אביבית יורקביץ', מייסדת משותפת ומנכ״לית Validit.ai / צילום: חנה טייב
אישי: בת 46, גרושה + 3, גרה במושב תלמי אלעזר
מקצועי: מייסדת משותפת ומנכ״לית Validit.ai
ילדות: נולדתי למשפחה שורשית וציונית במושב בית ינאי, הבכורה מבין שלוש אחיות. לאבי היה משק, ואמי עזרה לו ובהמשך עבדה בהוראה. הייתה לי ילדות של טבע, עם תנועות נוער והווי קהילתי.
צבא: רציתי מאוד לעשות שירות משמעותי, אבל בתקופתי צה"ל לא היה פתוח לנשים כמו היום. התחלתי כמדריכת הנדסה קרבית, ואז יצאתי לקצונה והייתי שלישה. בסיום הקבע לא מצאתי תפקידים שמספיק עניינו אותי והחלטתי להשתחרר.
● פורטפוליו | היא נולדה בטהרן, התחתנה בשידוך וכבר חמישה חודשים משמיעה את הקול הישראלי לאיראנים
● פורטפוליו | בניגוד לכל הסיכויים היא הפכה למפקדת ממר"ם, והיום היא מנכ"לית בתאגיד ענק
● פורטפוליו | כיתת המחוננים והאכזבה בצה"ל: היזם שהקים חמש חברות עד גיל 32
שב"כ: במהלך הלימודים לתואר ראשון במזרחנות והיסטוריה כללית, התחלתי לעבוד במשרת סטודנט בשב"כ. בהתחלה הייתי בתפקיד סיוע אבל בשנה ב' כבר עברתי לעבוד במתקן חקירות. מיד הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה.
ב-2002 התפיסה השלטת אז הייתה שאישה ישראלית לא יכולה לחקור גבר ערבי. אבל החלטתי להתעקש, ולמזלי כל הגברים הבכירים בשירות, כולל ראש השב"כ דאז אבי דיכטר, חשבו שזה רעיון טוב. פתחו תקנים לנשים, עברתי הכשרה שכללה לימודי ערבית, בית ספר למודיעין, מסלול של רכזים חוקרים - והוצבתי ביחידה מבצעית שפעלה בג'נין, קבאטיה וצפון השומרון.
מפעילת סוכנים: עבדתי 21 שנים בשב"כ, בין השאר בחקירות סייבר, הפעלת פוליגרף והפעלת סוכנים בבתי הכלא. זה היה התפקיד שהכי אהבתי, להיות אבא ואמא לסוכנים. כולם כל הזמן שאלו אותי: נו, איך הערבים מקבלים אותך? ותמיד עניתי: הבעיה שלי היא דווקא עם היהודים, כל הזמן הרגשתי שאני צריכה להוכיח את עצמי, לא כמו גבר.
אבל מול הנחקרים ניצלתי את הרכות שיש בי. אני לא נראית מפחידה וידעתי איך לחבר אותם אליי. ניצלתי גם את הנשיות שלי, ומי שהיה צריך - התנהגתי אליו כמו אמא. תמיד הקפדתי על שפה מכובדת, כך שמשפחות שלמות דרשו להיחקר דווקא אצלי. זו אולי שבירת קונספציה, אבל כל התיאוריות על שפת גוף וסימנים בחקירה לא עובדות. נתקלתי בנחקרים שהסתכלו לי בעיניים ושיקרו במצח נחושה בלי שום סימן מסגיר.
היציאה לעצמאות: ב-2019, בגיל 42, יצאתי לפנסיה כדי לפתוח קריירה חדשה. ייעצתי במשך תקופה קצרה למשרד הביטחון והקמתי חברה בשם השלב הראשון, שעסקה בייעוץ בעולמות של הונאות ובדיקות פוליגרף. סגרתי אותה די מהר בתחילת הקורונה, וכיום אני מסתכלת עליה בעיקר כעל איסוף מודיעין לקראת הדבר האמיתי.
Validit.ai: הקמתי את החברה ב-2020 עם יוסי פניאס, שעבד איתי במשך שנים כקצין שטח בכיר בשב"כ. הבנו שחסרים כלים טכנולוגיים לזיהוי הונאה מרחוק, כשהנבדק לא נמצא באותו מקום עם הבודק. הטכנולוגיה שלנו בוחנת דרך מצלמת הסמארטפון שורה של מדדים פיזיולוגיים בתגובה לשאלונים - ויכולה לקבוע, בסבירות שדומה לשיעור ההצלחה של פוליגרף, אם אדם דובר אמת. הבדיקה מנותחת בידי אינטליגנציה מחשובית שאורכת דקות בודדות ואינה פולשנית. אנחנו רוצים לעזור לדוברי האמת ולהיות בכל מקום שבו נדרש ביטחון בעולם הדיפ־פייק של ימינו.
גיוסים ולקוחות: גייסנו עד כה כ-3 מיליון דולר. אנחנו מצויים כיום בסבב גיוס נוסף, שמטרתו להביא לחברה 1.5 מיליון דולר נוספים. הלקוחות שלנו מעולמות הביטוח, הפינטק והפיננסים. אנחנו נמצאים בין היתר בעולמות של סינון דיירים בדירות שכורות, בעיקר בארה"ב. המחלקה האמריקאית להום־לנד סקיוריטי התלהבה מהפתרון שלנו ורואים בו מענה ראשוני מצוין בתרחישי פיגועים וסינון קהל באירועים המוניים.
פתרון מדיני לא יעזור: לא הופתעתי מעוצמת האירועים ב-7 באוקטובר, כי אני מכירה את הגורמים ויודעת למה הם מסוגלים. דור אחד לא יספיק למחוק את השנאה בין הצדדים, וגם אם יהיה פתרון מדיני, הוא יהיה קר יותר מהשלום עם מצרים וכנראה לא יחזיק מעמד. הנינים של הילדים שלנו ימשיכו להתגייס לצבא, תמיד נצטרך לעמוד על המשמר. כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה חשבתי שיהיה שלום עולמי, אבל אחרי שנים בחדרי חקירות הבנתי שכולם שם שונאים אותנו, גם אם הם לא אומרים את זה.
אין תחליף לחוקרים: בעבר כל פיגוע גרם לי לקפוץ, כי התרגלתי לחיות בכוננות. במלחמה הזאת אין בי דחף לתחקר, כי אני שקועה בעשייה הנוכחית. אני מעריצה את דור החוקרים החדש וחושבת שהם עושים עבודת קודש. אסור לשכוח את הגורם האנושי, ראינו מה קרה כשהסתמכנו רק על טכנולוגיה.