הבורסה בתל אביב מזנקת / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
שלושה שבועות חלפו מאז הורידה סוכנות דירוג האשראי מודי'ס את דירוגה של מדינת ישראל ואף הציבה לו תחזית שלילית, בעקבות פגיעת המלחמה בכלכלה המקומית והחשש שהיא תחריף בהמשך. מי שקרא את הכותרות בתקשורת באותו זמן בוודאי נכנס לדכדוך לנוכח מה שהוגדר כ"החלטה קשה נגד ישראל", "דוח חמור" ו"הפתעה מרה", כשמעבר לפינה עלולות להגיע הורדות דירוג מצד סוכנויות נוספות.
● המניה הדואלית שהשלימה ירידה של 98% מהשיא: מה עשו הישראליות בוול סטריט בסוף השבוע
● שאלות ותשובות | השלכות ההחלטה של חברת הדירוג מודי'ס על הכיס של כולנו
לכאורה, הצעד המתבקש מצד המשקיעים היה לרוץ ולמכור מניות. אך מי שעשה זאת חזר על אותה טעות מתחילת המלחמה - מכירה בפאניקה. למעשה, מאז הורדת הדירוג של מודי'ס, מדדי הבורסה המקומית דווקא פתחו מבערים. כך, מדד ת"א 35 השלים זינוק של כ-8%, בעוד מדדי וול סטריט, S&P 500 ונאסד"ק, השלימו עלייה של כ-2% בלבד. נכון לעכשיו, מדד הדגל של הבורסה רחוק רק ב-5% משיא כל הזמנים שרשם בתחילת שנת 2022, לפני הנפילות בוול סטריט.
נזכיר כי עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בחודש אוקטובר 2023 השוק המקומי איבד 12%, אך מאז השלים מדד ת"א 35 עלייה של כ-23%, וכעת הוא גבוה יותר ב-7.6% מאשר ערב המלחמה.
"השוק חיכה להורדת הדירוג מראש"
לכאורה, זה הפוך מההיגיון. כשיש מלחמה, והכלכלה נעצרת (התוצר במשק התכווץ ב-19% ברבעון הרביעי של 2023), שוק המניות אמור לרדת ולא לעלות. אבל האמת היא שהשוק המקומי הניב תשואות חסר משמעותיות ביחס למדדי המניות בחו"ל עוד הרבה לפני פרסום הדוח של סוכנות הדירוג (על רקע קידום הרפורמה המשפטית ובהמשך המלחמה), ומודי'ס רק "אישררה" רשמית את ירידת הדירוג בפועל של ישראל בשוקי החוב בעולם. זאת כאשר הריבית שדורשים המשקיעים בחו"ל גבוהה יותר ומשקפת שתי הורדות דירוג לישראל.
כלכלנים שאיתם שוחחנו חוזרים ואומרים כי "ההסבר הוא אותו הסבר. השוק כבר חיכה להורדת הדירוג מראש וגילם אותה במחירים". אחרים מסבירים כי ביצועי השוק המקומי כבר היו בחסר, וכי הדיבור על עסקת חטופים נוספת תומך בשווקים.
כך או כך, ייתכן כי המסקנה מבחינת המשקיע הקטן היא שוב אותה מסקנה - כשאתם קוראים חדשות כלכליות רעות, זה לא אומר שצריך לברוח מהשוק. החדשות הרעות כבר מגולמות במחירים, ואם אתם משקיעים לטווח ארוך, אולי זה דווקא הזמן להגדיל את החשיפה לשוק. הניסיון מראה שוב ושוב שזה עובד. זה, אגב, בדיוק מה שהגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל, עושים.