גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם רק פסיכולוגים יכולים לטפל במצוקות נפשיות? הפרופסור שרוצה לנער את התפיסה

פרופ' ענת ברונשטיין קלומק ערערה עוד לפני 7 באוקטובר על אחת התפיסות המושרשות עמוק בקרב פסיכולוגים, שרק הם יכולים לטפל במצוקות נפשיות ● המלחמה והשלכותיה רק שכנעו אותה שהגיע הזמן להוציא את הטיפול הנפשי מהקליניקה ● "אנחנו נכנסים לעשורים של פוסט־טראומה מהקשות שידענו, אין כמות פסיכולוגים שתספיק לכך", היא אומרת בראיון לגלובס

פסל פרויד באוניברסיטת קלארק, מסצ'וסטס / צילום: ויקיפדיה
פסל פרויד באוניברסיטת קלארק, מסצ'וסטס / צילום: ויקיפדיה

"המקרים שאני הכי נהנית מהם בקליניקה הם בעצם לא המקרים שצריכים אותי", מודה פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, דקאנית בית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן. "אני מסתובבת עם רגשות אשמה לגבי התורים המטורפים שנוצרו לקבלת טיפול נפשי להפרעות קשות כמו דיכאון, אובדנות, הפרעות אכילה. אנשים מתים מהדברים האלה, וגם כשלא מתים, זו חתיכה מהחיים שנמחקת. ואפשר אחרת".

היא לא רק מדברת, אלא גם עושה. 7 באוקטובר היה מבחינתה הזדמנות להראות שאפשר אחרת ולהוציא לפועל רעיונות שמנערים את מקצוע הפסיכולוגיה ואת הפסיכולוגים עצמם, כי הם מוציאים מידיהם את הבלעדיות על הטיפול הנפשי. מערך ה"אל־תקראו־לזה-טיפול" שהקימה באוניברסיטת רייכמן כלל פסיכולוגים חברתיים ללא הכשרה קלינית וסטודנטים לתואר ראשון ושני, שהעבירו את הידע שלהם הלאה גם לרופאים, מורים, הורים והציבור הרחב. זה העתיד, היא אומרת, ומציגה נתונים שתומכים בדעתה.

גם במשרד הבריאות כבר נוקטים צעדים בכיוון הזה. המחסור האדיר בפסיכולוגים ובפסיכיאטרים בשירות הציבורי הוביל את מערכת הבריאות לגייס אנשים שאינם פסיכולוגים או פסיכיאטרים, שיוכשרו לטיפול "לייט" במסלול קצר וזול בהרבה. אולי אפילו לא יקראו לזה טיפול, רק קצת אוזן קשבת, אימוני חוסן, אצבע בסכר המצוקה הנפשית של התקופה.

הצעדים האלה נתקלים כיום בהתנגדות מצד רוב הפסיכולוגים. הם טוענים כי מסלול הכשרה קצר יפתח את הדלת למגוון שרלטנים, שגם היום לא חסרים בתחום. בראיון איתה, ברונשטיין קלומק מנסה לספק תשובות לחששות ולסמן את המהפכה הבאה במקצוע.

רגשות אשמה על התורים הארוכים

ברונשטיין קלומק, פסיכולוגית קלינית בהכשרתה, מגיעה בעצמה מעולמות הטיפול הדינמי ופסיכופתולוגיה כבדה. "עסקתי באובדנות, הפרעות אכילה, בהשפעות של בריונות קשה", היא אומרת, אך עם השנים היא זיהתה חוסרים בשיטות הטיפול הקיימות.

"פסיכותרפיה אחד על אחד זה מצוין, ואני מאוד מאמינה במקצוע", היא אומרת, "אבל הטיפול הקלאסי הוא ארוך ויקר מדי, אפוף סטיגמות ומוגבל מדי לתוך הקליניקה, ואינו עושה שימוש מספיק בכלים טכנולוגיים. והפער בין המחקר לבין היישום שלו בשטח הוא לא שנים אלא עשרות שנים".

דווקא מתוך אמונה בכוחם של המומחים, היא רוצה לפנות אותם לציבור שהכי זקוק להם, היא אומרת.

הגישה שמקדמת ברונשטיין קלומק, ועליה מתבסס גם משרד הבריאות, היא לא המצאה ישראלית. כבר מדברים עליה בעולם, לדוגמה במסגרת תוכנית של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שנקראת MHGAP (Mental Health Gap) ומטרתה לצמצם פערים בזמינות של שירותי בריאות הנפש במדינות עולם שלישי ובאזורי קונפליקט. התוכנית מכשירה מתנדבים בעמותות, אנשי צוות רפואי ומורים בשיטת IPT (טיפול בין אישי) כך שיוכלו לתת מענה פסיכולוגי מהיר וחירומי.

שיטת IPT פותחה כבר בשנות השמונים של המאה ה־20 על ידי פרופ' ג'רלד קלרמן ופרופ' מירנה וייסמן מאוניברסיטת קולומביה. וייסמן הייתה שותפה גם להכנת תוכנית ההתערבות של ארגון הבריאות העולמי. קשה לסכם את השיטה בכמה שורות, אבל זה בערך מה שיקבלו גם מטפלים שיקראו את החוברת שהוציא ארגון הבריאות לפני שיחלו לטפל באמצעותה. ככלל, היא מגדירה ארבע סיבות עיקריות לדיכאון: אובדן ואבל, שינויי חיים, מתח בין אישי ובדידות, ומטרת המטפל היא לאבחן אם המטופל אכן סובל מדיכאון, ומאיזה סוג.

אם מדובר באובדן, המטפל אמור לעזור לאדם להתאבל ואז למצוא פעילויות, תפקידים חברתיים ואנשים אחרים שישפרו את חייו. אם מדובר במתח או במריבה עם אנשים בחייו, המטפל צריך לעזור לו לזהות את הרצונות הסותרים של שני הצדדים, ללמד את המטופל תקשורת מקרבת ולנסות למצוא אנשים בחייו שיעזרו לו לפתור את הקונפליקט, וכך הלאה.

טיפול כזה אמור להימשך שמונה שבועות. בכל שבוע, המטפל והמטופל בוחנים יחד אם המטופל הצליח ליישם חלק מהאסטרטגיות שלמד מאז הפגישה האחרונה, משחקים משחקי תפקידים על פי תסריטים שתוארו בחוברת ההדרכה, וניתן גם לגבש קבוצת תמיכה מכמה מטופלים של אותו מטפל. המטפלים עצמם צריכים לעבור הדרכה של מטפל מומחה.

מחקר שהובילה וייסמן ופורסם בכתב העת American Journal of Psychotherapy הראה שהתערבות כזאת יעילה במקומות שבהם הגישה למומחים בפסיכותרפיה מוגבלת. לפני כמה חודשים, פרסמה וייסמן מאמר חדש, המדגים את היעילות של טיפול כזה בשילוב כלי דיגיטליים בקרב אנשים שפונו מבתיהם (המחקר שלה עסק בפליטים במוזמביק).

ללמד את הציבור לשמור על שפיות

ברונשטיין קלומק יישמה את הגישה הזאת אחרי הטבח ב־7.10. "החלטנו שאנחנו מפנים את המומחים שלנו לטיפול בניצולים הישירים של הטבח ובחיילים. עבור הציבור הרחב, אלה שזקוקים בעיקר לטיפול מונע, הקמנו חמ"ל חוסן שבו הכשרנו סטודנטים לתואר ראשון ושני לתת תמיכה נפשית ראשונית לאנשים במצוקה, בהדרכת מומחים. הם יזמו טלפונים וענו לטלפונים לקהלים כמו חולים או מבוגרים בבית שלא היה איתם מישהו, לאוכלוסיות רווחה. והם בעיקר הקשיבו להם. כל הפרוטוקולים שבהם השתמשו הם כאלה שנבדקו בעבר מחקרית כמתאימים לשימוש על ידי אנשים שאינם מומחים, כמובן תחת הדרכה.

"בנוסף, עשינו שתי הכשרות עם בית חולים שיבא שבמסגרתן סטודנטים או בוגרים שלנו ערכו התערבויות בונות חוסן בתוך שיבא, ואנחנו עדיין אוספים נתונים לגבי ההצלחה של התוכנית הזאת. יש לנו קבוצה של פסיכולוגים חברתיים, לא קליניים, והם מעבירים טיפולים קבוצתיים לבניית חוסן אצל אנשים בריאים".

גם תוכנית הלימודים שונתה. "בתואר השני הקליני הכנסנו קורס חובה בטראומה ובטיפול קבוצתי, כי המשאבים המוגבלים משמעותם שיותר טיפולים יהיו קבוצתיים. בפסיכולוגיה החברתית הכנסנו יותר לימודים בתחום החוסן והמניעה. גם בתואר הראשון הכנסנו קורס חוסן כקורס חובה. זה אומר, למשל, עזרה ראשונה נפשית.

"אם כרגע נופל טיל לידנו ומישהו בהתקף חרדה, אז גם סטודנטים לתואר ראשון יוכלו ליישם התערבויות של עזרה ראשונה נפשית, כמו מודל מעש"ה (פרוטוקול שאלות לאנשים שחווים אירוע טראומטי ונמצא כמוצלח ליישום על ידי כל אדם, גם אם אינו איש בריאות הנפש - ג"ו).

"ביקשנו מסטודנטים שלנו לשבת על ספסלים ייעודיים ברחבי העיר ולהציע אוזן קשבת למי שעובד בסביבה, קשישים וחיילים ונוער בסיכון, וזו הייתה התערבות מאוד נגישה וזולה, כי אלה סטודנטים.

"אני חננה גדולה ולא רוצה להסתבך, אז לא קראנו לזה טיפול. קראנו לזה נאמני חוסן. בתואר שני מלמדים התערבויות בונות חוסן".

הגישה הזאת כוללת גם חינוך של הציבור לטפל בעצמו?
"לא בדיוק לטפל אלא להגן על עצמו. כמו שלא כל אדם הוא אונקולוג אבל כל אחד יודע למרוח קרם הגנה ולחפש שומות חשודות, כמו שלא כל אדם הוא תזונאי מדופלם אבל אנשים כן לומדים מה נכון להם לאכול, אני רוצה שאדם בריא יכיר שיטות טיפול וילמד ליישם אותן על עצמו, משפחתו, אנשים שהוא מנהל במקום העבודה, ילדים שהוא מטפל בהם, וכן הלאה".

השתמשת המון במילה "חוסן". מה זה בדיוק? מהן המיומנויות שיוצרות חוסן?
"חוסן היא באזז וורד, ומאז המלחמה היא אפילו באזז וורד מאוסה, פח זבל של מיליארד דברים, אבל אנחנו מנסים לומר שעד כמה שזה מאוס, כן מדובר בפרקטיקות שאפשר ללמוד ולתרגל בחירום ובשגרה. תראי, גם הבן שלי נמצא בצבא ואם הייתי מאמינה לכל המחשבות החרדתיות שלי, זה כאילו כבר קברתי אותו מאות פעמים. אם אני מצליחה להגיע למצב שבו אני לא מאמינה אוטומטית לכל מחשבה חרדתית שלי, אני יכולה לשמור על עצמי בשפיות. זה מה שאנחנו רוצים ללמד את הציבור לעשות. מיומנות חוסן נוספת היא לתכנן מראש למי אנחנו יכולים לפנות כאשר אנחנו במצוקה, ולהבין שלהגיד 'קשה לי' ולבקש עזרה זאת לא חולשה אלא בריאות נפשית".

לגייס את הטכנולוגיה לטיפול

ההכשרה של פסיכולוגים היום היא ארוכה ומרובת סבל - שנים ארוכות של לימודים קשים ומבחנים מעיקים, המון שעות התנדבות והתמחות בשכר רעב. אז הפסיכולוגים שואלים, צריך או לא צריך את ההכשרה הזו? היא מבדלת אותנו מאחרים, או לא?

"ברור לגמרי שמסלול ההכשרה היום הוא ארוך וקשה, ולא מתוגמל מספיק. אפשר בהחלט לקצר אותו. במקביל, חשוב לשפר את התקינה לפסיכולוגים, כדי שיהיו יותר פסיכולוגים במערכת הציבורית. אבל זה לא יספיק. אנחנו נכנסים לשנים ולעשורים של פוסט-טראומה מהקשות שידענו, אין כמות פסיכולוגים שתספיק לכך.

"יש לי השגות גם על מסלול ההכשרה עצמו. הפסיכולוגים לא נחשפים למספיק גישות ושיטות עבודה, וניתן המון דגש לשיטות אבחון לא חדשות במיוחד. זה קורה כי אנחנו עובדים תחת שני בוסים, המל"ג ומשרד הבריאות, והתכנים מכוונים לבחינות משרד הבריאות, כך שהיכולת שלנו להתאים את התכנים לתפיסות העולם שלנו מוגבלת. אין מי שיבחן את הסטודנטים על התערבויות קצרות מועד".

יש חשש שעד שהציבור למד לחפש פסיכולוגים או עובדים סוציאליים קליניים שעברו את ההכשרה הרלוונטית, נטשטש עכשיו את החשיבות של ההכשרה וייכנסו לתחום שרלטנים.
"אני מבינה את הביקורת הזאת, ופעילות השרלטנים היא מאוד בעייתית. לכן אני דווקא בעד הכשרה של עוד גורמים במסלול שיש עליו רגולציה. יש לי מין שריטה, שאני אוהבת להקשיב לכל הקואצ'רים והגורואים. חלקם מעולים, אומרים יופי של דברים וחבל שלא ממסדים אותם, וחלקם מדברים שטויות מוחלטות. זו מדינה חופשית ואנחנו צריכים לחנך את הציבור לחפש את הגורמים שיש עליהם פיקוח".

מה לגבי התערבות באמצעות טכנולוגיה?
"השתמשנו ב־VR (מציאות מדומה) בשני פרויקטים, ובינתיים התוצאות מאוד יפות. אחד היה הכשרת מטפלים בבניית תוכניות ביטחון לאדם אובדני - הדחף למות בא והולך בגלים, והמטרה היא ללמד את המטופל איך לעבור את הגל. בנינו למטפלים שלנו סימולציה של אדם כזה כדמות ויטואלית. עד היום היינו עושים את זה במשחק תפקידים, וזה לקח הרבה יותר זמן.

"הדוגמה שאולי יותר מעניינת היא שימוש במציאות מדומה ישירות מול מטופלים. אנחנו מציגים להם דמות וירטואלית שיושבת לבד בדירה שלה בתל אביב, ומבקשים מהם לבנות לה תוכנית חוסן על בסיס חמש מיומנויות החוסן שהם למדו. בניית התוכנית עבור דמות אחרת עוזרת להם להפנים את המיומנויות בעצמם".

אבל כשמדברים על טכנולוגיה, הכוונה היא לא רק למציאות מדומה. "אני מאוד בעד טיפול אונליין, או אפילו בצ'ט. יש אנשים שלא מסוגלים להקדיש שעה לטיפול בשבוע, אפילו לא בזום. אבל קופאית בסופר יכולה להתכתב במהלך היום, וזה יכול להיות טיפול אפקטיבי מאוד".

חשוב לתכנן את העתיד, לא רק לדבר על העבר

דיברנו לא מעט על תרגול מיומנויות חוסן, ויסות רגשי ושליטה במחשבות, פיתוח של רשתות תמיכה. כמעט שכחנו שהגישה הקלאסית של הפסיכולוגיה מדברת על יצירת קשר ארוך טווח בין מטופל למטפל, שאמור להחליף דברים שלא עבדו בקשר הראשוני של המטופל עם הוריו ולגרום לו להבין איך אירועי העבר שולטים בהתנהלותו היום. כל זה כאילו נעלם מהפסיכולוגיה שאת מדברת עליה.

"זו הגישה הדינמית, שמתייחסת ללא מודע ולילדות, והיא באמת פחות מתאימה להתערבות על ידי ציבור הלא־מומחים. אני כמובן לא בעד לזרוק אותה לפח, ויש לי מטופלים שאני בהחלט מאמינה שהם צריכים טיפול עם דגש על הקשר ודגש על העבר, ולפעמים הוא צריך להיות ארוך ואינטניסיבי, אפילו לכל החיים.

"הבעיה היום היא שלכל מטפל יש פאלטה מוגבלת של טיפולים שהוא מציע, והשאלה איזה טיפול תקבל תלויה במצב הכלכלי של האדם ובמטפל שהוא במקרה נפל עליו. הייתי רוצה לראות מצב שבו כולם עוברים אבחון שמתאים להם את הטיפול הרלוונטי, לפי מצבם ולא לפי יכולתם. פסיכולוג טוב עשוי גם לשלב בין שיטות טיפול. לדוגמה, אני יכולה לתת לאדם טיפול דינמי בחדר וגם לתת לו אפליקציה לתרגול ויסות רגשי".

נראה שהפסיכולוגיה כבר עשתה מעבר אחד, מהעבר להווה, ומטיפול ארוך מאוד לטיפוליים קצרים יותר. מה המעבר הבא?
"שינוי אחד הוא לצאת מהקליניקה. ספורט מועיל מאוד למניעת דיכאון, ובעולם בריאות הנפש של היום אנחנו רק מדברים. אני אומרת לסטודנטים שלי, תלכו עם המטופלים במרחב, ההליכה משפרת את תחושת המסוגלות. ילדים עם הפרעות קשב? למה לשבת איתם בחדר, תתמסרו איתם בכדור. ואגלה לך סוד, גם למטפלים זה טוב. חוסך שכר דירה וחדר כושר.

"שינוי נוסף הוא המבט לעתיד. אחרי שיצאנו מהעבר אל ההווה, כעת אנחנו חושבים גם קדימה. ההווה של כולנו היום הוא בלתי נסבל ואנחנו לא מדברים על העתיד, כי הוא מפחיד אותנו, ואנחנו לא יודעים איך נחיה אחרי הטראומה. ובכל זאת, אני רואה שאנשים רוצים להתחיל לחשוב איך ייראו החיים שלהם אחרי השכול ואחרי שהקיבוץ נשרף או אחרי קטיעת רגל. אנחנו מלמדים היום את המטופלים כן להשתמש בתוכניות לעתיד ככלי להרים את עצמם. אנחנו אומרים להם, אל תחשבו על העתיד במונחים של אם תיהנו ממנו או לא. תחשבו על לעשות את זה כדי לעשות את זה, והחיים יחזרו אחר כך".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פתיחת המסחר בבורסת דרום קוריאה בתחילת השנה. מזנקת לשיאים חדשים / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

הקוספי זינק בכ-3% לשיא חדש: "קוריאה היא שוב השוק המוביל באזור"

לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"