גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם הממשלה לא תקבע יעדים מוגדרים למלחמה, ישראל עלולה ללכת לאיבוד בעזה

קביעת מטרות היא תהליך בסיסי שצריך להיעשות בכל ארגון - ומדינה ● מודל שנקרא SMART כולל חמישה מרכיבים הכרחיים להצבתן ● אחרי 140 ימי לחימה, על ממשלת ישראל לקבוע מטרות אפקטיביות לתמרון הקרקעי ● איך המודל הזה יוכל לסייע לה?

הפקולטה לניהול. על החשיבות בקביעת יעדים מוגדרים / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. על החשיבות בקביעת יעדים מוגדרים / צילום: Shutterstock

בעקבות התמשכות הלחימה בעזה ובגבול הצפון התפתח דיון ציבורי ער בשאלה מהן מטרות הלחימה ולאן פנינו מועדות. עם תחילת התמרון הקרקעי בעזה הגדירה הממשלה שתי מטרות: מיטוט שלטון חמאס ושחרור החטופים.

בשבועות האחרונים החל ראש הממשלה בנימין נתניהו לטעון שמטרות התמרון הן "השגת ניצחון מוחלט". נשאלת השאלה אם אלה מטרות מוגדרות היטב ואפקטיביות, או שמדובר בסיסמאות בלבד.

הספרות המחקרית בניהול יכולה לשפוך אור על כך. קביעת מטרות היא תהליך בסיסי שמוכר לכל מי שעוסק בניהול. תהליך זה חיוני משום שבלעדיו לא ברור מה הארגון מנסה להשיג, ולפיכך חבריו עלולים לפעול בכיוונים מנוגדים, והתמריצים שלהם נפגעים. ובכל מקרה לא ניתן לבדוק בדיעבד אם עמדו במטרות כיוון שאלה לא הוגדרו היטב.

הצורך בהגדרת מטרה שמסמנת את הכיוון שאליו הארגון חותר מודגם היטב באמירה הידועה של שחקן הבייסבול האגדי יוגי ברה: "אם אינך יודע להיכן אתה הולך, אתה עלול למצוא את עצמך במקום אחר".

מודל שמסייע בהתקדמות

הרעיון שלפיו הצבת מטרות חיונית להצלחה של ארגונים ויחידים פותח בידי לוק ולאת'ם בשנות השבעים, וקיבל אישוש אמפירי במאות מחקרים. בעקבות מאמר של ג'ורג דוראן (1981) שזכה לתהודה רבה טוענת הספרות המחקרית בהתנהגות ארגונית ובאסטרטגיה כי כדי שמטרות יהיו אפקטיביות, עליהן להיות SMART - ספציפיות (Specific), מדידות (Measurable), בנות־השגה (Achievable), רלוונטיות (Relevant) ותחומות בזמן (Time-bound).

מה ההיגיון מאחורי המודל?

מטרות לא יכולות להיות כלליות או עמומות, אחרת לא ברור מה מנסים להשיג בדיוק, שכן ייתכנו להן פירושים שונים וסותרים, וקשה לקבוע מה נדרש כדי להשיג אותן.

המטרות חייבות להיות מדידות, אחרת לא ניתן לקבוע אם הושגו, וגם לא ניתן לקבוע אם קצב ההתקדמות להשגתן משביע רצון.

מטרות חייבות להיות בנות־השגה, משום שקביעת יעדים לא ריאליים מדכאת את התמריץ של חברי הארגון לפעול, כי הם מבינים שהפעולות שלהם נידונות מראש לכישלון.

הן צריכות להיות רלוונטיות כדי שיעלו בקנה אחד עם מטרת־העל של הארגון.

תחימת היעדים בזמן מקנה תחושת דחיפות, מונעת דחיינות ומעלה את המחויבות להשגת המטרות. אחרת חברי הארגון יתקשו לפעול.

כדי שמטרות שנקבעו ימשיכו להיות SMART יש לבחון אותן ולעדכן אותן במקרה הצורך לנוכח הנסיבות המשתנות.

ניתן להדגים את הצורך בקביעת מטרות שהן SMART באמצעות סיטואציה מוכרת. אחרי תקופת החגים, רבים מרגישים צורך לחזור לכושר גופני. אלא שהמטרה "אני חייב להתחיל לשמור על כושר" איננה SMART. לא ברור ממנה מה בדיוק אני רוצה להשיג, לא ברור כיצד אדע שהמטרה הושגה ולא ידוע אם היא באמת תגרום לי להרגיש טוב יותר.

לעיתים קרובות מדי, החלטות מסוג זה נדונות לכישלון, ולרוב נזכרים בהן בעצב תוך רביצה מול הטלוויזיה ואכילת שקית צ'יפס. לעומת זאת, ניסוח המטרה כ-"אני רוצה להשתתף במרוץ כביש ל-10 ק"מ שיתקיים עוד שלושה חודשים ולרוץ פחות משעה, ולשם כך אתאמן לפחות 3 פעמים בשבוע וארוץ בכל שבוע לפחות 20 ק"מ" הופך את המטרה ל-SMART. המטרה כעת ספציפית, מדידה, בת השגה, רלוונטית (יש הסכמה רחבה שריצה למרחקים ארוכים שאיננה מוגזמת תורמת לכושר גופני ולתחושה כללית טובה), ותחומה בזמן.

מטרות הממשלה ריקות מתוכן

אחרי שהצגנו את התובנות מהספרות המחקרית בניהול, ניתן לחזור ולבחון את המטרות שקבעה הממשלה לתמרון הקרקעי בעזה, כמו מיטוט חמאס או השגת ניצחון מוחלט.

קודם כול ברור שהן אינן ספציפיות. מה פירוש "מיטוט"? האם הכוונה שנהרוג את כל אנשי חמאס? איך נדע שמוטטנו את חמאס? ומה פירוש "ניצחון מוחלט"? כיצד נדע שניצחנו? לפי איזה מדד? ואיך נדע שהניצחון הוא מוחלט?

ד'' כרמית תדמור - מרצה וחוקרת התנהגות אירגונית / צילום: איליה מלינקוב

המטרות האלה אינן מדידות: איזה נתון כמותי יעיד שמוטטנו את חמאס או שהשגנו ניצחון מוחלט? אשר לבנות־השגה, הרי שמתרבים הקולות של בכירים במערכת הביטחון בהווה ובעבר וכן חברים בקבינט הביטחוני, אשר טוענים שהיעד איננו בר־השגה, וכי חמאס יוכל להשתקם אחרי שהתמרון הקרקעי יסתיים.

אשר לרלוונטיות, הרי שלא ברור כיצד מיטוט חמאס יתרום לשלום וביטחון בטווח הארוך - מטרה שלה שואפים מרבית אזרחי ישראל, משום שגם ביום שאחרי המיטוט כביכול יישארו בעזה יותר משני מיליון תושבים שעוינים את ישראל, ולא ברור מי יתפוס שם את השלטון, ואם ירצה או יוכל להבטיח לישראל שלום וביטחון?

פרופ' יוסי שפיגל / צילום: פרטי

אשר לתחומות בזמן, הרי שלאיש לא ברור כיום כמה זמן עוד יימשך התמרון הקרקעי. ובנוגע להחזרת החטופים, הרי שכל עוד הממשלה איננה מבהירה שמדובר בכל החטופים, שהכוונה להחזירם בחיים, תוך קביעת לוחות זמנים מדויקים, אין מנוס מהתחושה שזו סיסמה ריקה מתוכן, ולא מטרה שהיא SMART.

אחרי 140 ימי לחימה על ממשלת ישראל לקבוע מטרות אפקטיביות לתמרון הקרקעי, ולשם כך הן צריכות להיות SMART.

כל עוד זה לא המצב, המטרות המוצעות הן סיסמאות ריקות מתוכן שאינן מאפשרות לנהל דיון ציבורי ענייני, וחמור מכך, הן אינן מאפשרות למערכת הביטחון לגבש אסטרטגיה אפקטיבית לניהול התמרון הקרקעי, משום שלא ניתן להבין מה בדיוק הממשלה מבקשת להשיג, מתי היא מבקשת שהדבר הזה יושג וכיצד נקבע אם המטרה הושגה.

מקורות להמשך קריאה

Doran, G. T. (1981). There’s a S.M.A.R.T. Way to Write Management’s Goals and Objectives. Management Review, 70, 35-36. https://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf

Locke, E.A. & Latham, G.P. (2012). New Developments in Goal Setting and Task Performance . Taylor & Francis Group. https://www.taylorfrancis.com/books/edit/10.4324/9780203082744/new-developments-goal-setting-task-performance-edwin-locke-gary-latham

Locke, E.A. & Latham, G.P. (2019). The development of goal setting theory: A half century retrospective. Motivation Science, 5, 93-105. https://psycnet.apa.org/record/2019-00998-001

Ogbeiwi, O. (2017). Why written objectives need to be really SMART. British Journal of Healthcare Management, 23, 324-336.
https://www.researchgate.net/publication/318390296_Why_written_objectives_need_to_be_really_SMART

עוד כתבות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר