צחי דוד, לשעבר סגן ראש אגף תקציבים במשרד האוצר / צילום: איל יצהר
צחי דוד, אחד משלושת המועמדים לניהול רשות המטרו, פרש מהמרוץ. זאת לאחר שנה וחצי מאז פתיחת הליך האיתור - כשעדיין לא התקבלה החלטה באשר לזהות מנהל הרשות.
● בלעדי | האתר הממשלתי החדש שקורא ליזמים להציע פתרונות לאתגרי המדינה
● הנאמנים של מירי רגב: כך איישה שרת התחבורה את תפקידי המפתח בממלכה שלה
● אלבר קיבלה זיכיון לייבא את רכבי BAIC הסינית לישראל
דוד, לשעבר סגן הממונה על התקציבים, היה המועמד שזכה לציון הגבוה ביותר במסגרת הליך האיתור והוא הודיע היום למשרד התחבורה על פרישתו מההליך. בתפקידו האחרון דוד היה האחראי על תחום הנדל"ן, התשתיות והשלטון המקומי. מתוקף תפקידו היה חבר מועצת רמ"י, עסק בקידום שינויים מבניים בענף הנדל"ן וגיבש את מדיניות הממשלה ביחס לשוק הדיור, תקצוב תשתיות תומכות דיור והסכמי גג. הוא הוביל שורה של רפורמות בתחום שעברו במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2021-2022 וכן בחוק ההסדרים לשנים 2023-2024.
בחודש שעבר החליטה ועדת האיתור להגיש למינהלת המטרו המורכבת משני נציגי משרד האוצר ושני נציגי משרד התחבורה, את שלושת מועמדיה לניהול רשות המטרו. לצד דוד, הומלצו גם עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ואלכס דן, שכיהן כמשנה למנכ"ל רכבת ישראל וכמנכ"ל משרד המודיעין.
דן הגיע לשלב הסופי בבחירת מנכ"ל נמל אשדוד וכן לשלב הסופי בבחירות ראש הרשות לתחבורה ציבורית, ובשני המקרים הסיר במפתיע את מועמדותו. חברי המינהלת יוכלו לבחור באחד משני המועמדים הנותרים, או לפנות למועמד אחר שלא נכלל ברשימה.
נחיתות השירות הציבורי ביחס לשוק הפרטי
גורמים בענף מייחסים את העזיבה של דוד לנוכח התמשכותו של ההליך. ועדת האיתור פרסמה קול קורא כאמור לפני כשנה וחצי, אך לא התכנסה עד לאחרונה. לאחר הבחירות לכנסת ומינויה של רגב לתפקיד שרת התחבורה, עבודת הוועדה הוקפאה לנוכח דרישתה לתקצב מסילות רכבת לאילת ולקרית שמונה בתמורה לקידום המטרו. לאחר שבסופו של דבר הוסכם על הסטת 2.4 מיליארד שקלים מתקציב משרדה לקידום תכנון המסילות, היא נאותה לשחרר את הפרויקט וכן את עבודת ועדת האיתור.
לדידם, הדבר משקף את נחיתות השירות הציבורי ביחס לשוק הפרטי ועל הקושי למשוך מועמדים חזקים להליכים מעין אלו. כשהליכים נמשכים כל כך הרבה זמן וכשמעורבות בהם סיבות לא ענייניות. הדבר נכון גם במקרה הזה, כשמדובר על הובלת פרויקט התשתית הגדול שיבוצע אי פעם בישראל, והגדול ביותר שיבוצע בשנים הקרובות בעולם המערבי.
ההשערות בענף הן שהצורך בהשגת קונצנזוס בין נציגי משרד האוצר ומשרד התחבורה תקשה על בחירת ראש הרשות וזאת לנוכח המתחים הקיימים הנוגעים גם למינויים בין רגב ובין אנשי המקצוע במשרד האוצר.
הפנייה להגשת מועמדות מטעם ועדת האיתור תיארה את תפקיד מנהל רשות המטרו כמי שיהיה או תהיה אחראי/ת על ניהול וקידום רשות המטרו, איוש תפקידים והקמת צוותי עבודה, ניהול תקציב של 150 מיליארד שקל - עלות הפרויקט, וכן ניהול היחידה שצפויה למנות כ-30 עובדים.
ניסיונו הנדרש של המועמד עומד על שמונה שנים בתפקיד ניהולי וניסיון מקצועי של חמש שנים בתחומי האסדרה שנדרשים למטרו, או ניסיון מקצועי של שמונה שנים בתחום התשתיות או האסדרה, וכן חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר.
המנהל שייבחר יפקח על פרויקט התשתית הגדול ביותר שבוצע אי-פעם בישראל מבחינת המורכבות, קנה המידה והתקציב שלו, לחפירת שלושה קווי מטרו באורך 150 קילומטרים מתחת ל-24 רשויות מקומיות.