מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות / צילום: Associated Press, Kamran Jebreili
כשמונה חודשים לאחר שהעסקה למכירת השליטה בקבוצת הביטוח הפניקס לידי קרן העושר של אבו דאבי נפלה, הוקפא המו"מ שניהלו BP וחברת הנפט הלאומית של אותה אמירות (ADNOC) לרכישת מחצית מהזכויות בשותפות הגז הישראלית ניו-מד. התירוץ הרשמי הוא המלחמה, אך כדאי לשים לב לאירועים בפריזמה רחבה יותר: התקווה לזרימת ממון אמירתי רב למדינת ישראל, שוב נכזבת.
● סעודיה והאמירויות משחקות משחק כפול - והחברות הישראליות כבר לא נהנות מפירות הסכמי אברהם
● סערה בפורמולה 1 מציפה את מעורבות המפרציות בענף שמגלגל מיליארדים
נראה שההתלהבות מהסכמי אברהם פחתה, ועמה התקוות לעסקאות ענק בכסף אמירתי בישראל. יותר משנתיים חלפו מאז שחברת מובאדלה (גם היא מאבו דאבי) רכשה נתח מהחזקות ניו-מד אנרג'י במאגר תמר בכמיליארד דולר, ובשטח אין עסקאות נוספות. במקום זאת, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד מפנה את תשומת ליבו ואת ממונו הרב לטובת ידידו - נשיא מצרים א־סיסי.
לאחרונה רכשה איחוד האמירויות מידי מצרים שטח ענק בחוף הצפוני של המדינה, תמורת כ־35 מיליארד דולר. עוד קודם לכן, במקום שהכניסה הראשונה של ADNOC לעסקי הגז במזרח הים התיכון תתבצע דרך רכישת החזקות בניו-מד, זה קרה באמצעות מיזם משותף עם BP לפיתוח ענף הגז הטבעי במצרים.
בן זאיד הוא דמות שקשה לצפות אותה, אבל אפשר לנתח דרך מעשיו - בין שאלה השקעות במצרים, הפחתת הנכונות להשקעות בישראל, או בכלל שאיפתו להפוך לפטרון של רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.
נתוני מתאם פעולות הממשלה בשטחים מלמדים כי מדי יום מספקת איחוד האמירויות יותר סיוע הומניטרי מכל מדינה אחרת. היקף הסיוע שלה גדול יותר משל קטאר וטורקיה גם יחד. כלומר, האמירתים משכילים לנצל את מערכת היחסים עם ישראל לטובתם ולטובת האינטרסים שלהם.
סביר להניח כי בכל צעד שהוא נוקט בזירה המקומית לוחש באוזנו של בן זאיד יועצו הקרוב, מוחמד דחלאן. אנו זוכרים אותו כאיש פת"ח בכיר, אבל כיום הוא ביחסים טובים עם חמאס ועם ישראל כאחד. הוא מכיר את הזירה הפלסטינית היטב, וייתכן כי היה זה שהסביר לנשיא איחוד האמירויות שממילא הוא פרסונה נון גראטה בקרב רבים מהפלסטינים, כך שעסקה לרכישת 50% מניו-מד הישראלית אינה צעד חכם.