גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

60 מדינות בעולם מציעות אזרחות זרה עבור כסף. כך זה עובד

בימים שבהם משברים ומאבקי כוח מתרחשים בזה אחר זה ברחבי הגלובוס, יש תחום שדווקא צומח בהתמדה: דרכונים תמורת השקעה ● חברות חדשות מייעצות למולטי-מיליונרים לאן ואיך יוכלו להימלט ● ואם פעם זה נגע בעיקר לאזרחי הודו ופקיסטן, עכשיו גם האמריקאים עומדים בתור ● והישראלים? הם לא ממש צריכים עוד השראה כדי לרוץ אחרי דרכון תוצרת חוץ​

דרכונים תמורת השקעה / צילום: Shutterstock
דרכונים תמורת השקעה / צילום: Shutterstock

מהקומה המי־יודע־כמה של מגדל משרדים בדובאי, אחרי ריצת בוקר באוויר הקריר עדיין של המדבר ואחרי שנים בתחום הבנקאות, השיווק וכעת בתחום הצומח של "דרכונים תמורת השקעה", פיליפ אמרנטה רואה עמוק לתוך המאה ה־21, לדבריו. "העולם התקדם. אנחנו כפר גלובלי. אפשר להקיף אותו ב-24 שעות, ולעשות עסקים בכל מקום בדרך. הרעיון שלפיו רק דרכון אחד, רק אזרחות אחת, היא כל מה שאדם צריך אפילו כיום, הוא למען האמת די ארכאי", הוא אומר.

הסייף שהביא את ההמנון הישראלי לקטר
ראיון | האם ההודים יישארו בנמל חיפה אם ההפסדים ייערמו? "כל מי שמנהל עסקים בוחן אם להמשיך או למכור"
כבר עשור שמבטיחים לנו בשר ללא בשר. אנחנו עדיין מחכים למהפכה

"מדוע לתת להגרלה הגדולה של מקום היוולדך לקבוע את הגורל שלך ואת סיכויי ההצלחה?", הוא ממשיך, "מדוע להסתמך על מדינה אחת שתגן עליך ועל משפחתך? אנחנו חיים בעולם של אפשרויות, וכל מי שרואה לאן הדברים הולכים מבין שצו השעה הוא להוציא עוד אזרחות, או עוד שתיים או שלוש. הזמן הכי טוב לתקן את הגג, כמו שאומרים, הוא כאשר השמש עדיין זורחת".

זהו נאום מכירות מיומן ומהוקצע היטב, כזה שככל הנראה מהדהד היטב במוחותיהם של עשירים ברחבי העולם, ושהולם את תפקידו של אמרנטה כראש הסניף המזרח-תיכוני של הנלי ושות' (Henley & Partners), העוסקת בייעוץ והשגת אזרחויות ברחבי הגלובוס.

החברה הבריטית מתגאה ב-45 סניפים ברחבי העולם, 25 שנות ניסיון ושירותים המוצעים ל"אינדיבידואלים בעלי שווי נקי גבוה" (מיליונרים בעלי כסף נזיל - א"א). היא מייעצת לשכבות האמידות יותר כיצד להוציא דרכונים זרים ואילו מבין התוכניות הקיימות בשוק מתאימה להם ביותר. במקביל היא מייעצת לממשלות כיצד לבנות תוכניות להצעת אזרחות תמורת השקעה, שימשכו את היזמים העשירים במיוחד. ואז היא מתפרנסת מהתיווך בין שתי הקבוצות.

נראה כי במצב העניינים הנוכחי הצייטגייסט הגלובלי הוא מקדם המכירות היעיל ביותר שלה. סוף עידן הגלובליזציה החופשית, החלוקה של העולם לגושים גיאו-פוליטיים, מלחמה באירופה, סנקציות על נסיעות ומגפה אחת שסייעה להגדיר מחדש את מגבלות התנועה החופשית הביאו למודעות הולכת וגוברת לאפשרויות החדשות שכמה אזרחויות במקביל נושאות איתן.

ולא רק לעשירים ביותר. אמרנטה אחראי בין היתר על ישראל, שבה פתחה החברה באופן רשמי את הסניף לפני כמה חודשים, אחרי שנתיים של הכנות ופעילות חלקית.

הישראלים עצמם, מודים אמרנטה ודן מרקוני, שמנהל את הסניף הישראלי, לא ממש צריכים עוד השראה כדי לרוץ אחרי דרכונים זרים. למעשה, ישראל מובילה על פני רוב מדינות המערב במספר התושבים בעלי אזרחות נוספת. "אתם בישראל יודעים היטב מה החשיבות של דרכון נוסף", אומר אמרנטה (ראו מסגרת).

אמרנטה. ''מדוע להסתמך על מדינה אחת שתגן עליך?'' / צילום: Henley & Partners

אבל בשנים האחרונות גם תושבי מדינות אחרות גילו בחדווה את האפשרויות ההולכות וצומחות הכרוכות בהוצאת אזרחות זרה, בקבלת דרכון אחר, או לעתים רק בקבלת אישור תושבות, שמקנה זכות אפשרית עתידית לאזרחות. אלה הם בדיוק העסקים של הנלי ושות', והיא לא היחידה: מספר עצום של משרדי עורכי דין ומתווכים אחרים בעולם עוסקים בכך.

שלושה סוגי לקוחות

אמרנטה מתגייס להסביר מיהם הלקוחות של העסקים בתחום. "בשנים האחרונות היו לנו שני סוגים עיקריים של לקוחות, ובימים אלה - בגלל האי־סדר העולמי והחשש ממלחמות בין גושים ואפילו ממלחמות אזרחים - מסתמן שנוצר אולי סוג שלישי.

"הסוג הראשון היה באופן מסורתי אנשים עשירים שהגיעו ממדינות עם דרכונים חלשים. הם רצו לשדרג את מעמדם, לפתוח אפשרויות נוספות וגם להגן עליהם ועל משפחותיהם בבוא הזמן מפני צרות עתידיות". עם המדינות הללו ניתן למנות את הודו, סין ופקיסטן. "המוטיבציה שלהם הייתה לקנות באמצעות האזרחות החדשה גישה לשווקים ולמדינות אחרות, אם לצורך עסקים, פנאי או לצרכים משפחתיים: חינוך טוב לילדים, טיפול רפואי ועוד.

"אני מדבר בעיקר על אנשים מצליחים מאוד, בעלי שווי נקי גבוה, ובהם מוחות מבריקים שרוצים לקחת את היכולת שלהם למדינות אחרות, ורצה המקרה והם נולדו עם הדרכון הלא נכון בהגרלה הגלובלית", והוא מדגים: "אני מדבר על יצרן הפלדה הטורקי, על מנהל הבנק הירדני, על בכיר הסטארט-אפ הישראלי, על איש העסקים המצרי. אני מדבר על שפים ובעלי מסעדות, על ארכיטקטים, על מי שרוצים לקחת את הידע והעסק שלהם לאוסטרליה, לדרום אמריקה, לכל העולם, וצריכים אזרחות נוספת כדי לממש את החזון העסקי שלהם. זאת נוסף למי שרוצה ליצור לעצמו ולמשפחתו מקום מפלט, במצב אפשרי של צרות עולמיות או לאומיות. דרכון יכול להגן עליך פיזית ולהגן על הרכוש שלך".

הסוג השני של הלקוחות, הוא אומר, התפתח רק בשנים האחרונות, במקביל למגפת הקורונה ולהשלכות הגלובליות שלה. "זו הייתה נקודת מפנה של ממש", מסביר אמרנטה. "הדרך שבה ממשלות התמודדו עם המגפה פקחה את העיניים לרבים, וגרמה להם להבין שהרעיון של אזרחות אחת, של דרכון אחד, די מיושן. מהבחינה הזאת היא גרמה לאנשים להבין שאזרחות נוספות עוזרת לך לגדר את הסיכונים מפני אירועים בלתי צפויים. אם יש לך דרכון בודד והמדינה שלך נסגרת, או שאחרות סגורות בפניך, מה אתה יכול לעשות? שום דבר. זה משליך על העסקים שלך, על מצבך האישי, על הכול".

לדבריו, "הקורונה המחישה לרבים שלא משנה אם יש לך דרכון רב־עוצמה או חלש, אתה יכול לעמוד בפני אותם קשיים. זה הוביל לקהל חדש שבא לשולחן, שהוא הרבה יותר גדול והרבה יותר עשיר מאשר בעבר. למשל אמריקאים, שלא היו מסוגלים להיכנס לאירופה עם הדרכון שלהם, אחד החזקים בעולם. זה לא משנה אם היה לך דרכון בריטי או אמריקאי, חלק מהמקומות היו חסומים בפניך. האנשים הללו הבינו ש'פוליסת הביטוח' שלהם כנראה לא חזקה מספיק, והם צריכים עוד אזרחות. אנשים רצו לדאוג שזה לא יקרה להם שוב, שהם לא יהיו סגורים בבית בלי אפשרות יציאה".

שדה תעופה בינלאומי במיאמי, 2020. ''זינוק במספר הפניות מארה''ב'' / צילום: Reuters, Joel Marklund

התוצאה היא שלצד מדינות "קלאסיות" כמו הודו, טורקיה וסין, בשנים החולפות הצטרפה ארה"ב לרשימת מדינות המקור הנפוצות ביותר של פניות להנלי, וכעת היא ניצבת כעת בראש, לפי נתונים שנמסרו לגלובס. אחריה רוסיה וגם הפיליפינים, איחוד האמירויות, ניגריה, דרום אפריקה, פקיסטן וסינגפור.

"הזינוק במספר הפניות מארה"ב קצת הפתיע אותי למען האמת", אומר אמרנטה, "בעבר הדעה הייתה שלאמריקאים לא ממש אכפת מהדרכון שלהם. אבל עכשיו, במיוחד על רקע חילוקי דעות פוליטיים משמעותיים לגבי הכיוון של המדינה, רבים בודקים את האפשרויות החדשות שלהם: איפה אני יכול להקנות לילדים חינוך טוב יותר? איפה הפנסיה שלי תהיה בטוחה ונעימה? איפה מערכת הבריאות תתמוך בי? אנשים גם חוששים באופן מוחשי ממלחמת אזרחים. בארה"ב יש הרבה תושבים, והרבה מהם עשירים מאוד. זה מתבטא בגל של קליינטים חדשים".

הזרם החדש של אמריקאים שנוהרים להשיג דרכונים זרים הוא גם חלק מהסוג השלישי של הלקוחות, שהולך ומתפתח בימים אלה - האנשים שהאמינו שהגלובליזציה תימשך לעד וגבולות ייפתחו עוד ועוד, וכעת התפיסה הזו קרסה עבורם. זה עולם שבו על אדמת אירופה מתנהלת המלחמה הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, שבו סין וארה"ב נמצאות במאבק קר שיכול להתחמם בן לילה, שבו הגבלות על תנועה הן חלק מהמשחק הגיאופוליטי החדש. במילים אחרות, זה עולם שבו הסדר העולמי הישן הולך ומתערער.

"מבחינת רוסיה, רוב מי שידע לעשות שם אחד פלוס אחד עשה זאת כבר אחרי הפלישה לקרים ב-2014 והסנקציות שהוטלו אחריה. הם כבר דאגו לעצמם לדרכונים רוסיים. אבל יש גל חדש של אנשים בשנתיים האחרונות", הוא אומר, "זה הכול יחד - מגפת הקורונה, הברקזיט, המלחמה של רוסיה באוקראינה, המתח בין סין לטייוואן וגם המתחים הפוליטיים האדירים בארה"ב". יש פחד ברחובות, וזה הזמן לנסות ולהרגיע אותו בעזרת דרכון חדש ונוצץ.

בופה שלם לבחור ממנו

עבור מי שמחפש ביטחון באמצעות אזרחות נוספת, או לפתוח הזדמנויות עסקיות חדשות, או סתם לא רוצה לעמוד בתורים ארוכים בביקורת גבולות - בשנים האחרונות צצו יותר ויותר תוכניות שמבטיחות אזרחות בקלות יחסית ובמה שיכול להיחשב בעבור מולטי-מיליונרים כהשקעה מינורית. "אנחנו פועלים בדומה למנהלי עושר", אומר אמרנטה על העבודה מול לקוחותיו, "מציגים את האפשרויות כדי להבהיר מה הם יכולים להשיג מהדבר".

בחברה דוחים ביקורת על כך שהדרכונים הזרים מאפשרים להתחמק מתשלום מסים, ואומרים כי ברוב מדינות העולם תשלום המסים נקבע לפי מקום המגורים, וכי רוב דרכוני הזהב שהם מסייעים להשיג מיועדים לא לצורך מגורים אלא לצורך נסיעות, וכי בכל מקרה, האמנות והפעילות הבינלאומית נגד התחמקות ממס בשנים האחרונות הגבירו הילוך.

כיום יש למתעניינים בופה שלם לבחור ממנו. לא פחות מ־60 מדינות ברחבי העולם מציעות אזרחות תמורת השקעה כלשהי. הן מחולקות לתוכניות "דרכוני זהב" (קבלת אזרחות תמורת השקעה) ו"ויזות זהב" (קבלת תושבות תמורת השקעה, שיכולה להוביל לאזרחות אחרי זמן מה ובתנאים מסוימים). התוכניות יכולות לכלול תרומה של עד מיליון דולרים שהאזרח החדש לא יראה לעולם, או מחויבות להשקיע בנדל"ן, בחברה מסחרית או באיגרות חוב נושאות ריבית מוגדרת של המדינה. זו יכולה להיות אזרחות רק לעובדים בתחום מסוים, שתלויה בשהות במדינה, או כזו שניתנת בזריזות ואחרי בדיקה מקיפה, אך ללא תנאים רבים מלבד תרומה משמעותית למדינה. למעשה, אומרים בחברה, כ־30 תוכניות אזרחות תמורת השקעה נחשבות ריאליות לאזרחי העולם שהממון בידיהם.

הסיבה לכך, מסביר אמרנטה, היא שהעלייה בביקוש לדרכונים זרים למעשה פגשה בעלייה בהיצע. עד לתחילת המאה ה-21, ואפילו עד השנים האחרונות, אזרחות הייתה נקנית בתהליך מסובך ונשמרת בקפדנות. רוב הממשלות אפשרו רק אזרחות אחת, כסמל ללאומיות אחת וכהד לימים שבהם מדינות נמדדו בכוח "צבא העם" שלהם, הפוטנציאל הלוחם של מדינות שהורכב מהאזרחים־לוחמים שחיו בהן.

אחרי מלחמת העולם השנייה הכללים הללו החלו להשתנות. עם הדטנאנט הגלובלי וסיום סכסוכים אידיאולוגיים ולאומיים החלו מדינות לאפשר החזקת כמה אזרחויות במקביל. לא כולן, אגב - גרמניה רק בימים אלה מאפשרת את המהלך. הודו עדיין לא מאפשרת זאת. מדינות שנסמכות על הגירה כמו קנדה, ארה"ב ואוסטרליה, אפשרו זאת לרוב.

התופעה תפסה תאוצה בעשור האחרון. "בשנים שאחרי המשבר הכלכלי העולמי מדינות מערביות נמצאו בעוני יחסי וחיפשו מקורות הכנסה", מסביר אמרנטה. "אז מה הן עשו? הן המציאו תוכניות של ויזות ודרכוני זהב והתאימו אותן כדי למשוך השקעות במיליארדים". רוב מדינות דרום אירופה, למשל, אחרי משבר החוב של האיחוד האירופי, החלו להציע ויזות תושבות למתעניינים, אם תמורת השקעה בנדל"ן, חברה או איגרות חוב, או בתרומה גדולה שזירזה את התהליך. לא מדובר בסכומים זניחים. תוכנית ויזת הזהב הפורטוגלית, למשל, גייסה יותר מ-6 מיליארד אירו במהלך עשור של פעילות.

סנט קיטס בקריביים / צילום: Shutterstock

למעשה, הן הלכו בעקבות מדינות שעשו זאת קודם. סנט קיטס שבאיים הקריביים היא דוגמה למדינה שהחליפה את ההכנסות ממטעי הסוכר שלה להכנסות ממכירות אזרחות. "זה היה כבר בשנות השמונים", מספר אמרנטה, "והם נאלצו לחשוב שם מה הם יכולים להציע בתור אי קטן ומבודד, שתעשיית הסוכר שלו לא הצליחה להתחרות בזו העולמית. אז הם פתחו את תחום האזרחות, והם משתמשים בכספים הזרים שנכנסים (החל מ-250 אלף דולר לאדם, הנחות למשפחה - א"א) למגוון של מטרות חברתיות ולחלק מהתקציב של המדינה - להשקעה באנרגיה, בבתי חולים, בדיור בר-השגה". מדינות קריביות אחרות הלכו אחריהן, וכעת יש לא פחות מתריסר תוכניות קריביות, המתחילות מ-120 אלף דולר בלבד.

פורטוגל עדיין קורצת

מי שמעדיף להשקיע את כספו, ולא לתרום אותו ללא סיכוי לראות אותו חזרה, עדיין יכול לבחור בפורטוגל. המדינה אמנם הקשיחה את החוקים, ומסירה את אפשרות ההשקעה בנדל"ן מהתפריט, כך שאזרחים פוטנציאלים יצטרכו להשקיע חצי מיליון אירו באמנות או בחברה מקומית, אבל האפשרות עדיין קורצת. מובן שיש להפוך את ויזת התושבות לאזרחות באמצעות מגורים במדינה. כך גם ספרד ויוון ושורה של מדינות אירופיות נוספות, כולל אוסטריה (שלושה מיליון אירו השקעה, והאזרחות האוסטרית בכיס מבלי הרבה דרישות נוספות). מי שקצת שברה את השוק, אומרים, היא מלטה. "אין הרבה מתחרות לתוכנית המלטזית מבחינת חוזק החברות באיחוד אירופי, הזריזות של התהליך והעלות הכוללת שלו", אומר אמרנטה. מדובר בהליך שיכול לעלות מיליון דולר - שהמשקיע לא יראה שוב ונחשבים לתרומה למדינה המלטזית - אבל הוא מתרחש בתוך פחות משנה, והוכיח יציבות, מבלי שיש רצון פוליטי לשנות את התנאים כפי שקורה במדינות אחרות. החברה היתה מעורבת בבניית התוכנית של סנט קיטס ושל מלטה, בין היתר. הנציבות האירופית הודיעה כי היא תתבע את מלטה על התוכנית שלה, לה היא מתנגדת באופן חריף.

מלטה / צילום: Shutterstock

נכון להיום ארבע מתוך שש תוכניות האזרחות־תמורת־השקעה הפופולריות ביותר של הנלי ושות' הן בקריביים: סנט קיטס, גרנדה, סנטה לוסיה ואנטיגואה וברבודה. בראש רשימת הפופולריות עומדת לא פחות מפורטוגל, החביבה במיוחד על ישראלים, מדינה שעד לשינוי התקנות על ידי הממשלה (הן נמצאות כעת בבחינה משפטית) אפשרה לישראלים שהם צאצאים ליהודים שגורשו מחצי האי האיברי לקבל אזרחות בקלות יחסית. בצמרת ניצבת גם ספרד. בשתי המדינות מדובר ב"ויזות זהב", לא בדרכונים.

לאט לאט, הוא אומר, התוכניות הולכות ומשתכללות, כך שיתאימו לצורכי המדינה. דוגמה למקרה כזה היא מונטנגרו, אחת מהמדינות שהתפצלו מיוגוסלביה לשעבר. המדינה רצתה להפוך ליעד תיירותי אבל סבלה ממחסור במקומות לינה, ולכן החלה להציע דרכוני זהב תמורת השקעה בנדל"ן לתיירים, כמו דירות נופש או מלונות קטנים. "למה לא להיות בעל חלקי של מלון במונטנגרו במקביל לקבלת אזרחות של מדינה שנמצאת בדרך לאיחוד האירופי?" תוהה אמרנטה. בינתיים, המדינה הפסיקה את האפשרות.

פתרון בכל מקום בעולם

בהתאם לשוק המתפתח החברה מפעילה אגף שמייעץ לממשלות כיצד לשנות את המדיניות ולמשוך את אותם מיליונרים, המנסים לרכוש אזרחות זרה ולמצוא קרקע פורייה לעבוד בה. "כולם מחפשים את ג'ף בזוס או את אילון מאסק הבאים. אם אתה מושך את המיליארדרים בעלי החזון, אתם מושך את הכוח היזמי שלהם. הם יכולים ליצור פירמידה שלמה של ערך", אומר אמרנטה.

איחוד האמירויות היא דוגמה למדינה כזו, לדבריו. במהלך הקורונה פתחו את השערים למעוניינים בעזרת ויזות ללא תנאים רבים, ומאז עובדים בעקביות כדי לאפשר אזרחות באמצעות השקעה (לפחות 2.5 מיליון דולר) וגם לחזק את הדרכון שלהם. במדד הדרכונים החזקים של הנלי, הפרסום השנתי שהפך את החברה למפורסמת, הדרכון האמירתי רשם את הזינוק הרב ביותר בעשור האחרון, מהמקום ה-70 למקום ה-11 בעולם.

חוזק דרכון מוגדר כמספר המדינות והטריטוריות שאליהן ניתן להיכנס ללא ויזה. באיחוד האמירויות מדובר ב-183 יעדים. בגרמניה, שמחזיקה במקום הראשון עם ספרד ומדינות נוספות, מדובר ב-194 יעדים. ישראל נמצאת במקום ה-21, עם 166 יעדים. "איחוד האמירויות היא דוגמה למה אפשר לעשות כשחושבים מחוץ לקופסה, משקיעים ומכוונים גבוה, וכמובן כשיש מספיק משאבים לממן את זה".

גם בספרד, התוכניות האטרקטיביות ביותר / צילום: Shutterstock

"העולם במצב לא יציב", אומר אמרנטה, "אם אני חכם, יהיה לי פתרון בכל מקום בעולם, לכל תסריט שעלול לקרות. אז אירופאים הולכים על אוסטרליה, ואמריקאים הולכים על אירופה וכל אחד מנסה להגדיל את ההגנה האישית שלו. אולי דרום אמריקה היא המקום בשבילי, מה אפשרי בשבילי שם? ואולי שווה לי לפעול לאזרחות אמריקאית בשביל שהילדים ילמדו שם במוסדות טובים? אנשים רוצים תפריט של אזרחויות, ולבחור ממנו בהתאם למה שהכי טוב להם. אנחנו חיים עכשיו בעולם שבו לאנשים יש בחירות מרובות, כצרכנים, כבני זוג, כמשקיעים. אנחנו לא חיים בזמנים הארכאיים שבהם הדברים נכפו עלינו, ושלא הייתה לנו ברירה. צריכים לחשוב על זה כמו על עסק".

בינתיים בישראל: מספר הבקשות לדרכונים מזנק

ישראל היא שוק שרווי בדרכונים זרים, אולי יותר ממדינות אחרות, במזרח התיכון. המספרים המדויקים אינם ידועים, אולם לפי מחקרים שפרסם ד"ר יוסי הרפז מאוניברסיטת תל אביב, כחצי מיליון ישראלים מחזיקים בדרכון אירופי (רומניה, גרמניה, אוסטריה, פולין, בריטניה ופורטוגל מובילות), כחצי מיליון נוספים מחזיקים בדרכון אמריקאי, רוסי או זכאים לו, כך שכמעט לאחד מכל תשעה ישראלים יש דרכון זר.

אבל בהנלי ושות' אומרים כי הם מכוונים לפלח שוק אחר. "מה שמשותף ללקוחות שלנו כאן הוא שיש להם שווי גבוה מאוד, וחלק גדול מהם מגיע מההייטק", אומר דן מרקוני, שמונה לעמוד בראש הסניף הישראלי שנפתח לפני כמה חודשים. לדבריו, "רוב הלקוחות שלנו לא רוצים להגר מישראל, ויש להם מוטיבציות שונות להוציא דרכונים זרים - באופן כללי זה או כדי שיהוו מעין 'תעודת ביטוח', או כדי לקדם את העסקים ולהקל על החיים".

דן מרקוני, מנהל הסניף של הנלי ושות' בישראל / צילום: רמי זרנגר

לפי נתונים שסיפקה החברה, מספר הבקשות לאזרחות נוספת שנמצאות בטיפול עלה בשנת 2023 ב־130% לעומת 2022. נוסף על כך, ההתעניינות הישראלית גברה בשנה שעברה, וזינקה ביותר מפי שניים (230%) בשנת 2023 לעומת 2022. בחברה מדגישים כי הכניסה העסקית לישראל נעשתה באופן הדרגתי בשנים האחרונות, ואינה קשורה למצב הביטחוני או הפוליטי בארץ בשנה האחרונה.

בסניף הישראלי מדברים על לקוחות אמידים מאוד, גם מישראל וגם מהרשות הפלסטינית. מבלי לספק פרטים אישיים, הם מזכירים יזם הייטק בשנות ה־50 לחייו שהיה מעוניין לדאוג למשפחתו לאזרחות אירופית כלשהי, מבלי שהוא או אשתו זכאים לכזו. הפתרון, מספר מרקוני, היא לבחור בתוכנית המהירה ביותר באיחוד האירופי - דרכון מלטזי. תמורת "תרומה" בלתי־חוזרת למדינה מקבל היזם הישראלי את האזרחות המבוקשת. מצד אחד, התרומה והטיפול בהוצאות יכולים לעלות עד מיליון דולר. מצד שני, "יש אנשים שבשבילם להוציא מיליון דולר על תוכנית חירום זה לא שיקול", מספר מרקוני.

מהצד השני של הקו הירוק, מספרים בחברה על "איש עסקים פלסטיני עשיר", הנשוי לאישה בעלת אזרחות ממזרח אירופה, שאינה חברה באיחוד האירופי. האישה והילדים מחזיקים באותו הדרכון, והבעל נאלץ לבקש ויזות כניסה כדי להסתובב איתם באירופה. רוב הפלסטינאים נושאים איתם רק מסמך מעבר (laissez passer), מה שמקשה את התנועה הבינלאומית. הפתרון היה להוציא דרכון של המדינה הקריבית סנט לוסיה, שלדברי החברה הוא "הפתרון היחיד להוצאת דרכון למי שאין להם אפילו אזרחות אחת".

במיוחד בישראל, אומר מרקוני, "יש לנו לקוחות שרוצים להוציא דרכונים זרים כדי לעשות עסקים במדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל - למשל סעודיה. או מדינות כמו מלזיה ואינדונזיה". "יש מדינות קריביות שמציעות תרומה של בין 100 ל־250 אלף דולר ואתה מקבל דרכון חזק, עם גישה ללא ויזה לסין, לסעודיה ולמדינות אחרות".

עוד כתבות

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"