גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית שתשנה את החישוב של היטל ההשבחה והפיצויים לטובת בעלי הדירות

תזכיר חוק שפרסם משרד הפנים להערות מפזר את אי הוודאות וקובע לראשונה מועד ברור אחד רחוק להגשת תביעת פיצויים וגביית היטל השבחה ● החוק יהיה תקף רק לתוכניות עתידיות, ואינו צפוי לפתור מחלוקות קיימות בתל אביב ובירושלים ● החוק עשוי להיתקל בהתנגדות העיריות, שיפסידו מיליארדים

בנייה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
בנייה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

משרד הפנים מנסה לעשות סדר בעולמות היטלי ההשבחה ותביעות הפיצויים - לאחר שנים של חוסר ודאות בתחום במקרים ספציפיים, אשר הוביל להליכים משפטיים ארוכים שטרם הסתיימו.

לחברה יש חוב של 2 מיליארד שקל, הבעלים בונה וילה עם בריכה
האחים חג'ג' ינסו לצאת מבועת הנדל"ן של ת"א בעזרת שותפות עם עדי צים

המשרד פרסם לאחרונה להערות הציבור תזכיר חוק חדש, אשר עונה על כמה סימני שאלה חשובים בשתי הסוגיות האקוטיות הללו, אם כי תחולתו תהיה רלוונטית רק לתוכניות שיאושרו או יופקדו לאחר אישורו, כך שאת התסבוכות הקיימות הוא לא בהכרח יפתור.

בשני הנושאים הללו נוצרו לאורך השנים פערים בשל סוגיות "מיוחדות" שהחוק לא נתן להן מענה ספציפי. התוצאה הייתה היטלי השבחה ופיצויים שהיו מוגזמים מדי או נמוכים מדי, מה שהביא לפגיעה - בבעל הנכס או בקופת המדינה.

ליצור אחידות וודאות

תביעת פיצויים על נזק שנגרם בעקבות תוכנית אפשרית מכוח סעיף 197 לחוק: "נפגע על ידי תוכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התוכנית או גובלים עימו.. זכאי לפיצויים מהוועדה המקומית". היטל השבחה הוא מעין מס מקומי שמוטל על בעל נכס בשיעור 50%, עקב "עליית שווי מקרקעין עקב אישור תוכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג", כפי שמגדיר זאת חוק התכנון והבנייה.

תזכיר החוק החדש מתייחס לשני התחומים בנפרד, אך העיקרון דומה: קביעת מועד ברור אחד - גיבושה של תוכנית מפורטת (תוכנית שמכוחה אפשר להוציא היתר בנייה), שלפיו אפשר יהיה להגיש תביעת פיצויים או לגבות היטל השבחה. תוכנית מפורטת היא סופו של הליך התכנון, ועל פיה אפשר להבין בצורה המדויקת ביותר מהן הזכויות הניתנות.

באשר לפיצויים תזכיר החוק מציין, כי הפסיקה הקיימת קובעת כי ניתן להגיש תביעה בשני מועדים, בעת אישור תוכנית מתארית, שהיא כללית למדי, ובעת אישור תוכנית מפורטת, מתוך התפיסה שלפיה שתי התוכניות עשויות לגרום פגיעה כלשהי. "עצם החובה הקיימת לפי הדין המצוי, לפיצול התביעות והגשת תביעה עקב כל תוכנית פוגעת, דורשת כפל הליכים, תוך הכבדה הן על בעלי הזכויות והן על המוסד התכנוני והערכאות השונות" נכתב בדברי ההסבר להצעה, המקודמת בידי מנהל התכנון, בראשות המנכ"ל רפי אלמליח.

בין היתר נובעת המורכבות, כך בדברי ההסבר, מכך שהתוכנית המתארית אינה מאפשרת הערכה מדויקת של הנזק, שכן התכנון המפורט טרם הסתיים. מטרת ההצעה היא לעבור ל"מהלך תכנוני אחד", שמתחיל בתכנון המתארי והכללי ומסתיים בתכנון המפורט - שבסיומו ניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים.

לכן קובעת הצעת החוק כי פגיעה המזכה בפיצוי לפי סעיף 197 "תהיה רק פגיעה מכוחה של תוכנית הכוללת הוראות מפורטות, שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה ללא צורך באישורה של תוכנית נוספת". כדי להבטיח שהפיצוי יבטא בצורה מלאה את הפגיעה, קובעת ההצעה עוד, כי לא תינתן כל אפשרות לתביעת פיצויים בגין התוכנית המתארית, ובמקביל ירידת הערך בעקבות אותה תוכנית מתארית לא תיחשב.

אותו עיקרון ייושם גם בנוגע להיטלי השבחה: "החבות בהיטל השבחה תתגבש רק לעת תחילתה של תוכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה" - והמשמעות המרכזית היא שתוכנית מתאר שלא ניתן להוציא מכוחה היתר איננה מחייבת בהיטל.

היטלים במיליארדים

חשיבותו של תיקון חוק כזה רבה, גם אם הוא מתייחס לתוכניות עתידיות בלבד - שכן כל שינוי בקשר לחישוב היטלי השבחה או פיצויים משמעותו מיליארדי שקלים מבחינת הרשויות המקומיות. היטלי ההשבחה לבדם מכניסים לקופת הרשויות המקומיות - עיריות, מועצות אזוריות, מועצות מקומיות ומועצות תעשייתיות - כמה מיליארדים בשנה.

הנתון הרשמי האחרון לגבי הכנסות כלל הרשויות מהיטלי השבחה לוקח אותנו עד 2015, אז פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך שמראה כי נגבו בשנה זו כ-3.65 מיליארד שקל היטלי השבחה. נתונים עדכניים יותר וספציפיים, לגבי העיריות הגדולות בישראל - ירושלים ותל אביב-יפו - יכולים לשפוך אור על המגמה הכללית.

אם נקפוץ כמה שנים קדימה, נראה כי ב-2020 מדובר בהכנסות של 527 מיליון שקל לעיריית תל אביב-יפו מהיטלי השבחה, בשנת 2022 הסכום עלה ל-800 מיליון שקל ובשנה החולפת - 1.565 מיליארד שקל.

בעיריית ירושלים ב-2020 עמד הסכום על 147 מיליון שקל, ב-2022 על כ-265 מיליון שקל וב-2023 על מעט יותר מ-300 מיליון שקל.

נתונים אלו, הלקוחים מספרי התקציב של העיריות לכל שנה, הם כמעין תחזית, ולכן עשויים להשתנות מעט לכאן או לכאן - אך ממחישים עד כמה הסכומים גדולים, ונראה כי הם עולים בהתמדה מדי שנה.

באשר לפיצויים לפי סעיף 197, התמונה כנראה הפוכה: בשנים האחרונות צמצמה הפסיקה בהדרגה את העילה לתביעות פיצויים, וקבעה כי ציפיות בגין תכנונים עתידיים לא ייכללו, בדרך כלל, בחישוב גובה הפיצויים המגיע לבעל הנכס. לכן אפשר להניח כי מבחינה זו דווקא קטן בהדרגה סכום הפיצויים הכולל שמשלמות כיום הרשויות - אם כי מדובר גם היום במיליוני שקלים רבים ברשויות הגדולות בארץ.

מה עם תמ"א 38

תיקון חוק התכנון והבנייה שמציע כעת משרד הפנים יישאר פתוח להערות הציבור עד 12 במרץ. המתנגדות הגדולות צפיות להיות העיריות, שעשויות להפסיד מיליארדי שקלים מהמהלך אבל ראשיהן עסוקים כעת בבחירות הקרובות. אולי כדי להפחית את זעמן, נקבע כי גם אם יאושר, החוק לא יחול על תוכניות קיימות שנמצאות בשלבים מתקדמים: בכל הנוגע לתביעות פיצויים, מדובר רק בתוכניות שהופקדו לאחר שנכנס לתוקף; בכל הנוגע להיטלי השבחה, מדובר רק בתוכניות שאושרו לאחר שנכנס לתוקף.

עניין התחולה משמעותי מאוד בעיקר בכל הנוגע להיטלי השבחה, שכן ברקע נמצאים כמה הליכים תלויים ועומדים בערכאות השונות, בעיקר סביב שאלת החבות בהיטלי השבחה בגין תוכנית תמ"א 38, שהביאה לכמה פסיקות דרמטיות, בהן גם כאלו הסותרות זו את זו.

בתזכיר החוק ישנה התייחסות לעניין, ונכתב כי "תיקונים אלה נדרשים, בין היתר, כדי להבהיר וליצור ודאות לגבי המצב המשפטי החל בנוגע לחבות תשלום היטל השבחה במצב של זכויות מותנות". עוד קובע התזכיר, בהתייחסות ישירה לתמ"א 38, כי "לגבי קרקע שביום תחילתה של התוכנית הכללית יש עליה בניין, מועד תחילתה של תוכנית כאמור יהיה יום ההחלטה למתן היתר מכוח התוכנית הכללית".

בכך, למעשה, התיקון מתווה דרך גם לגבי היטלי ההשבחה סביב תמ"א 38, אך נראה כי הקביעה שהוא יחול רק על תוכניות שעוד לא הפכו לעובדה מוגמרת, משקף את כוונת המחוקק: לא להתערב בפסיקות מתהוות - בין היתר לגבי תוכניות רובע 3 ו-4 בתל אביב שאושרו לפני שנים, אלא ליצור סדר קדימה לתוכניות הבאות, ולמנוע את אותה תסבוכת שנוצרה סביב תוכניות קיימות.

עם זאת, ייתכן שהחקיקה החדשה תשמש מעין "סמן" לבתי המשפט בנוגע להכרעה הרצויה. כבר בסוף 2022 הוציאה מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, מסמך אשר מציג עקרונות כלליים לעניין, "ברוח" הדברים המופיעים כעת בהצעה לתיקון החוק.

"התיקונים יובילו לתוצאה של מס אמת שאיננו מס בחסר או מס ביתר, ייעלו את ההליך התכנוני והרישויי, ייתרו דיונים מורכבים ויתרמו תרומה של ממש לוודאות", מסוכם בדברי ההסבר. "דחיית הפיצוי לשלב התכנון המפורט תוביל בהכרח להקטנה משמעותית של שיעור ירידת הערך עקב אישור תוכנית מתארית, משום שהקונה יביא בחשבון את זכאותו לפיצוי מלא".

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תנודתיות בת"א לקראת החלטת הריבית; הבנקים עולים ב-1%, מדד הנדל"ן יורד ב-1.5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● איי.בי.איי: אפסייד של 56% למניית הכשרת היישוב ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב מפנה עובדים מלבנון; לאור יום: הסלמה במחאות באיראן

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?