עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, חשף היום (ב') תמונה מדאיגה לגבי השירות הציבורי ונטישת עובדים, תוך שהוא קושר את המצב להתערבות של גורמים פוליטיים. "היום, יותר קשה להשאיר אנשים בשירות הציבורי. יש מקומות שהגיעו לנקודת קריטית מבחינת נטישת עובדים וגיוס עובדים חדשים. הפגיעה היא קשה לפעמים ביכולת לתפקד ויש מקומות שהפגיעה היא אנושה", אמר לוין בוועידת ההנפקות של איגוד החברות הציבוריות.
● מנכ"ל הבורסה: "ישראל עשויה להפוך ממדינה עשירה לענייה תוך עשור"
● בג"ץ לממשלה: הסבירו איך הגשתם את תקציב 2024
● עובדי הממשלה מרוויחים 18 אלף שקל בחודש - 50% יותר מהשכר הממוצע במשק
היועצת המשפטית וסמנכ"לית באיגוד, ענת פילצר-סומך, שראיינה את לוין, אמרה כי פעם, להיות "נער אוצר" היה יעד ושאיפה של צעירים רבים. בתגובה, השיב לוין כי "כולם יודעים כמה קשה לייצר ארגון שמושתת על מקצועיות וכמה קל להרוס זאת". לוין הוסיף: "כשבראש מערכת מוצב אדם שכל המערכת יודעת שהתמנה לא בגלל הכישורים המקצועיים שלו, זה משליך על הרצון להתגייס. המקצועיות והממלכתיות הם נשמת אפו של השירות הציבורי וכשזה מתפורר יש פגיעה".
הוא הזכיר שתי התפתחויות בעולם המשפט שהן חשובות בהקשר הזה. "כולנו מכירים את פסק הדין שעסק בעילת הסבירות - אותה חקיקה שביקשה למנוע באופן מוחלט ביקורת שיפוטית על סבירות ההחלטות. כשקוראים את פסק הדין, רואים שחלק משופטי הרוב הזכירו את החשיבות של שמירה על עצמאות המגזר הציבורי. ההתפתחות השנייה נוגעת לניסיון לפטר את יו"ר הדואר (מישאל וקנין, אותו מבקשים לפטר שר התקשורת שלמה קרעי והשר דוד אמסלם שממונה על החברות הציבוריות, ר"ו). הנושא הזה היה מבחינתנו תיק מאוד עקרוני - גם בעולם של שיקול הדעת של דירקטורים וגם כדי למנוע פיטורים שהם לא על רקע מקצועי, אלא פוליטי", אמר לוין.
"מבחינה משפטית, שאלנו מתי דרג מיניסטריאלי יכול להעביר ממקומו או לפטר יו"ר של חברה ממשלתית. לא נדרשנו עד עתה לדון בנושא הזה. העברה של יו"ר דירקטוריון, כפי שביקשו השרים, היא בטענה שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי, ואנחנו נאלצנו לבדוק מה התוכן של אמירה כזו. העמדה שלנו לא תאמה את זו של השרים ולכן הם קיבלו ייצוג נפרד בנושא הזה. אנחנו סברנו שצריכה להיות עדות לסטייה משמעותית מההתנהלות שמצופה מדירקטור בחברה ממשלתית. זה התבסס על חוק החברות הממשלתיות, שנועד להבטיח עצמאות לדירקטור פועל כמיטב הבנתו לטובת החברה. בעולם של חברות ממשלתיות, דירקטור לא צריך להיות חשוף לעמדה של גורמים פוליטיים, ולכן השורה התחתונה של העמדה שלנו היא שמשרת דירקטור בחברה ממשלתית אינה משרת אמון".
לוין סיפר כי בעבר, אמר לו אדם שכיום הוא שר מאוד בכיר כי דירקטור צריך להיות מודע שבכל רגע החרב מעל צווארו. "זו תפיסה שאומרת שאנחנו, כדרג מיניסטריאלי, יכולים בחברה ממשלתית להחליף את היו"ר. אנחנו ממתינים לפסק הדין, כששופטי בג"ץ הציעו לשרים לחזור בהם מעמדת הפיטורים והם התעקשו להישאר עם העמדה שלהם. כתוצאה מהדבר הזה, אולי נרוויח פסק דין מאוד חשוב בכל הנוגע לעצמאות של משרתי הציבור".
בתקציב המדינה יש הרבה תפוחי אדמה לוהטים כמו כספים קואליציוניים. מה יעלה בגורלו?
"כולם יודעים שהצעת התקציב נידונה בכנסת ואני מקווה ומעריך שהוא יעבור בימים הקרובים. יש הוצאות ממשלתיות גדולות מאוד, כמו הוצאות מלחמה צבאיות ואזרחיות. אנחנו נמצאים כבר בעבירה מאז ה-19 בפברואר (המועד האחרון להגשת התקציב, ר"ו). תקציב המדינה הוגש באיחור והמשמעות היא שאנחנו בקיצוץ רוחבי של כל המשרדים. ככל שינקפו הימים, העיכוב הזה יפגע יותר וזה יחלחל לשירות שניתן לציבור. העיכוב הזה, וזה מתקשר למה שמלווה אותנו בשנים האחרונות בתקציב המדינה, הוא צורך של אגף תקציבים לעוד כמה ימים. לוקח זמן אחרי שהממשלה מאשרת תקציב לתרגם את ההחלטה להצעת חוק, אבל צריך לומר שהיו גם אילוצים פוליטיים. אנחנו לא חיים בלה-לה לנד ובשנים האחרונות רואים שדווקא תקציב המדינה, שהוא כלי משטרי וחוקתי, נופל בן ערובה לצרכים פוליטיים".
לוין הסביר את דבריו: "זה הכלי שהממשלה מיישמת באמצעותו את המדיניות שלה. הוא מבוסס, בין היתר, על משלמי המסים, ואנחנו כעם דורשים שהתקציב יגיע לאישור הריבון - הכנסת. לכן, זה הפך להיות מבחן פוליטי לממשלות. אם התקציב לא עובר עד המועד שקבוע בחוק, הכנסת מתפזרת, והקשר הזה יוצר תמריץ שלילי להתערבות חוזרת ונשנית בעיצוב ההסדרים. גם בתקופה הקורונה לא אישרו תקציב בשל ההקשרים הפוליטיים. יש עדכונים כל הזמן במנגנון של התקציב ההמשכי, ואנחנו רואים נכונות הולכת וגוברת של בית המשפט העליון להתערב. כפי שאמרתי, תקציב 2024 כנראה יעבור, אבל נצטרך לעמוד על המשמר ולראות שהתקציב נשאר יציב גם מעבר לתקופה הקרובה".
חברת החשמל לא הצליחה למנות יו"ר וצריך חתימה של שני שרים על המינוי. החברה קיבלה עיצום כספי של 900 אלף שקל, ועתרה לבג"ץ בטענה שהעיצום צריך להיות מבוטל, כי ידם לא הייתה במעל. אתם ייצגתם את המדינה. איך זה נגמר?
"החיים מורכבים. הסוגיה שיקפה את הוויכוח בתוך הממשלה. המורכבות נובעת מהעובדה שאם מסתכלים על חוק החברות, הסמכות למנות יו"ר היא של הדירקטוריון. מצד שני, הנוהג רב-השנים, שקשור בעובדה שבסוף הבעלות היא מדינתית, הוא שמי שממנה את הדירקטורים הם השרים שממנים דירקטור, בכוונה שהוא יהיה יו"ר. ואז עולה השאלה מה קורה אם השרים לא רוצים למנות יו"ר. למרות הדילמה, בסוף המסר שיוצא מפסק הדין ומהטלת העיצום הוא עצום - כשאתה הופך להיות חברה ציבורית, יש כללי משחק, וגם אם אתה חברה ממשלתית, צריך לפעול בהתאם להם. גם אם הכתובת היא לא הכתובת המדויקת להטלת העיצום, כי היא צריכה להיות השרים".
אז האם אתה מאפשר לשרים למנות דירקטורים מחוץ לנבחרת הדירקטורים?
"נבחרת הדירקטורים היא נושא שמעסיק אותנו הרבה מאוד שנים. בסוף העניין ברור - חברה ממשלתית אחראית על אינטרסים ציבוריים ועל תחומי פעילות מאוד חשובים למדינה ולציבור. לכן, צריך לדאוג שיהיו בה נושאי המשרה הכי טובים שיש.
יש מי שטוען שצריכים להיות בנבחרת גם פועל יצור ועקרת בית?
"צריך לראות שהמאגר מייצג שיקוף של החברה הישראלית ושאין הטיות. זה נכון גם בהקשר של השירות הציבורי, ויש מקומות שאני לא בטוח שהגיוון בהם הוא במקום הנכון. אבל יש דברים שאסור להתפשר עליהם - למשל שתנאי הסף מאוד נמוכים. לא הייתי ממנה כדירקטור מישהו שעומד בתנאי הסף הנמוכים ביותר. בעיקר כשמדובר בכסף ציבורי. ודבר שני - צריך להיות הליך תחרותי. צריך לייצר מאגר של אנשים שיש להם את הכישרון להיות דירקטורים. אז האם הנבחרת כיום היא תורה מסיני? אני לא בטוח. אבל העקרונות בבסיס חייבים להימשך - מקצועיות והליך תחרותי. לא 'מספיק טובים', אלא יש צורך בטובים ביותר".
יו"ר הדואר על ההפרטה: "הממשלה לא יודעת להיות בעלים של עסק שנמצא בתחרות אמיתית"
יו"ר דואר ישראל, מישאל וקנין, מסרב לעסוק בניסיון ההדחה שלו מצדם של השרים שלמה קרעי ודוד אמסלם, ומעדיף להתמקד בהליך ההפרטה של הדואר שנמצא בעיצומו. "אני לא באמת יודע. צריך לשאול את מי שניסה לעשות את זה", אמר וקנין בתגובה לשאלה מה הביא את השרים לנסות להדיחו במהלך ועידה של איגוד החברות הציבוריות.
הוא ציין כי הוא שואב אופטימיות מהתייצבות של משרדים ממשלתיים לצדו. "הייתה מערכת ממשלתית - משרד המשפטים, משרד האוצר ורשות החברות הציברויות שנעמדו על רגליהם האחוריות (כדי למנוע את הפיטורים, ר"ו) ומזה, כאזרח, אני מרוצה".
האם הדרג הפוליטי מתערב בעבודה השוטפת?
"ממש לא. זה אחד השינויים הגדולים שחברת הדואר עברה. זה היה בעבר אבל כשמבינים שאתה לא עביר, אז לא פונים אליך. כמו שאומרים בדואר" 'זה תלוי בנמען'".
וקנין מתמקד כאמור בהפרטה. הוא התייחס בריאיון למנכ"ל האיגוד אילן פלטו ללוח הזמנים שלה: "בשבועיים האחרונים אנחנו ברואד שואו מפרך. אנחנו יושבים עם כל אחת מתשע הקבוצות במשך שעות ומציגים את החברה - מה שכבר נעשה, מה שעושים ומה שייעשה. כשנגמור את הרואד שואו נעשה עוד סשן פומבי שבו נענה על שאלות. מנהל רשות החברות הציבוריות ינקי קוינט מעוניין שכבר בפסח יוגשו ההצעות ושחודש או חודשיים לאחר מכן כבר יהיה רוכש, כך שמי שמעוניין להוציא אותי מהדואר יוכל להגיד הצלחתי", הוא אמר לקולות הצחוק של הנוכחים בכנס.
הוא הסביר כי כיום יש תשע קבוצות מאוד רציניות שמעוניינות ברכישה ועל פניו זה נראה טוב. על כך שכל הקבוצות הן מקומיות ולא זרות אמר וקנין: "זה לא רע ששירות ממשלתי כמו הדואר יישאר בידיים ישראליות. אני גם רואה בזה תועלת".
מה בעצם עומד מאחורי הכוונה להפריט?
"כשנכנסתי לתפקיד הייתי פחות גרופי של הפרטות. אבל כשל תחומי הפעילות נמצאים בתחרות זהו הכרח. הממשלה לא יודעת להיות בעלים של עסק שנמצא בתחרות אמיתית, חוץ אולי מתעשיות ביטחוניות שזה משהו אחר לגמרי ואפשר לראות תעשיות ביטחוניות ממשלתיות שפורחות. חברה כמו הדואר, שיש לה מתחרים בתחום הדואר שהוא הפסדי, בתחום הסחר שהוא רווחי וגם בתחום השירותים הפיננסיים לא יכולה להיות בבעלות ממשלתית כי הממשלה יכולה לתמוך בחברות רק כשהן בקשיים".
האם הייתה חשיבה לצאת להנפקה של מניות?
"כשנכנסתי זה עוד היה בתוקף, אבל דחפנו למכור את כל החברה למשקיע פרטי, כי החברה לא הייתה מוכנה להנפקה וגם להנפיק 20% זה לא היה נכון כי כשאתה אומר למשקיע שהוא מקבל את כלה חברה זה יותר נכון. עם זאת, הנפקה לא ירדה מהפרק וזה יכול לקרות בעוד כמה שנים תחת הבעלים החדש".
מה בעצם מקבל הרוכש?
"הוא מקבל חברה עם יכולות לוגיסטיות מאוד משמעותיות. כמו למשל הפצה של קניות מהחברות הגדולות של הקניות בחו"ל. אין חברת משלוחים פרטית בישראל בגודל של הדואר ואנחנו עובדים כדי להשתפר ולהיות טובים מהם. הדואר הוא חברה עם מערכת של שירותים פיננסיים מצד בנק הדואר.
וקנין סיפר כי הדואר עבר בשנתיים האחרונות מהפך מאוד גדול שמי שהוביל הוא דוד לרון, מנכ"ל החברה. "הייתה לי הזכות עם חבריי לדירקטוריון לגייס אותו. תודה לדירקטורים בשופרסל שבחרו לפני שנתיים מועמד חיצוני לתפקיד המנכ"ל ואיפשרה לו לבוא לדואר", הוא אמר.
מה השתנה בדואר? כי בציבור לא מרגישים שינוי מהותי בדואר.
"אם תבוא היום לכל נקודת ממשק עם הדואר תקבל שירות יותר טוב ממה שקיבלת לפני שנתיים ואם תבוא עוד שנה תקבל שירות עוד יותר טוב. אבל אנחנו לא חושבים שהגענו למנוחה ולנחלה. אני אזכיר שהמערכת הבנקאית כבר הפסיקה להאמין בחברה והיום המצב שונה. גם התוצאות הכספיות מוכיחות את עצמן".
