גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התשובה הישראלית לסרטונים של OpenAI חורכת את הרשת, אבל האם היא תעמוד במבחן המסחרי?

"סורה", הפיצ'ר החדש של OpenAI, הצליח להפתיע רבים כשייצר סרטוני וידאו איכותיים באמצעות פקודות מילוליות בלבד ● לייטריקס הישראלית השיקה לאחרונה את התשובה שלה, שמיועדת לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה ● מה הסכנות בטכנולוגיה החדשה והאם מדובר במהפכה שתשנה את עולם הקולנוע ותקפיץ את שורת ההכנסות של לייטריקס?

צילום מסך מתוך LTX Studio של לייטריקס
צילום מסך מתוך LTX Studio של לייטריקס

השקת מערכת הסרטונים הריאליסטיים "סורה" לפני כשבועיים על-ידי ענקית הבינה המלאכותית OpenAI שמטה לסתות, לאחר שבאמצעות פקודות מילוליות בלבד הצליחו מהנדסי החברה להפיק סרטוני וידאו איכותיים מאוד שחלקם נראו מציאותיים. מכונית נוסעת לאורכו של כביש מיוער, כלב יושב מול מסך מחשב ומקליד על מקלדת, וזוג שלוב זרועות מטייל בטיילת בניחותא הרטיטו את הרשת, לצד אימאג'ים שעבדו מעט פחות טוב ונראו מלאכותיים.

הבינה המלאכותית מתחילה לאיים על משרות צווארון לבן. מעט תעשיות חסינות
משאירה אבק לאנבידיה: המניה שזינקה ב-1,000% בשנה

OpenAI לא חשפה את תהליך יצירת הסרטונים לציבור אלא הסתפקה בשחרור התוצאות הטובות ביותר, ולמרות הפגמים שנראו פה ושם - תנועות בלתי הגיוניות, ריטוש תמונה מוגבר - נדמה היה שנרשמה אבן-דרך בהפיכת הבינה המלאכותית לכלי יצירה לכל דבר עבור תעשיית הטלוויזיה והקולנוע. ב-OpenAI נמנעו כמעט מלהציג דמויות אנושיות המביעות רגשות או מדברות. זו טכנולוגיה שעדיין רחוקה מבשלות.

אולם באמצעות מעט דמיון ותקווה, ניתן לראות כיצד באמצעות פקודות קוליות בלבד ניתן יהיה בעתיד הלא רחוק סרט מ-א' ועד ת'. גם אם לא סרט באורח מלא, הרי שהפקות של סצנות מסוימות שקשות להפקה, וידאו קליפים או פרסומות עשויות יהיו להקל מאוד את תהליך היצירה, וכתוצאה מכך לשחרר לשוק עובדי תוכן רבים שתרומתם לא תהיה נדרשת יותר.

בשבוע שעבר קירבה החברה הישראלית לייטריקס (Lightricks) עוד יותר את חזון היצירה של סרטים איכותיים הנוצרים באמצעות דמיונו הפרוע של היוצר וקולמוסה של הבינה המלאכותית: החברה מירושלים, שמוכרת יותר כיצרנית אפליקציית ריטוש הפנים FaceTune, הלכה שלב אחד אחרי OpenAI והשיקה מערכת ליצירת סרטונים שמיועדת בעיקר לשלב הפרה-פרודקשן בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה.

בחברה מבינים שהאיכות אליה ניתן יהיה כיום אינה מספיקה כדי שתוקרן לצופים בתור התוצר הסופי, אך הוא יכול לשמש את אנשי התעשייה לצרכים פנימיים כמו פיץ' למשקיעים או פיתוח הסטורי בורד - המסמך המכוון את הוראות הבימוי והצילום עבור כל שוט וסצנה בסרט או בפרק של סדרת טלוויזיה.

צילום מסך מתוך LTX Studio של לייטריקס

השראה ממידג'רני

בלייטריקס שאבו השראה מטכנולוגיות שפותחו עוד זמן רב לפני ש"סורה" הושקה: הטכנולוגיות של סטבליטי ולומייר (של גוגל). למערכת שבנתה לייטריקס, LTX Studio, ניתן להזין תסריט והוראות בימוי, ואגב כך לייצר סרט שאומנם נראה מאוד לא מציאותי, אך קרוב מספיק כדי לספק לצוות ההפקה - או לחלופין למשקיעים פוטנציאליים בהפקה מסוימת - את הכיוון לדמיין מה מבקש היוצר להשיג. ניתן לתאר בפני המכונה באמצעות פקודת טקסט (Prompt) את השוט או את הסצנה, לתאר את הדמויות, את הרקע ואת התפאורה, לציין את הסגנון המבוקש - ריאליסטי, עתידני, סטים-פאנק - ולציין את המתרחש בהן.

"כשיצאנו לדרך, קיבלנו השראה ממידג'רני, שאומנם הייתה מוצר בינה מלאכותית, אבל היא הייתה מבוססת עמוק בקרב היוצרים המקצועיים", מספר ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל לייטריקס. "ראינו שם צעירים מתחומים שונים שפתוחים לטכנולוגיה, ניגשנו אליהם והבנו מה שחשוב להם. הם רוצים להיות בשליטה מלאה על הסט, ואם יהיה להם מוצר שיסייע להם, למשל, בסצנה מסוימת להעביר את הרקע מחורפי לקייצי - הם ירצו לנסות אותו".

המערכת של לייטריקס תושק מאוחר יותר החודש במחיר שעדיין לא הוחלט, אך החברה מהירה להוציא על פיתוחה והשקתה הודעה לעיתונות ונתנה למספר משפיענים להתנסות בה. התוצאות חרכו את הרשתות החברתיות עם קדימונים בסגנונות ויזואליים שונים, מוזיקה דרמטית וקריינות.

צילום מסך מתוך LTX Studio של לייטריקס

פרבמן מסביר כי המערכת מבוססת על מודלי בינה מלאכותית שפותחו בחברה, כמו מודל Long Animated GIF ומודלים ויזואליים של חברת Stability AI, שלייטריקס אימצה לחיקה בשנתיים האחרונות. מודלים נוספים שולבו לנושא התיוג, שיפור התמונה באמצעות היזון חוזר והבנת השפה הטבעית.

המערכת של לייטריקס זוכה לתגובות חיוביות מצד מומחים, והיא גייסה לצידה כמה במאים וכותבים - כמו ארי פולמן, יוצר "ואלס עם באשיר" - שיסייעו לה באפיונה. אך האם הדבר ישפיע לטובה על הכנסותיה של החברה הגדולה? עוד מוקדם לדעת, בהתחשב בעובדה שהחברה טרם קבעה תמחור למוצר.

החברה מייצרת הכנסות בעיקר מסדרת האפליקציות לעריכת תמונות וסרטונים Photoleap, Facetune ו-Videoleap, אותן היא מציעה בחינם, כאשר היא גובה תשלום על שימוש מלא במאפייניהן. לפני כשנתיים פנתה ישירות גם לשוק העסקי על-מנת לסייע למשפיענים ומשרדי פרסום לגייס נותני חסות ומפרסמים.

סכנת ה"דיפ פייק"

אחת הסכנות בהפצת מערכת עצמאית ליצירת סרטונים מבוססי בינה מלאכותית היא יצירת "דיפ פייק" - סרטוני וידאו המציגים ידוענים באופן שמעולם לא צולם, במטרה להביך אותם או לייצר דיסאינפורמציה לצרכי בחירות.

"הבעיה כבר היום היא מאוד רצינית", אומר פרבמן. "אפילו לפני הטכנולוגיות של OpenAI וג'מיני ניתן היה לייצר 'דיפ פייקים', פשוט הדבר נעשה על-ידי קבוצות מצומצמות. דווקא הפצה של מערכות ליצירת וידאו באמצעות בינה מלאכותית מעלה את הנושא למודעות ותורמת להעלאת ספקות באשר לתוצרים כאלה.

"כחברה יש לנו קווים אדומים במערכת: לא נאפשר עירום לפי גיל, וננטר, כמובן, דיווחים של משתמשים על 'דיפ פייקים' לא נאותים. יש כבר היום מחקרים על טכנולוגיה שמייצרת חתימה מבוססת בינה מלאכותית על סרטוני וידאו - הדבר הזה יוכל בעתיד לזהות את היוצרים שישתמשו במערכות הגדולות".

ד''ר זאב פרבמן, מנכ''ל לייטריקס / צילום: אייל מרילוס

פרבמן גם שופך מים צוננים על כל אלה שחוששים שהמכונה תחליף את היוצרים, את הבמאים, את התסריטאים ואת השחקנים ותאפשר ליצור סרטים מא' ועד ת'. "אנחנו עוד לא שם בכלל. נכון שהבינה המלאכותית מאפשרת ליצור תוצרים מגניבים - כמו מצלמה שנוסעת אחרי רכב או שוט של עיר עתידנית, אבל קח דיאלוג בין שני אנשים ומצלמה שמתמקדת בהם - זה עוד לא שם, והדרך עוד ארוכה מאוד".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"