גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת דוחות הבנקים: מי צפוי להוביל ברווחים?

רגע לפני פרסום הדוחות השנתיים מבקש הרגולטור מהבנקים לנקוט זהירות בנוגע לחלוקת הדיבידנדים שלהם ● זאת בזמן שהאנליסטים צופים לבנקים רווחי עתק של 25 מיליארד שקל בשנת 2023, למרות האטה בהכנסות והשלכות המלחמה

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רגע לפני שעונת פרסום הדוחות של הבנקים הישראליים נפתחת, לגלובס נודע כי הפיקוח על הבנקים, בראשות דני חחיאשוילי, שיגר מכתב לראשי המערכת הבנקים. המפקח קורא להם לנהוג במדיניות שמרנית בכל הנוגע לחלוקת דיבידנד בדוחות הקרובים והזכיר את המכתב שהוציא רק בנובמבר 2023 שבו הצביע על האי־ודאות בתנאים הכלכליים במשק והמצב הביטחוני. במכתב ההוא הזהיר המפקח כי "הימשכותה של המלחמה מחייבת המשך משנה זהירות באשר לחלוקת דיבידנדים וביצוע רכישות עצמיות". לכן, בהמשך למכתב ההוא, מבקש המפקח "לשוב ולבחון את מדיניות חלוקת הדיבידנדים וביצוע רכישות עצמיות של מניות לתקופה הקרובה, וזאת על רק הימשכות המלחמה והיקף השפעתה על המשק".

בלעדי | הבנקים צפויים לדווח על רווחי שיא והמפקח מזהיר: תהיו שמרנים בדיבידנדים
מתחברות לטרנד הגלובלי: מה מקפיץ שורה של מניות הייטק קטנות בתל אביב

המשמעות בפועל היא שהבנקים ייאלצו להדק את החגורה ולחלק דיבידנד קטן יותר מזה שאולי התכוונו מראש. ולא מדובר בעניין שולי - לפי תחזיות האנליסטים הבנקים צפויים לסגור את הרבעון הרביעי ואת 2023 כולה עם רווחים גבוהים מאוד - ובהסתכלות שנתית בשיא כל הזמנים.

אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, מעריך כי רווחי חמשת הבנקים הגדולים יסתכמו ביותר מ־25 מיליארד שקל (לעומת כ־24 מיליארד ב־2022), כשעל פי התחזית שלו הם ירשמו ברבעון הרביעי רווח מצרפי של 5.5 מיליארד שקל. מדובר ברווחים הקטנים ב־270 מיליון שקל בלבד ביחס לרבעון השלישי, וזאת למרות המלחמה שהובילה לירידה בביקושים לאשראי בעיקר מצד משקי בית, לצד מתווה בנק ישראל שחייב את הבנקים להעניק הקלות במיוחד לתושבי העוטף, למפוני הצפון, למשפחות הנרצחים ולחיילי המילואים.

"הריבית הגבוהה מנצחת גם את המלחמה, בינתיים לפחות", נכתב בתחזית של גלזר. "תוצאות הרבעון הרביעי יהיו אומנם פחות טובות מהרבעונים שלפני המלחמה, אך הריבית הגבוהה דואגת לכך שהבנקים ימשיכו להציג תוצאות טובות עם תשואה על ההון של 10%־15%".

מי שירשום על פי לידר את הרווח הרבעוני הגדול ביותר הוא לאומי עם כ־1.77 מיליארד שקל, ואחריו הפועלים (1.67 מיליארד). עם זאת, בתחזית השנתית הפועלים צפוי להציג את הרווח הגדול ביותר - 7.16 מיליארד שקל לעומת 6.97 מיליארד שקל בלאומי, פער שנובע מהפחתת שווי שביצע לאומי בסך של כמיליארד שקל בתחילת השנה, בעקבות הירידה בשווי בנק וואלי האמריקאי בו מחזיק לאומי בכ־14% מהמניות.

גם לירן לובלין, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות אי.בי.אי, מעריך שנראה רבעון די דומה לקודמו. "עדיין לא רואים את מלוא האימפקט של המלחמה. ברמת המערכת התשואה להון תהיה קצת פחות מ־13%, כשמזרחי טפחות והבינלאומי ימשיכו להציג תשואה להון קצת יותר גבוהה, הפועלים ולאומי יישארו סביב הממוצע ודיסקונט יציג תשואה מעט נמוכה מהממוצע. ההערכה הזו מתבססת על כך שמבחינה היסטורית בעתות כאלה ההוצאות של דיסקונט להפסדי אשראי טיפה יותר גבוהות, ומבנה ההוצאות הנוכחי של הבנק התנפח קצת ברבעון האחרון, סביב הוצאות אחזקה ופחת בעיקר בשל המעבר לקמפוס החדש".

השפעה מינורית להקלות לציבור

מדוחות הבנקים לרבעון השלישי עולה כי אם הציבור ינצל 100% מההקלות שניתנו כתוצאה מהמתווה שפורסם על ידי בנק ישראל (והורחב על ידי הבנקים עצמם), העלות הכוללת של כך תעמוד על 1.73 מיליארד שקל, כשמרבית הסכום מתחלקת בין לאומי (460 מיליון כולל תרומות) מזרחי טפחות (450) והפועלים (420 מיליון). בשוק מעריכים כי בפועל נוצלו בין 40% ל־50%, כלומר פחות ממיליארד שקל שמתפרסים על פני כל הבנקים.

"אם בתחילת המלחמה נראה היה כי מדובר בסכומים גדולים מאוד, הרי שההשפעה בפועל תהיה כנראה הרבה פחות דרמטית, מאחר שפחות לווים ניצלו אותה והבנקים פורסים את אובדן ההכנסות על פני חיי ההלוואה", הסביר גלזר מלידר.

לצד ההקלות, הבנקים הצליחו, לפחות לעת עתה, להתגבר על הירידה בביקושים לאשראי שהחלה עוד לפני המלחמה, לנוכח סביבת הריבית הגבוהה. "הצמיחה באשראי ברמת המערכת היא כמעט 1.5%, שיעור די דומה לממוצע", אומר לובלין. "הסיבה לכך שאנחנו סביב הממוצע היא שיכול להיות שהיו עסקים גדולים, עם קווי אשראי לא מנוצלים, שרצו למשוך את האשראי שנתנו להם הבנקים לפני שהאפשרות נסגרת בפניהם", העריך.

בצד השני של השפעות הריבית נמצאות ההוצאות, המשולמות בעיקר בגין פיקדונות נושאי ריבית. כאשר ריבית בנק ישראל הייתה בעלייה, החלו הישראלים להוציא כספים מחשבונות עו"ש שאינם נושאים ריבית לפיקדונות. גלזר: "אומנם ראינו ירידה בהיקף פיקדונות העו"ש מרמה של 41% לפני תחילת העלאות הריבית לרמה של 26% בסוף הרבעון הקודם, אולם עדיין מדובר בסכום עתק של 475 מיליארד שקל, שעליו הבנקים משלמים ללקוחות ריבית 0%".

כמה יפרישו להפסדי אשראי?

דוחות הרבעון השלישי, שפורסמו כחודש עד חודש וחצי אחרי תחילת המלחמה, הראו כי הבנקים הגדילו משמעותית את ההפרשות להפסדי אשראי, למקרה שלווים לא יוכלו לעמוד בהחזרים. אם בשגרה מדובר על הפרשה של 0.2% עד 0.4% מהתיק, ברבעון השלישי הן זינקו לכ־0.8% (בסך־הכול 3.1 מיליארד שקל ברבעון), כיוון שהבנקים כבר החלו להתכונן להרעה ביכולתם של הלווים לעמוד בהתחייבויות.

גלזר צופה שברבעון הרביעי הם יעמדו על בין 0.5% בבינלאומי ל־0.75% בדיסקונט. "'המנגינה' ששמענו מראשי הבנקים בחודשים האחרונים הייתה שההפרשה שבוצעה ברבעון השלישי מספיקה בשלב זה. עם זאת, אנו פחות אופטימיים לגבי תיקי האשראי הבנקאיים ברבעונים הקרובים, וצופים גידול חד בהפרשות ברבעונים הקרובים", הוא מעריך.

כך ישפיע המס על הרווחים

בתוך כך, אושר השבוע בוועדת הכספים אחרי שורת דיונים ארוכה החוק לפיו הבנקים (למעט וואן זירו וירושלים הקטנים) ישלמו למדינה סכום השווה ל־6% מהרווח שיפיקו מפעילותם בישראל בתקופה שתסתיים בסוף 2025 (נאמד בעד 2.5 מיליארד שקל בסה"כ). נוסח זה מחליף את הצעת החוק המקורית לפיה המס על הרווח יעלה באותה תקופה מ־17% ל־26%.

האם המהלך עתיד להשפיע על תוצאות הרבעון הרביעי? לפי גלזר, יש שתי תוצאות אפשריות ומנוגדות. הראשונה היא שהבנקים יעדיפו להציג ברבעון תוצאות חלשות, כדי שבדיונים בנושא המס הם יוכלו להסביר שמצב הכלכלה המקומית פוגע מהותית בתוצאותיהם. השנייה היא הקדמת רווחים, כי אם ב־2024 המס יהיה גבוה יותר, עדיף להציג רווחים גבוהים עכשיו. הוא מעריך כי הבנקים ידבקו באופציה הראשונה כפי שעשו עד עתה ויעדיפו להציג תוצאות חזקות ולא לבצע הפרשות עודפות.

ומה לגבי העתיד? "גם ברבעון הראשון השנה יהיו תוצאות טובות", אומר לובלין. "לאומי ירשום הכנסות חד־פעמיות ממכירת נדל"ן בתל אביב והפועלים בגין החזרים מהביטוח בגין הקנס בפרשת המסים ופיפ"א, כך שנראה תשואה להון של כ־16%-17%. בשאר המערכת התשואה תישאר דומה. כל עוד הריבית תישאר היכן שהיא הבנקים נהנים, בעיקר אם הם אכן הורידו את הריבית על הפיקדונות עוד לפני שבנק ישראל החליט להשאיר אותה על כנה".

עוד כתבות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת, וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אמנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות בבורסה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים