גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שקוראת תיגר על התפיסה הליברלית של דו-קיום

האנתרופולוגית ד"ר אריקה וייס קיבלה לפני כשנה מענק יוקרתי מהאיחוד האירופי למחקר שלה, שבוחן כיצד קבוצות דתיות ואתניות בישראל ובעולם יכולות להגיע לדו־קיום על בסיס ערכים שאינם נחשבים ליברליים ● ממצאיה מאתגרים את התפיסות עליהן חונכה

ציור קיר של ג'ון לנון בצ'כיה / צילום: Shutterstock
ציור קיר של ג'ון לנון בצ'כיה / צילום: Shutterstock

בשיר Imagine, שהפך להמנון תנועות שלום ברחבי העולם, מציע לנו ג'ון לנון אוטופיה שאין בה דת, מדינות, גן עדן או נכסים אישיים. השיר הזה, שמצטטת האנתרופולוגית ד"ר אריקה וייס באחד ממחקריה, הוא תמצית חזון השלום הליברלי, שנתפס כתרחיש אימה בקהילות דתיות ולא ליברליות. למעשה, גם העולם הליברלי מעולם לא הציע את החזון הזה כפשוטו, אבל וייס טוענת שהתפיסה של שלום כאירוע שבו חומות נופלות ואנשים נפגשים אלה עם אלה כבני אדם ורק אחר כך כבעלי זהות קהילתית הייתה הבסיס המוסכם של תנועות שלום עולמיות, והיא הובילה להדרתן של קהילות לא ליברליות. בשנים האחרונות, היא מנסה לצד חוקרים נוספים לדמיין שלום בין חברות לא ליברליות. זה בכלל לא נראה לה כפרדוקס.

כפי שדווח לראשונה באתר "בחברת האדם", העוסק באנתרופולוגיה בישראל ובעולם, וייס חקרה את הנושא הזה בזירה הישראלית, אך לאחרונה הרחיבה את פעילותה והחלה לזהות דפוסים דומים בקהילות אחרות בעולם. לפני כשנה היא זכתה במענק מיוחד של מועצת המחקר האירופית (ERC), שמאפשר לה להוביל כיום צוות של שבעה חוקרים בערים עם גיוון דתי־אתני, בשש מדינות: ישראל, בוסניה, טורקיה, רומניה, צרפת ואנגליה.

מטרת המחקר היא לבחון דו־קיום "יומיומי", גם בקהילות לא ליברליות, כדי להציג חלופות לתפיסת השלום המקובלת.

פרדוקס הרב־תרבותיות

במסגרת המחקר שלה, וייס משתתפת במפגשי דו־קיום של ארגונים ליברליים ולא־ליברליים, ומשווה ביניהם.

את מעלה במחקרייך את האפשרות ששיח השלום או הדו־קיום לא חייב להגיע ממקום ליברלי.
"חשוב מאוד להבדיל בין המונח 'א־ליברלי' ו'לא ליברלי'. 'א־ליברלי' פירושו שאתה אנטי־דמוקרטי, מאוד שמרן ובדרך כלל מאוד ימני. 'לא ליברלי' מיטיב יותר לתאר המון קהילות בישראל, וזה פשוט אומר שאתה לא חילוני ולא כל כך אינדיבידואליסט.

"אנחנו שואלים איך ניתן לכתוב הגדרה לחיים משותפים, שבהם אפשר להיות ביחד ולשמור על המסורתיות ועל הזהות הדתית והזהות הקהילתית. מהשהייה שלי עם הקבוצות שמנסות לעשות את זה, זיהיתי שהרבה מזה קשור להגדרה של גבולות בין הקבוצות, כלומר לחיות זה ליד זה, לכבד אחד את השני ולהיות חברים, ועדיין לשמור על הזהות של הקהילה.

"בקבוצות האלה אנחנו רואים התייחסות חיובית יותר, למשל, לדו־קיום שהיה בין הקהילה היהודית לקהילה הערבית במרוקו - חיים בקהילות שונות אבל בלי קונפליקט, בניגוד לאופן שבו חיים היום בני כל הדתות בלונדון או בניו יורק, מעורבבים. בגישה הליברלית יש לכאורה כבוד לשוני, אבל הוא אינו במרכז אלא גוון שמוסיפים לאדם הבסיסי האוניברסלי. אצל לא־ליברלים, השוני הוא כן במרכז".

החשש הוא שהדרישה לדו־קיום על בסיס ערכים ליברליים תגרום לקהילות דתיות לאבד את תרבותן?
"כן, ומהמחקרים שהתחלנו לעשות ברחבי העולם, אנחנו רואים דמיון בין קהילות לא־ליברליות שונות. בישראל, הייתה איזושהי תחושה שאם תהיה מדינה פלסטינית, אז בתוך מדינת ישראל הזהות היהודית תהיה פחות חשובה, וגורם השייכות הדומיננטי יהיה עצם האזרחות.

"לעומת זאת, במפגשים בין קהילות דתיות משני הצדדים, דיברו על הצורך לשמור על גבולות, לשמור על הקהילתיות של כל צד, ועל כך שברור שיהודים מעדיפים את היהודים וערבים את הערבים ולהיפך, זה חלק מהעולם שבו הם חיים.

"בטורקיה ובוסניה, רומניה ואנגליה - בכולן יש פרדוקס שבו כולם היו אמורים ליהנות ממולטי־תרבותיות, אבל דווקא המיעוטים לא רוצים את זה, כי הם מרגישים שזה מפרק את התרבות שלהם. ואם את אומרת לנוצרי ולמוסלמי בברמינגהם - מולטי־תרבותיות אין פירושה שאתה צריך לוותר על הייחוד שלך אלא רק להסתדר עם האחרים, הם אומרים - שמענו את זה כל כך הרבה פעמים. בסופו של דבר הגענו למצב שהתרבות שלנו לא שולטת במרחב הציבורי שלנו, אלא איזה ערב רב של תרבויות מדוללות".

אבל לא כולם יכולים להיות דומיננטיים במרחב הציבורי. לכן זה מאבק.
"אנחנו חושבים שאפשר להגיע למצב שבו אנשים כן מרגישים שליטה במרחב מסוים, ומקבלים את זה שהם לא שולטים במקום אחר".

למה מתכוונים כשמדברים על שלום

וייס, שבמסגרת המחקר שלה נכחה בקבוצות הידברות ליברליות ולא־ליברליות, זיהתה כמה הבדלים ביניהן בשיח על שלום ודו־קיום.

"ישנו הבדל בתפיסת הזמן", היא אומרת. "ליברלים רואים בשלום מעין יעד סופי, שיגיע אחרי שייחתם הסכם, ואז נעבור לעידן של הפסקת האלימות והפסקת הלחימה. שואפי השלום מהחברות הלא־ליברליות מדברים עליו כעל דרך חיים שיש ליישם כעת, ויהיו בה עליות וירידות. הם פחות מדברים על הסכמים.

"הבדל נוסף הוא ביחס לגבולות. בתפיסה הליברלית מדברים על שלום שאחריו תהיה שבירה של הגבולות בין הצדדים, בעוד שהלא-ליברלים מדברים על גבולות כתנאי בסיסי לחיים בדו־קיום".

עצרת משותפת של מנהיגי דתות שונים בבירמינגהם, אנגליה / צילום: Reuters, Joe Giddens

וייס מוסיפה שהחברים בקבוצות הלא־ליברליות בדרך כלל צריכים להתחיל את תהליך ההידברות בהגדרה ש"אנחנו לא מדברים על השלום 'שלהם', כלומר הליברלים". במקרה הישראלי, לדוגמה, הכוונה לכך ש"זה לא השלום של אוסלו". עם זאת, היא מדגישה, "לא הכול חד־משמעי כל הזמן, בישראל גם הליברלים מדברים על פתרון שתי מדינות וחוששים ממדינת כל אזרחיה, ולפעמים אנחנו שומעים מהציבור הלא־ליברלי גם מונחים שאולים מהשיח הליברלי לגבי הצרכים והזכויות שלהם עצמם ושל הצד השני".

וייס מציינת הבדלים נוספים בין הקבוצות. לדוגמה, בחלק מהמקרים המשתתפים בקבוצות הלא-ליברליות התבקשו קודם כול לקיים דיון תוך־קבוצתי על משמעות הרעיון של דו־קיום עבורם, ורק אז להביא את הדברים לדיון בין שני הצדדים. מבחינת וייס זו עדות לכך שהם תופסים את עצמם כמי שמגיעים לדיון כנציגים של קהילתם, ולא כאינדיבידואלים.

גם המתחמים הפיזיים שבהם מתקיים השיח שונים. במפגשים של קבוצות דתיות, יש לפעמים חלוקה לנשים ולגברים, והמיקרופון נמצא בצד של הגברים, או שיש סידורי הושבה קבועים מראש המגדירים הפרדה בין גברים לנשים עבור מי שמעוניין בכך. כמו כן, מביאים בחשבון את התפקיד של המשתתפים בקהילה ואת רמת הבכירות שלהם. לעומת זאת, במתחם שיח ליברלי בדרך כלל כל אחד בוחר את מקומו. בישראל, בדרך כלל קבוצות התארגנו כך שיהודים בצד אחד וערבים בצד אחר.

עולם מושגים אמריקאי שהזרים כסף

וייס עצמה גדלה בארה"ב בבית ליברלי, בת למשפחה של סרבני מצפון. למחקר הנוכחי שלה הגיעה במסגרת פוסט־דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. "התחלתי לשמוע על קבוצות של אנשים שלא נחשבים חלק מ'מחנה השלום', שעוסקים בנושאים של דו־קיום, למשל הרב מנחם פרומן וקבוצה שאז קראו לה 'מתנחלים לשלום'. אני לא יודעת אם הם עדיין משתמשים בשם הזה. במקביל התחלתי לעבוד עם הפורום להסכמה אזרחית ועם מכון שחרית ומרכז שורשים־ג'ודור. מה שמאפיין את כל הקבוצות הללו הוא המחויבות לקהילה הדתית שממנה הם באים והאמונה שלהם שניתן להגיע לדו קיום עם הפלסטינים בישראל, דווקא מתוך המקום הדתי, ולא כחלק מיוזמות השלום שמוביל השמאל החילוני".

הרב מנחם פרומן ז''ל, שעסק בדו־קיום / צילום: ויקיפדיה

גם בעולם יש קשר בין ליברליזם למחנה השלום, אבל את אומרת שבישראל החיבור הזה הוקצן אחרי שנות ה־90. מדוע דווקא אז?
"הציונות הדתית במקור לא כל כך ימנית. כשעבדתי עם הפורום להסכמה אזרחית, הגיעו לשם אנשים מהציונות הדתית ואמרו שהם מרגישים שבקהילה שבה הם חיים, הכיוון היחיד שנחשב לגיטימי הוא ימני. אלה היו אנשים בני 50־60 שזכרו איך זה היה בעבר.

"בשנות ה־90 מחנה השלום הפך לצר והומוגני מבחינת הרקע הערכי של המשתתפים בו. חל איזה טשטוש בין שתי המטרות הללו, דו־קיום וליברליזם. בהדרגה, המחנה הפך גם יותר מאופיין מבחינה סוציו־דמוגרפית, עם דומיננטיות לאשכנזים מבוססים. גורמים מסורתיים מהפריפריה וגורמים דתיים הרגישו שלאנשים עם אוריינטציה קהילתית יותר אין מקום בשמאל.

"הדתיים שנאו את הסכם אוסלו, אבל המחקר שלי מרמז שהם שנאו אותו לא רק מסיבות של חוסר רצון בשלום, או אפילו בגלל החשש מההשפעה של ההסכם על ההתנחלויות, אם כי גם זה קיים כמובן. הסכם אוסלו הוא מסמך שכמעט לא מתייחס להיסטוריה, לא של היהודים ולא של הערבים בישראל. הוא לא מתייחס למסורת, לדת ולתרבות. הוא לא מתייחס לקשר ולשייכות. גם הפלסטינים שנאו אותו מאותה סיבה.

"במפגשים שבהם היינו הוזכר שהמנהיגים שחתמו על הסכם אוסלו 'ברחו לאירופה', לשיטתם, כדי לחתום על ההסכם ואחר כך אכלו חזיר. לא משנה כרגע אם זה נכון או לא נכון, אבל מבחינתם זה שלום שהם לא רוצים".

גם אצל הפלסטינים מחנה השלום הוא חילוני וליברלי?
"אחרי שנות ה־90 היינו צוחקים על כך שלמפגשים בין פלסטינים לישראלים תמיד מגיעים אותם 20־30 פלסטינים. והם בהחלט היו מפרופיל ליברלי חילוני, שלא מתאר את כל החברה הפלסטינית.

"השיח הליברלי דיבר מאוד לאנשים בעולם שרצו לתת כסף לאזור, אם זה אמריקאי או אירופאים. נשיא ארה"ב באותה תקופה, ביל קלינטון, שליווה את הסכמי אוסלו, אמר שרק מנהיגים שיהיה להם האומץ לנתק את הקשר שלהם לעבר ולהיסטוריה ולהתקדם לעתיד, הם אלה שיוכלו לחיות יחד. זה שיח מאוד אמריקאי שפחות רלוונטי להרבה גורמים בחברה הישראלית והפלסטינית גם יחד, אולי גם לאנשי השמאל הישראלים. אבל המימון והקבלה על ידי מדינות העולם פיתו גם את הישראלים לקבל את הנוסח הזה לשיח השלום.

נשיא ארה''ב לשעבר ביל קלינטון / צילום: Associated Press, Julia Nikhinson

"כשהסכם אוסלו לא הניב את התוצאות שצפו לו, נוצרה הרבה ציניות גם לגבי הרעיונות שנלוו לו. אנחנו רואים גם במחקרים שלנו בקרב הפלסטינים, שכשהם לא קיבלו את מה שקיוו לקבל, זה גרם להם במקביל לאבד אמון בשיח של זכויות אדם. הייתה להם תחושה שאם הם יאמצו את השיח הזה, שהוא לא מאוד אורגני לתרבות שלהם, יהיה להם רווח מכך, וכשזה לא קרה, הם איבדו את השפה המשותפת הזאת עם העולם ועם מחנה השלום הישראלי, ואני תוהה אם זו אי פעם הייתה השפה האפקטיבית ביותר לדבר בה על דו־קיום באזורנו".

אפשר לזהות שני אתגרים לגישה שלך. האחת היא שבשתי הדתות ישנם גורמים שתומכים לא רק בה פרדה והעדפה של כל צד את הצד שלו, אלא ממש בעליונות דתית.
"הקבוצות שאיתן אני עבדתי לא מחזיקות בתפיסה הזו, או אם הן מחזיקות בה ברמה העקרונית, יש להם גם תפיסה פרגמטית והם מבינים שהם לא יכולים ליישם עליונות דתית על פני כל המרחב הקיים. מה שחשוב להם הוא לשמור על המשמעות של הדת כגורם מארגן במרחב שבו הם חיים. מתוך כך אפשר להגדיר שמדינת ישראל זו מדינה יהודית, לא מדינה לכולם, ואם יש מדינה עם רוב מוסלמי אז תהיה בה עדיפות למוסלמים".

בעיה נוספת היא סוגיית קדושת האדמה והבעלות על טריטוריה.
"זה באמת אחד הדברים שהפריעו להם בהסכם אוסלו, כאילו אפשר להחליף את המטר הזה במטר הזה, להזיז קצת את התושבים הצדה ואין בעיה. הסוגיה של הבעלות על הקרקע היא אכן משמעותית, ולכן יש בין הדתיים התומכים בדו־קיום אפילו כאלה ששותפים לפתרון של מרחב אחד שבו פועלות שתי ישויות שמתנהלות כמדינות, וכל אחת רואה בעצמה בעלים של כל הקרקע, אבל פיזית הן לא מתערבבות. קבוצות אחרות חושבות שכן צריך לבצע הפרדה לשתי מדינות.

"מה שמעניין הוא שגם בנקודה הזו, שני הצדדים דומים אלה לאלה. שניהם רוצים את כל המדינה מהנהר עד הים, והסיבות שהם רוצים בכך נובעות ממקומות דומים".

האם עצם הבנת הדמיון במניעים עוזרת להפחית את העוינות? בסופו של דבר נשאר משאב שאי־אפשר לחלוק.
"יש במגזרים הדתיים בישראל מי שחושבים שעצם זה שערבי עובד את האדמה זה חילול שלה, אבל יש גם זרם מאוד פרגמטיסטי בקהילות הלא־ליברליות. כשאומרים בסביבות הליברליות 'בעיקרון אני מאמין שכולה רק שלנו', השיחה נגמרת. אבל בשיח בין קבוצות ששתיהן לא־ליברליות אפשר לעכל את זה ולהמשיך, ואז לפעמים השיחה הולכת למקום אחר, ומגלים שבעצם אנחנו לא באמת רוצים להרוג את כולם ולגרש את כולם".

וזה נכון לאנשים שמגיעים בגישה כזאת מראש או שישנו תהליך של התרככות במפגש?
"בחלק מהמפגשים שחקרנו, הפורום להסכמה אזרחית הזמין גורמים ימניים שלא צפויה להיות להם מראש אוריינטציה לשיחה כזו. אומרים להם: 'נכון ששלום אצלכם זה ערך? אז בואו רק נדבר על זה, לא משנה מה יוצא'. מעטים אמרו שגירוש ורצח הם פתרון".

הרב מיכאל מלכיאור, שייסד את הפורום להסכמה אזרחית / צילום: מץ 76

המלחמה הפסיקה את פעילות הארגונים

לפי מה שאת אומרת, הגיוני שייווצרו תנועות דו־קיום פוליטיות שמציעות שלום בגרסה המסורתית־דתית, אך כרגע אין גורם כזה בפוליטיקה הישראלית.
"מ־2005 צמחו לפחות 12 ארגונים מהסוג הזה. אנחנו רואים שיש דרישה לזה. מכאן ועד להפוך את זה לתנועה פוליטית, זה רף גבוה מאוד. נוסיף לזה את השפעת נתניהו על הפוליטיקה - הן על הדתיים הלאומיים והן על החרדים, ליצירת זירה פוליטית מסוימת, שהיא מחוץ לטווח המחקר שלי.

"מה שמעניין בעיניי הוא שאנחנו לא רואים בעצם פיצול מגזרי בתוך הקבוצה הלאומית. בפורום להסכמה אזרחית פגשתי מנהיגים מאוד ימנים שדיברו על כך שהילדים שלהם הצטרפו לארגון שורשים. יש סקרנות בקרב הנוער, וזה אותו פרופיל דמוגרפי של נוער הגבעות שפועל באלימות נגד הפלסטינים. יש שם גם כאלה וגם כאלה".

מה קורה למפגשים האלה עכשיו?
"המלחמה הפסיקה הכול. חלק מהארגונים פשוט הפסיקו לפעול ואחרים הסבו את פעילותם להתנדבות בתוך הקהילה. הייתי בשני מפגשים מתחילת המלחמה, והם היו מאוד קשים. אין עם מי לדבר, זה לא הרגע. אנשים אפילו אומרים, 'אם נדבר עכשיו אנחנו נפגע אחד בשני, אז עדיף שלא נדבר כרגע".

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה