גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית שתשנה את החישוב של היטל ההשבחה והפיצויים לטובת בעלי הדירות

תזכיר חוק שפרסם משרד הפנים להערות מפזר את אי הוודאות וקובע לראשונה מועד ברור אחד רחוק להגשת תביעת פיצויים וגביית היטל השבחה ● החוק יהיה תקף רק לתוכניות עתידיות, ואינו צפוי לפתור מחלוקות קיימות בתל אביב ובירושלים ● החוק עשוי להיתקל בהתנגדות העיריות, שיפסידו מיליארדים

בנייה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
בנייה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

משרד הפנים מנסה לעשות סדר בעולמות היטלי ההשבחה ותביעות הפיצויים - לאחר שנים של חוסר ודאות בתחום במקרים ספציפיים, אשר הוביל להליכים משפטיים ארוכים שטרם הסתיימו.

לחברה יש חוב של 2 מיליארד שקל, הבעלים בונה וילה עם בריכה
האחים חג'ג' ינסו לצאת מבועת הנדל"ן של ת"א בעזרת שותפות עם עדי צים

המשרד פרסם לאחרונה להערות הציבור תזכיר חוק חדש, אשר עונה על כמה סימני שאלה חשובים בשתי הסוגיות האקוטיות הללו, אם כי תחולתו תהיה רלוונטית רק לתוכניות שיאושרו או יופקדו לאחר אישורו, כך שאת התסבוכות הקיימות הוא לא בהכרח יפתור.

בשני הנושאים הללו נוצרו לאורך השנים פערים בשל סוגיות "מיוחדות" שהחוק לא נתן להן מענה ספציפי. התוצאה הייתה היטלי השבחה ופיצויים שהיו מוגזמים מדי או נמוכים מדי, מה שהביא לפגיעה - בבעל הנכס או בקופת המדינה.

ליצור אחידות וודאות

תביעת פיצויים על נזק שנגרם בעקבות תוכנית אפשרית מכוח סעיף 197 לחוק: "נפגע על ידי תוכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התוכנית או גובלים עימו.. זכאי לפיצויים מהוועדה המקומית". היטל השבחה הוא מעין מס מקומי שמוטל על בעל נכס בשיעור 50%, עקב "עליית שווי מקרקעין עקב אישור תוכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג", כפי שמגדיר זאת חוק התכנון והבנייה.

תזכיר החוק החדש מתייחס לשני התחומים בנפרד, אך העיקרון דומה: קביעת מועד ברור אחד - גיבושה של תוכנית מפורטת (תוכנית שמכוחה אפשר להוציא היתר בנייה), שלפיו אפשר יהיה להגיש תביעת פיצויים או לגבות היטל השבחה. תוכנית מפורטת היא סופו של הליך התכנון, ועל פיה אפשר להבין בצורה המדויקת ביותר מהן הזכויות הניתנות.

באשר לפיצויים תזכיר החוק מציין, כי הפסיקה הקיימת קובעת כי ניתן להגיש תביעה בשני מועדים, בעת אישור תוכנית מתארית, שהיא כללית למדי, ובעת אישור תוכנית מפורטת, מתוך התפיסה שלפיה שתי התוכניות עשויות לגרום פגיעה כלשהי. "עצם החובה הקיימת לפי הדין המצוי, לפיצול התביעות והגשת תביעה עקב כל תוכנית פוגעת, דורשת כפל הליכים, תוך הכבדה הן על בעלי הזכויות והן על המוסד התכנוני והערכאות השונות" נכתב בדברי ההסבר להצעה, המקודמת בידי מנהל התכנון, בראשות המנכ"ל רפי אלמליח.

בין היתר נובעת המורכבות, כך בדברי ההסבר, מכך שהתוכנית המתארית אינה מאפשרת הערכה מדויקת של הנזק, שכן התכנון המפורט טרם הסתיים. מטרת ההצעה היא לעבור ל"מהלך תכנוני אחד", שמתחיל בתכנון המתארי והכללי ומסתיים בתכנון המפורט - שבסיומו ניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים.

לכן קובעת הצעת החוק כי פגיעה המזכה בפיצוי לפי סעיף 197 "תהיה רק פגיעה מכוחה של תוכנית הכוללת הוראות מפורטות, שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה ללא צורך באישורה של תוכנית נוספת". כדי להבטיח שהפיצוי יבטא בצורה מלאה את הפגיעה, קובעת ההצעה עוד, כי לא תינתן כל אפשרות לתביעת פיצויים בגין התוכנית המתארית, ובמקביל ירידת הערך בעקבות אותה תוכנית מתארית לא תיחשב.

אותו עיקרון ייושם גם בנוגע להיטלי השבחה: "החבות בהיטל השבחה תתגבש רק לעת תחילתה של תוכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה" - והמשמעות המרכזית היא שתוכנית מתאר שלא ניתן להוציא מכוחה היתר איננה מחייבת בהיטל.

היטלים במיליארדים

חשיבותו של תיקון חוק כזה רבה, גם אם הוא מתייחס לתוכניות עתידיות בלבד - שכן כל שינוי בקשר לחישוב היטלי השבחה או פיצויים משמעותו מיליארדי שקלים מבחינת הרשויות המקומיות. היטלי ההשבחה לבדם מכניסים לקופת הרשויות המקומיות - עיריות, מועצות אזוריות, מועצות מקומיות ומועצות תעשייתיות - כמה מיליארדים בשנה.

הנתון הרשמי האחרון לגבי הכנסות כלל הרשויות מהיטלי השבחה לוקח אותנו עד 2015, אז פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך שמראה כי נגבו בשנה זו כ-3.65 מיליארד שקל היטלי השבחה. נתונים עדכניים יותר וספציפיים, לגבי העיריות הגדולות בישראל - ירושלים ותל אביב-יפו - יכולים לשפוך אור על המגמה הכללית.

אם נקפוץ כמה שנים קדימה, נראה כי ב-2020 מדובר בהכנסות של 527 מיליון שקל לעיריית תל אביב-יפו מהיטלי השבחה, בשנת 2022 הסכום עלה ל-800 מיליון שקל ובשנה החולפת - 1.565 מיליארד שקל.

בעיריית ירושלים ב-2020 עמד הסכום על 147 מיליון שקל, ב-2022 על כ-265 מיליון שקל וב-2023 על מעט יותר מ-300 מיליון שקל.

נתונים אלו, הלקוחים מספרי התקציב של העיריות לכל שנה, הם כמעין תחזית, ולכן עשויים להשתנות מעט לכאן או לכאן - אך ממחישים עד כמה הסכומים גדולים, ונראה כי הם עולים בהתמדה מדי שנה.

באשר לפיצויים לפי סעיף 197, התמונה כנראה הפוכה: בשנים האחרונות צמצמה הפסיקה בהדרגה את העילה לתביעות פיצויים, וקבעה כי ציפיות בגין תכנונים עתידיים לא ייכללו, בדרך כלל, בחישוב גובה הפיצויים המגיע לבעל הנכס. לכן אפשר להניח כי מבחינה זו דווקא קטן בהדרגה סכום הפיצויים הכולל שמשלמות כיום הרשויות - אם כי מדובר גם היום במיליוני שקלים רבים ברשויות הגדולות בארץ.

מה עם תמ"א 38

תיקון חוק התכנון והבנייה שמציע כעת משרד הפנים יישאר פתוח להערות הציבור עד 12 במרץ. המתנגדות הגדולות צפיות להיות העיריות, שעשויות להפסיד מיליארדי שקלים מהמהלך אבל ראשיהן עסוקים כעת בבחירות הקרובות. אולי כדי להפחית את זעמן, נקבע כי גם אם יאושר, החוק לא יחול על תוכניות קיימות שנמצאות בשלבים מתקדמים: בכל הנוגע לתביעות פיצויים, מדובר רק בתוכניות שהופקדו לאחר שנכנס לתוקף; בכל הנוגע להיטלי השבחה, מדובר רק בתוכניות שאושרו לאחר שנכנס לתוקף.

עניין התחולה משמעותי מאוד בעיקר בכל הנוגע להיטלי השבחה, שכן ברקע נמצאים כמה הליכים תלויים ועומדים בערכאות השונות, בעיקר סביב שאלת החבות בהיטלי השבחה בגין תוכנית תמ"א 38, שהביאה לכמה פסיקות דרמטיות, בהן גם כאלו הסותרות זו את זו.

בתזכיר החוק ישנה התייחסות לעניין, ונכתב כי "תיקונים אלה נדרשים, בין היתר, כדי להבהיר וליצור ודאות לגבי המצב המשפטי החל בנוגע לחבות תשלום היטל השבחה במצב של זכויות מותנות". עוד קובע התזכיר, בהתייחסות ישירה לתמ"א 38, כי "לגבי קרקע שביום תחילתה של התוכנית הכללית יש עליה בניין, מועד תחילתה של תוכנית כאמור יהיה יום ההחלטה למתן היתר מכוח התוכנית הכללית".

בכך, למעשה, התיקון מתווה דרך גם לגבי היטלי ההשבחה סביב תמ"א 38, אך נראה כי הקביעה שהוא יחול רק על תוכניות שעוד לא הפכו לעובדה מוגמרת, משקף את כוונת המחוקק: לא להתערב בפסיקות מתהוות - בין היתר לגבי תוכניות רובע 3 ו-4 בתל אביב שאושרו לפני שנים, אלא ליצור סדר קדימה לתוכניות הבאות, ולמנוע את אותה תסבוכת שנוצרה סביב תוכניות קיימות.

עם זאת, ייתכן שהחקיקה החדשה תשמש מעין "סמן" לבתי המשפט בנוגע להכרעה הרצויה. כבר בסוף 2022 הוציאה מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, מסמך אשר מציג עקרונות כלליים לעניין, "ברוח" הדברים המופיעים כעת בהצעה לתיקון החוק.

"התיקונים יובילו לתוצאה של מס אמת שאיננו מס בחסר או מס ביתר, ייעלו את ההליך התכנוני והרישויי, ייתרו דיונים מורכבים ויתרמו תרומה של ממש לוודאות", מסוכם בדברי ההסבר. "דחיית הפיצוי לשלב התכנון המפורט תוביל בהכרח להקטנה משמעותית של שיעור ירידת הערך עקב אישור תוכנית מתארית, משום שהקונה יביא בחשבון את זכאותו לפיצוי מלא".

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות