טליה גזית, שותפה ב-Pwc Israel ולשעבר מפקדת ממר''ם / צילום: גדי אהד
אישי: גרושה + 2, גרה בהרצליה
מקצועי: מנכ"לית PwC Next
ילדות ומשפחה: הוריי עלו לישראל מאיראן, שניהם היו עובדי ניקיון שעבדו מהזריחה עד שעות הערב המאוחרות. גדלתי עם חמישה אחים ואחיות במשפחה המתמודדת עם קשיים כלכליים ועם מחסור תמידי בבגדים וצעצועים. אני זוכרת שכבר מכיתה ב' לא קיבלתי את המציאות הזאת והבטחתי לעצמי לצאת מהמעגל. אבא שלי תמיד אמר "תלכו ללמוד כדי שלא תצטרכו לעבוד כמונו", וידעתי שזה יהיה כרטיס היציאה שלי.
● פורטפוליו | כיתת המחוננים והאכזבה בצה"ל: היזם שהקים חמש חברות עד גיל 32
● פורטפוליו | "מתנדבים שלנו יצאו לתופת בידיעה שהם עלולים למות. זה היה מבחן"
● פורטפוליו | המיזם שהתחיל בחופשת סקי, ויש לו היום יותר ממיליון משתמשים
בלי מודל לחיקוי: בגיל 14 בחרתי במגמת מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים, בלי שום מודל לחיקוי או סביבה מעודדת. במשפחה שלי נשים התחתנו מוקדם ולא הלכו ללמוד. עוד לא ידעתי מה המקום שארצה להגיע אליו, אבל ידעתי שלא אוותר. הרבה פעמים ראיתי את הפחד מול העיניים, אבל אף פעם לא הנחתי לו לעצור אותי. כשאחד המורים ראה שאני פותרת תרגילים במתמטיקה בלי לכתוב אותם במחברת הוא אמר לי "את צריכה להגיע לממר"ם".
ממר"ם: בטירונות התעקשתי שאני רוצה לשרת בממר"ם ובאופן חריג שלחו אותי למיונים, הליך שבדרך כלל נעשה לפני הגיוס. כשנכנסתי בפעם הראשונה לדאטה סנטר בממר"ם, ידעתי שמכאן השמים הגבול. נשארתי 28 שנים בצבא, שבכולן עסקתי בטכנולוגיה וסייבר. אחד הפרויקטים שאני גאה בהם הוא הקמת מערכת ההתרעות והצופרים בצבא ובפיקוד העורף, עוד לפני תקופת כיפת ברזל. במהלך השירות גם סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים.
מפקדת: הייתי מפקדת ממר"ם ב־2018-2015. המינוי הוא הגשמת חלום, מגיל 19 שמתי לעצמי מטרה לקבל את התפקיד. פרויקט הדגל שלי, שעליו גם זכיתי באות מצטיין הרמטכ"ל, היה העברת הצבא לענן מבצעי. הענן היה אז בראשית דרכו בישראל והבנתי שהצבא יהיה חייב לשלב טכנולוגיות בקצבים מהירים לתפעול רובוטים, רחפנים ועוד, כי אם לא נשתמש בדאטה מרמת החייל הבודד ועד המטכ"ל, צה"ל יאבד את היתרון היחסי שלו. לאחרונה חזרתי ממילואים של חודשיים וחצי, והרגשתי סיפוק עצום כשראיתי איך הענן הזה הפך לאמצעי לחימה לכל דבר בעזה. כיום יש לצה"ל פלטפורמה שמשתנה תוך כדי לחימה ומאפשרת תקשורת מלאה בין היחידות ביבשה ובאוויר עד רמת המחלקה.
שחרור: לאחר השחרור מהצבא, בגיל 46, טיילתי שלושה חודשים עם הבת שלי בפרו, קוסטה ריקה וקולומביה. כשחזרנו הצטרפתי כשותפה בסטארט־אפ לביטוח רפואי בשוק האמריקאי, אבל כבר אחרי יומיים הבנתי שהסיכוי להצליח שם נמוך. נשארתי כחמישה חודשים כדי ללמוד את עולם הסטארט־אפים וההון־סיכון. כשפרשתי תכננתי להקים חברה משלי, ואז פרצה הקורונה.
ימי הקורונה: במפא"ת של משרד הביטחון קראו לי לדגל. הם רצו שאבוא לעשרה ימים להקים פורטל, אבל כשראיתי את הבלגן במשרד הבריאות נשארתי חמישה חודשים כדי לפתח, להקים ולנהל מערכת שליטה מרכזית על בתי החולים הממשלתיים. מצאתי את עצמי מנהלת צוות של 150 איש ממשרדי הבריאות והביטחון, צה"ל ורפאל. הקמנו מערכת דיגיטלית שהנגישה מידע ואפשרה קבלת החלטות בזמן אמת.
PwC: פניתי אליהם (תאגיד בינלאומי למתן שירותים פיננסיים, חשבונאיים וייעוץ ארגוני - ד"א) בשאלה אם ייתנו לי לפתח במקומות אחרים בעולם מערכות דומות לזו שפיתחתי בישראל. הם ענו שלא, אבל הציעו לבוא לעבוד אצלם בייעוץ לארגונים המעוניינים בטרנספורמציה דיגיטלית. כעבור חצי שנה הבנתי שהמנכ"לים צריכים עזרה מעשית במימוש השינוי - והצעתי להקים חברה-בת טכנולוגית.
PwC Next: החברה מספקת שירותים בשלושה רבדים: שינוי דיגיטלי וחדשנות, בינה מלאכותית וענן וסייבר התקפי והגנתי. הלקוחות שלנו כוללים חברות מסחריות מסורתיות, גופים מהמגזר הציבורי והביטחוני, חברות הייטק וסטארט־אפים. יש לנו כיום כ-40 עובדים ואנחנו בצמיחה יפה מאוד.
סייבר: למעבר של ארגונים מסחריים לענן יש יתרונות גדולים, אבל הוא גם חושף אותם למתקפות סייבר. במקביל האויבים שלנו מתחילים לנצל את ה-AI למתקפות שלא ראינו עד כה: לא רק שיבוש מערכות, אלא גם השפעה על התודעה העולמית. בוטים מפזרים מידע שלא עומד בהלימה למציאות, ולמדינות אין תשובות. גם בימי המהפכה המשפטית נעשה שימוש בבוטים כאלה.
נשים במלחמה: היה נדמה שאנחנו מתקדמות, אבל מה שקורה בימי המלחמה הוא אכזבה עצומה. הקבינט, מנהלת תקומה, המנהלות השונות לטיפול במפונים - בכל הארגונים החשובים האלה כמעט אין נשים. מדברים על חטופות שנאנסות, על מפונים עם נשים וטף - וקולן של הנשים כמעט לא נשמע.
מבט לעתיד: אני רוצה להשפיע על החברה והכלכלה בישראל ובכלל. זה יכול לקרות בפוליטיקה ויכול לקרות גם ב-PwC.