משפחות החטופים לפני העלייה למטוס בדרך להאג / צילום: ניצן שפיר
היום (ד'), מטה משפחות החטופים יגיש תלונה לבית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג (ICC) נגד ראשי חמאס בגין אירועי ה־7 באוקטובר. כמאה נציגי משפחות יגיעו בשעות הצהריים לבית הדין, אליהם יצטרפו תומכים מקהילות יהודיות באירופה. נציגי המשפחות יקיימו מסיבת עיתונאים בה ישאו דברים, ויצאו לצעדה מסביב לבית הדין.
● האתגר הבא של ישראל בהאג והאם היא צריכה לחשוש מסנקציות כלכליות
● "אחת התוצאות של האג": ההחלטה האנטי-ישראלית של ביהמ"ש בקליפורניה
מה תפקידו של בית הדין וכיצד הוא פועל?
ה-ICC הוקם, בין היתר, בעקבות השואה, על־מנת להעמיד לדין פושעי מלחמה מכוח אמנת רומא ב־2002. זו הערכאה הקבועה הראשונה להעמדת אנשים בביצוע ארבעת הפשעים החמורים ביותר: פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ותוקפנות. בית הדין עוסק באחריותם הפלילית של יחידים, להבדיל מבית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג (ICJ), העוסק בסכסוכים בין מדינות.
בית הדין יכול לדון בעבירות שבוצעו לאחר הקמתו בשנת 2002, והתבצעו בשטח של אחת מהמדינות החברות או על־ידי אזרחי מדינה חברה, או במקרה שהמדינה הסכימה לסמכות השיפוט. בית הדין מוסמך לגזור עונש מאסר עד 30 שנה או מאסר עולם.
בית הדין לא מגביל את עצמו לבכירים בלבד, כמו מדינאים ואנשי צבא. גם אנשי מיליציות הועמדו לדין. מרבית החקירות שערך בית הדין הם נגד אנשים במדינות אפריקה. בין הפוליטיקאים שנפתחו נגדם הליכים ניתן למצוא, בין היתר, את נשיא חוף השנהב ואשתו, וכן את נשיא סודאן ובנו של מועמר קדאפי, סיף אל-אסלאם קדאפי, ששימש לתקופה מסוימת כראש ממשלת לוב בפועל.
מה עמדת ישראל כלפי בית הדין?
ישראל חתמה על האמנה אבל לא אישררה אותה, ובכך נמנעה מלהצטרף כחברה. הסיבה שחזרה בה הייתה הכללת סעיף המתייחס להתנחלויות כאל פשע מלחמה, מחשש שסמכות השיפוט תופעל נגדה. לכן, ישראל לא מכירה בסמכות בית הדין. בדצמבר האחרון, הגיע התובע כרים חאן לביקור היסטורי, לאחר שהוזמן על־ידי משפחות חטופים. הוא ערך סיור בבארי, בכפר עזה ובאזור בו התקיימה מסיבת הנובה ברעים, ונפגש עם בני משפחה של חטופים.
בשנת 2015, הרשות הפלסטינית הגישה תלונה לבית הדין נגד ישראל שהובילה לפתיחה בחקירה נגד ישראל בשנת 2019. היועץ המשפטי לממשלה פרסם באותה שנה חוות דעת לפיה אין לבית הדין סמכות שיפוט לדון במצב ברשות הפלסטינית, מכיוון שרק מדינה עצמאית וריבונית יכולת לאפשר סמכות שיפוט.
ב-2021 הכיר בית הדין בכך שהרשות הפלסטינית היא מדינה לצרכי אמנת רומא, בהסתמך על החלטת האו"ם לפיה הרשות היא מדינה משקיפה. לכן, נקבע כי לתובע סמכות לחקור את החשדות לביצוע עבירות בשטחי יהודה ושומרון, עזה ומזרח ירושלים. כך, התאפשרה פתיחת חקירה.
מה כוללת התלונה על אירועי ה-7 באוקטובר?
התלונה הוגשה על עבירות של רצח עם, חטיפת בני אדם, פשעי אלימות מינית ועוד. לאור ההכרה של בית הדין ברשות הפלסטינית כחברה בבית הדין, ניתנה לו הסמכות לשפוט את אזרחיה. התלונה כוללת מעל 1000 עמודים המפרטים ראיות שונות, עדויות של קורבנות, חטופים ומשפחותיהם. במטה החטופים עבדו על איסוף החומרים במשך ארבעת החודשים האחרונים. את העבודה על התלונה הובילה ד"ר שלי אביב ייני, ששיתפה פעולה עם עו"ד יובל ששון ממשרד מיתר, יחד עם עשרות עורכי דין ממרכז ראול ולנברג וממשרד סאליבן אנד קרומוול.
מה יהיה השלב הבא?
בבית הדין קיימת חקירה בנושא פעילות ישראל בשטחי יהודה ושומרון שהוגשה על־ידי הפלסטינים. החקירה הורחבה לאירועי ה-7 באוקטובר והתלונה הנוכחית צפויה להיות חלק מהחקירה הקיימת. משפחות החטופים צפויים למסור עדות בתקופה הקרובה. על החקירה לעמוד בשני עקרונות - עקרון המשלימות, לפיו בית הדין יפעל רק אם המדינה שאזרחיה ביצעו את הפשעים או בה התבצעו הפשעים לא הפעילה את סמכותה. התנאי הנוסף הוא חומרת המעשים.
התובע הראשי של בית הדין, כרים חאן, יצטרך להחליט אם להביא את העבירות בפני בית הדין להליך של קדם משפט, המתקיים בפני שלושה שופטים. בהליך זה, מחליטים השופטים אם לאשר להגיש כתב אישום ולהוציא צווי מעצר. מי שמוּצא נגדו צו מעצר צפוי למעצר בכל אחת מהמדינות החברות בחוקת רומא.