צחי הנגבי בבית המשפט המחוזי בירושלים במשפט נתניהו
ראש המטה לביטחון לאומי, צחי הנגבי, מעיד הבוקר (ג') בבית המשפט המחוזי בירושלים במשפט נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. הנגבי מעיד בתיק 4000 בקשר להתנהלות במשרד התקשורת בשל תפקידו כממלא-מקום שר התקשורת לתקופה של שלושה חודשים בלבד בשנת 2017.
● בג"ץ לממשלה: הסבירו איך הגשתם את תקציב 2024
● לוין סירב למנות שופטים למחוזי בירושלים בשל היעדר הסכמה רחבה
הנגבי מונה לתפקיד בעקבות עתירה לבג"ץ שדרשה כי נתניהו יעזוב את תפקיד שר התקשורת בשל ניגוד העניינים עם שאול אלוביץ'. יצוין כי הנגבי התייצב בדיון הראשון במשפט בשנת 2020 לתמוך בראש הממשלה, אז האשים נתניהו את הפרקליטות בתפירת תיקים.
עדותו של הנגבי במשטרה הוגשה לבית המשפט במקום עדות ראשית, והוא ייחקר בחקירה נגדית על-ידי סנגוריו של נתניהו ושאול אלוביץ', שהיה בעלי בזק וואלה.
בתקופת מילוי המקום של הנגבי, עד המדינה שלמה פילבר היה מנכ"ל המשרד. הנגבי מסר בעדותו ברשות לניירות ערך כי פילבר היה "הדמות הדומיננטית לאורך התקופה וכבר גיבש את המדיניות שלו. הוא התייעץ והביא בפניי מידע, אבל ידע שאני מתכוון לעזוב, ושלא אכנס לפרטי פרטים. עשיתי את הדברים המינימליים, לא יותר".
הנגבי: "לפילבר היה חשוב להגיע להסכמות עם חברות התקשורת"
עו"ד ז'ק חן, המייצג את איש העסקים שאול אלוביץ', חקר את הנגבי בחקירה נגדית. הנגבי השיב כי היה חשוב לפילבר להגיע להסכמות עם חברות התקשורת. "כל גורם שלא היה מסכים עם משרד התקשורת, היה פונה לבית המשפט, ואז כל התהליכים היו נכנסים להקפאה. לכן היה נכון להגיע להסכמה".
"פילבר היה דמות דומיננטית במשרד. חשבתי שיש לו הבנה מקצועית ראויה. התרשמתי מהרצינות שלו בתפקיד", העיד הנגבי. על סוגיית פריסת הסיבים האופטיים אמר: "פילבר חשש שכלכלת המדינה תיקלע למשבר בתחום תשתיות האינטרנט, וב-2020 נעמוד בפני שוקת שבורה וכאוס, עם השלכות כלכליות וביטחוניות".
הנגבי אישר כי לפילבר היה חשוב להגיע להסכמות עם חברות התקשורת. "הוא רצה לקדם את הדברים כדי לשרת את הצורך לפרוש את הסיבים כמה שיותר מהר".
הנגבי הוסיף כי לא ראה בפעילות של פילבר כנובעת משיקולים זרים, וכי פילבר העדיף שלא לריב עם בזק, מאחר שזו הייתה הדרך היעילה לקדם דברים.
נתניהו: לדחות עדויות לאחרי המלחמה
אתמול (ב') ביקש נתניהו באמצעות סנגוריו לדחות את עדותם של שלושה עדים עד לאחרי המלחמה. השלושה הם עו"ד דוד שמרון, בן-דודו של נתניהו; עו"ד שלומית ברנע-פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה; ותנ"צ כורש ברנור - זאת בנימוק כי קיימים קשיים אובייקטיביים להיערך לעדותם כל עוד המלחמה נמשכת.
לגבי ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, נכתב כי לא ניתן להעידו בשלב זה נוכח היעדר הסכמות עם התביעה ביחס לתוכן עדותו הנוגע לעניינים ביטחוניים בקשר לארנון מילצ'ן.
בנוסף מבקש נתניהו לצמצם את תדירות העדויות של שישה עדים נוספים, כך שיעידו פעם או פעמיים בשבוע. מדובר באייל גבאי, עוזי ארד, ציפי לבני, יובל דיסקין, השר יריב לוין ופרח לרנר.
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.