אליעזר פישמן, רואה חשבון במקצועו שהפך לאחד מאנשי העסקים והיזמים הבולטים ביותר בישראל, נולד ברוסיה בראשון במאי 1943 ובילדותו עלה ארצה עם הוריו. המשפחה נקלטה בפרדס חנה ובהמשך עברה להתגורר במושב בניה בסמוך ליבנה. לאחר שעלה בעסקיו התמקם בסביון.
לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד כמנהל חשבונות עבור תנועת המושבים. בהמשך התחיל את דרכו בעולם העסקי בהקמת משרד רואי חשבון בתל אביב, ובראשית שנות השמונים החל לפעול בשוק ההון. באותה תקופה הקים עם שותפו יוסי ריגר קרנות נאמנות בשם רונית וענת על שם בנותיו. נכסי אותן קרנות נאמנות זינקו למאות מיליוני דולרים בתקופת הגאות בבורסה. היו אלה ימי ההיפר-אינפלציה בארץ והציבור חיפש נואשות דרכים 'להצמיד' את כספו למוצרי השקעה בטוחים.
באותה תקופה פעלו הבנקים לווסת את מחירי המניות שלהם, והציבור קנה מהן, עד שקרסו בשנת 1983. באותו משבר התמוטטו גם קרנות הנאמנות של פישמן. נהוג לספר כי הוא ביצע מהלך שהיה חריג בזמנו במסגרתו מימש נכסים כדי לממן את הפדיונות הכבדים וסייע לשמור על כספי המשקיעים.
בשנת 1985 לאחר פטירתו של איש העסקים מיכאל (מיקי) אלבין קנה פישמן את חלקו בעיתון גלובס. גלובס, העיתון הכלכלי הוותיק בישראל, נוסד שנתיים קודם לכן, ומעט לאחר הקמתו נרכש על ידי קבוצת "מוניטין עיתונות בע"מ" שהוציאה לאור מגוון עיתונים, הידוע שבהם, פרט לגלובס, הוא הירחון "מוניטין" (1989-1978).
קבוצת מוניטין הייתה בבעלות שלושה שותפים בחלקים שווים: חיים בר און ז"ל, שהיה המו"ל והמנכ"ל, מיכאל (מיקי) אלבין ז"ל ומרכוס כץ ז"ל. פישמן כאמור נכנס בנעליו של אלבין.
עבר להשקעות בתחום הנדל"ן
בסוף שנות התשעים סימן פישמן כיוון חדש כמשקיע בתחום הנדל"ן. הוא נטל הלוואות ורכש עם שותפים את השליטה בחברת "כלכלית לירושלים", שנמכרה בהפרטה שביצעה המדינה. כמה שנים לאחר מכן רכשה "כלכלית ירושלים" מניות בחברת "מבני תעשייה". לפני מספר שנים מוזגו "כלכלית ירושלים" ו"מבני תעשייה" והפכו לחברת "מבנה" הנסחרת היום בת"א 35.
בשנות התשעים הרחיב פישמן את עסקיו גם לתחומים נוספים. הוא הקים את "פישמן רשתות" הפועלת עד היום בתחום הקמעונאות ומוחזקת על ידי ילדיו: אייל פישמן, ענת מניפז ורונית פישמן. החברה מחזיקה מגוון פעילויות, לרבות רשת משלוחי הפרחים Zer4U, רשת עשה זאת בעצמך "הום סנטר"-"הנדימן", חנויות "מגה ספורט", חברת יבוא והפצת הסיגריות "גלוברנדס" ופעילויות רבות נוספות, שאת חלקן מימשה לאורך השנים, כמו חברת הסופרמרקטים "גרינברג" ורשת "היפרטוי" שמוזגה ל"טויס אר אס".
באותה תקופה הרחיב פישמן גם את האחזקות בתחום התקשורת ובמסגרת פעילות קבוצת "מוניטין" היה שותף לייזום והקמת חברת הכבלים "גוונים" שהתמזגה בהמשך לחברת "הוט"; ייזום והקמת "קווי זהב", שעסקה בתחום תשתיות התקשורת לרבות שיחות לחו"ל; וייזום והקמת כבלי התקשורת התת ימית Med1 ו-Med נאוטילוס.
במהלך שנת 1997 הוא רכש ביחד עם חיים בר און כשליש ממניות קבוצת "ידיעות אחרונות" מידי משפחת מוזס, ובהמשך, בשנת 1998, הפך לבעל המניות הגדול בגלובס עם פטירת המייסד חיים בר און (וזאת עד לשנת 2017). בנוסף הוא קנה נתח יחד עם שותפים בחברת "ערוצי זהב" שמוזגה גם היא בהמשך לחברת הוט.
פישמן הרחיב עוד ועוד את עסקיו, תוך שימוש באשראי בנקאי בדרך כלל, כנהוג באותה תקופה. והיה ידוע כ"מהמר" לא רק על אפיקי השקעה אלא גם על מטבעות חוץ. במשך השנים ידע הרבה משברים, אך כמעט תמיד הצליח להתאושש מהם. אולם בשנת 2006 היה זה הימור כושל בלירה הטורקית, שבוצעה דרך סדרה של חברות שבהן החזיק, שהובילה אותו לרשום הפסדים כבדים של כ-2 מיליארד שקל. לצד ההפסד הזה היו מספר הפסדים נוספים לרבות ההשקעה בידיעות אחרונות, שנעשתה במימון בנקאי כמעט מלא אך לא החזירה דיבידנדים לכיסויה, וכן השקעות שביצע ברוסיה ספגו מכה, לאחר שהמערב הטיל עליה סנקציות בעקבות הפלישה לאי קרים בשנת 2014.
המכות הללו הקשו על פישמן לאושש את עסקיו. עשר שנים לאחר פרשת הלירה הטורקית, החובות בקבוצה הלכו והצטברו לכדי 4 מיליארד שקל, ולבסוף הייתה זו רשות המסים שביקשה להכריז עליו פושט רגל. הליך פשיטת הרגל הוביל להסדר חוב בשנת 2017 מול מנהל מיוחד שמינה ביהמ"ש, ומול כונסי הנכסים מצד הבנקים, בעיקר לאומי, הפועלים ודיסקונט.
במסגרת אותו הליך הוא גם חדל מלהיות בעל השליטה בעיתון גלובס שנקנה בהליך כינוס הנכסים על ידי יורשי שותפו לשעבר חיים בר און ז"ל וענת אגמון.
בעקבות פשיטת הרגל של פישמן וההבנה כי בפועל היה במצב כספי בעייתי במשך 16 שנה וכן בעקבות פרשות נוספות של הסתבכות אנשי עסקים ממונפים התבצעו שינויים משמעותיים באופן מתן האשראי של הבנקים.
