כמה מחברי המשלחת ומארחיהם במרכז החדשנות של מרכז פרס לשלום / צילום: תמונה פרטית
"נדהמתי מהביקור בבית החולים התת־קרקעי הממוגן ברמב"ם", מספר דיוויד הוכמן, מנכ"ל חברת Orchestra BioMed. "חניון פעיל שניתן להפוך בתוך שעות לבית חולים מתפקד לגמרי, שיכול לשרת 2,000 חולים - רק בישראל אפשר יהיה למצוא מתקן כזה בבית חולים כל כך חדשני ומוביל, ורק בישראל מתקן כזה יהיה נחוץ בבית חולים כזה".
● התחלה חדשה לדריו הלת' ומכה לא צפויה לחברת אלי לילי: השבוע בביומד
● סקטור הביומד הישראלי התייבש ב־2023, אך קרנות ההון סיכון אופטימיות להמשך
הוכמן, יהודי אמריקאי שאחיו מתגורר בישראל, הגיע לכאן מארה"ב דווקא עכשיו, במסגרת משלחת בכירים בתחום המכשור הרפואי. "המשלחת הזאת שונה מעשרות הסיורים האחרים שהגיעו לארץ בחודשים האחרונים, שכן חבריה כלל לא ביקרו באתרי הטבח ולא שמעו כלל על הזוועות. המטרה הייתה אך ורק לחשוף אותם לחדשנות הישראלית בתחום המכשור הרפואי ולחוסן הישראלי, כדי לעודד המשך עשיית עסקים בארץ למרות המצב", אומר אדם רוזנוואך, המנהל העסקי של חממת Deerfield Catalyst מקבוצת קרן הון הסיכון דירפילד, המוכרת מהשקעות קודמות בישראל.
רוזנוואך ארגון את המשלחת עם ג'ונתן וולדסטרייכר, מנכ"ל חברת Galvenize Therapeutics האמריקאית ושותף בקרן Apple Tree Partners, ועם עדו הדרי, עד לאחרונה סמנכ"ל פיתוח עסקי במכבי, והיום מוביל חברת ייעוץ בתחום הפיתוח העסקי לחברות מכשור רפואי.
"רציתי לראות עד כמה חזק החוסן הישראלי"
בימים שבהם שהתה המשלחת בישראל נערך כנס ICI השנתי - כנס הקרדיולוגיה הפולשנית הבינלאומי. בימים רגילים, הכנס הזה מושך אליו את בכירי הרופאים ואת מנהלי חברות המכשור הרפואי הגדולות בעולם. השנה, בעקבות המצב, הגיעו הרבה פחות מהם. על הרקע הזה, הייתה המשלחת עוד יותר משמעותית. היא אומנם כללה נציגים שרובם יהודים או בעלי זיקה ישראלית, אבל גם בכירים המגיעים לראשונה לישראל, וכולם הגיעו מתוך מטרה לעשות עסקים בארץ, בטווח הקרוב.
לדוגמה, חברת אורקסטרה, שהוקמה כדי ליזום ולקדם חברות בתחום המכשור הרפואי. המודל שלה הוא יצירת שיתופי־פעולה לחברות עם גורמים אסטרטגיים, בתהליך של חלוקת סיכון ותמורה. "במשך השנה", אומר הוכמן, "חיפשנו חברות פרטיות בשלב הקליני שיכולות להשתלב במודל שלנו. נדהמנו לגלות ש־20% מהחברות הרלוונטיות מבוססות בישראל, ולמדנו בהדרגה כי לישראל הייתה וממשיכה להיות השפעה לא פרופורציונלית בקידום חדשנות בעיקר בתחומים כמו תחלואת הלב. רציתי לראות בעצמי עד כמה באמת חזק החוסן הישראלי שמדברים עליו".
"היזמים הופכים מתוחכמים יותר"
הוכמן אולי מכיר את ישראל, אבל עבור סקוט פנטל, מנכ"ל חברת LSI שעורכת את האירועים המרכזיים בתחום המכשור הרפואי בארה"ב, זהו הביקור הראשון בארץ, ואין לו קשר לישראל או ליהדות. "תעשיית המכשור הרפואי מונעת מחדשנות, ולמדנו עם השנים שתחום המכשור הרפואי צריך את ישראל", הוא אומר. "ההצלחה של LSI נבעה תמיד מכך שאנחנו זזים מהר ומוכנים לקחת סיכונים, וגם אחרי הקורונה היינו בין הראשונים שחזרו לעשות אירועים לתעשייה, אז חשבנו שמבחינת ישראל, זה הזמן לחבור יחד ולנצל הזדמנויות".
פנטל מספר שהתרשם במיוחד מהביקור בסטארט־אפ ניישן סנטרל. "שם למדנו על התרומה יוצאת הדופן של ישראל לחדשנות העולמית וספציפית למכשור הרפואי. מודל שיתוף־הפעולה בין הסקטור הפרטי לציבורי בישראל הוא בבירור אחת הסיבות שלך, אבל גם האנשים פה שהם ללא ספק מוכשרים, נחושים ועמידים בצורה שלא ראיתי בעבר". פנטל מתייחס בין היתר לתוכנית "יוזמה" שאתחלה את תעשיית הון הסיכון בארץ בשנות ה־90 של המאה הקודמת. בקרוב צפוי רשות החדשנות לצאת בגרסה מחודשת לתוכנית הזאת.
"רצינו שהמשקיעים יראו שהתעשייה כאן שונה, חזקה ויצירתית יותר", אומר הדרי. "הם התרגשו עד דמעות אבל גם הבינו שאנחנו עמידים וממשיכים להוביל בתחום המד־טק. ביקרנו גם בעוספיא כדי להראות את השותפות החזקה של בני העדה הדרוזית, זה נתן עוד זווית ראייה חשובה שהוסיפה לאופטימיות. ביקור בישראל כמעט לא יכול להיות מקצועי בלבד, המשלחת חוותה פה כמה דברים עמוקים שהם לא ישכחו".
איך התרשמתם מישראל של שנת 2024 לעומת הציפיות שלכם?
הוכמן: "לפני הביקור הייתי קצת בלחץ והופתעתי מכך שלא מרגישים את המלחמה בתל אביב. גם בכנס ICI כמעט לא דיברו על המצב הקשה, אלא איך מנהלים עסקים בתקופה כזאת ונראה שבכל זאת יש תקווה. ברמה הבינלאומית, מעולם לא הייתה תקופה טובה יותר ליצירת שיתופי־פעולה בתחום המכשור הרפואי, ולכן האופטימיות במקומה לדעתי".
פנטל: "בשיחות אחד על אחד כן שוחחו איתי על ההשפעה של המצב על המשפחות. הילדים של מנהלי החברות לוחמים כרגע בעזה, אבל הם ממשיכים קדימה".
במשלחת השתתף גם היזם הישראלי טל וונדרוב, שהיה מנכ"ל חברת קורינדוס הישראלית-אמריקאית עד שנמכרה לסימנס ב־1.1 מיליארד דולר ב־2019. "היום אני ונצ'ר פרטנר בקרן הון סיכון מסינגפור, שכבר ביצעה השקעה בחברה ישראלית. כישראלי שגר בבוסטון, אני יכול רק להיות השגריר של הדברים הטובים שיש בארץ. בחדשות הרי יראו את הרע, כי ככה זה בחדשות", הוא אומר.
"היתרון של ישראל הוא במכשור רפואי"
בחמש השנים האחרונות נראה היה שתחום המכשור הרפואי בישראל קצת נזנח - תחילה לטובת הפארמה שניתן היה להנפיק בבורסה בקלות רבה יותר, ואחר כך לטובת הבריאות הדיגיטלית. האם אנחנו עדיין חזקים בתחום המכשור הרפואי הקלאסי?
פנטל: "השינויים הכלליים בתחום המד־טק לא ייחודיים לישראל, ולא ראיתי שינוי בעוצמה היחסית של ישראל בתחום הזה. להיפך, אנחנו רואים את היזמים דווקא הופכים מתוחכמים יותר עם השנים, מבינים את הטכנולוגיה ולא רק את השוק. כן, צריך קצת למחוץ את הספוג כדי למצוא את החברות הכי טובות".
הוכמן: "אנחנו רואים עלייה בעניין במכשור רפואי ישראלי בתאגידים הגדולים בתחום".
וונדרוב: "היה איזה רגע של האטה, אבל די מהר האקוסיסטם בארץ הבין שבמכשור הרפואי נמצא היתרון הישראלי המשמעותי בסקטור הביומד. כמו שסקוט אמר, אנחנו רואים את התחום מתבגר, חברות מגיעות עד השלב המסחרי ומצליחות לפצח אותו. בעבר הן היו מתרסקות בשוק בגלל חוסר הניסיון של החברה הישראלית עם השוק האמריקאי. אתמול פגשנו למשל את חברת רפיד המטפלת בשבץ. היא בשלב המסחרי ועושה חיל.
"לא רק שיש חברות מעניינות רבות בארץ, יש גם רופאים מובילים רבים שכל חברות המכשור הרפואי הגדולות מעוניינות שיתנסו במוצריהן ויציגו אותם במאמרים בכנסים".
זה לא השתנה מאז המלחמה?
פנטל: "אני משתתף בהמון כנסים וממשיך לראות רופאים ישראלים בכנסים המובילים. אני בטוח שכשהטיסות יחזרו לסדרן, גם הביקורים של גורמים זרים בארץ יחזרו למה שהיו בעבר".