גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עופר מנירב ישלם מע"מ ומס הכנסה על 2 מיליון שקל שקיבל כתובע ייצוגי

בתחילת שנת 2016 זכה רו"ח עופר מנירב בתביעה ייצוגית נגד רשות המסים, ונפסק לטובתו גמול של 2 מיליון שקל ● מאז התעוררה מחלוקת בין מנירב לבין רשות המסים על היקף המס שישלם בעבור הגמול ● מה קבעו בתי המשפט?

רו''ח עופר מנירב / צילום: איל יצהר
רו''ח עופר מנירב / צילום: איל יצהר

בתחילת שנת 2016 זכה רו"ח עופר מנירב בתביעה ייצוגית שהגיש נגד רשות המסים, בגין גביית תשלומים שלא כדין מרואי חשבון ומעורכי דין המייצגים נישומים מול הרשות, במסגרתה השיג הישג משמעותי עבור המייצגים בתחום המס - החזר כספי בהיקף של כ-50 מיליון שקל מרשות המסים. בתמורה להישג, נפסק לטובתו גמול של 2 מיליון שקל. מאז התעוררה בין מנירב לרשות המסים מחלוקת על היקף המס שיצטרך לשלם.

מתווכים בעסקה בין לקוח בחו"ל ללקוח בארץ? לא תיהנו ממע"מ אפס
בג"ץ הורה למדינה: נמקו מדוע לא יגויסו תלמידי ישיבות
המחקר של האם השכולה שמנסה להתחקות אחר רצון החיילים

המחלוקת סבבה סביב השאלה האם מדובר בהכנסה של מנירב מ"עסק" או "עסקת אקראי", שאז יחויב במס הכנסה לפי שיעורי המס הרגילים החלים על יחיד (שעשויים להגיע ל-40%-50% מס) וכן יחויב במע"מ - או שמדובר ברווח הון, שאז שיעור המס נמוך משמעותית (25%) וללא חיוב במע"מ.

בפסקי הדין שניתנו לפני כשלוש שנים קבעו בית המשפט המחוזי והעליון כי הגמול למנירב מהווה תשלום ב"עסקת אקראי", ועל כן הוא חייב במע"מ. מנירב לא ויתר, ובמסגרת ערעור חדש שהגיש במחלוקות מס אחרות מול רשות המסים, חזר וטען כי הגמול שקיבל כתובע ייצוגי אינו מהווה "עסקת אקראי", ולכן הוא לא חייב במס הכנסה לפי מדרגות המס הגבוהות.

לאחרונה הכריע השופט הרי קירש מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שוב, כי מנירב מנוע מלעלות שוב את הטענה כי הגמול אינו חייב מהווה "עסקת אקראי", לאחר שנקבע כבר על-ידי בתי המשפט בעבר כי הגמול מהווה "עסקת אקראי" החייבת במע"מ.

גמול לתובע ייצוגי ניתן על "שירות"

ההכרעה ניתנה בהחלטת ביניים במסגרת דיון בערעור שהגיש מנירב בנוגע לסוגיות שונות הנוגעות להכנסתו בשנת המס 2016, וביניהם סוגיית המיסוי של הגמול שקיבל כתובע ייצוגי. בשנת 2016 שולם למנירב סך של מיליון שקל, מתוך 2 מיליון השקלים שנפסקו לטובתו, ועליהם דיווח לפקיד השומה על הגמול כרווח הון, המחויב בשיעור מס נמוך ממס על הכנסה מעבודה וכן ללא מע"מ. פקיד השומה דחה את הדיווח וסיווג את הגמול כהכנסה מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, ומנירב ערער על השומה.

על הפרק עמדה השאלה האם השגת הגמול על-ידי מנירב במסגרת התובענה הייצוגית היא בבחינת "עסקת אקראי". השאלה רלוונטית כאמור הן לעניין מס הכנסה והן לעניין מע"מ, שכן מס ההכנסה על הכנסה מעסק או עסקה גבוה מהמס על רווח הון. מס ערך מוסף מוטל על "עסקה בישראל", כשהמונח "עסקה" כולל גם "עסקת אקראי" המוגדרת בין היתר כמכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי.

מנהל המע"מ טען כי השגת הגמול היא עסקת אקראי, כיוון שמנירב העניק שירות אקראי, בעל אופי מסחרי, לציבור המייצגים מול רשות המסים.

בנובמבר 2020 קיבלה השופטת ירדנה סרוסי את עמדת רשות המסים וקבעה כי "הגמול שולם למערער בגין 'שירות' שהעניק לחברי הקבוצה במסגרת ניהולה וקידומה של התובענה הייצוגית". עוד היא קבעה כי "הגמול שולם לו במסגרת עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי", ולפיכך "אין מנוס מן מסקנה כי סכום זה חייב בתשלום מע"מ".

ערעור על פסק דינה של השופטת סרוסי נדחה על-ידי בית המשפט העליון באוגוסט 2022, לאחר שבהמלצת בית המשפט מנירב חזר בו מהערעור, אך נקבע גם שם כי "למען הסדר ועל-מנת להעמיד דברים על מכונם, גמול שמקבל תובע ייצוגי בתובענה ייצוגית חייב בתשלום מס ערך מוסף בידי התובע הייצוגי; שכן מדובר ב'שירות' במסגרת 'עסקת אקראי', כמשמעם בחוק מס ערך מוסף".

הכרעות אלה היוו בסיס לבקשת רשות המסים לדחות את ניסיונו של מנירב לטעון שוב - הפעם בערעור חדש שהגיש בעניינים אחרים - כי הגמול לא הופק "מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי".

פקיד השומה טען ל"השתק פלוגתא" - כלומר, שמנירב לא יכול לטעון שוב טענה שכבר הוכרעה על-ידי בית המשפט המחוזי והעליון בפסק דין סופי. "השתק" מסוג זה מקים מחסום דיוני לפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין שוב באותה פלוגתא שנדונה והוכרעה בפסק דין קודם, גם כאשר מבוססת ההתדיינות השנייה על עילת תביעה שונה.

כפילות דיון ובזבוז משאבים

השופט הרי קירש ציין כי המחלוקת בין הצדדים סובבת סביב השאלה האם מדובר באותה "פלוגתא" - האם, כנטען על-ידי פקיד השומה, עסקת האקראי בחוק מע"מ זהה או חופפת לעסקת האקראי לפי פקודת מס הכנסה, כך שהכרעה בסוגיה זו בתחום המע"מ אמורה להביא בהכרח להכרעה מקבילה בתחום מס הכנסה?

על שאלה זו השיב קירש בחיוב, בניגוד לעמדתו של רו"ח מנירב.

השופט קירש ציין כי השופטת סרוסי יצקה תוכן למושג עסקת אקראי במישור המע"מ מן המושג המקביל בפקודת מס הכנסה וקבעה כי הגמול המדובר אכן נבע מעסקת אקראי, ואילו מנירב כעת בא וטוען כי פסיקתה של השופטת סרוסי - המושתתת על עקרונות המשמשים גם בתחום מס ההכנסה - איננה מחייבת אותו במישור מס הכנסה, ולא נוצר "השתק פלוגתא".

"עמדה זו של המערער מוקשית מאוד", כתב קירש בהחלטה, וקבע כי "בית המשפט לא יקבל כלאחר יד טענת 'השתק פלוגתא' כאשר משמעות הדבר היא חסימה מראש של בירור נושא מסוים ואימוץ עמדתו של אחד המתדיינים ללא דיון לגוף העניין. אולם אין ספק כי מוסמך בית המשפט לעשות כן... ודומה כי חובתו של בית המשפט לעשות זאת כאשר כפילות הדיון ובזבוז המשאבים הם מובהקים. כך אני רואה את הניסיון לחדש את הפולמוס בסוגיית עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי במקרה הנוכחי, לאחר שהדברים מוצו בערעור המע"מ, ולמערער היה כבר את יומו בבית משפט בנושא זה".

עוד כתבות

"ארטילריה לטווח ארוך ומטוסי קרב": סין ערכה תרגיל צבאי מול טייוואן

סין מחריפה את רמת המוכנות הצבאית שלה לעימות אפשרי עם טייוואן ● בים, באוויר וביבשה תרגלו כוחות סינים ספינות קרב, מטוסים ויחידות ארטילריה ● התרגילים לוו ברטוריקה לוחמנית ובפרסום סרטונים צבאיים ברשתות החברתיות

כלי רכב בנמל אילת / צילום: Shutterstock

במדינה טוענים כי נמל אילת לא עמד בתנאי הסף להארכת הזיכיון, בהנהלת הנמל משיבים אש

לטענת הנהלת נמל אילת, המדינה מתעלמת ממשבר השיט העולמי בים האדום ומגורמים שאינם תלויים בחברה ● "המדינה השקיעה מיליארדים בנמלי הים התיכון והזניחה את נמל אילת"

שלומי שבת בקמפיין בני עי''ש / צילום: צילום מסך יוטיוב

"הופכים לעיר": מה עומד מאחורי הקמפיין החדש של היישוב בני עי"ש

קמפיין חדש בכיכובו של שלומי שבת חושף כי ליישוב בני עי"ש יש כוונה להגדיל את האוכלוסייה פי ארבעה ● במשרד החקלאות מנסים לצמצם פערי מידע שמלווים חקלאים ולחסוך להם אלפי שקלים ● בחברת המוניות Gett בוחנים מה ישראלים יודעים על אוטיזם ● וזה התפקיד החדש של הבכיר באוניברסיטת רייכמן ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

מועצת מקרקעי ישראל אישרה קיצור זמנים משמעותי בהליכי ההשגה על שומות מקרקעין

השינוי, שבוצע ביוזמה משותפת של השמאי הממשלתי ורמ"י, אושר היום ע"י מועצת מקרקעי ישראל, ויישומו יחל בתוך שישה חודשים ● המהלך נועד לייעל ולקצר את ההליך המייגע של השגה על שומות מקרקעין, שיכול להגיע לשלוש שנים

"ישראל תצטרך להיות יצירתית": מה מתכנן טראמפ לשנת 2026?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה טראמפ מתכנן למזרח התיכון ב-2026, האם המפלגה הרפובליקאית תשנה את היחס שלה לישראל, ומה קורה לפלסטינים שמשתפים פעולה עם גופי המודיעין הישראליים ונתפסים • כותרות העיתונים בעולם

גיל פלדמן ויוני חנציס / צילום: יונתן בלום

רק לפני שנה הם נכנסו לנבחרת היוקרתית וכבר מונו לתפקידים בכירים

ההרשמה לפרויקט 40 עד 40 של גלובס מסתיימת מחר בחצות ● חזרנו לשניים מנבחרי השנה הקודמת שכבר זכו לשדרוג קריירה

חלפים לרכב / צילום: Reuters

האקזיט של משפחת כדורי חושף את הרווחיות של עסקי החלפים לרכב

משפחת כדורי מוכרת ליבואנית הרכב UMI את השליטה בחברה "המאגר חלפים" לפי שווי של 185 מיליון שקל ● החברה הנרכשת הציגה רווח תפעולי של 27 מיליון שקל בינואר-ספטמבר ● בנוסף, רוכשת UMI את עסקי הליסינג של משפחת כדורי לפי שווי דומה

עוגיות של המותג הפרטי של רמי לוי לצד עוגיות של ספקיות מזון חיצוניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

המותג הפרטי אולי מוזיל את הסל – אבל מייקר את המותגים

מחקר חדש של רשות התחרות מגלה: בעוד שהמחיר הממוצע לצרכן של סל המוצרים אכן נוטה לרדת עם כניסת מותג פרטי - מחירי המוצרים הממותגים עצמם דווקא עולים ● למה זה קורה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

בשל הגירה וירידה בילודה: שיעור גידול האוכלוסייה בישראל שובר שיא שלילי

מחקר חדש של מרכז טאוב מגלה: שיעור גידול האוכלוסייה ב-2025 צפוי לעמוד על 0.9% בלבד - הנתון הנמוך ביותר מאז קום המדינה ● הזינוק בהגירה החוצה בשנתיים האחרונות והירידה חוצת המגזרים בפריון בגילאים הצעירים מאותתים על תפניות דמוגרפיות משמעותיות

הצעדים שיחסכו לכם אלפי שקלים לפני 2026 / צילום: Shutterstock

מחר כבר יהיה מאוחר: 6 פעולות שיסייעו לכם לחסוך אלפי שקלים לפני סוף 2025

מהן ההפקדות ששכירים ועצמאים צריכים להכיר - החל מקופת גמל להשקעה, דרך הפקדה לקרן השתלמות ולפנסיה ועד איזון תיק ההשקעות ● כך תנצלו את מקסימום ההטבות המגיעות לכם לפני שהשנה או־טו־טו נגמרת - ותוכלו להוציא מהכסף שלכם יותר

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

מיזם האנרגיה הענק שמקדמות מצרים וסעודיה בהשקעת 1.8 מיליארד דולר

בזמן שהחזון האמריקאי לחיבור הודו ואירופה מדשדש, ריאד וקהיר מחברות את רשתות החשמל שלהן ● המיזם מאפשר למדינות לנצל את פערי הביקוש העונתיים ולהחליף עודפי חשמל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ענקית הביטוח הבינלאומית יוצאת מישראל. מה ההשלכות ומי צפוי להיפגע?

סוויס רה, מבטחת המשנה הגדולה בתחום הבריאות והנכות, מצמצמת משמעותית את הפעילות בארץ. הסיבה: רשות שוק ההון לא מאשרת להעלות מחירים ולייקר את הפרמיות לציבור במיליארדי שקלים בשנה ● החשש בענף: פגיעה בחברות הקטנות והעלאת מחירים לציבור, ואולי אפילו פגיעה בביטוחי התרופות שמחוץ לסל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במסגרת המאבק בחשבוניות הפיקטיביות: הרף לאישור עסקאות בזמן אמת יורד ל-10,000 שקל

החל מ-1 בינואר 2026 עסקאות שסכומן עולה על 10,000 שקל יחייבו דיווח בזמן אמת לרשות המסים וקבלת אישור לעסקה ● עסקה שלא תאושר, לא תאפשר לעסק לקזז את המע"מ ששילם עבור הרכישות לצורכי העסק

מחשוב קוואנטי כבר לא רק קוריוז מדעי;  אלי לילי צפויה להכריז על ניסוי בגלולה נגד השמנה; טראמפ הגיע להסכמים עם חברות התרופות / צילום: AP

הכסף שהתחיל לזרום והניסויים שכולם מחכים להם: לאן ילך שוק הביומד ב־2026?

תעשיית הביומד העולמית התחילה השנה להתאושש ממשבר מתמשך, וגם בישראל משקיעים שחיכו להפסקת האש התחילו להזרים כסף ● מוקדם לפתוח שמפניות, אומרים בכירי התחום, אבל מציירים תמונה אופטימית אפשרית ל־2026 ● אילו חברות ייהנו מההתעניינות המחודשת והאם מחשוב קוואנטי יהיה הגיים צ'יינג'ר הבא?

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

צילום: המשרוקית מסבירה. פרס ישראל

פרס ישראל: למי נותנים, ומה החידושים?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבשר שהוא יקבל את הפרס היוקרתי, למרות שאינו אזרח מדינת ישראל. כיצד זה אפשרי? ● המשרוקית של גלובס

עורכי דין / איור: גיל ג'יבלי

כל עורך דין שלישי "שותף": מה מתכננים במשרדים הגדולים ל־2026?

הפירמות הגדולות בשוק עריכת הדין מודיעות בתקופה זו של השנה על מספר שותפים חדשים ● הפעם את הרשימה מוביל הרצוג עם 19 שותפים ● בש. הורוביץ רוב המינויים הם של נשים ● בשוק מסבירים: "המינויים משמשים לשימור עובדים, מיתוג וכעתודה הניהולית של המשרד"

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בגולדמן זאקס מעריכים: אלו השווקים שיצמחו הכי הרבה

בבלקרוק מעריכים כי השקעת ההון האדירה בתשתיות AI ב־2026 תשפיע על הכלכלה כולה ● בגולדמן זאקס צופים האצה בצמיחה העולמית אך מזהירים מסיכונים מכיוון שוק התעסוקה האמריקאי ● ובבנק אוף אמריקה מסמנים פוטנציאל במגזרי האנרגיה והביטחון ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד 

מייסדי AI21, אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם / צילום: איל יצהר

היו לה 200 טאלנטים ומודל שפה חדשני. אז למה AI21 מחפשת אקזיט?

סטארט־אפ הבינה המלאכותית מכוון למחיר של לפחות 2 מיליארד דולר, למרות הכנסות צנועות וקושי בחדירה לשוק הארגוני ● ברקע: המייסד פרופ' אמנון שעשוע מקים בנפרד את חברת AAI

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק, והיעדר החלטות מהותיות