פרופ' צבי אקשטיין / צילום: אונ' רייכמן
"חברות הדירוג מסתכלות על מגוון נושאים כשהם בוחנים כלכלה. בין השאר נכנסות לדיון גם יכולת המשילות של הממשלה, יציבות המערכת הפוליטית הפנימית, וגם, ובמיוחד, היציבות הגיאופוליטית או הביטחונית", מסביר פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.
● ראיון | לאחר שמכר נכסים ואת המטוס הפרטי, חיים כצמן יוצא מהמשבר: "זה לא היה נעים אבל לרגע לא הייתי לחוץ"
● הסודות של ימ"מ: הכירו את יחידת המשטרה שעקפה את חברותיה הצבאיות בסיבוב
● ראיון | "לא הייתי עושה משהו אחרת": המתווך הגרמני בעסקת שליט מעריך - זה הסיכוי לעסקה חדשה
ההחלטה של חברת הדירוג מודי'ס משבוע שעבר להוריד את דירוג האשראי של ישראל היא מהאירועים המשמעותיים לכלכלתה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מיהר לטעון שהיא פוליטית. "למי הם כותבים את הדוחות האלה? בעיקר למשקיעים בחו"ל שקונים אג"ח של מדינת ישראל או של בנקים וחברות ישראליים", מסביר אקשטיין.
לדבריו, "כל אזרח מבין שהסיכונים גדלו מאז המלחמה. אין תמימות דעים על איך היא תימשך, מה יקרה בחזית הדרומית, הצפונית, עם החטופים, בצד הפוליטי - כל אלה באי ודאות שגדלה מאוד מאז הדוח האחרון שלהם, וכמובן שהוצאות הביטחון והגירעון הממשלתי גדלו. על בסיס זה מודי'ס הורידו את הדירוג. הם אמרו, 'הכלכלה ברמת סיכון גבוהה יותר, לא רק בגלל המלחמה אלא גם כי הצד הפוליטי באי ודאות'. הם אפילו שואלים מה יקרה כשגנץ ואיזנקוט יעזבו את הממשלה".
בצד החיובי מציין אקשטיין כי "הם דווקא נותנים כמה ציונים טובים לתקציב. למשל את ההחלטה שמ-2025 יעלו את המע"מ באחוז. הם גם מדגישים שהגירעון בתקציב 2023-2024 לא ענק במונחים של ישראל, כי היה שיפור גדול ב-2022".
למה בנוסף להורדה הם גם נתנו תחזית שלילית לכלכלה הישראלית?
"בגלל אי הוודאות לגבי הצפון. הם אומרים זאת באופן חד-משמעי".
מה האפקט של אמירות כמו אלה של שר האוצר?
"האפקט השלילי הוא בראש ובראשונה על האזרח הישראלי, ששומע את שר האוצר שלו מתייחס לחברות הדירוג - כלכלנים בלתי תלויים - כאילו הם עוד פוליטיקאים שמתנגדים לו. זה פוגע באמון וביכולת לנהל את האירוע באופן ענייני. בדוח הם מסבירים מה לעשות כדי שהדירוג יעלה, אז למה לתקוף אותם? ומשיחות עם סמוטריץ, מודי'ס לא אומרים דברים ששר האוצר לא מקבל. הוא היה רוצה שהגירעון ב-2024 לא יהיה 6.6% אלא 5%. הוא אמר את זה. אלא שכשר אוצר יש לו מגבלות קואליציוניות".
לאחרונה הכנת עם ד"ר שרית מנחם-כרמי, חוקרת בכירה במכון אהרן, נייר עמדה שבוחן אם התקציב עומד באתגרי התקופה. מה המסקנות?
"תקציב 2024 מבוסס על תרחיש יחסית אופטימי של המשק, מאוד דומה לתרחיש של מכון אהרן. לפיו, הלחימה האינטנסיבית בדרום מסתיימת לחלוטין בסוף הרבעון השני ותימשך בעצימות נמוכה יותר עד סוף השנה, ובצפון נסיים את הרחקת כוחות חיזבאללה מהגבול וניתן ביטחון לתושבי הצפון ללא מלחמה כוללת.
"עוד הנחת מוצא של האוצר הוא שהמשק יצמח ב-1.6% השנה. במכון סבורים שזה יהיה קצת פחות. צפי לצמיחה יותר גבוהה מתבטא גם בהערכה לגבי תקבולי מס יותר גבוהים. לצערי ההערכה הזו לא מותירה שולי ביטחון והם משאירים את עצמם ללא מקום לטעויות".
סדר עדיפויות שונה
אלה לא הבעיות היחידות שמצאו אקשטיין ומנחם-כרמי בתקציב המוצע. אחת מהן היא בגזרת האוכלוסייה הערבית. "הוחלט על קיצוץ רוחבי של 5%. טוב שעשו קיצוץ, אבל עשו קיצוץ עודף של 20% בתקציבים המיוחדים של החברה הערבית - תקציבים מקדמי צמיחה כי הם תומכי תעסוקה ותשתיות. בשנה האחרונה הייתה ירידה חדה בתעסוקה של הגברים הערבים והתעסוקה של נשים ערביות נמוכה, וחלק מהתוכניות לשילובם בכלכלה ייפגעו כעת.
"וישנו מספר משרדי הממשלה. גם מבחינה סימבולית הורדת המשרדים ל-17, שזה מה שצריך, במקום 30 פלוס, היא חובה. המהלך הזה יחסוך כשני מיליארד שקל".
אקשטיין מזכיר עוד סעיף שניתן לחסוך בו: "כבר בתקציב 23' יש מה שנקרא 'כספים קואליציוניים' למטרות שונות ומשונות כמו מורשת, זהות יהודית, שכר גבוה יותר למורים בסקטור החרדי שלא מלמדים ליבה, העלאת קצבאות האברכים וגם הרבה כספים ליהודה ושומרון לרווחה ולא לצמיחה כלכלית. סדר גודל של 4.5-7 מיליארד שקל. זה הרבה - כשליש אחוזי תל"ג. בהקשר הזה נראה שלא הפנימו בממשלה שהמלחמה הביאה לשינוי סדרי העדיפויות של המשק".
כתבתם שהממשלה הייתה יכולה לבצע רפורמות מעודדות צמיחה, אך החליטה שלא. מה למשל?
"רפורמות מעודדות צמיחה הן בדרך כלל לטווח ארוך, אבל הפוליטיקאים מסתכלים רק לחצי השעה הקרובה. רפורמה אחת שצריך לעשות היא דיגיטציה של המערכת הממשלתית. אנחנו בפיגור משמעותי במערכת המס, התשלומים. בחלק ממשרדי הממשלה משתמשים בפקס וטפסים ידניים בלבד. צריך לאפשר לפתוח עסק באפליקציה - למלא פרטים, המוסדות יענו לך בתוך 24 שעות, והעסק מוקם. זו רפורמה עם השפעת צמיחה כי היא מגדילה את התחרות והעלויות לא גבוהות. זה נכון לגבי עוד מערכות, כמו היבוא.
"נושא נוסף הוא תכנון התחבורה בישראל 20 שנה קדימה, כדי שנגיע למהירות הנסיעה בתחבורה הציבורית המקובלת באירופה. אצלנו מהירות היא מחצית ממה שקיים באירופה עכשיו. זה מאוד חשוב כי זה מתחבר להשקעות בדיור. אנשים רוצים לגור איפה שיש תחבורה נוחה למקומות העבודה. אין לנו תכנון כמעט בנושא. זה לא הרבה כסף - 100 מיליון שקל בשנה ואנחנו יכולנו לבנות תוכנית סטטוטורית ל-20 שנה קדימה. כשרואים שנבנית תחנת רכבת מיד בונים גם משרדים, מגורים וכן הלאה".
כתבתם שהעובדה שלא קיצצו בכספים קואליציוניים שידרה להסתדרות ולגופים במשק שאין כאן משבר שידרוש מהם להשתתף במאמץ הלאומי. למה הכוונה?
"בזמן משבר יש הזדמנות לשנות דברים קשים ומבניים, ולא ניצלו את האירוע לצעדים הנדרשים לטווח הארוך. יש כאן אפשרות אמיתית לבנות מחדש את כל סדר העדיפויות".
הזכרתם שנכנסנו למשבר עם יחס חוב-תוצר נמוך יחסית, שמאפשר להתמודד עמו יותר בקלות. עד כמה צריך לדאוג מהרעה בגלל המלחמה?
"מ-2003 כל הממשלות שמרו על מסגרת תקציבית נכונה, ולכן החוב-תוצר ירד ל-60% כבר לפני 5 שנים, וגם אחרי הקורונה חזרנו אליו יחסית מהר. הנתון הזה מאפשר למשק להיות עמיד יחסית לזעזועי משבר, בנוסף למערכת פיננסית בריאה, מערכת מוניטרית מעולה ועודף במאזן תשלומים. האם החוב תוצר יעלה באופן מסוכן? הסכנה היא כמו שמודי'ס אמרו, חוסר היציבות הפוליטית שלא מאפשרת לקבל החלטות נכונות, והאפשרות למלחמה בצפון. כרגע לא הייתי דואג יותר מדי".
הצבא צריך תוכנית
מה לגבי תקציב הביטחון? צה"ל דורש סכומים די מטורפים וההנחה הרווחת בקרב מקבלי ההחלטות הוא שחייבים להוסיף לו תקציבי עתק.
"מוזר שהצבא כבר יודע כמה כסף הוא צריך בשנים הבאות. המלחמה עוד מתנהלת, התחקירים טרם נעשו, לא נעשתה הכנה לגבי השינוי בדוקטרינה הצבאית, אז איך אפשר כבר לבוא בדרישות? בדרך כלל מתכננים שינויים ואז בודקים כמה זה מצריך. הצבא צריך לבנות תוכנית רב-שנתית ואז לבדוק כמה הוא צריך. אירועי 7 באוקטובר לא קרו בגלל תקציב חסר, הם קרו בגלל כשל מודיעיני וקונספציה מוטעית. מאז שהצבא התעשת נראה שהוא נלחם בצורה מעוררת השתאות, בתקציב הנוכחי".
כשאתה מסתכל על מה שקורה בכלכלה הישראלית, ובכלל, אתה מצליח להישאר אופטימי?
"אני אגיד בצורה כללית. הקואליציה הנוכחית לא מתפקדת כממשל יעיל, ומעלה הרבה סימנים של חולשה וחוסר יכולת להסתכלות ארוכת טווח, ויש חוסר אמון בה בציבור. ולכן באיזושהי נקודת זמן בשנה הזו נלך לבחירות, ואחריה תהיה כאן ממשלה אחרת, שתוכל לעשות מה שצריך, שתקדם מדיניות תומכת צמיחה. יש תוכניות, צריך רק לבצע. הצעירים, למרות כל הקשיים, נלחמים את המלחמה הקשה ביותר שהייתה כאן מעולם. זה מצביע על רוח ועל רצון להיטיב עם המקום הזה, ובטווח הארוך משפיע לטובה גם על הכלכלה".
הראיון נערך עם עורך מדור הדעות במסגרת הפודקאסט "רוח מערבית"