גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שכונות ללא כלי רכב בישראל? איך זה יעבוד ואיפה הבעיות

במינהל התכנון מתכננים פיילוט של שתי שכונות ללא כניסת מכוניות, האחת בחיפה והשנייה בחולון ● המומחים מסתייגים: "עודף שטחים פתוחים לא הופך את העיר לטובה יותר"

שכונה ללא מכוניות בווינה. לא הצליחה למשוך פעילות עסקית / צילום: Shutterstock
שכונה ללא מכוניות בווינה. לא הצליחה למשוך פעילות עסקית / צילום: Shutterstock

הייתם גרים בשכונה שבה מחנים בחוץ את המכונית הפרטית ומסתובבים ברגל? או מתנהלים ללא רכב פרטי בכלל ומסתמכים על תחבורה ציבורית? במינהל התכנון מתכננים בימים אלה פיילוט לשתי שכונות כאלה, במסגרת פרויקט שמכונה "עיר דור 5.0", אולם למרות העיקרון החשוב של צמצום כלי רכב במרחב הציבורי, מומחים מעלים ספקות ביחס ליכולת הביצוע של פרויקט כזה בישראל ומזהירים מכוונות טובות שייצרו בסופו של דבר עוד שכונות פרבריות.

יותר מכל אזור בעיר: מחירי המשרדים בתל אביב צונחים - בעיקר בציר הזה
שאלות ותשובות | נתניהו שוב הבטיח קרקעות לחיילים משוחררים. איפה החסמים? 

התוכניות במפרץ חיפה ובחולון

תוכנית אחת תהיה חלק מתוכנית ח500 בחולון והשנייה תקודם במסגרת תוכניות מפורטות למפרץ חיפה לאחר שתמ"א 75 אושרה בממשלה.

התכנון נמצא בראשיתו, אולם העקרונות המוצהרים הם הסתמכות על מערכות הסעת המונים לצרכי תחבורה, והקמת מבני חניה וחניונים תת־קרקעיים מרוכזים, ולא לכל בניין בנפרד. התוכנית נעשית בהשראת פרויקטים קיימים בעולם, שבהם התמודדו גם עם סוגיות של פריקה וטעינה, פינוי בחירום, כניסת אוטובוסים ולעתים אף מוניות - באמצעות תמרור, קביעת שעות ועוד. כבר בשלב הנוכחי ברור שהשכונות הללו יהיו נגישות גם לרכב פרטי במידה כזו או אחרת, שתיקבע בשיתוף הרשות המקומית ובמטרה להפחית את שטחי האספלט בתוכניות, שעומדים כיום על 30%־40% משטח תוכנית חדשה.

במינהל התכנון מצהירים כי המטרה היא לנסות ליצור "קיבוץ בתוך עיר", אולם לא להפוך את השכונות למלאות בשצ"פים שוממים, אלא ליצור אינטנסיביות ועירוב שימושים בקרבה למערכות הסעת המונים, באופן שייצר ביטחון להסתובב ברחוב עם תנועה מוטורית דלה.

התכנון והמדיניות באשר לכניסת כלי רכב מאוד גמישים - והמבחן יהיה במימוש.

היתרונות בטיחות, עירוב שימושים

הפיילוט שמקדמים במינהל התכנון נעשה בין היתר בהשראת שכונה בווינה שבאוסטריה, שנבנתה סביב תחנת מטרו קיימת, על שטח ששימש בעבר כשדה תעופה. מסביבה נסלל כביש טבעתי שלאורכו מפוזרות חניות תת־קרקעיות ומבני חניה עיליים. התנועה למרכז השכונה נעשית באמצעות הליכה ורכיבה על אופניים. תקן החניה בשכונה נמוך - 0.7 חניות לכל יחידת דיור.

אבל בשכונה בווינה יש בעיות לא מעטות, שכדאי ללמוד מהן. המתחם ממוקם 12 ק"מ מלב העיר, ומנותק מהשכונות הסובבות אותו. עד כה לא הצליח למשוך פעילות עסקית. העוגן של התוכנית אמור היה להיות מוסד אקדמי, אך גם מהלך זה לא צלח והעוגן עודכן בהמשך לפיתוח רובע חדשנות.

מוטב אולי ללמוד משכונות אחרות שדלות ברכב פרטי. למשל, ברצלונה בנויה על רשת רחובות המאפשרת הליכתיות לצד דרכים אלטרנטיביות לכלי רכב ועירוב שימושים אינטנסיבי. קיים בה סופרבלוק - שמאפשר סגירת כבישים שעוברים בין כמה בלוקים.

ואולם, בישראל אין כמעט ערים כאלו. מרבית התכנון העירוני הישראלי התעצב החל משנות ה־60 בדרך שתעדפה באופן מוחלט תנועת רכב פרטי, שעוין הליכה רגלית ולא תמיד מאפשר גם רכיבה על אופניים. כל זאת בזמן שהתחבורה הציבורית הוזנחה.

תמר קינן, מנהלת הארגון "תחבורה היום ומחר" מברכת על היוזמה, אבל מזכירה שהסוד להצלחתה היא רשת רחובות, צפיפות וחיבור לשכונות אחרות. לדבריה, "אנשים אוהבים שקט, שילדים יכולים להסתובב בחוץ. זו איכות חיים יוצאת מן הכלל לדעתי. המתחם עצמו צריך להיות סגור למכוניות אבל החיבורים אליו צריכים להיות מכמה כיוונים, וזה פתרון שניתן לקדם בפיילוט למי שרוצה לחיות כאן בשפיות".

החסרונות להיזהר ממגרשים גדולים

מומחים אחרים ששוחחו עם גלובס חוששים מכוונות טובות של מינהל התכנון שייכשלו בשלב היישום וייצרו עוד שכונות דוגמת כפר סבא הירוקה למשל, שתוכננה על פי קריטריונים דומים ובסופו של דבר נוצרה שכונה פרברית שתושביה תלויים ברכב פרטי.

"התפיסה של קיבוץ בתוך עיר היא בעייתית", אומר מתכנן הערים אלון סיגלר, בהתייחס לתכנון הפנימי. "עודף שטחים פתוחים לא הופך את העיר לטובה יותר, וצריך להתנתק מהמפתח שקובע כמה שטח פתוח צריך כל תושב, כי אז מקבלים שכונות ירוקות ולא עירוניות כמו ראשון מערב למשל",

באשר לנושא התחבורה בתוך השכונה, מחדד סיגלר: "לא צריך שכונה 6.0 או 9.0 ולא צריך לחשוב במונחים של רחובות מאספים ורחובות מקומיים. כדי לייצר עירוניות טובה יש מדדים מוכרים שבארץ הם נדירים: בלוקים קטנים ורשת רחובות צפופה. מהנדסים יגידו שצריך פחות צמתים כדי לצמצם קונפליקטים ולהפחית סיכונים, אבל כתוצאה מכך אין צמתים ואין עירוניות. גם רמ"י מעדיפה מגרשים גדולים כי אז אפשר לצאת בפחות מכרזים, אבל מגרשים גדולים מייצרים את כל השממות העירוניות שאנחנו מכירים. לעומת זאת ברוב מרכזי הערים הוותיקים יש מגרשים קטנים, ואז כל בניין נבנה על ידי יזם אחר ויש הרבה יותר מגוון".

סיגלר מוסיף כי "אני בעד כל דבר שיהפוך את השכונות לפחות מחייבות רכב. כבר היום אפשר לשפר את התכנון לפי הידע הקיים בעולם ולא צריך לקפוץ ל'עיר דור 5.0'. לפעמים כדאי לחזור לדור 1 ולתכנן לאנשים.

"כדי להצליח במהלך כזה צריך לאפשר תקן חניה גמיש: להגדיר תקן מקסימום אבל גם לאפשר תקן 0 או תקן מופחת ליזמים שרוצים בכך. היום יזם לא יכול לבנות 0 חניות כי אחרת הוא יצטרך לשלם כופר חניה".

דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון לשעבר, סבורה שמדובר בעוד כלי אחד מסל כלים רחב - ושהוא לא מתאים לכל מקום: "שכונות עירוניות צריכות להיות מתוכננות על רשת דרכים ועל מגוון הזדמנויות בקרבת הבית, דבר שמתחיל לקרות רק בתל אביב. לכן שכונות כאלו מתאימות רק לאזורים צפופים מאוד ולא לשכונות הרגילות שלנו".

דלית זילבר, מונתה לתפקיד המשנה למנכ''ל חברת מהדרין / צילום: ניב קנטור

זילבר הוסיפה: "גם הקמת חניון חיצוני לשכונה היא בעצם עוד מוצר של בינוי. אם שיווקת מגרש למגורים עכשיו תשווק מגרש לחניון ולא מדובר בחיסכון בקרקע או בעלויות. מבנה כזה יכול להתאים רק באזור מאוד צפוף ועם הקפדה על אסתטיקה ושימושים ועם תקן חניה נמוך, שלא לכל דירה יש חניה".

עוד כתבות

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA : "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל