גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה התחייבה שוב ושוב שהיא תאציל סמכויות לערים. אז למה זה לא מתקדם

מאזן הכוחות בין המדינה לרשויות המקומיות לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות חרף הבטחות השרים, והסמכויות של השלטון המקומי נותרו מוגבלות למדי ● אחת הדוגמאות הבולטות לכך נוגעת לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה: מבדיקת גלובס עולה כי רק ארבע ועדות מתוך 131 זוכות לסמכויות נרחבות ביותר שמקנה החוק

האצלת הסמכויות לערים לא מתקדמת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: shutterstock, ויקיפדיה
האצלת הסמכויות לערים לא מתקדמת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: shutterstock, ויקיפדיה

הבחירות לשלטון המקומי נערכות השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל", כאשר פעמיים כבר נדחה מועדן: פעם אחת לסוף ינואר ובפעם השנייה למועד הנוכחי, 27 בפברואר. ברקע המאבקים הממושכים סביב קביעת המועד המוסכם, והתלונות מצד מילואימניקים - מתמודדים בבחירות ובוחרים - שחששו שלא יוכלו לממש את זכותם בעקבות השתתפותם במלחמה הממושכת, נותרה שאלה אחת גדולה ללא מענה: לאיזה כיוון הולכת מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי?

גירעון, תלות בממשלה ושיטת ארנונה בעייתית: האתגרים של הרשויות המקומיות
הנתונים שמגלים: מה עדיף - לקנות דירה או לשכור אחת?

בשנים האחרונות, ובעיקר בשיאו של משבר הקורונה ב־2020 וב־2021, נשמעו לא מעט אמרות, בין היתר מפיהם של פוליטיקאים בכירים, על הצורך בשינוי מאזן הכוחות בין הצדדים והאצלת סמכויות לשלטון המקומי. עם היציאה מהקורונה, נדמה היה שבתוך זמן קצר יעבור כובד המשקל בנושאים האזרחיים לידי הרשויות, ושרת הפנים דאז, איילת שקד, אף הקימה ועדה בין־משרדית "לביזור סמכויות לשלטון המקומי". הוועדה הגישה את המלצותיה לממשלה בחודש אפריל 2022, אך מאז לא הרבה השתנה.

"במהלך הקורונה ואחריה, ברשויות הבינו שצריך להעביר כמה שיותר סמכויות לשלטון המקומי", טוען יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס. "השלטון המקומי הוא הגוף שהכי מחובר לתושבים. הוא יודע לתפעל את היום־יום שלהם וההבנה הזו הופנמה אצל כולם. בשנים האחרונות החל תהליך מאוד סדור של העברת סמכויות, וכבר היינו בעיצומו עם שרת הפנים הקודמת שקד, אבל עם כניסתה של הממשלה הנוכחית, מונו שרים חדשים - והכול נעצר. זו הייתה טעות גדולה".

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

לדברי ביבס, מקרה זה משקף את היחסים בין שתי מערכות השלטון במשך שנים. "אני מכהן כבר 15 שנים ברציפות כראש עיר ועברתי שמונה שרי פנים, לא פחות", הוא מספר. "עבודה שמתחילה עם שר אחד נעצרת כאשר מגיע שר אחר, שנמצא במקום אחר. זה יוצר שלטון מרכזי חלש מאוד, ולכן הפקידים מנהלים את העסק בכל מקום. רואים את זה בדיוק עכשיו, בתקופת הבחירות: הקשב של הרשויות מופנה למאמץ הבחירות ולמאמץ המלחמתי, ואפשר לראות ניסיון של הגופים הפקידותיים לעשות מהלכים גדולים שלא בהכרח מיטיבים עם השלטון המקומי.

"במציאות של היום אין עבודה מקצועית רצינית, אלא רק תפיסת עולם עסקנית וזו הקטסטרופה הכי גדולה כאן. כשהיו בישראל תוכניות לטווח ארוך, כמו בתקופתו של ישראל כ"ץ כשר התחבורה לדוגמה, הדברים התקדמו והתפתחו. כך גם אצל השרים שבאו אחריו. דברים שעובדים לאורך זמן ושומרים על יציבות מובילים לתוצאה טובה, ומה שמתכננים לטווח הקצר, בצורה עסקנית, מביא בסוף לאסון".

היכן עומד מאזן הכוחות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי היום? עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיום שותף וראש תחום רגולציה וממשל במשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות', טוען שקשה מאוד לקבוע. "גם אם נשאל את מנכ"לי המשרדים השונים שעובדים עם השלטון המקומי ישירות, לדעתי הם יתקשו לתת תשובה מובהקת. התמונה עדיין מטושטשת. מצד אחד אני רואה מהלכים להענקת יותר סמכויות לשלטון המקומי, ומצד שני חזרה אחורית, מעין צעד קדימה ושניים לאחור.

עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה / צילום: אייל טואג

"מה שבטוח הוא שהיחסים האלה עוברים שינוי כל הזמן. גם המלחמה תשליך על הנושא. אין ספק שהמדינה נכשלה בהרבה פרמטרים ב־7 באוקטובר, לרבות בקצב ההתאוששות מהמכה הקשה הזאת. התחושה היא שהשלטון המקומי התאושש מהר יותר ונתן שירותים בצורה מהירה יותר, לדוגמה בפינוי העיר שדרות. ההתארגנות של הרשות המקומית שם הייתה מהירה מאוד".

מעט ועדות מקומיות עם סמכויות משמעותיות

אחת הדרכים לבחון את כוחו של השלטון המקומי אל מול המרכזי היא באמצעות בדיקת מצבן של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. לוועדות אלו יש כוח רב בשל היותן הגופים האמונים על סוגיות התכנון הרישוי בתחום הרשות המקומית. בין היתר, הן אלו אשר "יושבות על השיבר" בכל הנוגע להיתרי בנייה. עצמאות רבה יותר וסמכות גדולה יותר ייתנו להן עוד כוח, וכך גם לרשויות שבתחומן הן פועלות. מבדיקת גלובס עולה שלרובן המכריע אין כיום סמכויות נרחבות, וכי רק בשנה האחרונה החל להיראות שינוי משמעותי מבחינה זו.

חוק התכנון והבנייה, תחת סעיף 62, מגדיר את סמכויות הוועדות המקומיות. הוא מחלק אותן לשלושה סוגים: ועדה רגילה, ועדה עצמאית ו־וועדה עצמאית מיוחדת. ועדה רגילה מוסמכת לאשר תוכניות בסמכות מקומית בלבד מתוך רשימת נושאים סגורה שהוגדרה בחוק וכוללת סוגיות פשוטות יחסית, כמו קביעת שטח מגרש, מספר קומות בבניין, גובה בניין או מספר יחידות דיור בו (מבלי לשנות את שטח הבנייה שנקבע); שינוי החלוקה בין שטחי הבנייה המותרים בתוכנית; שינוי ייעוד קרקע לייעודים ספציפיים בלבד וכדומה. תוכניות שאינן עונות על ההגדרות ברשימה זו, יאושרו בידי הוועדה המחוזית הרלוונטית בלבד.

לוועדה עצמאית ישנן סמכויות נוספות ביחס לוועדה רגילה, ובהן שינוי ייעוד הקרקע, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה, הגדלת שטחים שנקבעו בתוכנית לצורכי ציבור, הגדלת השטח הכולל המותר לבנייה בקומות תת־קרקעיות ועוד.

לסוג הוועדה השלישי, ועדה עצמאית מיוחדת, ניתנות הסמכויות הנרחבות ביותר שמתיר החוק, והן כוללות, מלבד הסמכויות שניתנות לוועדות הרגילות ולוועדות המיוחדות, גם אישור תוכניות להתחדשות עירונית ולפינוי־בינוי, וכן הרחבת דרך או הארכת דרך מתוואי שאושר כבר בתוכנית תקפה.

כך המדרג הקיים קובע את חופש הפעולה שניתן לכל ועדה מקומית לתכנון ובנייה. אלא שנכון להיום, מעטות הוועדות אשר נהנות מסמכויות רחבות יותר: מתוך 131 ועדות מקומיות, רק 21 (16%) הן ועדות עצמאיות, ומתוך אותן 21, רק ארבע מוגדרות עצמאיות מיוחדות: תל אביב, הרצליה, נתניה וחולון. מתוך אותן 21 ועדות המוגדרות עצמאיות, 13 הוסמכו מתחילת 2023. ההסמכה לוועדה מיוחדת היא לחמש שנים, ולאחריה תהפוך למיוחדת, אלא אם כן מצא שר הפנים כי יש הצדקה שלא להגדירה ככזו.

מתן סמכויות אל מול החשש מאי־סדרים

לדברי עו"ד קמיניץ, נראה שהמדינה כן מנסה לעשות צעדים כדי לחזק את השלטון המקומי, כדוגמת סעיף הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות בחוק ההסדרים שנכלל בתקציב 2023. אולם, אלו צעדים קטנים שאינם בגדר אמרה חד־משמעית. מה שנדרש, כנראה, וזו ודאי לא הפעם הראשונה שהביטוי הזה נשמע מאז פרוץ המלחמה, הוא שינוי קונספציה.

"עם כל הרצון הקיים לתת סמכויות לשלטון המקומי, יש לא מעט דברים שצריך לטפל בהם כחלק מהמהלך", אומר עו"ד קמיניץ. "כשעבדתי בשירות הציבורי, אחד הדברים שהטרידו אותנו היו השחיתות בשלטון המקומי. היום, כמי שעובד במגזר הפרטי, אני נחשף פחות לשחיתות, אבל פוגש לא מעט מקרים של החלטות שרירותיות: מקרים שבהם השלטון המקומי קיבל סמכויות ונוהג במסגרתן בצורה מנהלית לא ראויה בעיניי.

"בעולם התכנון והבנייה לדוגמה, אפשר למצוא את השלב הקרוי 'תוכנית בינוי ועיצוב אדריכלי'. זה מושג ערטילאי מאוד, אך הוא נחשב תנאי למתן היתר בנייה. השלטון המקומי מעמיס ומוסיף כל מיני תנאים לצורך אישור התוכנית הזאת, כך שאי־אפשר לתקוף אותה משפטית כי היא לא סטטוטורית והיזם נמצא בסיטואציה מורכבת: מצד אחד הוא לא רוצה להיכנס לעימות עם השלטון המקומי, ומצד שני העירייה לא מפסיקה להעמיס עליו בקשות ודרישות. התנהלות דומה התרחשה סביב מסמכי המדיניות של העיריות, שבעבר ניסינו לעשות בהם סדר. זו התנהלות שרירותית שחובה לטפל בה".

וכיצד ניתן לטפל בתופעה ועדיין להעניק סמכויות רחבות יותר לשלטון המקומי? "יכול להיות שצריך לשנות את כל המבנה, את כל התפיסה הקיימת", מציע קמיניץ. "להטיל על הרשות אחריות משמעותית הרבה יותר לתקינות התהליך, ואם מישהו ייתפס, הוא יאלץ לשלם בכיסאו. יש לפקח מלמעלה, אבל להגיב בצורה מהירה ואגרסיבית על כל סטייה מהשורה. למשל, יש לתת לרשות המקומית לנהל את השיווק של קרקעות בתחומיה, לכל הפחות בייעודי קרקע מסוימים, ושרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שעושה את זה היום, רק תפקח ולא תנהל בעצמה. בשורה התחתונה, אפשר להגיד בנימוס לשלטון המרכזי לשחרר סמכויות - הרי במשבר הקורונה וב־7 באוקטובר הוא לא הוכיח שהוא מסוגל לנהל אירועים כאלו - אך להפעיל אכיפה ופיקוח בצורה מיטבית. לטעמי, צריך להתחיל לחשוב בכיוונים האלה".

האם הגישה תשתנה בעקבות ה־7 באוקטובר?

אותו שינוי קונספציה שכולם מדברים עליו מאז בוקר שבת הארור של 7 באוקטובר הפך עם הזמן, כך נראה, לעוד קלישאה חבוטה שספק אם יש מאחוריה משהו מעשי. האם בשלטון המקומי האירועים הקשים "הפילו את האסימון" באשר ליחסי הכוחות מול השלטון המרכזי?

"השלטון המקומי מכניס לקופת המדינה 35 מיליארד שקל בשנה דרך העבודה השוטפת שהוא מבצע: התכנון, השיווק ועוד, בתוספת 10 מיליארד שקל בשנה ממסים", אומר ביבס, ופונה ישירות לשלטון המרכזי: "אתם רוצים שזה יימשך? זה אומר שמה שהיה לפני כן, עד 6 באוקטובר, לא יהיה עוד. לא ייכנסו פועלים פלסטינים לישראל בלי בקרה, וזו רק דוגמה אחת. מי שרוצה שהם יחזרו לאתרי הבנייה, שידאג להסיע אותם אל אתר הבנייה ובחזרה, בלי שיסתובבו ברחובות הערים; שידאג לאבטחה רצופה של האתר בשעות הפעילות שלו. אלו דברים שלא היו עד 7 באוקטובר וצריכים להיות מחר בבוקר, אם רוצים להחזיר את הפועלים הפלסטינים לכאן".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף