סיפור יזמי קלאסי. הקמתי חברה סביב 2009, הייתי אז דוקטורנט ב־MIT, ואיבדתי את כל הכסף שלי. הסיפור הזה גרם לי ולארוסתי אז להיפרד. אבל מרגע שאתה מבין שאתה יודע לבנות חברות, אי אפשר להפנות את הגב לזה. גיליתי שזו הדרך הכי ברורה עבורי להשפיע על העולם".

עוד כתבות

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית