גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שקוראת תיגר על התפיסה הליברלית של דו-קיום

האנתרופולוגית ד"ר אריקה וייס קיבלה לפני כשנה מענק יוקרתי מהאיחוד האירופי למחקר שלה, שבוחן כיצד קבוצות דתיות ואתניות בישראל ובעולם יכולות להגיע לדו־קיום על בסיס ערכים שאינם נחשבים ליברליים ● ממצאיה מאתגרים את התפיסות עליהן חונכה

ציור קיר של ג'ון לנון בצ'כיה / צילום: Shutterstock
ציור קיר של ג'ון לנון בצ'כיה / צילום: Shutterstock

בשיר Imagine, שהפך להמנון תנועות שלום ברחבי העולם, מציע לנו ג'ון לנון אוטופיה שאין בה דת, מדינות, גן עדן או נכסים אישיים. השיר הזה, שמצטטת האנתרופולוגית ד"ר אריקה וייס באחד ממחקריה, הוא תמצית חזון השלום הליברלי, שנתפס כתרחיש אימה בקהילות דתיות ולא ליברליות. למעשה, גם העולם הליברלי מעולם לא הציע את החזון הזה כפשוטו, אבל וייס טוענת שהתפיסה של שלום כאירוע שבו חומות נופלות ואנשים נפגשים אלה עם אלה כבני אדם ורק אחר כך כבעלי זהות קהילתית הייתה הבסיס המוסכם של תנועות שלום עולמיות, והיא הובילה להדרתן של קהילות לא ליברליות. בשנים האחרונות, היא מנסה לצד חוקרים נוספים לדמיין שלום בין חברות לא ליברליות. זה בכלל לא נראה לה כפרדוקס.

כפי שדווח לראשונה באתר "בחברת האדם", העוסק באנתרופולוגיה בישראל ובעולם, וייס חקרה את הנושא הזה בזירה הישראלית, אך לאחרונה הרחיבה את פעילותה והחלה לזהות דפוסים דומים בקהילות אחרות בעולם. לפני כשנה היא זכתה במענק מיוחד של מועצת המחקר האירופית (ERC), שמאפשר לה להוביל כיום צוות של שבעה חוקרים בערים עם גיוון דתי־אתני, בשש מדינות: ישראל, בוסניה, טורקיה, רומניה, צרפת ואנגליה.

מטרת המחקר היא לבחון דו־קיום "יומיומי", גם בקהילות לא ליברליות, כדי להציג חלופות לתפיסת השלום המקובלת.

פרדוקס הרב־תרבותיות

במסגרת המחקר שלה, וייס משתתפת במפגשי דו־קיום של ארגונים ליברליים ולא־ליברליים, ומשווה ביניהם.

את מעלה במחקרייך את האפשרות ששיח השלום או הדו־קיום לא חייב להגיע ממקום ליברלי.
"חשוב מאוד להבדיל בין המונח 'א־ליברלי' ו'לא ליברלי'. 'א־ליברלי' פירושו שאתה אנטי־דמוקרטי, מאוד שמרן ובדרך כלל מאוד ימני. 'לא ליברלי' מיטיב יותר לתאר המון קהילות בישראל, וזה פשוט אומר שאתה לא חילוני ולא כל כך אינדיבידואליסט.

"אנחנו שואלים איך ניתן לכתוב הגדרה לחיים משותפים, שבהם אפשר להיות ביחד ולשמור על המסורתיות ועל הזהות הדתית והזהות הקהילתית. מהשהייה שלי עם הקבוצות שמנסות לעשות את זה, זיהיתי שהרבה מזה קשור להגדרה של גבולות בין הקבוצות, כלומר לחיות זה ליד זה, לכבד אחד את השני ולהיות חברים, ועדיין לשמור על הזהות של הקהילה.

"בקבוצות האלה אנחנו רואים התייחסות חיובית יותר, למשל, לדו־קיום שהיה בין הקהילה היהודית לקהילה הערבית במרוקו - חיים בקהילות שונות אבל בלי קונפליקט, בניגוד לאופן שבו חיים היום בני כל הדתות בלונדון או בניו יורק, מעורבבים. בגישה הליברלית יש לכאורה כבוד לשוני, אבל הוא אינו במרכז אלא גוון שמוסיפים לאדם הבסיסי האוניברסלי. אצל לא־ליברלים, השוני הוא כן במרכז".

החשש הוא שהדרישה לדו־קיום על בסיס ערכים ליברליים תגרום לקהילות דתיות לאבד את תרבותן?
"כן, ומהמחקרים שהתחלנו לעשות ברחבי העולם, אנחנו רואים דמיון בין קהילות לא־ליברליות שונות. בישראל, הייתה איזושהי תחושה שאם תהיה מדינה פלסטינית, אז בתוך מדינת ישראל הזהות היהודית תהיה פחות חשובה, וגורם השייכות הדומיננטי יהיה עצם האזרחות.

"לעומת זאת, במפגשים בין קהילות דתיות משני הצדדים, דיברו על הצורך לשמור על גבולות, לשמור על הקהילתיות של כל צד, ועל כך שברור שיהודים מעדיפים את היהודים וערבים את הערבים ולהיפך, זה חלק מהעולם שבו הם חיים.

"בטורקיה ובוסניה, רומניה ואנגליה - בכולן יש פרדוקס שבו כולם היו אמורים ליהנות ממולטי־תרבותיות, אבל דווקא המיעוטים לא רוצים את זה, כי הם מרגישים שזה מפרק את התרבות שלהם. ואם את אומרת לנוצרי ולמוסלמי בברמינגהם - מולטי־תרבותיות אין פירושה שאתה צריך לוותר על הייחוד שלך אלא רק להסתדר עם האחרים, הם אומרים - שמענו את זה כל כך הרבה פעמים. בסופו של דבר הגענו למצב שהתרבות שלנו לא שולטת במרחב הציבורי שלנו, אלא איזה ערב רב של תרבויות מדוללות".

אבל לא כולם יכולים להיות דומיננטיים במרחב הציבורי. לכן זה מאבק.
"אנחנו חושבים שאפשר להגיע למצב שבו אנשים כן מרגישים שליטה במרחב מסוים, ומקבלים את זה שהם לא שולטים במקום אחר".

למה מתכוונים כשמדברים על שלום

וייס, שבמסגרת המחקר שלה נכחה בקבוצות הידברות ליברליות ולא־ליברליות, זיהתה כמה הבדלים ביניהן בשיח על שלום ודו־קיום.

"ישנו הבדל בתפיסת הזמן", היא אומרת. "ליברלים רואים בשלום מעין יעד סופי, שיגיע אחרי שייחתם הסכם, ואז נעבור לעידן של הפסקת האלימות והפסקת הלחימה. שואפי השלום מהחברות הלא־ליברליות מדברים עליו כעל דרך חיים שיש ליישם כעת, ויהיו בה עליות וירידות. הם פחות מדברים על הסכמים.

"הבדל נוסף הוא ביחס לגבולות. בתפיסה הליברלית מדברים על שלום שאחריו תהיה שבירה של הגבולות בין הצדדים, בעוד שהלא-ליברלים מדברים על גבולות כתנאי בסיסי לחיים בדו־קיום".

עצרת משותפת של מנהיגי דתות שונים בבירמינגהם, אנגליה / צילום: Reuters, Joe Giddens

וייס מוסיפה שהחברים בקבוצות הלא־ליברליות בדרך כלל צריכים להתחיל את תהליך ההידברות בהגדרה ש"אנחנו לא מדברים על השלום 'שלהם', כלומר הליברלים". במקרה הישראלי, לדוגמה, הכוונה לכך ש"זה לא השלום של אוסלו". עם זאת, היא מדגישה, "לא הכול חד־משמעי כל הזמן, בישראל גם הליברלים מדברים על פתרון שתי מדינות וחוששים ממדינת כל אזרחיה, ולפעמים אנחנו שומעים מהציבור הלא־ליברלי גם מונחים שאולים מהשיח הליברלי לגבי הצרכים והזכויות שלהם עצמם ושל הצד השני".

וייס מציינת הבדלים נוספים בין הקבוצות. לדוגמה, בחלק מהמקרים המשתתפים בקבוצות הלא-ליברליות התבקשו קודם כול לקיים דיון תוך־קבוצתי על משמעות הרעיון של דו־קיום עבורם, ורק אז להביא את הדברים לדיון בין שני הצדדים. מבחינת וייס זו עדות לכך שהם תופסים את עצמם כמי שמגיעים לדיון כנציגים של קהילתם, ולא כאינדיבידואלים.

גם המתחמים הפיזיים שבהם מתקיים השיח שונים. במפגשים של קבוצות דתיות, יש לפעמים חלוקה לנשים ולגברים, והמיקרופון נמצא בצד של הגברים, או שיש סידורי הושבה קבועים מראש המגדירים הפרדה בין גברים לנשים עבור מי שמעוניין בכך. כמו כן, מביאים בחשבון את התפקיד של המשתתפים בקהילה ואת רמת הבכירות שלהם. לעומת זאת, במתחם שיח ליברלי בדרך כלל כל אחד בוחר את מקומו. בישראל, בדרך כלל קבוצות התארגנו כך שיהודים בצד אחד וערבים בצד אחר.

עולם מושגים אמריקאי שהזרים כסף

וייס עצמה גדלה בארה"ב בבית ליברלי, בת למשפחה של סרבני מצפון. למחקר הנוכחי שלה הגיעה במסגרת פוסט־דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. "התחלתי לשמוע על קבוצות של אנשים שלא נחשבים חלק מ'מחנה השלום', שעוסקים בנושאים של דו־קיום, למשל הרב מנחם פרומן וקבוצה שאז קראו לה 'מתנחלים לשלום'. אני לא יודעת אם הם עדיין משתמשים בשם הזה. במקביל התחלתי לעבוד עם הפורום להסכמה אזרחית ועם מכון שחרית ומרכז שורשים־ג'ודור. מה שמאפיין את כל הקבוצות הללו הוא המחויבות לקהילה הדתית שממנה הם באים והאמונה שלהם שניתן להגיע לדו קיום עם הפלסטינים בישראל, דווקא מתוך המקום הדתי, ולא כחלק מיוזמות השלום שמוביל השמאל החילוני".

הרב מנחם פרומן ז''ל, שעסק בדו־קיום / צילום: ויקיפדיה

גם בעולם יש קשר בין ליברליזם למחנה השלום, אבל את אומרת שבישראל החיבור הזה הוקצן אחרי שנות ה־90. מדוע דווקא אז?
"הציונות הדתית במקור לא כל כך ימנית. כשעבדתי עם הפורום להסכמה אזרחית, הגיעו לשם אנשים מהציונות הדתית ואמרו שהם מרגישים שבקהילה שבה הם חיים, הכיוון היחיד שנחשב לגיטימי הוא ימני. אלה היו אנשים בני 50־60 שזכרו איך זה היה בעבר.

"בשנות ה־90 מחנה השלום הפך לצר והומוגני מבחינת הרקע הערכי של המשתתפים בו. חל איזה טשטוש בין שתי המטרות הללו, דו־קיום וליברליזם. בהדרגה, המחנה הפך גם יותר מאופיין מבחינה סוציו־דמוגרפית, עם דומיננטיות לאשכנזים מבוססים. גורמים מסורתיים מהפריפריה וגורמים דתיים הרגישו שלאנשים עם אוריינטציה קהילתית יותר אין מקום בשמאל.

"הדתיים שנאו את הסכם אוסלו, אבל המחקר שלי מרמז שהם שנאו אותו לא רק מסיבות של חוסר רצון בשלום, או אפילו בגלל החשש מההשפעה של ההסכם על ההתנחלויות, אם כי גם זה קיים כמובן. הסכם אוסלו הוא מסמך שכמעט לא מתייחס להיסטוריה, לא של היהודים ולא של הערבים בישראל. הוא לא מתייחס למסורת, לדת ולתרבות. הוא לא מתייחס לקשר ולשייכות. גם הפלסטינים שנאו אותו מאותה סיבה.

"במפגשים שבהם היינו הוזכר שהמנהיגים שחתמו על הסכם אוסלו 'ברחו לאירופה', לשיטתם, כדי לחתום על ההסכם ואחר כך אכלו חזיר. לא משנה כרגע אם זה נכון או לא נכון, אבל מבחינתם זה שלום שהם לא רוצים".

גם אצל הפלסטינים מחנה השלום הוא חילוני וליברלי?
"אחרי שנות ה־90 היינו צוחקים על כך שלמפגשים בין פלסטינים לישראלים תמיד מגיעים אותם 20־30 פלסטינים. והם בהחלט היו מפרופיל ליברלי חילוני, שלא מתאר את כל החברה הפלסטינית.

"השיח הליברלי דיבר מאוד לאנשים בעולם שרצו לתת כסף לאזור, אם זה אמריקאי או אירופאים. נשיא ארה"ב באותה תקופה, ביל קלינטון, שליווה את הסכמי אוסלו, אמר שרק מנהיגים שיהיה להם האומץ לנתק את הקשר שלהם לעבר ולהיסטוריה ולהתקדם לעתיד, הם אלה שיוכלו לחיות יחד. זה שיח מאוד אמריקאי שפחות רלוונטי להרבה גורמים בחברה הישראלית והפלסטינית גם יחד, אולי גם לאנשי השמאל הישראלים. אבל המימון והקבלה על ידי מדינות העולם פיתו גם את הישראלים לקבל את הנוסח הזה לשיח השלום.

נשיא ארה''ב לשעבר ביל קלינטון / צילום: Associated Press, Julia Nikhinson

"כשהסכם אוסלו לא הניב את התוצאות שצפו לו, נוצרה הרבה ציניות גם לגבי הרעיונות שנלוו לו. אנחנו רואים גם במחקרים שלנו בקרב הפלסטינים, שכשהם לא קיבלו את מה שקיוו לקבל, זה גרם להם במקביל לאבד אמון בשיח של זכויות אדם. הייתה להם תחושה שאם הם יאמצו את השיח הזה, שהוא לא מאוד אורגני לתרבות שלהם, יהיה להם רווח מכך, וכשזה לא קרה, הם איבדו את השפה המשותפת הזאת עם העולם ועם מחנה השלום הישראלי, ואני תוהה אם זו אי פעם הייתה השפה האפקטיבית ביותר לדבר בה על דו־קיום באזורנו".

אפשר לזהות שני אתגרים לגישה שלך. האחת היא שבשתי הדתות ישנם גורמים שתומכים לא רק בה פרדה והעדפה של כל צד את הצד שלו, אלא ממש בעליונות דתית.
"הקבוצות שאיתן אני עבדתי לא מחזיקות בתפיסה הזו, או אם הן מחזיקות בה ברמה העקרונית, יש להם גם תפיסה פרגמטית והם מבינים שהם לא יכולים ליישם עליונות דתית על פני כל המרחב הקיים. מה שחשוב להם הוא לשמור על המשמעות של הדת כגורם מארגן במרחב שבו הם חיים. מתוך כך אפשר להגדיר שמדינת ישראל זו מדינה יהודית, לא מדינה לכולם, ואם יש מדינה עם רוב מוסלמי אז תהיה בה עדיפות למוסלמים".

בעיה נוספת היא סוגיית קדושת האדמה והבעלות על טריטוריה.
"זה באמת אחד הדברים שהפריעו להם בהסכם אוסלו, כאילו אפשר להחליף את המטר הזה במטר הזה, להזיז קצת את התושבים הצדה ואין בעיה. הסוגיה של הבעלות על הקרקע היא אכן משמעותית, ולכן יש בין הדתיים התומכים בדו־קיום אפילו כאלה ששותפים לפתרון של מרחב אחד שבו פועלות שתי ישויות שמתנהלות כמדינות, וכל אחת רואה בעצמה בעלים של כל הקרקע, אבל פיזית הן לא מתערבבות. קבוצות אחרות חושבות שכן צריך לבצע הפרדה לשתי מדינות.

"מה שמעניין הוא שגם בנקודה הזו, שני הצדדים דומים אלה לאלה. שניהם רוצים את כל המדינה מהנהר עד הים, והסיבות שהם רוצים בכך נובעות ממקומות דומים".

האם עצם הבנת הדמיון במניעים עוזרת להפחית את העוינות? בסופו של דבר נשאר משאב שאי־אפשר לחלוק.
"יש במגזרים הדתיים בישראל מי שחושבים שעצם זה שערבי עובד את האדמה זה חילול שלה, אבל יש גם זרם מאוד פרגמטיסטי בקהילות הלא־ליברליות. כשאומרים בסביבות הליברליות 'בעיקרון אני מאמין שכולה רק שלנו', השיחה נגמרת. אבל בשיח בין קבוצות ששתיהן לא־ליברליות אפשר לעכל את זה ולהמשיך, ואז לפעמים השיחה הולכת למקום אחר, ומגלים שבעצם אנחנו לא באמת רוצים להרוג את כולם ולגרש את כולם".

וזה נכון לאנשים שמגיעים בגישה כזאת מראש או שישנו תהליך של התרככות במפגש?
"בחלק מהמפגשים שחקרנו, הפורום להסכמה אזרחית הזמין גורמים ימניים שלא צפויה להיות להם מראש אוריינטציה לשיחה כזו. אומרים להם: 'נכון ששלום אצלכם זה ערך? אז בואו רק נדבר על זה, לא משנה מה יוצא'. מעטים אמרו שגירוש ורצח הם פתרון".

הרב מיכאל מלכיאור, שייסד את הפורום להסכמה אזרחית / צילום: מץ 76

המלחמה הפסיקה את פעילות הארגונים

לפי מה שאת אומרת, הגיוני שייווצרו תנועות דו־קיום פוליטיות שמציעות שלום בגרסה המסורתית־דתית, אך כרגע אין גורם כזה בפוליטיקה הישראלית.
"מ־2005 צמחו לפחות 12 ארגונים מהסוג הזה. אנחנו רואים שיש דרישה לזה. מכאן ועד להפוך את זה לתנועה פוליטית, זה רף גבוה מאוד. נוסיף לזה את השפעת נתניהו על הפוליטיקה - הן על הדתיים הלאומיים והן על החרדים, ליצירת זירה פוליטית מסוימת, שהיא מחוץ לטווח המחקר שלי.

"מה שמעניין בעיניי הוא שאנחנו לא רואים בעצם פיצול מגזרי בתוך הקבוצה הלאומית. בפורום להסכמה אזרחית פגשתי מנהיגים מאוד ימנים שדיברו על כך שהילדים שלהם הצטרפו לארגון שורשים. יש סקרנות בקרב הנוער, וזה אותו פרופיל דמוגרפי של נוער הגבעות שפועל באלימות נגד הפלסטינים. יש שם גם כאלה וגם כאלה".

מה קורה למפגשים האלה עכשיו?
"המלחמה הפסיקה הכול. חלק מהארגונים פשוט הפסיקו לפעול ואחרים הסבו את פעילותם להתנדבות בתוך הקהילה. הייתי בשני מפגשים מתחילת המלחמה, והם היו מאוד קשים. אין עם מי לדבר, זה לא הרגע. אנשים אפילו אומרים, 'אם נדבר עכשיו אנחנו נפגע אחד בשני, אז עדיף שלא נדבר כרגע".

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"תזנק ב-25%" - מניית השבבים הישראלית שמקבלת המלצה חיובית במיוחד

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

החודש הרגיש בצל ההיערכות לאיראן, והחשש: תוצת זירה נוספת בזמן רמדאן ● הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים