יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף
לראשונה מאז תחילת המלחמה, ישראל השלימה גיוס אג"ח דולריות בשווקים הבינלאומיים בהיקף כולל של 8 מיליארד דולר. עד כה המדינה התמקדה בגיוס דרך השוק המקומי, והסתפקה בהנפקות פרטיות ובגיוס דרך ארגון הבונדס בכדי לממן את המלחמה.
● ראיון | "העוגן זה אג"ח": הבנקאי שמסביר איך כדאי להשקיע עכשיו
● תחנת כוח בבאר טוביה וקרקעות בהרצליה: יצחק מירילשוילי מסתער על הבורסה בת"א
המדינה הנפיקה 3 איגרות חוב חדשות לטווח של 5 שנים בריבית של כ-5.37% לשנה, 10 שנים בריבית של 5.5% ו-30 שנה בריבית של 5.75%. המרווח בהנפקה עמד על 135, 145 ו-175 נקודות בסיס בהתאמה, מעל תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח דומה. הביקושים בהנפקה הסתכמו ב-38 מיליארד דולר, כלומר פי 4.75 מהסכום שהונפק, והיו הגבוהים ביותר שנרשמו אי-פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל.
ההנפקה הקודמת שביצע החשכ"ל בחו"ל הייתה בינואר 2023, וכללה איגרת ירוקה לטווח של 10 שנים בהיקף של 2 מיליארד דולר בריבית של 4.2%. הביקוש היה 12 מיליארד דולר (פי 6 מהסכום המוצע). המרווח בהנפקה בין התשואות הדולריות לבין אג"ח החוב המקבילות בארה"ב היה 95 נקודות בסיס.
הביקושים בהנפקה הובלו על ידי משקיעים אסטרטגיים איכותיים כגון קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות גידור, משקיעים פיננסיים וגופים אשר מחזיקים בניירות של מדינת ישראל לאורך זמן. בהנפקה לקחו חלק כ-400 משקיעים שונים מכ-36 מדינות בכל רחבי העולם. החתמים בהנפקה היו Bank of America ,BNP Paribas ,Deutsche Bank, ו-Goldman Sachs. טרם ההנפקה נערכו סבבי פגישות נרחבים עם משקיעים בינלאומיים באירופה וארה"ב בהובלת החשב הכללי, יהלי רוטנברג, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן, ואנשי יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי.
החוב של ישראל תפח מתחילת המלחמה, והיקפי גיוס החוב, המבוצעים ע"י החשב הכללי באוצר, זינקו מסכומים של כ-1.5-2 מיליארד שקל בשבוע לפני המלחמה, לסכומים בגובה של 3.5-4 מיליארד שקל בשבוע. ישראל צפויה לגייס סף של יותר מ-200 מיליארד שקל כדי לעמוד בעלות הכספית של המלחמה. באגף החשכ"ל הדגישו בעבר כי את רוב החוב תגייס המדינה דרך השווקים המקומיים, אך בבלומברג מעריכים כי יותר מ-10 מיליארד דולר יגויסו בעולם.
בתוך כך, השבוע ביצעה יחידת המימון באגף החשב הכללי הנפקה נוספת דרך השוק הישראלי. יחס הכיסוי, המצביע על הביקוש לאיגרות החוב כלפי הסכום המוצע, עמד על פי 4 בממוצע. ההנפקות בישראל ממשיכות להראות על תיאבון של הגופים המוסדיים בישראל לחוב ממשלתי, ובעצם ממחישות את יכולת הכלת הגידול בחוב של ישראל.