ח''כ אורית פרקש־הכהן, המחנה הממלכתי (הבוקר הזה, כאן ב', 8.2.24)
מבין כל המשרדים שזכו לכינוי "המשרדים המומצאים", את מירב האש, כך נראה, סופג המשרד ששמו המעודכן כיום הוא משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות. המבקרים מתמקדים בתקציבים הגדולים שמופנים למשרד הזה גם כעת, למרות הקיצוצים הדרמטיים שנדרשים על רקע המלחמה. "המשרד של (אורית) סטרוק מקבל תוספת של 1.1 מיליארד שקל", טענה לאחרונה בהקשר זה ח"כ אורית פרקש־הכהן, מהמחנה הממלכתי. גם אביגדור ליברמן דיבר על תוספת שמקבל כעת המשרד, שאצלו הסתכמה ב־400 מיליון שקל. אז איך באמת השתנה תקציב המשרד בעקבות המלחמה? ניסינו להתחקות אחר הנתונים.
● המשרוקית | האם 50% מהסחר של ישראל עובד דרך מצרי באב אל־מנדב?
● המשרוקית | האם במקום להדיח את ח"כ עופר כסיף אפשר להסיר את חסינותו?
אחד המאפיינים הבולטים של המשרד הוא שנתח גדול מאוד מתקציבו מגיע מ"כספים קואליציוניים" (כלומר, כסף שלא נמצא ב"בסיס התקציב"). אלה כספים שבאופן עקרוני קשה יותר לעקוב אחריהם, או להבין מראש כיצד בדיוק הם ינותבו. כך, בתקציב המקורי של 23' הוקצה למשרד תקציב כולל של כ־815 מיליון שקל, שמתוכו כ־640 מיליון הם כספים קואליציוניים. כשהגיעה המלחמה, המשרד ספג קיצוץ, אבל רבים טענו שבהתחשב בנסיבות הוא אינו דרמטי במיוחד. גם בכלי התקשורת התפרסמו אז כל מיני נתונים בעניין.
מה אנחנו יכולים להגיד על כך כעת? פנינו למשרד האוצר, ומהנתונים שקיבלנו עולה התמונה הבאה: הכספים הקואליציוניים אומנם קוצצו בכ־200 מיליון שקל, אך במקביל הועברו למשרד "עודפים" מתוכניות אחרות שעמדו על 124 מיליון שקל, כך שסך הקיצוץ עמד בסופו של דבר על כ־70 מיליון שקל (ראו גרף).
אז תקציב המשרד ל־23' לא קוצץ משמעותית, ובאופוזיציה בהחלט יכולים למתוח על כך ביקורת. אבל מאיפה מגיעות הטענות על הגדלתו? ליברמן לא השיב לפנייתנו, אבל ייתכן שהאמירה שלו ושל פרקש נובעות מטעות דומה שקשורה לתקציב 24'.
כזכור, במקור, התקציבים לשתי השנים הללו הועברו יחד בכנסת, כשלמשרד יועדו עוד 765 מיליון שקל ב-24'. כעת, בתקציב המעודכן, לפי התשובה שקיבלנו מהאוצר, תקציב המשרד יוכל להגיע לכ־410 מיליון שקל (מתוכו כ־200 מיליון שקל של כספים קואליציוניים שכבר אושרו משפטית, ועד כ־80 מיליון שממתינים לאישור כזה). כלומר, ייתכן שליברמן לא התכוון לטעון שהתקציב הוגדל ב־400 מיליון שקל, אלא שלמרות הכול, גם כעת הוא יוכל להגיע לנתון כזה ב־24'. זה, בכל אופן, ההסבר שקיבלנו מפרקש־הכהן. לדבריה, היא נקבה בנתון של 1.1 מיליארד שקל, מכיוון שזהו סך התקציב שיוקצה למשרד - למרות המלחמה - בשנים 23'־24', ולא התוספת שהוקצתה לו.
מלשכת ח"כ אורית פרקש־הכהן נמסר: "המספר שהוזכר על ידי חברת הכנסת התייחס לכלל העלות התקציבית של המשרד, שבמקום להיות מקוצץ בימי מלחמה זינק לסכום שיא של מעל למיליארד שקל. המשרד, שתקציבו המקורי עמד על כ130 מיליון שקל בשנה, קיבל כמעט 800 מיליון שקל תוספות קואליציוניות, בתקציב שאמור להיות מותאם לימי מלחמה, וזינק בסה"כ למעל למיליארד שקל. בדיוני התקציב שמתקיימים בימים אלה, הסתבר כי סכום הכספים הקואליציוניים למשרד זה צפוי עוד לגדול - שכן סכומים נוספים חונים בסעיפי רזרבה לתקציב מיועדים לעבור למשרד, לאחר שיקבלו את אישור הייעוץ המשפטי".
בשורה התחתונה: דבריה של פרקש־הכהן לא נכונים ברובם. תקציב משרד ההתיישבות לא זכה לתוספת של 1.1 מיליארד שקל, ולמעשה הוא אף עבר קיצוץ מסוים בעקבות המלחמה. יחד עם זאת, גם לאחר הקיצוץ, יעמוד תקציבו בשנים 23'־24' על כ־1.1 מיליארד שקל - הנתון שהוזכר על ידה.
תחקיר: יובל אינהורן