על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● בלבנון בטוחים שחמאס מנצח, וזו ההוכחה שלהם
● שתי המדינות המפתיעות בהן ישראל הפכה לספקית נשק משמעותית
1טור בבלומברג: נתניהו מנהיג קטסטרופלי עבור ישראל
"מדיניותו של ביידן בעזה היא בלגן שלם, אבל בדבר אחד הוא לחלוטין צודק: נתניהו היה מנהיג קטסטרופלי עבור מדינת ישראל", כתב אמש מארק צ'אמפיון, המסקר את אירופה, רוסיה והמזרח התיכון וראש לשכת איסטנבול בוול סטריט ג'ורנל לשעבר, בטור הדעה שלו בבלומברג. "מדיניות הליבה שלו, שהתמקדה ביישוב שטחי הגדה המערבית והבטחה שלעולם לא תהיה מדינה פלסטינית, הייתה אחראית להסיט את תשומת-הלב של כוחות הביטחון של ישראל הרחק מעזה. חמאס לבדו בחר לצאת במתקפתו הפרועה ב-7 באוקטובר, אך המדיניות המוטעית של נתניהו אפשרה לו להצליח".
עוד כתב צ'מפיון כי "מאז הוסיף ראש ממשלת ישראל על הכישלון הזה גם ניהול מלחמה ללא כל אסטרטגיה ברורה או מטרות סופיות. ההתעלמות של המערכה מחיי אזרחים בעזה הותירה את ארצו מבודדת בינלאומית ותחת חשד שניסתה לגרש לא רק את חמאס, אלא את הפלסטינים כולם מהרצועה, מה שיעלה בגדר טיהור אתני. אפילו המדיניות המוצהרת בפומבי של נתניהו לשמור על שליטה בלתי מוגבלת בשטחים הכבושים היא מתכון לשפיכות דמים ולהקצנה תמידית".
צ'מפיון הזכיר כי בתגובה להאשמה שהטיל ביידן על הנזק שנתניהו גורם למדינה, תגובת נתניהו היתה כי אם ביידן התכוון לומר שהוא פעל בניגוד לרצונם של רוב הישראלים ופוגע באינטרסים של המדינה, אז הנשיא האמריקאי טעה בשניהם. צ'מפיון הדגיש כי אכן, המציאות לעיל "אינה משתנה בגלל העובדה שרוב הישראלים מגבים את המלחמה". אך גם "רוב הרוסים תומכים במלחמה של ולדימיר פוטין באוקראינה, אבל זה לא הופך אותה לנכונה או טובה עבור רוסיה. רוב האמריקאים תמכו בפלישה לעיראק ב-2003. רוב הסרבים תמכו בהצעה של סלובודן מילושביץ' להרחיב את סרביה על ידי לקיחת שטח מיוגוסלביה, שהתפרקה בשנת 1991. כל המלחמות הללו היו הרות אסון עבור העמים המעורבים, וברוב המקרים הביאו עליהם חרפה מתמשכת".
מתוך בלומברג, מאת מארק צ'אמפיון. לקריאת הכתבה המלאה.
2תביעה בדנמרק: תפסיקו לייצא נשק לישראל
"קבוצה מארגוני זכויות האדם הבולטים בעולם תובעת את רשויות דנמרק על המשך יצוא הנשק לישראל אחרי שלמעלה מ-30 אלף בני אדם, רובם אזרחים, נהרגו בעזה על ידי הצבא הישראלי", נכתב אמש באתר החדשות אירו ניוז. "הסניפים המקומיים של ארגוני Oxfam, Amnesty, Action Aid וארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-חק הודיעו על תביעתם נגד המשטרה הלאומית הדנית ומשרד החוץ של המדינה. תביעתם מבקשת מהרשויות הדניות לעצור את יצוא הנשק של דנמרק לישראל בטענה שקיים 'סיכון ברור שנשק וציוד צבאי שדנמרק מייצאת, במישרין ובעקיפין, לישראל ישמשו לביצוע פשעים חמורים נגד אזרחים בעזה'".
צוין כי "לדברי הקבוצה, זה מייצג הפרה של הכללים הבינלאומיים בנושא סחר בנשק מצד דנמרק, מה שהופך את המדינה לשותפה ב'רצח עם אפשרי'. 'אסור לדנמרק לספק נשק להפצצת אזרחים', אמר לארס קוך, מזכ"ל אוקספם (הקונפדרציה הבינלאומית לעוני וחוסר צדק) בדנמרק, בהצהרה שפורסמה ברשתות החברתיות. 'במשפט, נבדוק אם דנמרק מכבדת את החוק הבינלאומי', הוסיף. 'איננו יכולים להתעלם מהפרות ברורות של החוק ההומניטרי, פשעי מלחמה והאזהרה מפני רצח עם אפשרי'".
מאמר מערכת מתוך אתר החדשות אירו ניוז. לקריאת הכתבה המלאה.
3המתנדבים האוונגליסטים שמגיעים לישראל
"כששון לנדיס, נוצרי אוונגליסט מפנסילבניה, שמע על התקפת חמאס ב-7 באוקטובר בדרום ישראל, הוא ידע שהוא יגיע לישראל להתנדב ברגע שיהיה יותר בטוח. חמישה חודשים לאחר מכן הוא חתך ירקות במטבח תל אביבי, והכין ארוחות לחיילים ישראלים", נכתב הבוקר באתר החדשות AP בכתבה שמביאה את סיפורם של המתנדבים האוונגליסטים בישראל. האוונגליסטים, בין התומכים הזרים הבולטים של ישראל במשך שנים, "מאמינים שישראל היא המפתח לנבואת אחרית הימים שתביא לשובו של המשיח הנוצרי. רבים מהם תומכים בישראל בשל כתבי הברית הישנה לפיהם היהודים הם העם הנבחר של אלוהים ושישראל היא מולדתם הראויה". "בכתבי הקודש הוא מורה לנו לתמוך בישראל, ולפעמים הזמן הטוב ביותר לתמוך במישהו הוא כשהוא מתאבל", אמר לנדיס, שהיה בעבר בארבעה מסעות דתיים בישראל. "חברות היא לא רק להיות שם בזמנים הטובים, אלא גם בזמנים הקשים".
"לנדיס הוא חלק מגל של 'תיירות התנדבותית' דתית לישראל, טיולים מאורגנים הכוללים איזשהו היבט התנדבותי הקשור למלחמה בעזה. משרד התיירות בישראל מעריך שכשליש עד מחצית מכ-3,000 המבקרים היומיים הצפויים להגיע במרץ הם חלק מטיולי התנדבות אמונית. לפני הלחימה הגיעו לישראל כ-15 אלף מבקרים ביום, כמחציתם נוצרים, לפי הנתונים הסטטיסטיים של משרד התיירות". צוין כי "מחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים מצא שכמעט מחצית מהישראלים התנדבו בתפקיד כלשהו במהלך השבועות הראשונים של המלחמה. אבל מתנדבים ישראלים רבים חזרו לעבודה וללימודים, וכעת מבקרים בינלאומיים ממלאים את החסר".
מתוך אתר החדשות AP, מאת מלאני לידמן. לקריאת הכתבה המלאה.
4שערורייה במגזין ספרותי בגלל מאמר של ישראלית
אמש נכתב בניו יורק טיימס כי "גרניקה (Guernica), מגזין ספרותי מקוון קטן אך יוקרתי, נקלע לסערה בימים האחרונים לאחר שפרסם - ולאחר מכן הסיר - מאמר אישי על דו-קיום ומלחמה במזרח התיכון מאת סופרת ישראלית, מה שהוביל להתפטרויות רבות מצד חברי הצוות המתנדבים שלו, שאמרו שהם מתנגדים לפרסומו". נכתב כי "במאמר שכותרתו 'מקצוותיו של עולם שבור', כתבה ג'ואנה חן, מתרגמת שירה ופרוזה עברית וערבית, על חוויותיה בניסיון לגשר על הפער עם הפלסטינים, וכיצד מאמציה למצוא מכנה משותף התערערו לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר וההתקפות של ישראל על עזה לאחר מכן". צוין כי חן, "שנולדה באנגליה ועברה לישראל עם משפחתה כשהייתה בת 16, כותבת במאמר על ניסיון לחדש את הקשר עם חבר פלסטיני ועמית לשעבר לאחר פיגועי ה-7 באוקטובר".
זמן קצר לאחר פרסום המאמר, "לפחות 10 חברי צוות במגזין התפטרו, כולל המוציא לאור לשעבר, שברשתות החברתיות כתב כי החיבור 'מנסה לרכך את האלימות של הקולוניאליזם ורצח העם', וקרא לחרם תרבותי על מוסדות ישראלים". המגזין פרסם מיד כי "גרניקה מתחרטת על פרסום הקטע הזה, וחוזרת בה', ומבטיחה לתת הסברים נוספים".
עוד צוין כי "חן אמרה באימייל שהיא מאמינה שמבקריה הבינו לא נכון את 'משמעות החיבור שלי, שעוסק בהיאחזות באמפתיה כשאין הגינות אנושית באופק. זה קשור לנכונות להקשיב', אמרה, 'להישאר חירש לקולות אחרים משלך לא יביא את הפתרון'". עוד מסרה חן כי כשהגישה את החיבור, "קיבלתי רושם מובהק שהחיבור שלי מוערך. לא קיבלתי שום אינדיקציה שצוות המערכת לא היה בעניין'. היא עדיין לא שמעה מאף אחד מהמגזין, אמרה ביום שלישי".
מתוך הניו יורק טיימס, מאת מארק טרייסי. לקריאת הכתבה המלאה.
5כנס אנטי ישראלי באוניבריסטת ייל
לאחרונה נכתב בניו יורק פוסט כי "ארגון סטודנטים של אוניברסיטת ייל יארח בחודש הבא כנס בשם 'פינקוואשינג' (Pinkwashing) בעזה". 'פינקוואשינג' (הלחמה של המילים 'ורוד' ו'טיוח') היא האסטרטגיה של קידום הגנת זכויות להט"ב כעדות לליברליזם ודמוקרטיה. בכתבה נכתב כי "תומכים פרו-ישראליים כינו את הקמפיין השנוי במחלוקת 'שפל', משום שהוא מאשים את ישראל בכך שהיא משתמשת בקהילות הגאות שלה כדי להסיח את הדעת ממה שמתרחש במלחמה" ומהכיבוש "על ידי התגאות בחופש שהיא מעניקה לקהילות קוויריות". מדובר בהאשמה שקיימת מזה כשני עשורים, צוין.
"בראיון שנערך לאחרונה לסוכנות הקווירית Presentes Agency, טען ג'אדיר שאפי, פעיל פלסטיני קווירי, ש'פינקוואשינג' הוא 'באמת דבר מסוכן' מכיוון שישראל משתמשת בו כדי להפיץ את 'השקר' לפיו המדינה היא 'גן עדן להומואים'", נכתב. צוין גם מוקדם יותר השבוע, "מרכז הנשים של ייל החל לשדר את הכנס בן שלושת הימים שלו - שכותרתו 'פינקוואשינג ופמיניזם בפלסטין' - ברשתות החברתיות. "הכנס יהיה חסר ערך אם לא ידברו על האכזריות נגד נשים שהתרחשה בישראל ב-7 באוקטובר", אמר הרב ג'וזף פוטסניק, בכיר במועצת הרבנים של ניו יורק, ל'פוסט' לאחר החדשות על אירוע ייל. "זה, כשלעצמו, יהיה פינקוואשינג", אמר.
מתוך הניו יורק פוסט, מאת קארל קמפניל, אמילי קריין. לקריאת הכתבה המלאה.