גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Shutterstock, Ankor Light

מחר (שני) בבוקר יחל בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) ברצף דיונים בנוגע לחוקיות הנוכחות הישראלית בגדה המערבית, מזרח ירושלים ועזה. הדיון יתקיים במסגרת בקשה לחוות דעת משפטית שהופנתה מהעצרת הכללית של האו"ם לבית הדין לבקשת הפלסטינים בסוף 2022.

ישראל החליטה שלא להתייצב לדיונים, בהם יטענו למעלה מ-50 מדינות, הפלסטינים וכן שלושה ארגונים פרו פלסטיניים - הארגון לשיתוף פעולה איסלאמי, הליגה הערבית והאיחוד האפריקאי.

ההחלטה התקבלה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. הסיבה היא כי ישראל לא מכירה בסמכות בית הדין לדון בטענות הנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. לעמדת ישראל, בקשת חוות הדעת מטעם האו"ם עוקפת את הדרישה להסכמה הנדרשת של שני הצדדים לדון בפני בית הדין. בשנה שעברה הגישה מסמך לבית הדין בשנה שעברה בנוגע לשאלת הסמכות.

לקראת מפגן אנטי ישראלי

ההערכה היא כי חוות הדעת עתידה להינתן לקראת סוף 2024. חוות הדעת אינה מחייבת, אך היא עשויה להביא את מדינות העולם, תאגידים רב לאומיים וקרנות לשינוי המדיניות נגד ישראל, לתמוך בתנועת ה-BDS ולהשפיע על דעת הקהל העולמית.

ההליך נולד בעקבות יוזמה של אבו מאזן, שביקש מהאו"ם לקבל חוות דעת מבית הדין במטרה להפעיל לחץ משפטי ומדיני על ישראל. מדובר בהליך שונה מהתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל. בית הדין עוסק בשני סוגי הליכים: מתן חוות דעת מייעצות לאו"ם בתור הגוף המשפטי של האו"ם, ותביעות בין מדינות כאשר ניתנת הסכמה של שני הצדדים לדיון. בעוד ההחלטה בתביעות - מחייבת, חוות דעת משפטית אינה מחייבת את המדינה. הדיונים יתקיימו במשך שישה ימים וצפוי בהם מפגן אנטי ישראלי, שבסופו יחליט בית הדין מהו המצב המשפטי הנוהג.

השאלה שהופנתה לבית הדין טרום השבעה באוקטובר היא מהו הסטטוס המשפטי של "הכיבוש" הנמשך בגדה המערבית, מזרח ירושלים ועזה. הפלסטינים מבקשים לייצר תקדים ולהביא את בית הדין לקבוע כי הימשכות נוכחות ישראל בשטחים היא לא זמנית, מלווה בהפרות נוספות של המשפט הבינלאומי ולכן אינה חוקית - ועל ישראל לסגת חד צדדית. הם מנסים להביא לכך שיוטלו על ישראל סנקציות על מנת להוציאה מהשטחים.

ההחלטה על גדר ההפרדה

בשנת 2004 בית הדין נתן חוות דעת משפטית נגד ישראל כאשר דן בגדר ההפרדה. אז ישראל החרימה את הדיון בעל פה, אך הגישה עמדה בכתב לפיה היא כופרת בסמכות בית הדין. בית הדין דחה את עמדת ישראל להיעדר סמכות וקבע כי גדר ההפרדה שבנתה ישראל בגדה המערבית אינה חוקית ועלולה להוות סיפוח דה פקטו. בית הדין קרא לישראל להפסיק את בניית החומה ולפרק חלקים שנבנו וקרא למועצת הביטחון של האו"ם לפעול בעניין. בפועל, ישראל לא פעלה לפי ההמלצה.

● האח, האישה, הדירה והפסיקה של בית הדין הרבני 
● בית המשפט: מסגרת טיפולית למתמודדי נפש היא שימוש מותר במקרקעין למגורים 

מי שכן הגיש עמדה הוא הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים (IJL). לטענת הארגון, קיימת מסגרת משפטית בינלאומית, מוכרת ותקפה, המבוססת על החלטות קודמות שניתנו ע"י האו"ם אשר מהווים מסגרת משפטית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כך שקביעות חדשות מטעם ביה"ד, עלולות לחתור תחת החלטות קודמות אלה. העמדה המשפטית נכתבה ע"י עו"ד דניאל רייזנר, סגן נשיא הארגון, ועורכי הדין ד"ר רועי שיינדורף, ד"ר דב ג'ייקובס וג'ושוע קרן המייעצים לארגון.

על פי העמדה שהוגשה, תפיסת השטחים אירעה במהלך מלחמת 'ששת הימים' בשנת 1967, ונעשתה לצורך הגנה עצמית וכי ישראל רשאית להחזיק בשטחים אלה עד להסדר מדיני. "מתקפת החמאס הרצחנית שהחלה בבוקר ה-7 לאוקטובר רק מוכיחה כי ההחזקה בשטחים אלה נדרשת על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל". שינוי במרקם המשפטי הקיים יערער את ההסכמות הבינלאומיות שכבר הושגו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כך לפי מחבריו, וייפגעו בסיכויים ליישב אותו במסגרת מו"מ.