בוריס פיסטוריוס, שר ההגנה של גרמניה, בפתח הוועידה / צילום: Reuters, Felix Hörhager
ב-2007 השתמש נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בבמה המכובדת של ועידת מינכן לביטחון כדי לקרוא תגר על הסדר העולמי החדש בהובלת ארה"ב. במה שנודע כ"נאום מינכן", הזהיר פוטין מפני התרחבות מזרחה של נאט"ו, והאשים בחריפות את וושינגטון בשימוש לרעה בכוחה. כבר אז, היו שראו בנאום את התחלתה של "מלחמה קרה" חדשה. השנה, אף גורם רוסי לא הוזמן לוועידה במינכן, אחרי שפוטין יצק תוכן באיומיו ופלש לאוקראינה, כשהוא יוזם את המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. "אנחנו לא רואים בצד הרוסי כל נכונות לדיאלוג", נימקו מארגני הוועידה את החרם.
● כותרות העיתונים בעולם | למה בהודו מסרבים לטפל בנשק ישראלי
● פרשנות | פוטין מחדש את ימי סטאלין: לא מספיק לאסור יריבים, צריך גם לחסל אותם
● שאלות ותשובות | רוסיה מציבה נשק חדש ומאיימת על חצי טריליון דולר
אבל הנשיא הרוסי בכל זאת שלט בסדר היום של הוועידה. במיוחד אחרי ההודעה שפורסמה בבוקר יום הפתיחה (שישי) על כך שמתנגד המשטר אלכסיי נבלני מת בכלא שבו נכלא בשלוש השנים האחרונות. החשש ממדיניות החוץ והביטחון הרוסית תחת הובלת פוטין, שמבטאת את אותה הכוחניות שבה הוא מדכא, כולא והורג כל איום לשלטונו, היה שיחת היום בדיונים האסטרטגיים על עתיד תפיסת הביטחון האירופית, והצורך להיגמל מהתלות בכוח האמריקאי להגנה על היבשת.
נראה ששנתיים אחרי, האסימון סוף סוף נפל למנהיגי אירופה, שהמלחמה באוקראינה אכן עשויה לסמל עידן חדש ליבשת. לא עוד תקוות לניצחון אוקראיני באביב או למפלה אסטרטגית לרוסיה במלחמה. לא עוד היסמכות על אמריקה בראשות ג'ו ביידן, פוליטיקאי שצמח יחד עם היחסים הטרנס-אטלנטיים. העובדה כי הכוחות האוקראינים הפסידו בקרבות בחזית בשבועות האחרונים, לצד העובדה שהקונגרס האמריקאי הנוכחי מונע העברת כ-60 מיליארד דולר לאוקראינה כסיוע חירום ביטחוני מסיבות פוליטיות, ובצל החשש מבחירתו של דונלד טראמפ הבדלני לנשיאות ארה"ב, הפכו את העצמאות הביטחונית האירופית לכורך המציאות.
"דבר אחד ברור לחלוטין" אמר קנצלר גרמניה אולף שולץ במהלך הוועידה, "עלינו האירופאים לעשות הרבה יותר לטובת הביטחון שלנו, כעת ובעתיד". הוא התחייב להמשיך ולממן את התרחבות הצבא הגרמני, בעוד קרן הבזק של ה-100 מיליארד דולר שהקצה לכך בעבר עומדת להסתיים. הוא גם הצהיר כי "ללא ביטחון, כל היתר הוא כלום", דברים יוצאי-דופן מפי ראש ממשלה סוציאל-דמוקרט. "לא משנה מה קורה בארה"ב, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להגן על אירופה. אוקראינה היא חלק מאירופה", הוסיפה ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן.
30 שנה של תת-תקצוב
פוטין, העריך בוועידה מזכ"ל נאט"ו יינס סטולטנברג, עשוי "לבחון את התחייבויות הביטחוניות של נאט"ו לגבי אירופה" על ידי תקיפת אחת המדינות הבלטיות בתוך שלוש עד חמש שנים. בהתאם לחלון זמן זה, סוגיית תקציבי הביטחון של המדינות האירופיות עמדה במרכז השיחה.
עד כה המדינות החברות בנאט"ו נאבקו לעמוד ברף ההוצאה המינימלי של הברית הצבאית (2%), אך בוועידה הן כבר דיברו בטונים אחרים לגמרי. המדינות הבלטיות התגאו בהקפצת שיעור ההוצאה ל-3.5% מהתמ"ג, בדומה לארה"ב (בישראל היא עומדת על 4.5% בשנה שעברה, וצפויה לעלות, א"א). "אולי נגיע ל-3% ואולי אפילו 3.5%", הפתיע שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס את הנוכחים, בהבטחה להכפלה ויותר של התקציב הגרמני, "אנחנו חייבים להשיג יותר מבחינה ביטחונית".
מכון המחקר הכלכלי של קיל (IfW) הציג במהלך הדיונים גרף מרתק, המשרטט את ההוצאה הביטחונית של מדינות ה-G7 (ארה"ב, קנדה, יפן, גרמניה, איטליה, צרפת ובריטניה) לאורך 150 השנים האחרונות. הגרף מראה כי ההוצאה הביטחונית בכל המדינות בשפל של כל הזמנים, וכי הוצאות הרווחה (בריאות, פנסיה, חינוך) טיפסו בהדרגה. תחת הכותרת "חמאה מול רובים" הסבירו כלכלני המכון כי אירופה "נהנתה מגזירת הקופון של עידן השלום שאחרי המלחמה הקרה", ורמת החיים של תושביה עלתה על חשבון הפחתת ההוצאות הביטחוניות. "הזנחנו את החובה שלנו להוציא על הביטחון הלאומי שלנו", אמר במהלך הדיונים פרופ' ניל פרגוסון, מומחה להיסטוריה כלכלית וסופר מצליח. "מה שקורה עכשיו הוא תוצאה של 30 שנות הזנחה ותת־תקצוב", אמר פרנסואה הייזבורג, אנליסט בתחום הביטחון במכון המחקר IISS.
אירופה חוששת בעיקר כי בחירה של טראמפ לנשיאות תטרוף את הקלפים ותעודד את פוטין "לעשות את מה שהוא רוצה", כפי שהמועמד הרפובליקני הצפוי אמר כי יאפשר לנשיא הרוסי, אם מדינות אירופה לא ישלמו "את החלק ההוגן" בהוצאות הביטחון של נאט"ו. "זו תהיה תגובת שרשרת - טראמפ יסיר את התמיכה הביטחונית והכלכלית באוקראינה, מה שעשוי לגרום למצב של מלחמה קבועה באירופה", אמר נורברט רטגן ממפלגת ה-CDU הגרמנית. סגנית נשיא ארה"ב, קמילה האריס, התייצבה במינכן כדי להביע בבירור את מחויבות ארה"ב לנאט"ו, אבל ייתכן שבזמן הזה בעוד כשנה, נשיא אחר יישב בבית הלבן.
חשש שארה"ב תזנח
חרדת הנטישה הגרמנית כה עזה בימים אלו, עד כי אחד הנושאים שנדונו במינכן היה אם אירופה צריכה לגבש "מטריית הגנה גרעינית" עצמאית מארה"ב. מי שהעלתה את הנושא היא דווקא מועמדת הסוציאל-דמוקרטים בבחירות לפרלמנט האירופי ביוני, קתרינה ברלי, שאמרה בראיון בשבוע שעבר כי גרמניה צריכה לגבש מטריית הגנה שכזו למקרה שארה"ב תזנח אותה. "זה יכול להיות שלב בדרך לצבא אירופי משותף", אמרה, ויצרה דיון סוער בגרמניה על הסוגיה. רק מועמדת אחת בתוך מדינות האיחוד - צרפת - מחזיקה בארסנל גרעיני וחברה באיחוד האירופי. שולץ ופיסטוריוס אמרו שמוקדם לדון בנושא, אך השיחה על האפשרות שהמדינה תיוותר ללא הגנה משמעותית ממחישה את רמת החרדה הגרמנית הנוכחית.
מארגני הוועידה ציינו בסיומה כי יותר מ־900 משתתפים לקחו חלק בדיונים, מהם 50 ראשי מדינות וכ־100 שרים בכירים, וכי מבצע האבטחה המורכב הכרוך באירוחם התנהל ללא תקריות מיוחדות. אם נועדה להציע פתרונות, הסכימו רבים מהנוכחים, הרי שהוועידה לא רשמה הישגים מיוחדים. במקום זאת, היא הצליחה בעיקר לשקף את רמת החרדה באירופה מפני ההתפתחויות השנה בחזית האוקראינית ובבחירות בארה"ב. "אנחנו לא נאיביים", אמרה שרת החוץ הגרמנית אנאלנה ברבוק, "ברור שיש שחקנים בריונים, שלא רוצים לשאת ולתת על החלק שלהם בעוגה, אלא לשדוד את כל המאפייה". ההכרה בכך מהווה התפכחות מאוחרת, שאלת ההתמודדות איתם תיבחן בשנים הקרובות.